האם "לא תעשה לך כל תמונה" הוא ציווי בשירות המשימה הטולטקית של ניפוץ המראה של ההשתקפות העצמית?

 

הכותרת הראשונית של הפוסט הייתה:

למודעות לכוונה (לרוח, לנגואל) יש ארבע פנים. התחלתי בנושא זה, אבל איכשהו הגעתי למקום אחר.

הקטע הבא לקוח מ"כח השקט":

[הנגואל הוא] מישהו שהרואים רואים ככדור זוהר בעל ארבעה תאים, כאילו ארבעה כדורים זוהרים נדחסו יחדיו. בגלל האנרגיה יוצאת הדופן* שלהם, נגואלים הם מתווכים [intermediaries]. האנרגיה שלהם מאפשרת להם לתעל [channel] שלווה [peace, מצב שאין בו מאבק, שלום], הרמוניה, צחוק וידע ישירות מהמקור, מן הכוונה, ולהעביר אותם לחבריהם. נגואלים אחראים לספק את מה שהמכשפים מכנים "הסיכוי המינימלי": המודעות לחיבור שלך אל הכוונה.
(עמוד 12)

* - המילה היא: extraordinary. מאמירות נוספות בספרות יש לדעתי לקרוא זאת extra-ordinary, כלומר אנרגיה עודפת, יתרה, מעל הכמות הרגילה.

אני רוצה להצביע על שני רמזים שלדעתי נמצאים בקטע זה:

1. ארבעת התאים המרכיבים את הנגואל (זכר או נקבה) קשורים לארבע האיכויות שהנגואל מתעל מהרוח. במינוח של היום אפשר לתרגם את התיעול הזה כהורדה (download) ממחשב-שרת למחשבים אישיים.
חומר למחשבה: קסטנדה הוא נגואל בעל שלושה תאים. אל איזה מהארבע הללו הוא מנוע מגישה ותיעול ?

2. ארבע האיכויות הללו הן החיבור אל הרוח, הן הסיכוי המינימלי.

הצמידות הזו בין ארבע האיכויות הללו והסיכוי המינימלי חוזרת במקום נוסף באותו ספר:

"אבל קיימות דוגמאות לאנשים, מכשפים או אנשים ממוצעים, שאין להם צורך באף אחד. הם משיגים שלווה, הרמוניה, צחוק, ידע, ישירות מהרוח. אין להם צורך במתווכים. עבורך ועבורי זה שונה. אני המתווך שלך והנגואל חוליאן היה שלי.

מתווכים, בנוסף לכך שהם מספקים סיכוי מינימלי - את המודעות לכוונה [לרוח] - עוזרים לנפץ את מראות ההשתקפות העצמית של אנשים."
(עמוד 139 למטה)

הקטע מוסיף על הקטע הקודם שהסיכוי המינמלי קשור בניפוץ המראה של ההשתקפות העצמית (האגו). דון חואן טוען מיד בהמשך שכל הידע שהוא העביר לקסטנדה לא היה אלא עזרה בניפוץ אותה מראה. ראוי לשים לב שהמורה אינו מנפץ את המראה, אלא רק עוזר לחניך לנפץ אותה. ובניסוח שלי: החניך צריך להגיע לכך שהוא קץ בהשתקפות העצמית שלו.

אחד הצעדים הראשונים במשימת הניפוץ של המראה הוא, ככל הנראה, סילוק המראות מביתך. בבית המכשפות לא היו מראות. מראה עלולה ללכוד אותך (אם אני זוכר נכון את הנוסח של דון חואן). זה כנראה הפירוש הטולטקי (שאני מציע) לציווי המקראי: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

.

ניפוץ המראה של ההשתקפות העצמית של קסטנדה נרמזת לדעתי בקטע הבא שב"מסע לאיכטלאן":

עמדתי על כך שאוכל לתפקד רק בתנאים של סדר והבנה. הזכרתי לו ששיניתי באופן קיצוני את אישיותי [personality] בתקופה שבה היינו יחד, וכי התנאי שאיפשר את השינוי הזה היה שהצלחתי להסביר לעצמי את הסיבות [reasons] לשינוי הזה.

דון חואן צחק חרש. הוא לא דיבר במשך זמן רב.

"אתה מאוד פיקח [clever]," הוא אמר לבסוף. "אתה חוזר למקום שבו תמיד היית. אבל הפעם אתה גמור. אין לך לאן לחזור. אני לא אסביר לך יותר כלום. מה שחנארו עשה לך אתמול, יהיה אשר יהיה, הוא עשה את זה לגוף שלך, אז תן לגוף שלך להחליט מהו המצב לאמיתו [decide what's what, לקבוע מהו מה, מהו הדבר החשוב]."
(עמוד 238)

***************** 

מוסיקה

==================== 

21.10.22

ממשיכו של קסטנדה
==================

בפוסט הקודם שלי "האם "לא תעשה לך כל תמונה" הוא ציווי בשירות המשימה הטולטקית של ניפוץ המראה של ההשתקפות העצמית?", פוסט שעל פי מניין הלייקים שלו ראוי לתואר "כישלון חרוץ", וכל שנותר לי כדי להציל את כבודי האבוד הוא להתנחם בכך שלפחות הוא איננו כישלון עצל    . בפוסט ההוא הבאתי קטע מ"כח השקט" שבו דון חואן אומר שיש כאלה שאינם זקוקים למורה-מתווך לצורך חיבור אל הרוח, והם משיגים את ארבע האיכויות: שלווה, הרמוניה, צחוק, ידע ישירות מהרוח. (עמוד 139)

הקטע הבא לקוח מהפרק "אין צורך במורים" אשר ב"מפגשים עם הנגואל" של ארמנדו טורס. זהו פרק חשוב. אחרי הקטע אביא שתי עדויות מפיו של טוני קאראם, אשר, לכאורה, הוכר על ידי קסטנדה כממשיכו.

שאלתי אותו [ארמנדו את קסטנדה] אם הנגואל יכול להיחשב כמוֹרֶה באופן דומה למורים הרוחניים מהמזרח.

הוא ענה בנחרצוּת: "לא. אין מה להשוות, מסיבה פשוטה מאוד: הנגואל לעולם אינו בוחר את חניכיו. הרוח היא זו הקובעת דרך אותות מי יכול ומי לא יכול להיות חלק משושלת.

"מורה אמיתי הוא לוחם ללא רבב אשר איבד את הצורה האנושית שלו, ויש לו קשר נקי מאוד עם המופשט. לכן הוא אינו מקבל מתנדבים.

"מערכות חינוך המבוססות על רצונו הספונטני של המחפש הרוחני לא מגיעות רחוק, כי הן אינן בנויות להשגת הגשמה עצמית, אלא לסיפוקיו של האגו. כל שחסידי המורה עושים הוא חיקוי וזה לא מוביל לשום מקום. לכן, אין באמת צורך במורה.

"אחרי שנים של למידה, אני משוכנע שכל שהמחפש הרוחני צריך הוא הזדמנות להיעשות מודע לאפשרויות שלו, ומחוּיבוּת למוות בעל תכלית".

ציינתי כי אמירותיו עמדו בסתירה לאמירותיו החוזרות ונשנות אודות כך שללא דון חואן, הוא לא היה משיג דבר.

הוא השיב: "מכשפים עושים הבחנה ברורה בין המושגים: 'מדריך רוחני' ו'מורה נגואל​​'. הראשון הוא אדם המתמחה בהובלת עדרים. הוא יגיד לך את מה שאתה רוצה לשמוע, וייתן לך את הניסים שברצונך לראות. הוא רואה בך שוליה.

"הנגואל ​​הוא לוחם ללא רבב היודע שתפקידו מוגבל לתפקיד של מגשר אל הרוח. הנגואל מונחה על ידי פקודות של כוח לא אנושי. העזרה שלו אינה אלטרואיסטית, אלא דרך לשלם חוב ישן שלו לרוח האדם.

"הנגואל ​​הוא לא הטיפוס המיטיב הבא לרַצוֹת אותנו, אלא להעיר אותנו, והוא ​​יעשה זאת באמצעות מקל, במידה ויהיה צורך, כי הוא אינו מרגיש שום חמלה. כאשר הוא מתערב בחיי החניכים שלו, הנגואל ​​יכול ליצור בהם מצב כזה של תסיסה, שהאנרגיות הרדומות שלהם תתעוררנה".
(עמוד 109)

***************

כידוע, החניכים נבחרים על ידי אותות מהרוח, ויש אוסף לא קטן של אותות כאלה בספרי חבורת קסטנדה.

הנה האות שבו הצביעה הרוח על טוני קאראם.

אני לוקח את עדותו של טוני מהפודקאסט:
Trickster: The Many Lives of Carlos Castaneda, מהפרק שבלינק הבא, החל מהדקה ה 8:00 בערך:

https://open.spotify.com/episode/0ZrTguEo6enaoKNzYPoApF

בגיל 13 הוא קיבל משכנו במתנה את הספר "משנתו של דון חואן", ספר שהשפיע עליו רבות והוא קיווה שהוא יוכל בעתיד לפגוש את קסטנדה. בסוף שנות העשרה שלו נודע לו שקסטנדה נותן הרצאה באולם במקסיקו סיטי והוא כמובן הגיע לשם. היו שם כ-400 איש שהגיעו מוקדם לתפוס מקום. אחרי איחור גדול מאד התקבלה הודעה שבגלל בעיה כלשהי קסטנדה לא יגיע. רוב האנשים עזבו. טוני היה בטוח שקסטנדה יופיע ולכן המשיך להמתין באולם. שעתיים וחצי לאחר המועד הרשמי של ההרצאה הופיע קסטנדה. היו שם כ-15 איש, והוא נתן להם הרצאה בלתי נשכחת, ולאחריה הוא איפשר לכל אחד מהם להיפגש אתו אישית. מאז טוני היה בקשר עם קסטנדה באופן לא שוטף. טוני ניהל את "בית טיבט" במקסיקו סיטי, מרכז רוחני בודהיסטי.

כששאל אותו טוני אודות אותו מפגש ראשון, לגבי האיחור וכו. סיפר קסטנדה שהוא עמד מאחורי הקלעים לפני שהוא עמד לעלות לבמה, ואז הוא ראה תצורה אנרגטית של הנגואל בקהל, של מי שאמור להיות ממשיכו בשושלת. הוא היה חייב להפגין שיתוף פעולה מעשי מצדו והוא החליט לבטל את ההרצאה. הוא המתין מאחורי הקלעים במשך שעתיים וחצי ואז עלה לבמה, כשהוא ראה שהתצורה נותרה באולם, כלומר האיש שעליו הצביעה הרוח עדיין שם.

במסגרת המפגשים של טוני עם קסטנדה, קסטנדה אמר לו שהשושלת הטולטקית ממשיכה על ידי חיבורים אנרגטיים, והדרך לעשות זאת היא על ידי מגע מיני, לכן הוא ביקש מהאישה-נגואל קרול טיגס לעשות זאת עם טוני, וזה אכן נעשה. קסטנדה הסביר לטוני שזה לא אקט מיני, אלא חיבור אנרגטי, ויש לשמור על הדבר בסוד.

בהמשך מספר טוני על ניצול לרעה של קסטנדה אנשים שהלכו אחריו והוא החליט לבסוף לבטל את היותו ממשיכו של הנגואל. מאז הוא לא ראה עוד את קסטנדה.
אני נוטה לחשוב שהוא כבר הלך דרך ארוכה מדי בשביל האפשרות לחזור בו.

******************

שבת שלום

==================== 

22.10.22

היום, יום שבת, ה-22.10.22, הוא (כנראה) יום עוצמה.
יום המגיע אלינו במחזוריות של 18 יום. אנרגיה קוסמית שוטפת את הארץ ומזינה אותו.

***************

לפנינו תרשים של החבורות בשושלת דון חואן, לפי שמות הנגואלים הגברים שלהם - כך, משום מה, הם עצמם מסתכלים על השושלת - ושמות הלוחמים והלוחמות בשתי החבורות האחרונות.

במבט חפוז, חסרות בתרשים הנשים-נגואל של הנגואל אליאס והנגואל חוליאן המוזכרות בספרות. חסר גם טוליו מחבורת הנגואל חוליאן.

לא ברור מהיכן נלקח המספר 25 דורות שלפני הנגואל סבסטיאן, כי נאמר שלפניו היו שמונה דורות.

כל שושלת מכילה 52 נגואלים גברים (דורות), כולל או לא כולל את הנגואל התלת-ראשי הנועל את השושלת (קסטנדה, במקרה של השושלת הזו). השושלת מתפרשת על פני כאלף שנים.

התרשים לא הכי מוצלח בעיניי, אבל נותן תמונה של השושלת.

חומר למחשבה: לכאורה יש פרטים שנראים חסרי חשיבות בתיאור "עץ היוחסין" של השושלת. נראה שאם היו מסלקים כמה פרטים היסטוריים או שמות לא היינו מרגישים ולא היינו מתקוממים 
לדעתי, זה רק לכאורה. איננו יכולים כרגע לדעת מתי פרט שולי, מיותר לכאורה, יתגלה בחשיבותו.

מוסיקה

תמיד בלבי

גירסה אינסטרומנטלית

גירסה ווקאלית

===================== 

22.10.22

סרט הממחיז את תחילת הספר הראשון, לעת עתה.
לדעתי, עשוי בטוב טעם.

פרוייקט איכטלאן

-------------------------------

23.10.22

לשחרר את המשוגעים - זה מה צריך לעשות כדי להיות מכשף
============================================

הקטע הבא לקוח מריאיון עם טאישה אבלאר. הוא נמצא כמובן בקובץ הריאיונות, מאמרים עדויות (ושאר טובין).

מעט לפני קטע זה היא אומרת שכישוף פירושו להיות מסוגל לתפוס, במינוח שלי, יותר ממה שהמערכת החברתית נותנת לך. זוהי העלאה על הכתב של ריאיון, ולכן המשפטים אינם מלוטשים.

רבים מ[טכניקות] אלה, למעשה, כולם מתוארים בספרים, הטכניקות.

אבל כולן מובילות לשינויי מיקום של נקודת המאסף ולוויתור על אחיזתך בעולם חיי היומיום כדי שתוכל לקלוט יותר.

איך אתה יכול לתפוס מציאות אחרת [או נוספת, another] אם אתה נתון רק לתפיסה זו. זאת אומרת, זו סתירה. אי אפשר לעשות את זה. עליך לשחרר.

זה כמו הקוף שמכניס את אגרופו לבקבוק והוא תופס חופן מלא אגוזים. הוא לא יכול למשוך החוצה את ידו כדי ללכת למקום אחר. הוא תקוע שם, אבל אם הוא ישחרר את מה שהוא אוחז הוא יוכל להחליק את ידו החוצה ולהיות חופשי. אז מכשפים, כל מה שהם עושים זה שהם משחררים את ההחזקות שלהם, את חופן האגוזים שכולנו אוחזים בו ואשר מורכב מהציפיות שיש לנו מעצמנו וממה שלימדו אותנו אודות העולם. אז אתה מרפה מזה, ומעצם העובדה שאתה מרפה, משהו אחר נכנס; משהו אחר חומק פנימה. וזה מה שמכשפים עושים.

