סודו של הנחש עטור הנוצות - - הקווים המקבילים

 

האם הפרק מספר, בין היתר, על ספר אבוד נוסף?

לדעתי, כן.

מומלץ, שוב 

קריאה נעימה ומחכימה.

========================

הקווים המקבילים

בדיוק סיימתי לקרוא מחדש את סיפור הקפיצה לתהום, כשגיליתי שקרלוס מבקר בעיר [מקסיקו סיטי, כנראה]. מיד התקשרתי למלון שבו הוא שהה בדרך כלל. הם אישרו שהוא אכן שוהה שם, אך לא היה בחדרו באותו הרגע.

בכל פעם שקרלוס הגיע לביקור בעיר, הידיעה על כך בדרך כלל התפשטה בין בעלי העניין; אז, אחרי קצת חקירה, גיליתי שהוא יעביר הרצאה במרכז אזוטרי שנוהל על ידי אחד מחבריו.

התייצבתי בשעה היעודה, התיישבתי מאחורי האחרים והתכוננתי להקשיב לתורתו של הנגואל. מנהגו של קרלוס היה להסוות מידע על ידי בדיחות וקשקוש [prattle] לא רלוונטי; אף על פי כן, אלה שידעו על מה הוא מדבר תמיד זיהו את שיעוריו הנסתרים.

באותו הערב הוא דיבר על מה שהוא כינה 'תאוות הבצע של מעמדות הביניים' [the greed of the middle classes]. הוא אמר שהמערכת הנוכחית שלנו הפכה אנשים ל"צרכניסטים" [needlings. מילה מומצאת], "אנשי הצורך" [the need people]. הוא לעג בגלוי לחיים חסרי המשמעות שמעמדות הביניים דגלו [espoused] בהם, במטרה היחידה להשיג את כוח הקנייה הנכסף כדי שיוכלו לקנות ערימה של חפצים חסרי תועלת, שבסופו של דבר יאוחסנו במוסכים שלהם, עד שיום אחד, כשהם עמוסים לעייפה מחוסר מקום, הם יזרקו הכל כזבל.

זכרתי שהוא סיווג את עצמו כפרולטריון, והתייחס בכך, כמובן, לא לחוסר המשאבים שלו, אלא לעובדה שהוא לא מחזיק בבעלותו [possess] דבר, ואינו רוצה דבר. הוא אמר שלהיות עני אין פירושו להיות חסר כסף; [אלא] זה הצורך להחזיק בבעלותך דברים.

לאחר שסיים את הרצאתו וביצע את הטקס הרגיל של פרידה מעוזריו, הוא אותת לי בעיניו, וציין [בכך] שאחפש אותו מאוחר יותר.

הלכתי למלון שלו ומצאתי אותו לבד במסעדה. הוא הזמין אותי לשבת. הוא הזמין מרק עם טורטיות; אני הזמנתי אותו דבר.

כשסיימנו לאכול, שאלתי אותו מה באמת קרה לו במהלך אותה קפיצה מפורסמת לתהום, והודיתי שלא כל כך הבנתי את המֵטָפוֹרָה.

"זו לא מטפורה!" קטע אותי קרלוס בתקיפות, והסביר: "ישנן מסורות כישוף שבהן המכשפים בוחרים לבצע קפיצה [leap] ברגע היציאה למסע האחרון שלהם. עם כוונה זו, המשתתפים קופצים יחדיו מעל ראש צוק גבוה. אם הם עוברים את המבחן, הם נעלמים מהעולם הזה. מי שנכשל נמצא מת בתחתית הצוק".

"המבחן שדון חואן העביר אותי דרכו היה באמת הכנה למה שעתיד לבוא. מה שקפץ לתהום באותו יום היה קודם כל התפיסה [perception] שלי, ואחר כך כוליותי [the totality of me]. הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שאנחנו לא מוצקים [solid], אלא תחושה [feeling, הרגשה], תפיסה שהוצבה [placed, מוקמה] בתוך תיאור שאותו אנו מכנים 'גוף' [body], ודון חואן נתן לי את ההזדמנות להיווכח בכך".

הוא המשיך ואמר שכאשר מגיעים לרמה מסוימת [certain] של מודעות, מאבדים את הוודאות [certainty] שאנו מוצקים [solid] ומוקפים בעולם של אובייקטים [objects, עצמים, חפצים]. מהנקודה ההיא ואילך, תופסים את העולם בצורה שונה לחלוטין מהרגיל.

הוא נתן לי כדוגמה את האיזכור [reference] שהוא עשה בעבודתו לחציית הגבול שבין שני מצבי המודעות שאותם הוא כינה ‘הקווים המקבילים’; [זהו] הישג של מכשפים שניתן לתארו גם כתנועה של נקודת המאסף מעמדה [position, מיקום] מסוימת אחת לאחרת, המאפשרת ללוחם באופן מיידי [instantaneously] לתפוס עולם אחר.

לפי קרלוס, תהליך המעבר בין עולם אחד למשנהו נתפס כ[חציית]חומה של ערפל, פער [gap, מרווח] תפיסתי הנגרם מתנועת נקודת המאסף בזמן שנוצרת הישרה [alignment, התיישרות עם, התאמה ל] תיאור [description] אחר. בינם לבין עצמם, המכשפים מתייחסים למקום הזה כאל 'הלימבו', או 'המקום של הדיונות הצהובות'.

"התחושה הגופנית שמרגישים בעת יצירת הישרה עם העולם האחר היא תחושה של שבירה פיסית של קיר עשוי נייר, שמגיב בהתנגדות קלה ונתפס כחומה של ערפל. פריצת המחסום הזה הכרחית כדי להיות מסוגל להישיר [לתפוס] עולם אחר. המעבר נתפס בגוף כהיסדקות בבסיס הגולגולת, כמו ענף [יבש] הנשבר לשניים, מלווה בצליל דמוי פעמון באוזניים.

המכשפים מעודדים את חניכיהם לחזור עם הצד השמאלי של הגוף על כל תנועה שהם עושים עם הצד הימני; שמאליים נדרשים, כמובן, לבצע את התרגיל הזה הפוך. הנימוק לתרגיל זה הוא לעזור לשבור מחסום פיזי הקיים בתוכנו; ברגע שהמחסום הזה מנופץ [shattered], נעשה קל הרבה יותר להזיז את נקודת המאסף ולהיכנס לחלימה.

המכשפים משתמשים במטפורה של הקו המגביל [the limiting line] כדי להביא את החניך להתחייב לחיי המאבק החדשים שלו כלוחם. לחצות את הקו הזה פירושו להיכנס לעולם אחר. זה שווה ערך [equivalent] לשבירת הקווים המקבילים, שפירושה לא יותר ולא פחות מהזזת נקודת המאסף".

"ומה עם הישות המקבילה?" שאלתי.

"ישות זו היא תמונת המראה של עצמך. היא קיימת בעולם בו-זמנית איתנו ומהווה משקל הנגד [counterweight] האנרגטי שלנו, משום שלחלוטין כל מה שקיים מגיע בזוגות. אם הישות המקבילה שלנו מתה, אנחנו נעשים פתאום חולים, ללא סיבה נראית לעין, וגם אנחנו מתים.

הלוחמים אשר התמזל מזלם [have the good fortune] למצוא את ישותם המקבילה בעודם בעולם הזה, מוצאים בה מקור של נעורים [youth], אושר [happiness] והנאה [joy, שמחה, נחת], כי האחד משלים את השני. עם זאת, מעט מאוד לוחמים השיגו את ההישג הזה. כפי שתיארתי ב'הטבעת השניה של העוצמה', הספר שמעולם לא היה צריך להתקיים, דונה סולדד היתה אחת הבודדים".

"מדוע אתה אומר ש'הטבעת השניה של העוצמה' מעולם לא היה אמור להתקיים?" שאלתי.

הוא התמהמה לפני שהשיב. כשהוא החליק את שיערו לאחור, יכולתי לראות מקדימה אזור של התקרחות, שאותו הוא הסתיר בהצלחה על ידי סירוק שיערו קדימה. נראה היה שהוא לא אוהב לדון בנושא אבל הוא בכל זאת השיב: "כאשר מסרתי עבודה שזה עתה הושלמה למוציא לאור שלי בניו יורק, דונה פלורינדה, שגילתה את נושאו, אמרה לי שאנשים עדיין לא מוכנים לסוג כזה של גילוי [revelation, חשיפה, התגלות] ואילצה אותי לרוץ מיד בחזרה אל בית ההוצאה-לאור כדי לקחת בחזרה את כתב היד שכבר הודפס. נדרש הרבה כדי לשכנע את המוציא לאור שלא לפרסם את הספר הזה; הייתי חייב להבטיח להביא לו ספר חדש בעוד ארבעה שבועות. כך הגיע לעולם [הספר] 'הטבעת השנייה'".

כשאני מלא סקרנות שאלתי: "ומה קרה לספר שדונה פלורינדה עצרה אותך מלהוציאו לאור?"

חשבתי שהוא לא מתכוון לענות, אבל להפתעתי הוא אמר: "הוא היה על עולם החלימה ו[על]הקשר שלנו עם היצורים הלא-אורגניים והמעופפים. לכן אחת הכותרות המוצעות [שלו] היתה 'להביט דרך עיני הטורף' [Seeing Trough the Eyes of the Predator].

"העובדה היא שמעולם לא שמחתי על החלפת שני הספרים, מכיוון שלפי ההסכם שהיה לי עם דון חואן, לא הייתי רשאי לכתוב על החניכים האחרים. יתרה מכך, אני מתחרט על כך שבכלל פרסמתי את העבודה הזו".

הבטחתי לו שאני אוהב את הטבעת השנייה של העוצמה, ושלעניות דעתי התמזל מזלנו שיש לנו חומר כה רב-ערך שמעניק לנו הבנה טובה יותר על חייהם ודרכיהם של חניכי המכשפים.

הוא משך בכתפיו כאילו אמר, האם זה משנה?

*********************** סוף הפרק ******************** 

הרעיון של ישות מקבילה, מטלטל, לא?

לגבי הספר האבוד: נראה שישנה דרך פרוזאית להשיגו: לגשת למוציא לאור הניו-יורקי שלו. הוא לבטח שומר עותקים של כל מה שהוא הוציא לאור.

ש===================

מוסיקה

גירסה נוספת של השיר הקודם, של ג'ובים

גירסה פחות שמחה.

גם שם האלבום ראוי לתשומת הלב.

ש============================ 

בהנחה שהכוליות שלך היא הצירוף שלך עם הישות המקבילה (המשלימה) שלך, ומכיוון שעל פי הפרק הזה, קסטנדה קפץ לתהום בכוליותו, ואנו יודעים שפבליטו קפץ אתו, מכאן שפבליטו הוא... הישות המקבילה של קסטנדה.