"סודו של הנחש..." - רווח בְּעַלוּת מינימלית

 

בפרפרזה על "חופים הם לפעמים געגועים לנחל",

בשבילי ארמנדו הוא געגועים לקרלוס 

========================

רווח בְּעַלוּת מינימלית [Profit at Minimum Cost]

בליטורגיות [טקסי הדת, השירה הדתית] בהן השתתפנו לעתים קרובות כחלק מהפעילות הדתית של הקבוצה, למדנו את פרטי האמונה הקתולית. בהתחלה התמרמרתי על המגע עם הדת, מתוך אמונה שכבר התעליתי מעל השלב הזה בחיי. לא אהבתי בכלל את הרעיון לבזבז את זמני בהקשבה לשטויות, אבל העניין הוצג בפניי כאתגר, אז הסכמתי וקיבלתי זאת על עצמי כמשימה.

אני זוכר שקראתי באחד מספריו של הנגואל קרלוס קסטנדה שזה לא מה שאנחנו אוהבים, אלא מה שאנחנו לא אוהבים, שהוא בעל חשיבות במאבק למען חוסר הרבב. להיות ללא רבב רק בתנאים מושלמים פירושו להיות לוחם קש, משום שלוחמי קש, כאשר הם מתמודדים עם מצבים בלתי צפויים שאין להם שליטה עליהם הם מתפרקים, וחשיבותם העצמית צצה מחדש ברמות אבסורדיות.

בכל פעם שהייתה לנו הזדמנות, במיסה או במהלך תפילה שנערכו בקביעות בבתי המאמינים, היינו דנים בפרטי עיקרי האמונה [דוקטרינות]. באחת הפעמים הדרשה [sermon] הייתה על עשרת הדברות. מאוחר יותר, כשהגענו חזרה לביתנו, המרפאים נתנו לנו את הגרסה שלהם ואת הפרשנות שלהם למצוות. דון מלכור אמר: "ראשית יש צורך להרחיב על דמות [vision] האל המואנש שירשנו מהאירופים. הרעיון של אלוהים כאדם מזוקן היושב על כס, כדרכם של מלכי ימי הביניים, הוא ילדותי. להאמין במשהו כזה משול לאמונה בסיפורי ילדים, כמו סיפורו של סנטה קלאוס שמוצג לתינוקות כאמת, ומאוחר יותר מסתיים כאכזבה הגדולה הראשונה בחייהם, לא כל כך בגלל שסנטה לא קיים, אלא בגלל שהוריהם שיקרו. זוהי הנקודה [בזמן] שבה השקר הופך לחלק מעולמו של הילד, וזהו למעשה הרגע שבו ילדים מאבדים את תמימותם.

כדי להגיע [To reach] לאלוהים, עלינו לשחזר את הטוהר המקורי שלנו שנתן לנו את היכולת להאמין בסנטה קלאוס. הדרך היחידה לחשוב על [conceive of, להעלות על הדעת את] אלוהים היא בצורה מופשטת, כי הכל הוא אנרגיה רוטטת. כאשר אנו מגיעים להבנה [realize] שאנו חלק מאותה אנרגיה, אנו משתלבים [integrate, מתמזגים] עם אלוהים.

חישבו על מיליארדי הגלקסיות שקיימות ביקום, כל אחת עם מיליארדי השמשות שלה, כל אחת עם כוכבי לכת המסתובבים סביבה, כולם נעים כמו מנגנון של שעון [clockwork]. אפילו לאתאיסטים ברור שמאחורי כל זה פועל כוח יצירתי רב עוצמה. אפילו הם מבינים שכל דבר מתקיים כחלק ממשהו בלתי ניתן למדידה ובלתי ניתן להבנה. למשהו הזה קוראים האנשים אלוהים. לכל דת ולכל תרבות יש שֵׁם אחר לאינסוף הזה.

המדענים מכנים את הכוח חסר השם הזה 'כבידה' [gravity, גרביטציה] מבלי להבין את המילים של עצמם. אנו משתמשים בשמות שהגיעו אלינו מימי קדם, אבל שמות הם ממש לא רלוונטיים. מה שחשוב הוא המאמץ שאדם עושה כדי לבוא במגע ישיר עם הכוח הזה, עם אלוהים.

בניגוד לתורות שהביאו איתם הכובשים הספרדיים [Conquistadors], שהכירו [introduced] לנו אלוהים מואנש, אנו מלמדים את עצמנו שאלוהים הוא כוח לא אישי [impersonal, חסר אישיות] המקיף [encompassing, כולל] לחלוטין את כל מה שקיים.

כפי שנאמר: "הכוח הזה אינו מתעניין כלל באדם כמין ביולוגי [species], שלא לדבר על פרט מסוים, ולכן אין טעם להתפלל אליו או לבקש דבר כלשהו. החלק האנושי של הנשר קטן מכדי להשפיע עליו [sway it, לנדנד אותו, לטלטלו]."

המכשפים, לעומת זאת, יודעים שישנן דרכים להתחבר לכוח הזה. המטרה שלנו כמרפאים היא בדיוק זו: להתאחד עם אלוהים, עם הכוונה של כל הדברים [with the intent of all things, הכוונה שמאחורי כל הדברים]".

אני זוכר את העצבנות ואת אי הנחת שלי כשנדרשנו לקיים בקפדנות [observe] את חוקי הכנסייה. בהתחלה הייתי מבולבל ומוטרד מאד [distressed] מהדרישות האלה, אבל מאוחר יותר, כשנאבקתי לעמוד בהן, הבנתי שהיה בכך יותר ממה שחשבתי. הציות לעשרת הדיברות עוזר ללוחם להשיג את אחת המטרות הנחשקות ביותר של המכשף: היות ללא רבב, או, כמו שאומרים, 'רווח במינימום עֲלוּת'.

במפגשים שבהם השתתפנו לימדו אותנו את החוקים [laws], את הדיברות [commandments, מצוות] ואת הכללים [rules] עד שלמדנו את כולם. בהתחלה באמת חשבתי שהכל די דוחה.

למרבה המזל, בחזרה הביתה לאחר הדרשות, זקנינו הבהירו את העניינים, ונתנו לנו את ההסבר של המרפאים לדרשות ומה נמצא מאחורי המילים, שנשמעו חלולות כשהן נמסרו בצורה מכנית.

באחד הערבים שלנו סביב התנור, דונה סילביה נתנה את הדיבר הראשון כדוגמה: "ואהבת את ה' אלוקיך יותר מכל דבר" [Love the Lord thy God above all things]. היא אמרה שעל פניו [במבט שטחי] נראה שאלוהים זקוק לאהבתם של המאמינים שלו אפילו יותר ממה שמאמיניו זקוקים לו. על פי פרשנות המרפאים, לעומת זאת, הדיבר הזה מסכם [summarized, מתמצת] את כל מאבקו של הלוחם. עבורם הוא מייצג את המחויבות שלהם למצוא את מקור המודעות ולהתאחד איתו באופן מודע.

"המטרה העליונה [אולטימטיבית] של כל הדברים החיים, בין אם הם יודעים זאת או לא, היא לשמר [preserve] את המודעות. זו הסיבה שהמוות, או המחשבה על המוות, גורמים לכזה פחד. הטעם [reason הנימוק] להיות בחיים הוא רכישת התנסות [acquire experience, לחוות] ולהתמלא בידע ומודעות. זהו האוכל של הנשר. נכון לעכשיו, רק מכשפים מודעים לאפשרות של אי ציות לפקודה למות ו[לאפשרות האי ציות?]למסירת מודעותם לנשר, מכיוון שהם מתרגלים את עבודת הסיכום.

הדיבר השני היה הנושא הבא. הוא אומר, "לא תישא את שמו של אלוהים לשווא", אלה מילים שבדרך כלל מבלבלות [mystifying, מתמיהות] את האנשים וגורמות ל'פחד אלוהים' [fear of God, יראת האל] המפורסם. לוחמים, לעומת זאת, מבינים את הבעיה האמתית. הם יודעים את סוד כוחן של המילים ואיך להשתמש בהן למטרותיהם בצורה המעניקה כבוד רב [reverent, מעריצה, מוקירה] לכוח המקיף-כל, יראת שמים [reverent to God]. לוחמים יודעים איך להתנהג נוכח העוצמה, ולגשת אליה עם החוזק [strength] והענווה [humility] ההכרחיים".

מישהו בחדר שאל, "מה פירוש 'כוח המילה'?"

"פירושו שכל מילה חשובה, אז היזהר במה שיוצא מפיך. אבל נדבר על זה בפעם אחרת", השיבה דונה סילביה. "לעת עתה, הבה נמשיך עם הנושא של חוק האלוהים."

היא המשיכה בניתוח של הדיברות וציטטה: "'כבד את אביך ואת אמך.' למרבה הצער, יש כאלה ששונאים ומתכחשים למקור שלהם - הוריהם - ואז מרחיבים את הטינה [grudge, עוינות] שלהם כלפי כל מה שקיים, כולל לאדמה עצמה, הנותנת להם מחסה. הטינה המקורית הזו היא הגורם למחלות רבות.

הלוחם מודע למחיר העצום ששולם עבור חייו, ו[הוא]באופן הכי מרוחק-רגשית [detached] מכבד [honours] ומוקיר [respects] את אלה שהעניקו לו את הקיום. רק אז הוא יכול לעוף חופשי".

המשכנו עם השיעורים במשך מספר מפגשים על מנת ללמוד את המשמעות האמיתית מאחורי כל דיבר [ציווי], כדי שנוכל להבין אל מה הם באמת מתייחסים. זה הֵקֵּל עליי מאד להתחייב לעבודת ההמרה הדתית [religious conversion]. אני זוכר שדונה סילביה נתנה לנו את המשימה לתלות את עשרת הדיברות על הקיר במקום גלוי בחדרי השינה שלנו, וללמוד אותן בעל פה [by heart].

חשבתי שאני כבר יודע אותן, אבל כשניסיתי לרשום אותן הבנתי שאני לא מכיר אותן כל כך טוב, אז העתקתי אותן על דף נייר, לאחר שבדקתי את המקור.

1. אהוב את ה' אלוהיך [Love the Lord thy God] יותר מ[above, מעל] כל דבר.

2. לא תישא את שם אלוהים לשווא.

3. שמור על קדושת השבת.

4. כבד את אביך ואת אמך.

5. לא תהרוג.

6. לא תנאף.

7. לא תגנוב.

8. לא תישא עדות שקר.

9. לא תחשוב מחשבות ורצונות שאינם טהורים.

10. לא תחמוד את רכושו של אחר.

שמות (כ',1-17) ודברים (כא, 5,6)

נוסף על האמור לעיל, נדרש מאיתנו מאוחר יותר ללמוד את רשימת שבעת החטאים הממיתים [deadly sins, הקטלניים, הַפָטָלִיִּים] שכנגדם יש לעמוד כל הזמן על המשמר. אלו הם: זללנות [Gluttony, גרגרנות], תאוות-בשרים [Lust], תאוות-בצע [Greed, חמדנות], יהירות [Arrogance], גאווה [Pride], התפארות-שווא [Vanity, התרברבות, שחצנות] וקנאה[Envy] [במקור, במסגרת השבעה, ישנם שניים שלא מופיעים כאן: זעם ועצלנות sloth, wrath].

**********

באחת הפגישות שלנו, המרצה דיבר ארוכות על מצבו של האדם המודרני, ואמר שהחברה איבדה את דרכה ושהרוע השתרש בלב האנשים. כוחות אפלים מנסים לעצור את ההתפתחות האנושית, וכוחות אויבים אלה פועלים ללא לאות כדי לעָרפֶּל [to cloud, להעיב] את דעתם [minds] של אנשים, ולשנות את התכלית שלשמה נבראו בני האדם, כך שהדיברות הקדומות, המבוססות על מוסר וצדק, מוחלפות באלו של האיש ברחוב, שהולכות בערך כך:

* קודם לי, ואחר כך אני.

* אהוב את רכושך ודבוק [cling, היצמד] בו.

* שקר ובגוד כדי להשיג את מטרותיך.

* השג שובע לתשוקותיך בכל דרך שהיא.

* השג רווח [profit] בכל מחיר.

* תמיד חפש הנאה ורווח אישי.

* נצל אחרים.

* רסק את החלשים.

* הרוס את מה שאינך יכול להשיגו.

* אם אינך יכול להשיג משהו, אל תיתן גם לאחרים להשיג אותו.

***********

חלק מהנושא הזה היה הלימוד אודות האופן שבו המרפאים רואים את העולם, ומהן עשרת הדיברות שלהם. לצורך שיעור זה הלכנו לכמה מערות כבירות [מונומנטליות] שחלקן הפנימי דמה מאוד לקימורים [vaults] של הכנסיות הגותיות. שם קיבלנו הדרכה בדיברות של האנרגיה, או בעשרת הדברות של המרפאים, שהם:

* הֵיֵה טוב [Be good].

* הֵיֵה כנה [Be honest, ישר].

* הֵיֵה מוסרי [Be moral].

* הֵיֵה נאמן [Be true].

* הֵיֵה ללא רבב [impeccable].

* הֵיֵה סבלני [Be patient].

* הֵיֵה מרוחק-רגשית [detached, לא להיצמד].

* עשה טוב [Do good].

* טפח את האנרגיה [Cultivate energy].

* טפח את השקט [Cultivate Silence].

.

כאן דון מלכור אמר: "הדיברות של המרפאים הן כמו מפה העוזרת לנו לחסוך באנרגיה."

************ סוף **************

.

פרק חמישי של "להתעורר אל החלום"

מוסיקה

כמה חסר רגישות הייתי (שיר במקור של ז'ובים)