פרק קצרצר וחביב.
לחובבי החידות שבינינו יש בפרק ערך מוסף.
אחרי הפרק אציע פתרון חלקי לחידה השנייה (חידת השושלת).
אחרי הפרק אציע פתרון חלקי לחידה השנייה (חידת השושלת).
================
להיעשות לעוזר מרפא [Becoming Healers’ Assistant]
בהתחלה, גם לאחר שקיבלתי כמות גדולה של הדרכה באמנות המרפאים [healers], עדיין לא החשבתי את עצמי ככזה. הייתי מיואש מהסרבול שלי ומכישלוני להבין וליישם את הידע שקיבלתי. הרגשתי לא כשיר וזה הטריד אותי, כי בכל פעם שהגיע תורי לטפל במישהו, לחץ מוזר, שיכולתי לתארו רק כחשש, עצבנות או אפילו ייסורים השתלט עליי.
כשדונה סילביה הבחינה בתסכול שלי, היא יעצה: "לעולם אל תהיה אובססיבי לכלום. תיהנה מכל מה שאתה עושה. אם בכל זמן שהוא אתה מרגיש שזה הופך לעבודה קשה, שים את זה בצד לזמן מה ועשה משהו אחר. אתה תראה שהרגע להמשיך עם מה שעשית לפני כן, יהיה הדבר אשר יהיה,
יבוא מעצמו [of its own accord]".
כשסיפרתי לה על העצבנות שלי, היא אמרה שאני חייב לשחרר את עצמי מהתחושה הזו [let myself go with that feeling]. לשחרר את עצמך [Letting oneself go] הייתה בכל מקרה הטכניקה של יצירת קשר עם הרוח שמנחה את המרפאים. כשלעצמי, אני מתאר זאת ככניעה [yielding, ציות] ללחץ, לא להציב הִתנַגְדוּת. להיעשות לחלק מהרוח הוא הדבר שמנחה את כל המרפאים; פירוש הדבר, הַיְּשָׁרָה [aligning, יצירת התאמה] עם ההאצלות [emanations] שהמכשפים חולקים [share].
באחת הפעמים, כשטיילתי בגבעות הסמוכות לצורך ליקוט עשבי מרפא, נפגעתי מברק. יותר מדהים ממה שזה נראה, מלבד הפחד [fright], שום דבר לא קרה לי. דונה סילביה שהתבוננה בי מרחוק נשארה במקומה לרגע. כשראתה שמצבי טוב, היא חייכה בהנאה והעירה:
"עכשיו יש לך את הסמכות [authority] לרפא. אתה תראה שמעכשיו ואילך אתה תרגיש אחרת לגבי ריפוי".
היא צדקה לחלוטין. מאז, בכל פעם שטפלתי במטופל, יכולתי להרגיש את המכאוב [affliction] שלו בתוכי, אם אפשר לנסח זאת כך.
**********
כבר בתחילת שהותי ביניהם, שמתי לב שהמרפאים אהבו חידות, ושעשעו את עצמם באיתגור זה את זה לפתור אותן. באחת הפעמים, אחד העוזרים הציע חידה: "מהו זה שממשיך ללכת אחרי מותו של אדם?"
"זו הנעל," ענתה דונה סילביה, ואז היא אתגרה אותנו בחידה: "מהו הדבר שיש לו רגליים אבל לא הולך, ובכל זאת נע בסביבה?"
החידות הגיעו בשילוב עם הוראת [instruction] ריפוי או מידע אחר הקשור לנושא. באותה הזדמנות לימדה אותנו דונה סילביה על המחלה הנקראת אלפנטיזיס [elephantiasis, מלשון פיל, כאשר איבר מתנפח מאד, בד”כ הרגל, כנראה], וכיצד ניתן לטפל בה בהצלחה באמצעות חליטות [infusions] של צמחי מרפא מסוימים, אמבטיות ועיסויים טיפוליים עם משחות עשויות שמנים [oily ointments].
"לסיום," היא אמרה לנו, "צריך לחבוש את הרגל במשחה העשויה מצמחים [herbal paste]. "הבעיה האמתית של מחלה זו היא זרימת הדם. כדי להבריא, החולה חייב לשתות הרבה תה ולשתות הרבה מים".
בסוף הפגישה, מאחר שאף אחד לא מצא את התשובה הנכונה לחידה שלה, היא אמרה וחייכה:
"זה הכיסא, טיפשים; יש לו ארבע רגליים, אבל הוא לא הולך, והוא בהחלט זז בכל פעם שאתה משתמש בו."
במהלך שיחה נוספת שאלתי אותה על מטרת החידות, והיא ענתה: "כל דבר בחיים הוא חידה; למעשה, היקום כולו הוא חידה שיש לפתור." היא הוסיפה כי הקדמונים נהגו להתמודד עם העולם באמצעות חידות.
"האם ידעת שיש חידה אישית לכל מרפא? שיש לך חידה משלך ושיש גם חידה לקבוצה, ואפילו לשושלת [lineage] שלנו?"
לא ידעתי על שום דבר כזה. הסקרנות שלי התעוררה מיד: מה שהאמנתי שהוא משחק חסר משמעות [inconsequential, חסר השלכות] התברר כעניין מורכב [complex affair] לאין שיעור. רציתי לשמוע על החידה האישית שלי, אבל דונה סילביה אמרה שזה משהו שאצטרך לגלות בעצמי. אז שאלתי אותה על החידה שהתייחסה אלינו כקבוצה, והיא הגישה [offered, הציעה, העניקה] לי:
.
"התרנגול-הודו [turkey] הופך את האדמה בחיפוש אחר מזון;
האיכר פוצע את האדמה ומניח את הזרע בפצע.
כמה פעמים צריך להפוך את האדמה?
כמה זרעים יוצרים שדה תירס?"
.
לא היה לי מושג אודות המשמעות של המילים האלה, אז ביקשתי מדונה סילביה הסבר. היא צחקה ואמרה שזו חידה שאת משמעותה עלי לגלות בעצמי.
היא שמרה על שתיקה לכמה רגעים ואחר כך תהתה אם אני בכלל מתעניין בחידה הנוגעת לשושלת הרואים-מרפאים שלנו.
"כמובן שאני מעוניין!" עניתי, מודע לפתע לאטיות שלי [sluggish, עצלותי, לחוסר המרץ שלי].
דונה סילביה אמרה את השורות [הבאות]:
.
"הַאוּלַמָּהּ[ulama. כדור הגומי במשחק-כדור ילידי קדום] מְנַקֶּבֶ(ת) [pierces] את המעגל האלוהי [divine circle, החוג האלוהי].
אני מכוון(ת) [set] את עיניי אל קיר המקדש.
אני מביט(ה) על הפרח היפהפה והמסנוור [dazzling] הנפתח ב[כל]בוקר.
אני מדליק(ה) [light] את האש כדי להכין את האוכל שלי".
.
אמרתי לדונה סילביה שהחידה הזו חסרת מובן, אפילו יותר מהקודמת. היא צחקה ואמרה שהתגובה שלי מובנת, כי זו אכן חידה קשה, ושהתרגום [translation, כנראה מהשפה הקדומה נאווטל] לא עוזר כלל.
*************** סוף ****************
פיתרון חלקי (הצעה) לחידת השושלת:
אני נוטה לחשוב ש"הפרח היפהפה והמסנוור [dazzling] הנפתח ב[כל]בוקר" היא השמש, ועל כן קיר המקדש והמעגל האלוהי הם כיפת השמיים, או מסלולה בשמיים (מעגל שרק חציו נראה לנו).
ש=========================
מוסיקה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה