סודו של הנחש עטור הנוצות - שבועות המרפא [טיוטה]

 

יש בפרק זה כמה פנינים שלא יסולאו, אבל יש בו גם קצת בלבול, במקור או בהבנה שלי (הכותרת "טיוטה" מספקת לי הגנה 

 ), וכמה אזהרות בסגנון מקראי לסוחרים המתכוונים להיות מרפאים.

=========================

נדרי המרפא [The Healer’s Vows]

סיפורים הם כלי למידה נפלאים. הם הסיירים [scouts, גששים], הכלים [instruments] שבהם הרוח משתמשת כדי להכין אותנו להתנסות ישירה. במובנים מסוימים הם כמו טריז [wedge, יתד] או מנוף [lever] הפותחים למודעות שלנו את הדרך לתפיסה רחבה יותר של העולם.

היכולת לפעול ברמת האנרגיה מצריכה בהתחלה [initially] אמונה דינמית, בדומה לזו של חקלאי ששותל זרע בתקווה איתנה [firm hope] שהוא יראה אותו נובט. סוג מסוים זה של אמונה מאלץ אותנו לכיוונון עדין [fine-tune] כדי שנהיה מסוגלים לתפוס ישירות את האנרגיה שאנו מתחילים להשתמש בה.

אוגוסטינוס הקדוש קובע כי אמונה והבנה משלימים זה את זה ואינם מנוגדים זה לזה , כלומר, יש "להאמין כדי להבין, ולהבין כדי להאמין".

זהו אותו סוג של אֵמוּן [confidence, ביטחון] שיש לילד ברוח [wind] שעוזר להטיס את העפיפון שלו [לא ברור מי עוזר, הרוח או האמון]. האם הרוח תמשיך לנשוב או לא, זה נמצא מעבר לשליטתו של הילד, ובכל זאת הוא מתחזק את הציפייה [expectation] שהיא תמשיך. בדיוק כמו אמונה דינמית, זה משהו שנמצא בתחום [realm] הרוח [spirit]. כל מה שנדרש מאיתנו הוא לעשות את חלקנו ולסמוך על כך [trust, לשים את מבטחנו] שהתוצאות יקרו.

לדוגמה, גרימה לרגישות [sensitisation] האנרגטית הסטנדרטית של המטופל, המתוארת לעתים כ'מגנטיזציה', מתחילה בתנועות ידיים מהירות מהראש לרגליים, תמיד מלמעלה כלפי מטה. לאחר תריסר חזרות [repetitions] או יותר, אפשר להתחיל את הטיפול שנקבע למטופל, בין אם זה חליטה [infusion, או עירוי?], עיסוי שרירים, מתיחות, או כל הליך רלוונטי אחר.

אנחנו ישויות של אנרגיה; לראות את עצמנו כדבר אחר כלשהו, נוגד את המדע המודרני עצמו, שכן האחרון כבר מתקדם לקראת ההכרה שאנו יותר מסתם חומר אורגני מונפש [animated, שהוחדרו בו חיים, נפש] גס [crude, גולמי, פשוט]. באמצעות מכשירים מיוחדים, המדע אפילו הצליח לצלם היבטים של רגשות [emotions] אנושיים, המתגלים בתמונות כמנעד [range, טווח] של צבעים.

נכון שלמדע יש עוד דרך ארוכה לעבור, אבל הוא כבר עשה את הצעדים הראשוניים. תמיד יהיו חוקרים סקרנים שיהיו מוכנים לשים בצד דעות קדומות כדי לחקור נושאים שבדרך כלל נעלמו מתשומת הלב, כמו כשמישהו אומר, "פלוני סבל ממחלה חשוכת מרפא, וכל הרופאים [doctors] התייאשו ממנו, אז הוא הלך למרפא [healer], והמרפא ריפא אותו."

מי לא שמע על משהו דומה? הדבר המוזר הוא שאירוע הריפוי ייפול מיד תחת אותו חשד שרודף [haunts] מכשפים בעלי נטייה פואטית כאשר הם טוענים טענות חריגות [unusual] בסיפוריהם. מבחינה זו שני המצבים דומים, מכיוון שלעולם לא תוכלו לספק את השכל [המיינד] באמצעות הסבר רציונלי על מה שקורה במציאות.

עם זאת, לעבודה של המרפאים יש תמיד יתרון על פני סיפור כישוף. מרפאים יכולים להציג תוצאות הניתנות לאימות [verifiable] על ידי כל מי שמוכן ליטול על עצמו את נטל החקירה. בדומה לתחום הידע [דיסציפלינה] של המכשפים, דרך המרפאים דורשת רצינות, מחויבות [commitment], משמעת ומסירות [dedication] למטרה שהם מנסים להשיג.

תנועה בסיסית אחת שיכולה להיעשות על ידי כל אחד היא להמריץ את הידיים על ידי שפשופם [rubbing, חיכוכם] יחד [זה בזה, כנראה]. תנועה זו מייצרת חום: אנרגיה מרוכזת שניתן להשתמש בה לאחר מכן במשימות שונות או להכניסה לחלק גוף כפי שיידרש, כגון טעינה באנרגיה [energizing] את העיניים, האוזניים או הגרון. היא גם יכולה לשמש לריפוי, הקלה על כאבים ועייפות, בין היתרונות האחרים האפשריים.

הסוד של המכשפים הוא שבזמן שהם משפשפים את ידיהם, הם מתכוונים בשקט [silently intend] להשיג [achieve] את מה שהם התכוונו לעשות [what they’ve set out to do]. כך הם הופכים את שפשוף הידיים לפעולה כישופית [magical act].

בּקֶּרֶב המרפאים למדתי שאחד מכלי ההולכה [vehicles] של הריפוי היעילים ביותר הם המים. כאשר משתמשים בהם בדרכים ספציפיות, הם הופכים לא רק לרפואה [medicine, תרופה] קדושה, אלא גם לכלי הסעה [vehicle, כלי רכב] אל החיבור שלנו עם העולם האחר.

פעם אחת שאלתי את דון גביניטו על כך. למרות שהוא סבל מהתקפי טירוף, הוא היה שפוי רוב הזמן, ולמען האמת, הרגשתי הכי נוח לדבר איתו.

דון גביניטו אמר לי שיֶּדַע אודות המים ותכונותיהם הם סודות של עוצמה, ושעליי לחכות לזמן הנכון כדי ללמוד עליהם. ראיתי בתשובתו דרך עדינה ויעילה להיפטר ממני. הסכמתי לחכות לזמן המתאים, אבל ימים אחדים בלבד אחר כך פניתי [betook myself] לדונה סילביה וביקשתי ממנה בערמומיות [craftily] שתלמד אותי את טכניקות המים הבסיסיות.

היא העיפה מבט חמור בדון גביניטו, שגרם לו להתכווץ. ואז היא פנתה אליי ואמרה שהיא תלמד אותי את שני התמרונים הראשונים עם המים.

"אתה יכול להשתמש במים כמקור לבריאות", אמרה, "הליך [פרוצדורה] זה זמין לכולם ומביא יתרונות אדירים לגוף. הטיפול כרוך בשתיית כוס מים טעוני אנרגיה [energized water] ממש לפני השינה, ועוד [כוס] אחת עם ההתעוררות . ההליך הוא, כתמיד, שיא הַפַּשְׁטוּת [simplicity itself, הַפַּשְׁטוּת בהתגלמותה]: אתה ממלא כוס מים, משפשף את ידיך עד שהן חמות ומניח אותן על מיכל המים. בכך נטענים המים באנרגיה [energized]. אם תרצה, בזמן שהמים נטענים באנרגיה, אתה יכול להוסיף פקודה כמו 'אני מחדיר [infuse] מים אלה ברטט ריפוי [healing vibrations] [כתרופה] למכאוב [complaint] כזה וכזה' או 'כדי לעזור להשיג [achieve] מטרה כזו וכזו'."

הטכניקה האחרת שדונה סילביה תיארה הייתה כרוכה בהכנסת פחם [coal], כמו זה שמשמש בגריל פחם, לכוס מים, ואחר כך לתת לחולה לשתות. היא אמרה שזהו טיפול פלאי [miracle treatment] שמרפא הכל.

בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת עליי, אבל אחר כך הבנתי שכאשר משתמשים בכוונה [intent], הכל אפשרי. המרפאים למעשה הציעו [offered, העניקו] למטופלים את ההזדמנות להיאחז במשהו [hold on to something] על מנת להשפיע על החלמתם. במילותיו של הנגואל חואן מטוס: "צריך להתחיל מהעיקרון שהכל אנרגיה, כי אחרת תמיד ניעצר על ידי הַקַּשִׁיוּת [hardness] של העולם הפיזי."

על כן, כדי להיות מסוגל להוציא אל הפועל [carry out] את התרגילים הפשוטים הללו, יש הכרח להתחיל במחשבה [כזו] [begin by mentally conceiving of energy one can feel] על אנרגיה שאפשר לחוש אותה, אם כי היא עדיין איננה נראית. הצעד הראשון הזה חשוב מאוד בתכנית [scheme] הכללית של קבלה [acceptance] ותפיסה של אנרגיה, ובדיוק שם ממוקמים היתד והמנוף [the wedge and the lever]. כל מה שאתה צריך זה התשוקה [desire] להשתמש בהם כדי שהתוצאות יובטחו [guaranteed].

המעוניינים חייבים לתת לעצמם את ההזדמנות להתחבר [connect] לרעיונות של מרפאים-מכשפים באמצעות חשיפה לסיפוריהם ולטיפולי הריפוי שלהם. יש להתחיל בהנחת היסוד שאתה חולה ושאתה זקוק לריפוי, ואז להראות לעצמך [או את עצמך?] שאתה נכון להקדיש [show oneself willing to devote] זמן ומשאבים על מנת להשיג את הריפוי הזה. באופן עקרוני, בריאות טובה קודמת לכל [comes first, או מגיעה ראשונה]. כאשר הגוף הפיזי הוא יחידה פונקציונלית מושלמת, השאר יגיע מעצמו.

מניעה [Prevention] היא התרופה [remedy] הטובה ביותר. אם כן, הדבר הראשון הוא לארגן מחדש את חייך, ללמוד להיות נקי בפנים ובחוץ. אני יודע(ת) [לא ברור מי הדובר, דונה סילביה או ארמנדו] מניסיון כמה זה טוב ושימושי עבור המתרגל [practitioner], לא רק לריפוי בעיות גופניות קיימות, אלא למניעת תנאים עתידיים, אולי אפילו [למניעת] אלה המתוכנתים גנטית.

במסגרת ההתנסות של החניך בטכניקות של המכשפים הוא עשוי להרגיש בהתחלה מאופק [inhibited, נבוך, מרוסן]: כשמנסים לראשונה לדבר עם צמחים, לדוגמה. ניתן להתגבר על התחושה הזו פשוט על ידי התמדה [perseverance, עיקשות]. ככל שמתקדמים, רוכשים ביטחון עצמי מוזר, שהולך וגדל ומסייע לאדם להתפתח בשלבים עוקבים של הדרך.

הציפייה הראשונה שמרפאים פוטנציאליים צריכים למלא היא שכוונתם תהיה כנה [sincere]. יש המכנים זאת צדקה [charity] או אהבה לרעך [love for one’s neighbour]. למרות שמונחים אלה אינם נכונים, הם [בכל זאת] מתארים את האמפתיה של המרפאים עם סבלם של אחרים. יש רבים שהמוטיבציה שלהם מעוותת; אנשים כאלה לעולם לא יוכלו להיות למרפאים.

צדקה היא משהו ש: או שיש לך או שאין לך. אפשר, כמובן, להעמיד פנים שאתה נדיב [charitable, איש חסד], אבל זה לא אותו הדבר, משום שמה שקובע כאן היא תחושה קָשָׁה להסבר, המשמשת לחבר אותך עם הרוח. עם זאת, בניתוח הסופי [של הדברים], אנוכיות [selfishness] יכולה לשמש בהצלחה כאשר אתה מיישם טכניקות ריפוי על עצמך, ולהשיג תוצאות מצוינות.

הפריט הבא בקוד המרפאים שצריך לקחת בחשבון היא הנטייה [predisposition] שלך; כלומר, התשוקה [desire], המסירות [dedication], והמחויבות [commitment] של הזמן שלך לדרך. אלה העולים על הדרך מתוך החלטתם שלהם ניצבים בפני האתגר הגדול לשמור על להבת המודעות שלהם דלוקה [lit]. האתגר זהה עבור אלה שנבחרו [the chosen ones], אבל במקרה שלהם העבודה הנדרשת קלה הרבה יותר.

תרגול הוא הדרישה השלישית בלימוד של כיצד לרפא. ברור שזה מרמז על לימוד ואימון בעזרת מרפא-אמן [master, מומחה] שאינו מורה מן השורה המחזיק תלמיד בישיבה לפניו בזמן שהוא rabbits on במשך שעות, אלא מהווה דוגמה חיה עבורך ללכת בעקבותיו [to follow], [מורה] המלמד באמצעות תרגול תוך כדי [או במקביל ל] עבודתו.

להיות עוזר, שזה המונח של המרפאים לחניך, הוא כבוד עבורי, ואחת ממתנות הגורל [fortune, מזל] הגדולות שקיבלתי בחיי. העיסוק המעשי [פרקטיקה] בריפוי פתח לי עולם של אפשרויות שאפילו לא דמיינתי שהן קיימות.

מרפאים מרבים לצטט את הפתגם המקראי שאומר: "רבים הם הקרואים, אך מעטים נבחרים" [Many are called but few are chosen, הברית החדשה, מתי 22:14]. הם אומרים זאת מכיוון שהם תמיד פתוחים ומוכנים לתת מענה לצרכים של כל מי שחוצה את דרכם, כמחווה [gesture] לרוח. הם יודעים שכל ישות היא השתקפות של הכוח היוצר; לכן, עזרה לאחר מייצגת עבורם את המידה המינימלית של חוסר רבב [impeccability]. עם זאת, ההחלטה מי נשאר כעוזר ומי חייב לעזוב נמצאת מחוץ לתחום ההחלטה [remit] של המרפאים. התוצאה הזו תמיד נקבעת על ידי העוצמה. [power]

דונה סילביה אמרה לי שיש כמה שושלות של מכשפים שנמנעו ממעורבות [engagement], והם לא יעשו כלום, גם אם מישהו ייראה כגוסס. עבור מרפאים, לעומת זאת, החיים יקרים ויש לשמרם.

לקבל על עצמך את הנדרים של המרפאים דומה במהותו לנדרי העוני שקיבלו על עצמם מסדרים דתיים מסוימים, אך לא בדיוק אותו הדבר, שכן אנשים עשירים יכולים להיות מרפאים אם הם ירצו בכך, אם כי קשה מאוד לאדם עשיר לשים את השאיפה שלו [לצבירת הון, כנראה] הצידה ולעזור לאחרים.

זה לא אומר שמרפאים הם קבצנים עם ראש מגולח. ליהפך, הם עוסקים במקצועות שונים בעולם היומיום. כשהם מתחייבים לרפא מישהו, הם מתייחסים למטופל בהתלהבות, ברצון טוב וללא ציפייה לגמול [reward, פרס].

אין גובים [תשלום] מנוסע [traveller] עייף וצמא שדופק בדלת ומבקש כוס מים. לעשות כך יהיה לא ראוי לרוח האדם [the human spirit]. כך גם לגבי כוח הריפוי שאותו מקבלים במתנה, ואסור לנצלו עבור רווח אישי. לכן, הדרישה הרביעית בקוד המרפאים היא שלא לגבות תשלום עבור התייעצות [consultation]. מרפא אשר גובה, מקולל [cursed] ונמצא במרחק צעד אחד מלהיעשות למכשף שחור.

מי שהופכים את הצדקה שלהם לעסק צריכים לחזור בתשובה [repent, להתחרט, להכות על חטא], כי ריפוי חולים, ממש כמו הארה המגיעה מהרוח, לעולם אסור שישרת מטרות מסחריות. מרפאים שעושים זאת מקוללים לנצח ובסופו של דבר יאבדו את המתנות שהם קיבלו, בלי שדבר יישאר להם, מלבד התחבולות שלהם.

רבים הם אלה שנכנעו ללחץ התהילה וההון. קל למכשפים לעשות נסים ולרכוש חסידים מסורים המבקשים את נוכחותם ואת דבריהם, אבל עלינו לדעת שמי שמשלבים את האינטרסים האישיים שלהם עם ענייני הרוח ייענשו בקללות נוראות. לסיכום, אני מזהיר, כפי שהוזהרתי בעצמי בעבר: "אם אתה מרגיש שהשאפתנות [ambition] שלך גדולה מאהבתך לזולת, מוטב שתנטוש את דרכו של המכשף-המרפא, כי כל סטייה מתכליתה [של הדרך] עלולה להביא להרס שלך."

דרכם של המרפאים חייבת להיות טהורה [pure] מן ההתחלה. אין לה [לדרך] סובלנות, לא לתוכנית [אג'נדה] נסתרת ולא להסחה [מן הדרך] [diversion], כי חמדנות [greed, תאוות בצע] היא כמו סרטן שמתחיל בקטן מאוד, אבל גדל וגדל, ומזהם את כל הגוף.

ישנם סיפורים על אנשים שביקשו לקבל הכשרה בטכניקות ריפוי; בעוד שהם מציגים כלפי חוץ את מיטב הגישות [attitudes, עמדות], בפנים הם היו רקובים [putrid, מצחינים] מתאווה ומרצון להכרה [חברתית]. סיפור אחד כזה שמעתי על איזה גאלינדו אורנלה [Galindo Ornela], אשר במשך שנים עקב בנאמנות אחר הצעדים הנדרשים כדי להפוך למרפא. כשהוא הרגיש שהוא רכש מספיק ידע, הוא הפך לסוחר של ריפוי, ואף פתח מרפאה בעיירת הולדתו. הוא קיבל כסף וטובות הנאה מהתושבים, עד שיום אחד מחלה מסתורית הפילה אותו. המרפא לא הצליח לרפא את עצמו.

על הפרת הנדרים הקדושים של המרפאים עלולים להיענש על ידי אסונות רבים, מזל רע, מחלה ואפילו מוות. אבל שום דבר מאלה אינו באמת רע בהשוואה למה שעתיד לבוא, כמו שאומרים הקדמונים: כשמגיע הרגע לסיים את ההתגשמות בגוף [to disincarnate], המרפא המושחת נכנס למערבולת [vortex] שאין אפשרות להיחלץ ממנה. זה העונש שלו - גזר הדין שלו - על כך שניסה להשתמש בכוחות העליונים למען רווח אישי.

לכן, כל חניך פוטנציאלי מוזהר שוב ושוב מפני הסכנות שהוא חושף את עצמו אליהן כשהוא נשבע את שבועת המרפא [the healer’s oath]. אם לשמע המילים הללו [של האזהרה], בכל זאת מחליטים להמשיך [בדרך המרפא-מכשף], מוטב שנהיה בטוחים שהמטרה שלנו היא אמיתית [genuine, כנה, אותנטית], כי אם היא לא, עדיף שנעזוב [leaving well alone, נניח לדברים].

*************  סוף  ******************

"להתעורר אל החלום" - פרק רביעי

מוסיקה

אהבה של יום שבת