(1993 - KPFK - Taisha Abelar Radio Interview
עמוד 417 בקובץ הריאיונות)

המילה nuts מציינת אגוזים, אבל גם משוגעים. ובתפיסה הטולטקית, להתנהג על פי המיינד הזר, כפי שכל החברה האנושית עושה, זהו שיגעון. לכן, שיגעון מבוקר, טכניקת ייקוש של המכשפים, פירושה (בניסוח שלי) להיות חלק מהשיגעון החברתי, אבל מתוך בחירה מודעת ושליטה, ובידיעה שזה מה שזה.

כמה שורות משם טאישה אומרת:

לסכם [בעבודת הסיכום] את חייך פירושו לשחרר [מידך] את חופן האגוזים שאתה אוחז בהם או מה שזה לא יהיה. כשאתה משחרר את זה, זה מאוד כואב, כי כל חיינו מלמדים אותנו להחזיק. ככל שאתה מחזיק חזק יותר, כך אתה אדם מוצלח יותר [better person]; יש לך יותר כוח אגו [ego strength].

***********

נדמה לי שנתקלנו במשל המצוין הזה של הקוף האוחז באגוזים ולא יכול למשוך החוצה את ידו. האם מישהו זוכר היכן?

=======================

24.10.22

הבריאות כהצעה, וההבראה כמקרה פרטי של כישוף
==============

הקטע הבא לקוח מ"חלום המכשפה" והוא מדבר על ריפוי, אבל, לדעתי, הוא מדבר על משהו רחב יותר, על כישוף:

"פלורינדה הייתה משוכנעת שאדם המשיב לחולה את בריאותו [restored health] בהצלחה, בין אם רופא או מרפא עממי, הוא אדם היכול לשנות את הרגשות הבסיסיים [fundamental feelings] של הגוף ביחס לעצמו ואת חוליית החיבור של הגוף עם העולם, כלומר זהו אדם המציע [offer] לגוף, כמו גם למחשבה [mind], אפשרויות חדשות, כך שהתבנית [mold] הרגילה שאליה למדו הגוף והמחשבה להתאים את עצמם יכולה להתפרק באופן שיטתי. מימדים אחרים של מודעות נעשים אז לנגישים, והציפיות של השכל הישר [commonsense] לגבי חולי ובריאות יכולים להשתנות כאשר משמעויות [meanings] גופניות חדשות מתגבשות [crystalized].

(עמוד 24)

למה לא מדובר כאן, לדעתי, רק על ריפוי, אלא על משהו רחב יותר, כישוף?

כמה תשובות "בשלוף":

1. מדובר על שינוי של הרגשות הבסיסיים, ואנו במהותנו הרגשה, מודעות הלכודה בגוף, או בבית החזה. אמירה הנמצאת ב"סיפורי עוצמה". המיקום של ההרגשה אינו חד משמעי כי דון חואן אמר שהיא לכודה כאן [כמו בתוך ארגז] [encased here] וטפח באצבעו על החזה של קסטנדה. כזכור, בתחתית עצם החזה נמצא המיקום של ההרגשה, אחת מ-8 הנקודות המהוות את האדם.

2. האדם עצמו הוא תבנית, תבנית האדם [the mold of man]. כלומר למה לחשוב שיש כאן מגבלה לגבי תבניות שהן תת תבניות של תבנית האדם (תבנית של אדם בריא), ולא תבניות אחרות, כמו עורב, קויוטה... ?

3. הקטע הבא נמצא קצת קודם לקטע המצוטט:

מכשפים ומכשפות, לעומתם, הם כאלה המשפיעים על המטופלים שלהם באופן ישיר. באמצעות הידע שלהם בתחום תורות הנסתר, הם מביאים אלמנטים בלתי ידועים ובלתי צפויים לפעול למען שני סוגים של אנשים הבאים לראות אותם: חולים המבקשים עזרה; ולקוחות המבקשים את שירותי הכישוף שלהם. מרפאים הם כאלה שעניינם הוא בשיקום הבריאות והרווחה בלבד.
(עמוד 23 למטה)

כלומר, מכשפים נותנים שירות גם למבקשי ריפוי וגם למבקשי כישוף.

=======================