מארג החיים [The Fabric of Life]
בבוקר הלכתי לחפש את דונה סילביה. מצאתי אותה עסוקה באריגה [weaving] מתחת לסככה. השתמשתי בהילוך העוצמה [the gait of power, המושג מופיע ב"מסע לאיכטלאן"] כדי להתקרב אליה בחשאי, מתוך כוונה לצפות בעבודתה בסתר. מבלי להסתובב היא שאלה:
"מה אתה מחפש, פפיטו [Pepito]?"
נבהלתי מדבריה. הייתי בטוח שהיא לא יכלה לראות אותי או לשמוע את צעדיי. אמרתי במבוכה שחשבתי שהיא לא ראתה אותי. היא ענתה שבעצם לא, אבל הגוף האנרגטי שלה הרגיש את ההתקרבות שלי.
היא אמרה שהיא השתמשה בנול האריגה [loom] שלה כקרש קפיצה לעולם האחר: בעודה אורגת, היא מפסיקה לדבר אל עצמה וכך היא קולטת כל דבר בעולם האחר ההוא. היא אמרה שזו הסיבה שהיא יכלה לראות אותי מגיע, למרות שגבה היה מופנה אלי.
היא הזמינה אותי להצטרף אליה ואמרה שיש לה אריגה לעשות. כששוחחנו, דונה ג'נובבה [Genoveva], חברתה המרפאה של דונה סילביה מעיירה אחרת, באה לבקר. במהלך השיחה שלנו, דונה סילביה אמרה לי שגם דוניה ג'נובבה מבינה באריגה. היא צחקה וביקשה ממני לספר לדונה ג'נובבה מה קרה לי בקשר לאריגה.
היא התכוונה לאחת החוויות המפחידות ביותר שחוויתי אי פעם. מיד נזכרתי שאחד הדברים הראשונים שדונה סילביה לימדה אותי כשהייתי חולה היה איך לארוג. לאחר מכן ביליתי אינסוף שעות ב"טווית תשומת לבי" [weaving my attention] - כך היא הציגה לי את המשימה [task, מטלה]: כאמצעי לגיבוש [consolidating, מיצוק] תשומת הלב [הקשב] שלי. היא עזרה לי להכין חגורת ריפוי [healing belt] ואת רצועת החלימה [dreaming band, מוזכר גם בספרי קסטנדה] שלי, וגם הֵכַנְתִּי תחת פיקוחה תרמיל עבור חפצי עוצמה ודברים אחרים.
מה שדונה סילביה רצתה שאספר קרה כשהייתי פעם בחוץ, מטייל לבדי. הייתי מרוגז [upset] על כך שהמטלות שלי היו מכריעות [overwhelming, מוחצות], אז יום אחד פשוט עזבתי הכל ויצאתי להליכה בלי לחשוב על כיוון או יעד. עברו כמה ימים עד שהגעתי לפאתי עיירה קטנה חסרת שם, אבודה בין ההרים.
שם נתקלתי בגברת שארגה לפני הבקתה שלה, כשהיא משתמשת בנול יד בעל תשעה beaters. נמשכתי לעבודתה וניגשתי אליה כדי לדבר איתה, למרות שמשהו בתוכי אמר לי שלא לעשות זאת.
ניגשתי אליה, התנצלתי על שאני מפריע לה בעבודתה והסברתי שאני עושה זאת כי הוקסמתי מהאופן שבו עובד הנול של הקדמונים. היא הייתה מאוד ידידותית והזמינה אותי להתקרב, והסבירה שהיא טווה שמיכה מאד מיוחדת. כאיכרה בעלת מעט תרבות, דרכה להסביר את עבודתה ריתק אותי: האריג, היא אמרה, אמור להיות שמיכה למשיכת [attracting, פיתוי] חלומות טובים.
השיחה עם האישה נמשכה זמן רב. אופן ההתנהגות שלה הביא אותי מהר מאד להבין שהיא מכשפה [sorceress]. אולם, אפילו עם צלילי פעמוני האזעקה בתוכי, המשכתי להקשיב להסברים שלה. בהחלט נשביתי [captivated] מהעבודה שלה וממה שהיא אמרה.
היא אמרה שהאומנות של האורג מורכבת מסידור החוטים האנכיים, הידועים בשם שְׁתִי [warp], והחוטים השזורים בצורה אופקית, הידועים כעֵרֶב [weft], כך שהתוצאה הסופית היא תמונה [picture], או תבנית תחרה [a lace pattern]. בדרכה המוזרה אמרה הזקנה, "אורג בינוני מייצר אריג פשוט חסר ערך. אבל טווה-אמן יכול לסדר את החוטים בדרך כזו שהם מייצרים ערך מוסף: יופי".
בזמן שהיא דיברה, ידיה נעו במהירות ובהרמוניה יוצאי דופן. הדימוי שעלה במוחי היה של פסנתרן וירטואוז. ידיה ביצעו בלט מדהים כשהן השחילו את החוטים והידקו אותם עם מסרק העץ, ויצרו דוגמה [design, עיצוב, ציור] נפלאה באריג.
היא אמרה, "כולנו חיים במארג [fabric, מרקם] של מערכות יחסים. אורגים מאסטרים אומרים שהנול מייצג את היקום; השתי, או החוטים האנכיים, מייצגים את בני האדם, והערב, או החוטים החוצים, את מערכות היחסים הנוצרות ביניהם."
היא ערכה השוואות מופרזות [אקסטרווגנטיות, ראוותניות] בין האריג ליחסים החברתיים, וייחסה [assigning, הקצתה] ערכים שונים לצבעים ולצורות שבהן השתמשה.
הרגשתי כאילו הקול שלה גורר אותי לבור ללא תחתית, אבל ההסבר שלה היה כל כך מעניין שפשוט עמדתי שם כמו אידיוט, והקשבתי.
היא המשיכה בהסבר שלה: "לפי החושים שלנו, אנחנו חיים בעולם אמתי [ממשי], אבל הוא לא כה אמתי [ממשי] כמו שאנחנו חושבים. השמיכה הזו, לדוגמה, היא רק צירוף [קומבינציה] של החוטים שלה, אבל אם תסתכל מקרוב, תראה שהיא יותר מסתם שמיכה פשוטה".
בזמן שהיא דיברה הבחנתי בכך שאני נכנס יותר ויותר לתוך סבך [mesh, מלכודת, רשת] האריג, עד כדי כך שלא יכולתי להסיר את העיניים מהבד. התחושה הייתה נעימה בהתחלה, אבל לאחר זמן מה הרגשתי שאני מהופנט מהאומנות שלה ומהמילים שלה.
נעשיתי מבוהל וברחתי בחיפזון מהמקום, אבל זה היה מאוחר מדי. משהו דַּבַק אליי, והימים שלאחר מכן היו ממש גרועים. בחלומותיי ראיתי שוב ושוב את דמותה של המכשפה ואת השמיכה שהיא טוותה. הרגשתי שנעשיתי אסיר לכשפים [spells] שלה, עד שהצלחתי לחזור לביתה של דונה סילביה, מבלי שאני יודע איך [עשיתי זאת]. סיפרתי למרפאים מה קרה, ורק באמצעות התערבותם הצלחתי להימלט מהמכשפה שכבלה אותי ועמדה לגנוב את נשמתי [my soul].
דונה סילביה אישרה שהמפגש שלי עם המכשפה היה באמת קרב אכזר [fierce], ושאני הצלחתי לברוח רק בגלל שפעלתי בנאמנות [faithfully, בדייקנות] להוראות המרפאים.
********** סוף *************
"להתעורר אל החלום" - פרק רביעי
מוסיקה
בכל פעם שהיא לוחשת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה