היום, יום ראשון, ה-24.7.22, הוא (כנראה) יום עוצמה.
יום הבא עלינו לטובה במחזוריות של 18 יום.
*************************************************
עת שירה היא לנו (וגם עת דודים, ודודות 😊 )
=====================
הסיפור על המלך המשורר
בין מלכי טנוצ'טיטלאן [Tenochtitlan] הקדומים, היה אחד שהיה התגלמות השירה עצמה. שמו היה Nezahualcoyotl, והוא העלה מאוד את רמת התרבות בקרב עמו. בתקופת שלטונו נעשתה התקדמות רוחנית וחומרית גדולה. נבנו מקדשים ואמות מים [aqueducts]; הדרכים נסללו, ושרר מצב כללי של רווחה [well-being], שהיה תוצאה של הסחר בין ערים.
מספרים שכמלך, Nezahualcoyotl היה כובש גדול, ולא רק של אויביו בקרב, אלא גם של הרוח. הוא חיפש כל הזמן את נתיב ההארה [illumination] וההתפתחות. במטבח של דונה סילביה, בערבים, היה נהוג לדקלם כמה משיריו. תחילה הם היו נאמרים בשפתם המקורית, ואחר כך חזרו עליהם בספרדית לטובת אלה שלא הבינו את שפת הקדמונים. עם זאת, הובהר שלמרות שניתן לתרגם את המילים, ההרגשה [feeling] האמתית אבדה בהכרח [inevitably, באופן בלתי נמנע]. הנה אחד האהובים עליי:
.
Cuicatl anyolque
Xochitl ancueponque
Antepilhuan
Ni zacatimaltzin in tochihuitzin
.
Ompa ye huitze xochimecatl
Auh tocnihuane tla xoconcaquican
In itlatol temictli
Xoxopantla techemitia
In teocuitlaxilotl techonituitia
Tlauhquecholelotl
Techoncozquitia in ticmati ye
Ontlaneltoca toyollo tocnihuan!
.
כמה נפלא היה לשמוע את הקול ולקחת חלק בידע של אלה שעזבו מזמן! זה היה כאילו הם מדברים מהעבר הרחוק ישירות לאוזנינו. התרגום של אותן מילים חכמות הלך כך:
.
איזה שיר [מדהים, נפלא…] היו חיי.
איזה פרח [מדהים, נפלא…] הבאתי ללבלב [to bud], הו, נסיכים.
אני Tochihuitzin, הקולע זֵרִים [של פרחים]:
הנה שרשרת הפרחים שלי !
.
חברים, עשו עמי חסד [favour me] והאזינו לחלום השזור-מילים הזה!
באביב נֶבֶט הזהב של התירס המתוק נותן לנו חיים;
הַקֶּלַח שצבעו כלהבה מרענן [refreshes] אותנו.
כמה עשירה מחרוזת [לצוואר, necklace] הידע הזו,
כמה נאמנים לנו לבבות חברינו !
.
שמחנו מאוד להאזין לשירים ולדון במשמעותם העמוקה באופן כזה, שהצלחנו להפיק לקחים חשובים מכל אחד. למעשה, חיבבתי כל כך את המילים רוויות ההשראה של המלך המשורר, שאספתי כמעט את כל הטקסטים הזמינים שלו. תוך כדי כך, נכנסתי בלי משים למטבעות הלשון [idiom] של הקדמונים, וכך, בהנאה וכמעט ללא מאמץ, הצלחתי ללמוד את שפת אבותינו.
הוענק לי הכבוד להכין רסיטל [הופעה של נגינה ו/או זמרה ו/או דקלום, הקראה...] לאחד מערבי השירה שלנו, ולבצע [performing, להופיע] אותו. להפתעת הזקנים [elders], עשיתי את זה בשפה שלהם.
בסוף הם חייכו בשמחה ומחאו לי כפיים. אני זוכר שבאותה ההזדמנות קראתי את השיר היפה הזה:
.
Quin oc tlamati noyollo
Niccaqui in cuicatl nicitta in xochitl
Maca in cuatlahuia in tlalticpac!
.
Nihuinti nichoca nicnotlamati
Nicmati niquitoa niquelnamiqui:
Maca aic nimiqui maca aic nipolihui!
Incan ahmicohua incan ontepetihua
In ma oncan niauh.
Maca aic nimiqui, maca aic nipolihui
.
הנה התרגום:
.
לבסוף אני מבין:
אני שומע שיר [song], אני רואה פרח.
הו, הלוואי שהם לעולם לא ינבלו! [wilt, יכמשו]
.
אני מרגיש מחוץ לעצמי,
אני בוכה, מתאבל ומהרהר, אומר וזוכר:
הו, אילו יכולתי לְעוֹלָם לא למות, לְעוֹלָם לא להיעלם!
ללכת להיכן שהמוות איננו, להיכן שהניצחון הוא שלי,
שָׁמָהּ [Thither] עליי ללכת!
הו, אילו יכולתי לְעוֹלָם לא למות, לְעוֹלָם לא להיעלם !
.
באותו הלילה הלכנו לישון עם טעם של atole חם ועשיר [משקה העשוי מאבקת תירס] ועם המילים המתוקות ההן. נראה היה כאילו, בדרך קסומה כלשהי, השירים הכינו אותנו להיכנס לחלימה.
************** סוף **************
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה