סודו של הנחש עטור הנוצות - מבט שונה על העולם [טיוטה]

הפרק היום הוא שיממון פטפוטי. ארמנדו התחיל בפטפטת הזו כבר קודם, אבל הפעם הוא נותן אותה במנה גדושה. אני לא יכול להמליץ עליו מבלי שרבים יבואו אליי בטענות על זמנם המבוזבז 

אני לא אשרוד עוד פרק כזה.

=====================

מבט [תמונה] שונה על העולם [A Different View of the World]

חניך יודע ללא צל של ספק, כבר מן ההתחלה, שהוא חלק מקבוצה של מכשפים אמתיים, כי הוא חי כשהוא שקוע [immersed, טבול] במסתורין של עולם מכושף [magical, פלאי, מאגי], כשהוא נמצא במגע ישיר עם העוצמה והקסם בכל עת. העולם הוא בלתי ניתן לתיאור ופנטסטי, הוא סובב [revolves] סביב הפלא. אפילו החניכים העקשנים ביותר מבינים בשלב מסוים בבירור שמשהו חריג [unusual, בלתי רגיל] קורה.

עצוב לראות אופורטוניסטים השואפים [solicit] לידע, לא בכדי להשיג הארה או חופש, אלא למען הרווח שלהם עצמם, או לחיזוק האגו שלהם. והגרוע מכל, דו הפרצופיות [duplicity] שלהם מרתיעה מחפשים אמתיים שמתפכחים [disillusioned] ממסע החיפוש הרוחני [quest]. עם זאת, כך השרלטנים משמשים מסנן חסר פגמים [flawless] לסילוק [elimination] יעיל של אלה שאין להם את החירות ככוונה בלתי כפיפה [unbending intent, כוונה נחושה], ובכך מפרידים בין החיטה למוץ -כלומר, הפרדה בין אלה שיתקדמו במסעם לבין אלה התקועים ברמת האינטלקט [השכל].

גם כאשר הם משמיעים דברי חוכמה, לשרלטנים אין עוצמה אמתית. הם רק משקפים את מה שהם קראו או שמעו לפני כן. הם מעולם לא השיגו תוצאות אמתיות, הם יכולים להעביר לתלמידיהם רק את מה שהם עצמם קיבלו: שמועות [rumours].

עבודה משותפת איננה בלתי רצויה עבור אנשים שמתנסים בהפיכתם למרפאים, אך הבעיה מתעוררת כאשר מישהו משתלט ומבקש להשיג שליטה על האחרים; ואז לוחמים שוחרי חופש הופכים לכבשים.

דון מלכור נהג לומר, "אם מישהו יכול להרוויח ממך, היזהר! רק טיפש יכול לבלבל בין ידידות כנה, שנולדה מחיבור של אנרגיה, לבין ידידות שמציע בעל חנות שמקווה לעשות אתך עסקים".

******

הדרך שבה תוכנתנו לראות את העולם היא מאוד אקסקלוסיבית [סגורה בפני דרכים אחרות], וזו הסיבה שאנחנו תופסים [perceive] רק את מה שנמצא בתוך קבוצה צרה מאוד של פרמטרים. בדיוק כפי שאנו זקוקים לאימון כדי להבין ולהפעיל מכונה, כך אנו זקוקים לאימון כדי להשתמש ביכולות סמויות [latent] מסוימות שיש לכולנו, אך נשארות לא פעילות במשך כל חיינו, פשוט כי מלכתחילה אף אחד לא אמר לנו שיש לנו אותן, ושאנו יכולים להשתמש בהן. כמו בסיפור על הנשר שגודל על ידי תרנגולות ולא ידע את הפוטנציאל האמתי שלו.

יש לנו יכולות נסתרות רבות שרק מחכות שיחקרו אותן, אבל ראשית עלינו להיות מודעים לכך שאפשרויות כאלה באמת קיימות. אחת הדרכים להשיג זאת היא לחשוף את עצמנו לסיפורי עוצמה, כי הם עוזרים ליצור תקדים [precedent] במבט [view, התמונה] שלנו על העולם.

ברגע שאנחנו יודעים את ההיתכנות [feasibility] של משהו שמעולם לא העזנו אפילו לדמיין, האפשרות הזו הופכת לממשית [real, אמתית] עבורנו.

זה המקרה עם מתנת הריפוי שלכולנו יש במידה רבה או פחותה. כל מה שצריכים לעשות זה להתכוון לעזור לאחר [כשאנו במצב של] ריחוק רגשי [detachment] מוחלט. למעשה, החלק הקשה ביותר בריפוי הוא הניתוק הרגשי [detachment] הנדרש כדי לתעל אנרגיית ריפוי. מאזור הטבור בוקע אז כוח שאפשר אולי להתייחס אליו כתשוקה כנה [sincere desire] לעזור ולרפא את המטופל, או אולי אותה אנרגיה מכוונת [directed] על ידי הידיים המרפאות. במקרים אחרים, ריחוק-רגשי מייצר הליכי [פרוצדורות] ריפוי המתאימים למכאוב המסוים של המטופל.

מרפאים-רואים תופסים את שדה האנרגיה האנושית באותו האופן שתואר על ידי דון חואן, כאזור של זוהר [luminosity]. בנוסף, הם מתמקדים באיזון [balance] ובתפקוד של הצביר [aggregate, של שדות אנרגיה, כנראה] האורגני-אנרגטי כשלם.

דון מלכור אמר פעם, "חשוב לזכור [to bear in mind] שבדיוק כמו שאש זקוקה לעצי הסקה כדלק כדי להתקיים, הגוף הזוהר, שהוא המהות האמתית שלנו, משתמש בגוף הפיזי כמקור האנרגיה העיקרי. לכן, ככל שמכווננים [tune] טוב יותר את האורגניזם שלנו, כך ניתן לעשות יותר ברמת [level, מימד] האנרגיה."

בהתרכזותם על האנרגיה, מרפאים מסוגלים אפוא לרפא את הבעיה מהשורש, ולא רק בצורה המרגיעה [palliative, משככת כאבים] האופיינית לרופאים המערביים המנסים להעלים את התסמינים מבלי לתת תשומת לב לגורם המחלה בפועל.

כיבוי האזעקה מחוץ למבנה שעולה בלהבות אינו פותר את בעיית השריפה בתוכו. תרופות משככות עשויות לעצור כאב ראש, אבל זה רק דרך להיפטר מהסימפטום, בזמן שהבעיה עצמה נותרת רדומה. יש רופאים שהם יותר מעוניינים לבחון את כיס המטופלים שלהם מאשר את בריאותם.

רופאים צריכים לתת את הדעת ברצינות רבה יותר לשבועת היפוקרטס המפורסמת שהם נשבעים כשהם מסיימים את לימודיהם, הכוללת אתיקה ויושר. יש כיום רופאים שהם כמו מונית, מחשבים את השכר שלהם לפי שעון. אחרים עשויים אפילו להציע הורדת מחירים עבור השירותים שלהם כדי למשוך יותר לקוחות, כאילו היו סוחרים רגילים.

ריפוי הוא אומנות קדושה. למרבה הצער, בידי הרפואה המודרנית, הוא הפך לסופרמרקט של בריאות. רובם המכריע של הסטודנטים למדעים אינם נכנסים לתחום הרפואה כשליחות [vocation, ייעוד] או מתוך מסירות, אלא למען אינטרסים כלכליים ועבור המעמד החברתי שמתלווה לתואר הרופא. זו הסיבה העיקרית לכך שאנשים עניים מתים בעומדם בתור במסדרונות בתי החולים.

רופאים מערביים אינם יודעים דבר או כמעט דבר על אנרגיה, וזו הסיבה שהם מתייחסים לסובייקט כאל אובייקט, כחומר אורגני שהפך לבלתי מתפקד מסיבות ש[רק]לעתים רחוקות נבחנות מנקודת מבט כלשהי שאיננה זו הרציונלית. מעט מאוד רופאים מתייחסים לאנרגיה כסיבה אלטרנטיבית למחלה, כי הם פשוט לא יכולים לראות זאת.

אחד מעמיתיי, מרפא Zoque [בן אחד משבטי האינדיאנים שבתחומי מקסיקו], אמר פעם: "כאשר למדנו לראשונה על טכניקת הריפוי המזרחי של דיקור [acupuncture], התמלאנו התלהבות ומיד אימצנו את השימוש במחטים הקטנות.

"אבותינו השתמשו בקוצים של צמח ה-maguey [כנראה, Agave Americana] לפרקטיקה מצוינת זו. צריך להיזהר, עם זאת, כי יש הרבה העוסקים בזה שם בחוץ שאינם מרפאים, אבל משתמשים במחטים בכל זאת. לפעמים הם פוגעים במטרה, אבל לרוב הם נכשלים, כי הם לא רואים, ולכן אינם יכולים למצוא את המקום המדויק להחדרת המחט. כדי להיות 'מרפא מחטים' אמתי, צריך קודם כל להיות רואה".

הוא אמר שמפות [charts, שרטוטי] דיקור שניתן לקנות, רק מזהות את הנקודות לפי שמותיהן ולפי תיאור משוער של מיקומן. אבל הנקודות הזעירות האלה משנות את מיקומן מאדם לאדם, וזו הסיבה שכל כך חשוב לראות את זרימת האנרגיה אם אתה רוצה להשתמש במחטים.

דיקור [אקופונטורה] הוא ללא ספק אחד המשאבים היקרים ביותר שמרפאים משתמשים בהם כדי לעזור למטופלים. הדבר המוזר הוא שהרפואה המודרנית אכן מכירה באקופונקטורה כפרקטיקה מהימנה, לא בגלל שהיא רוצה, אלא בגלל שאי אפשר להכחיש את התוצאות שלה.

הרפואה המודרנית אינה יכולה להסביר כיצד דיקור עובד, מכיוון שהיא מסרבת להכיר באדם כצביר של ערוצי אנרגיה שהם בלתי נראים ואינם ניתנים לזיהוי בכלים שלה.

יום מפואר יהיה היום בו מדע הרפואה יניח בצד את הדעות הקדומות שלו ויפיק תועלת מהידע של המרפאים! אבל זה יתאפשר רק באמצעות מהפכה תרבותית אשר לבדה תוכל להפוך 'דוקטורנטים בלימודי אנרגיה' לראויים להתקבל באוניברסיטאות שלנו. למרבה הצער, כל עוד מעורבים אינטרסים כלכליים עצומים, המהפכה הזו לא תתרחש.

מעבדות פרמצבטיות גדולות שממסחרות תרופות הן הנבלים [villains, בני בליעל] האמתיים. הם אלה שנותנים חסות [sponsor, מממנים] לרופאים, הם אלה שמשתעשעים בבריאות הציבור. לא רק שהם מייצרים תרופות, הם גם יוצרים מחלות שלאחר מכן הם מוכרים לנו תרופות עבורן.

אין להכחיש שמוצרים פרמצבטיים [תרופות] עשו הרבה טוב: הם אכן עוזרים לחולים להחלים. עם זאת, ניתן להשיג את אותן התוצאות בצורה פשוטה וחסכונית [cost-effectively] הרבה יותר על ידי שימוש באמצעים טבעיים שאין להם התוויות נגד [contraindications]: צמחים, מלחים, עיסויים, ניקוי, ואיזון אנרגטי. זה פשוט עניין של בחירת הטיפול המתאים ביותר לכל מטופל.

ברגע שאנשים ילמדו לדאוג לעצמם, הכל יהיה אחרת. אנשים יהיו מודעים לעצמם, ואז לא יהיה צורך ברופאים, כי כולם יידעו איך לרפא את עצמם. למעשה, יהיו מעט מאוד מחלות כי אנשים יידעו איך למנוע אותן מלכתחילה: איך להימנע מהרגלים מזיקים, [איך] לאמץ תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מתאימה. זו תהיה מהפכה אמתית, כמו שהכנסה לשימוש של בתי שימוש [latrines], היגיינה אישית ושטיפה קבועה של ידיים היו בזמנם.

זה יהיה ממש נהדר אם בתי הספר, במקום ללמד בלי סוף דברים חסרי תועלת, ילמדו את התלמידים על התפקוד ותחזוקת הגוף כמקצוע הבסיס שלהם. פעולה פשוטה מהסוג הזה יכולה למנוע אינספור מחלות.

ריפוי עצמי הוא עניין של מודעות עצמית. ככל שהמודעות שלנו גדלה, האנרגיה שלנו גדלה איתה, וכך גם היכולת שלנו לפעול על עצמנו. זה בתורו מגביר עוד יותר את האנרגיה שלנו וכתוצאה מכך את המודעות העצמית שלנו, ובכך נסגר המעגל.

ריפוי הוא עניין של שכל ישר [common sense]; ללמוד לטפל בעצמך צריך להיות המדד [benchmark] לנורמליות, ולקיחת אחריות על הבריאות של עצמך צריכה להיות הדבר המובן מאליו לעשות.

באחת השיחות שלנו, דונה סילביה אמרה: "אנשים מבלים את חייהם בהשלמה עם כאבים כאן וכאבים שם, אבל עושים מעט כדי לפתור את הבעיה. כשהסבל שלהם הופך לבלתי נסבל, הם מתחילים לדאוג ולחפש עזרה. חלקם לא עושים כלום גם בשלב הזה, וכך הם הופכים לחולים כרוניים. חוסר אכפתיות [care, טיפול] כלפי הגוף מביא לכל מיני פורענויות [misfortunes].

אנשים בדרך כלל מתרצים את חוסר האכפתיות הגס שלהם בעלות הגבוהה של טיפולים [consultations, ייעוץ] ותרופות.

להם אני אומרת שקיים מגוון של תרופות אלטרנטיביות מועילות ביותר, וחלקן כמעט בחינם, וכך גם הנהלים [הפרוצדורות] החלים על כל אחד. בעזרת תרופות מתקנות [corrective remedies], ניתן לעצור את התקדמות המחלה ואף להפוך אותה".

"איזה תרופות מתקנות?"

"זה תלוי בחוסר התפקוד. הסיבה לכך שהעוזרים שלנו מאומנים [trained] על ידי ביצוע שיטות [פרקטיקות] הריפוי בפועל היא כדי לאפשר להם לאבחן במדויק כל סוג של מחלה, בין אם היא בעצבים, בכלי הדם, בעצמות או במערכת העיכול, או בתפקוד הכללי של האיברים".

היא אמרה לנו: "לראות זו עבודה קשה. בהתחלה, החניך [שוליה] הוא כמו מנעולן טוב שיודע שהוא צריך להגיע לנקודה שבה הוא יכול 'לראות' את פנים המנגנון של המנעול. מרפא מתחיל בדמיון ומיפוי [plotting out] של האיברים, השרירים, העצבים והעצמות של המטופל. בשלב הבא הוא מרגיש אותם, ולבסוף הוא רואה אותם כאילו יש לו ראיית רנטגן. לדמיון יש תפקיד חשוב מאוד בעבודה שלנו. מתחילים בדמיון, ומסיימים בראייה."

בגוף האדם ישנם ערוצים [channels] רבים והצמתים שלהם. קל למצוא אותם: צריך רק להרגיש היכן נמצאים העצבים, מחזור הדם ומעגלים [circuits] אחרים. לאחר שהם מזוהים כהלכה בתוך הגוף, אלו הן הנקודות שבהן האדם מבקש ליישם כוונה [apply intent, לבצע התכוונות].

בדיוק כפי שהגוף הפיזי מגיב לסביבה, כך גם הגוף האנרגטי מגיב לסביבתו שלו, למרות שהוא כפוף לחוקים שונים. זו הסיבה שצמחי מרפא, שהם בתי המרקחת האמתיים של הטבע, כל כך שימושיים: הם ברכות [blessings] אמתיות עבור הגוף הפיזי של המטופל, בזמן שהרטטים [vibrations] של צמח ידידותי משמשות לריפוי גוף האנרגיה."

שאלתי, "איך מרפאים את גוף האנרגיה?"

"על ידי ניקוי [cleansing, טיהור]. מה לדעתך אנחנו עושים כשאנחנו משתמשים בצמחי מרפא על גוף המטופל? זו הדרך שבה אנחנו משתמשים ברטטים של הצמחים כדי לרפא את ההילה [aura] של המטופל."

קל לראות שדונה סילביה צדקה בדבריה, כי ברור שלכל צמח יש מרכיבים פעילים משלו. עם זאת, אין בכוונתי להפוך את העבודה [הספר] הזו לתקציר [compendium] של ריפוי. המתעניינים בנושא יכולים למצוא הרבה מידע על השימוש בצמחי מרפא וטכניקות ריפוי אלטרנטיביות אחרות בספריות ציבוריות.

************  סוף  ************* 

מוסיקה

להשבת הנפש