יום שבת, 23 בנובמבר 2019

חץ הזמן וכיוון המבט


1. מכיוון שהזמן זורם מכיוון דרום,
2. ומכיוון שאנו (האנשים הרגילים) צופים בו בהתרחקו מאיתנו,
----------------------------------------
אז המבט הפנימי שלנו מקובע בכיוון צפון.
מ.ש.ל :)
.
נ.ב. שני המשפטים הראשונים לקוחים מ"מתנת הנשר". המסקנה היא הפקה אישית (מתבקשת, לכאורה).


גירסה אינסטרומנטלית לשיר מוכר


הגירסה הווקאלית מ-1972
עם הניחוח של התקופה. (או: הטונל של התקופה)

**************
www.toltec.co.il
*

הערות ותוספות
==========
23.11.19

אווירת שנות ה-70 בלעה אותי (שאלת טריוויה: מי בלע את קסטנדה? ניסוח שלו.).
הנה עוד שיר יפה, שנת 1976.


אורך השיר הוא כמעט 6 וחצי דקות.
תמיד תהיתי מדוע השירים כולם מצמצמים את עצמם ל 3-4 דקות, ועכשיו יש לי הימור טוב:
תחנות הרדיו משיקולי פרסומות כנראה הובילו לכך. שירים ארוכים משאירים להם פחות זמן לשטיפות מוח.
================= 
24.11.19

אמירות מהסוג הבא חוזרות ומופיעות כמה פעמים בספרות שלנו:
לא נוכל לזוז מכאן, יקרה מה שיקרה, עד ש...
לדוגמה:

That's why I told you not to get up. Rain or shine, you can't get up from this bench until the end. This is the omen we have been waiting for. It is late afternoon. Right now the sun is about to set. It is your hour of power. Look! The view of that man is only for us."
("סיפורי  עוצמה" עמוד 97)

איך להסביר אמירות מסוג זה?
הנה הצעה שנעזרת באמירה אחרת ובהזדמנות זו מציעה גם לה הסבר:
בעולם המכשפים, להבדיל מעולם בני האדם, לא ניתן לחזור בך ממילים שהוצאת *

אני מציע שמילים המשמשות להבעת כוונה:
Stalkers, therefore, had to state their aim before attempting to achieve it.
(כח השקט)
לא ניתן לחזור מהן כי הכדור כבר בידי הרוח/הכוונה. יש לתת לרוח את האפשרות לסיים את המהלך. 
אחרי שהרוח השלימה את המהלך, אפשר להתכוון לכל דבר, אפילו למצב הפוך, אבל לא לפני כן.
בדוגמה הנ"ל הם התכוונו לאות מהרוח והם אינם יכולים להסתלק משם עד שלא יינתן האות.

* He said that in the world of everyday life our word or our decisions could be reversed very easily. The only irrevocable thing in our world was death. In the sorcerers' world, on the other hand, normal death could be countermanded, but not the sorcerers' word. In the sorcerers' world decisions could not be changed or revised. Once they had been made, they stood forever. 
(כח השקט)

עדיין שנות ה-70. שיר מפורסם ויפה מ-1975.

=================
 24.11.19

יש לי הרושם שאת המידע בהערה הקודמת יהיה קשה לשלוף. אני מרגיש שקשה לזכור אותו אפילו מיד אחרי קריאת הדברים.
זה קורה רבות עם הידע הטולטקי כי, לדעתי, המיינד הזר מתקשה להתעסק עם הידע הזה, וגם ייתכן שיש בו עוינות כלפי ידע כזה המסכן את המשך שליטתו.
זה מזכיר לי שהמשימה לראות את ידיך בחלום כתנאי למעבר בשער הראשון של החלימה, התבררה לקסטנדה כקשה. כאילו משהו מנע ממנו להביט בידיו.
כאן יש לנו אולי משהו דומה: המיינד הזר מונע מאיתנו להביט בידע הזה.
================= 
24.11.19

ואתם אומרים שירה
============= 

בספרות שלנו יש כמה וכמה ציטוטי שירה, עליהם נאמר בד"כ שהמשורר רואה.
הנה שיר קצר של פול סלאן שנראה לי שגם הוא מתאים לתואר זה (ככל שזה נוגע לשיר זה). 
השיר במקורו בגרמנית. תיקנתי שתי נקודות בתרגום העברי של שמעון זנדבק, משיקולים של דיוק בתרגום.

אתה הייתַּ מותי:
בְּךָ יכולתי לאחוז,
בזמן שהכֹּל נשמט ממני.

לי זה מזכיר משפט שכיכב כאן לאחרונה:
המוות לא מתיר ללוחם זמן לאחוז בשום דבר.
וגם,
האחיזה במוות מזכירה את המוות כיועץ. ביועץ נאחזים, לא? 

================= 
25.11.19

הערה לשיר הנ"ל. תיקוני התרגום הם קלים, כמה כבר אפשר לתקן 10 מילים? 
תקנתי את המין של המוות לזכר, כי כך זה מבחינה דקדוקית בגרמנית. שנית, לשון נקבה לוקח את השיר, לדעתי, לתחום שבינו לבינה.
התיקון השני הוא המילה "בזמן" during, שאבדה לטעמי בתרגום של זנדבק.

ולעניינים אחרים.

המסלול האנרגטי אל החירות
===================
את הרעיון הבא אני מניח לפתחכם (הוא הפתח השלישי שעליו ידובר כאן )
נאמר שאנו נכנסים לעולם (לדעתי, לפקעת) דרך פתח אחד ויוצאים דרך אחר, כשהמכשפים מצאו פתח שלישי.
אני רוצה להציע שהפתח השלישי הוא הפירצה (the gap) שדרכה בוקע הרצון.
בנוסף, אני מציע שמסלול התנועה הזה אל היציאה מתחיל במקומה הרגיל של נקודת המאסף ומסתיים בפירצה, כשהדרך עוברת דרך הלב, וזה המובן האנרגטי של המושג "דרך עם לב".
נאמר שישנן דרכים רבות עם לב - במסגרת פרשנות מוצעת זו פירוש הדבר שיש נקודות מוצא שונות למסלול הזה, כי לכל אחד מאיתנו מיקום התחלתי שונה של הנקודה.

זו כמובן רק תשתית רעיונית לשלל רעיונות נוספים הנובעים ממנה.
בכל מקרה, אם הפוסט הזה לקח מישהו לקשב השלישי, שלא ישכח לדווח משם
================= 
25.11.19

למרות שזה כנראה לא שיר נגואלי :)
ולתחושתי, מקדים בהרבה את שנות ה-70,
אלה הצלילים שפותחים את היום, לחלק מאיתנו :)


================= 
25.11.19

שתי הערות אודות ההשלכות של הרעיון הנ"ל, המסלול האנרגטי אל החירות:
- המסלול הוא קו ישר.
- היציאה של נקודת המאסף מהפקעת (דרך הפירצה) היא החירות, הקשב השלישי.
================= 
25.11.19

היום, יום שני, ה-25.11.19 הוא (כנראה) יום עוצמה.

הומור חכם.

================= 
25.11.19

חידת טריוויה
=========

הפסוק הבא לקוח משמות יד 13,14.
"ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם יד יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון".
על מה/מי נאמר בספרות שלנו לקסטנדה, לא תראה אותה עוד לעולם? ומתי זה אמור לקרות?

הערת אגב, 
פסוק יד: "יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון" - בקריאה טולטקית: הרוח תיאבק עבורכם ותחלצכם אם רק תשמרו על שקט פנימי.
=================
26.11.19

תשובה לחידת הטריוויה:
דון חואן מתאר את סוף הריקוד האחרון של קסטנדה כלוחם :
"כאשר תגיע לסוף ריקודך אתה תביט אל השמש, כי לא תראה אותה שוב לעולם, לא בעירות ולא בחלימה. ואז יצביע המוות שלך אל הדרום, אל האינסוף [vastness]". 
("מסע לאיכטלאן" עמוד 157) 

Algo contigo - משהו ממך



"I don’t want to die without having something with you"

חידת לא-טריוויה:
למה הוא לא יראה עוד את השמש לעולם?
================= 
26.11.19

גירסה יפה נוספת של אותו השיר.

=================
27.11.19

מדוע הוא לא יראה את השמש?

תשובתי: כי במוות הפקעת מתפרקת, העולם שלך מתפרק, ומה שנמצא מחוץ לפקעת אינו דומה כלל למה שבתוך הפקעת. השמש נראית כשמש בפקעת. מחוץ לפקעת היא לא נראית כשמש.
================= 
27.11.19

חידה, אשיב עליה בפוסט נפרד.

הקטע הבא לקוח מ"כח השקט" . אני מביא אותו כרגע באנגלית, כדי לחסוך זמן :)
החידה הנוגעת למשפט המודגש.

He said that men of antiquity became legendary because they knew by silent knowledge about the power to be obtained by moving the assemblage point. On a reduced scale sorcerers had recaptured that old power. With a movement of their assemblage points they could manipulate their feelings and change things. I was changing things by feeling big and ferocious. Feelings processed in that fashion were called intent. 

("כח השקט", הפרק "הטיפול בכוונה - הנקודה השלישית")

השאלה היא:
מדוע בעזרת הנעת נקודת המאסף יוצרים שינוי, והרי השינוי אמור להיות תוצאת הזזת הנקודה, לא?
אם הזזנו את הנקודה, לא צריך עוד דבר, לא?

אני הולך לשלב בתשובה את הגדרת הנעת נקודת המאסף לעומת הסטתה, ואת הידע המסתתר בסיפור השיט התת קרקעי של קסטנדה בילדותו (צדו הפעיל), וכמובן מבט חדש על מושג ההתכוונות. 
================= 
27.11.19

בינתיים, הערה קטנה.

שום דבר אינו ממשי כמו הרוח והופעותיה.
כל השאר הוא חלום, או בדרגת ממשות של חלום.
"הוכחה"
----------
"היגואר הוא כה ממשי שהוא יכול להיות רק התגלות של הרוח. המחשבה אודות כמה ממשית היא החיה העבירה בי רעד (חלחלה)".
("כח השקט", "הטיפול בכוונה - הנקודה השלישית")
.
דרגות של ממשות הוא לא רעיון מוזר במסגרת מטפיסיקה המדברת על מציאות המורכבת מהאצלות. יש לא מעט דוגמאות למושגים שעבורנו הם בבחינת "שחור או לבן" אבל אצל הטולטקים הם עניין של דרגה. המוות הוא דוגמה כזו. כרגע לא עולים בזיכרוני דוגמאות נוספות, אבל אני בטוח שישנן.
================= 

2 תגובות:

  1. בוקר טוב אבי,
    לידיעתך, הפוסט שלך מארח לי כרגע לחברה במס ההכנסה ( מעין ערבוב קשה של שמן ומים, איגרא רמה ובירא עמיקתא:), אלכימיה צרופה:))
    בעניין הזמן...דווקא את המסקנה לגבי הכיוון הפנימי היה לי קל להבין ( שעות של חפיפת משולשים...) מה שלא הבנתי הוא עניין הכיוון. דרום , צפון...הרי זה עניין סובייקטיבי , תפיסה ארצית...להבנתי בחלל לזמן אין בכלל כיוון
    לגבי כך שלא ניתן להשיב/לשנות את הנאמר בעולם המכשפים אני מציעה שיתכן והמכשפים הם 'דוברי הרוח' (בדומה לנביאים) מבשרי הבשורה מעולמות הרוח וכיוון שכך הנאמר 'דרכם' הוא אמת שלא ניתנת לשינוי
    השיר שהבאת (יפה) לדעתי מחזק את הטיעון שהדבר היחיד 'הממשי', הבטוח הוא המוות . כל השאר הוא אשליה שההאחזות בה גם הוא אשליה

    השבמחק
    תשובות
    1. הי ליאורה,
      עם הפוסט הזה את מכניסה לשם הרבה אור :)
      נכון שכיווני רוחות השמים ישנם רק על כדור הארץ, ואינם בחלל הקוסמי העצום. אבל אני חושב שחלל קוסמי עצום הוא לא חלק מהקוסמולוגיה של הטולטקים. כלומר, מבחינתם (לדעתי) זה הכל בוֹבֶּה מיישֶס :) ולא בגלל שהם בורים פרימיטיבים.
      אני לא מקבל את הפרשנות הזו שאין אצלם חזרה ממילה משום שהמכשפים מתארים מצב צפוי, ודַבֵק מאד בפרשנות שלי: הם לא יכולים לחזור בהם ממילתם ומהחלטותיהם כי הכדור הוא מעכשיו בידי הרוח.
      מסכים לטענה שהמוות הוא הכי ממשי. בדיוק הוספתי הערה בתחתית הפוסט אודות דרגות של ממשות. זה מזכיר לי ספר שאפילו קראתי ואיני זוכר ממנו כרגע דבר, שכותרתו: "רק האהבה ממשית".
      שמח שאהבת את השיר.

      מחק