סודו של הנחש עטור הנוצות - - כיפת הנגואלים

בתחילת הפרק מופיע תוארו של אחד המכשפים-המורים של ארמנדו: Atocayo, בספרדית: the one who has no namesake , זה שאין לו שם, או שאין מישהו הנושא את שמו, או שהוא אינו נושא שם משפחה? אולי הכוונה שהוא לא חלק ממשפחה ביולוגית, כמו אספרנסה ב"להתעורר אל החלום", עליה נאמר שהיא לא נולדה, לא יצאה מרחם?

מיד אחרי הפוסט אביא סרטון מעניין, ומאד מסתורי, שכבר הבאתי אותו כאן בעבר הדי-רחוק, שיהיו שיחשבו שיש לחשוד ביושרם של מפיקיו, אבל הוא עוסק במכשפים במקסיקו הקרויים חסרי השם. מאד מזכיר את תקופת החניכה של קסטנדה. כפי הנראה, הסרט נעשה בשנות ה-50, כמה שנים לפני שקסטנדה החל בחניכה שלו. כזכור, את הספר הראשון פרסם קסטנדה ב-1968.

קריאה נעימה ומחכימה
פרק מעניין

================================

כיפת [Dome] הנגואלים

כשסיפרתי לחבריי [companions, חברים לדרך, כנראה] שהחלטתי לספר על חלק מהחוויה שלי מהחיים איתם בספר חדש, ה-Atocayo [בספרדית - זה שאין לו שם, ראו הערה בהקדמה לפוסט] הזהיר אותי מפני הסכנות של תהילה ועושר. הוא אמר שחשוב להיזהר שמא כוונתי לעזור לאחרים תהיה למטרה העליונה של דרכי.

"רבים בוגדים בכוונת החירות", הוא אמר, "בתקווה לעושר, או בתשוקה להיות מפורסמים, אהובים ונערצים על ידי אחרים.

"ללוחם האמיתי יש צימאון בלתי ניתן לסיפוק לחופש, וסקרנות אינסופית לגבי הכל; לכן הוא תמיד עורך ניסויים [experimenting, גם בוחן או מתנסה] ולומד. זה מחזיק אותו בדרך הישר ועושה אותו לעניו [humble, צנוע] נוכח ההדר [splendour, הוד] הזה שאנו שקועים בו.

"גם כשהוא חולק את הישגיו עם אחרים, הלוחם לא נתקע [bogged down] בבוץ [mire, ביצה, רפש] של החשיבות העצמית, פשוט משום שאין לו זמן לבזבז. הוא יודע היטב שהמוות עוקב אחריו מקרוב [at his heels], ודוחק בו להמשיך להתנסות [experimenting] ולהינות מהעולם".

הוא גם אמר לי שאני צריך להיות מאד מרוחק-רגשית [extremely detached, ללא היצמדות] אם אני מתכנן להתמודד עם האתגר הזה, ופקד עליי שלא לחשוף את זהות חבריי [companions] בכתבי.

"להיפתחות כלפי אנשים יש מחיר גבוה מאוד". הוא אמר, ונתן לי את קרלוס כדוגמה. "למרות שהוא היה לוחם מעורר כבוד [formidable], הוא שילם בחייו שלו, ואולי אפילו בחירות שלו על כך שהוא הפך לנגיש".

הוא העיר את ההערה הזו מכיוון שלדברי כמה רואים שהיו איתו בקשר בעולם האחר, קרלוס אימץ את 'תוכנית החירום' [the emergency plan]. מיד לאחר שהחלה הידרדרות [deterioration] של גופו הפיזי, הוא הצטרף לשאר הרואים של השושלת שלו בבית הקברות [graveyard] של הנגואלים.

*********

בעבר נגע קרלוס מאד בקצרה בנושא בית הקברות של הנגואלים. הוא מעולם לא הבהיר לחלוטין את המשמעות של המושג החמקמק הזה. חיכיתי זמן רב להזדמנות לשאול אותו על כך.

באותו אחר הצהריים, לאחר שהוא סיים את התחייבויותיו, נפגשנו במסעדה שהיו לה כמה שולחנות קטנים על המדרכה. לאחר הארוחה יצאנו לטייל בפארק סמוך. כשהתקרבנו, הוקסמתי לרגע כשצפיתי במים הקולחים מתוך המזרקה ויוצרים כיפה שקופה. הייתי צריך לעשות מאמץ מודע על מנת לשבור את כוח המשיכה שלה [break its allure].

התיישבנו על ספסל סמוך ושאלתי בחיפזון: "קרלוס, מהי המטרה האמיתית של המכשפים?"

כשהוא התחיל לדבר, הבנתי ששכחתי את המחברת שלי במסעדה, אבל לא אמרתי דבר לקרלוס, שלא להפריע לזרימת הרעיונות שהוא הסביר [expounding]. במהלך ההסבר שלו, הוא הזכיר שדון חואן נתן לו משימה שאת מלוא פרטיה הוא לא רצה לחשוף באותו זמן. לבסוף הוא אמר שאם הוא ייכשל במשימתו, המורה שלו הבטיח לנסות ולחזור מכל מקום שבו הוא יהיה, כדי להביא [fetch] אותו.

הפנים שלי כנראה הראו חרדה, כי קרלוס שאל, כאילו קרא את מחשבותיי: "איפה הרשימות שלך?"

התוודיתי שהשארתי אותם במסעדה וביקשתי ממנו רשות ללכת ולהביא אותם. רצתי חזרה והחזרתי לעצמי את הרשימות ללא בעיות. כשחזרתי, בניסיון לתפוס מחדש את חוט השיחה שלנו, שאלתי:

"ואיפה אתה מאמין שדון חואן עשוי להיות עכשיו?"

"אני בטוח שהוא והלוחמים שלו הלכו להצטרף לשאר הרואים של השושלת שלו בכיפת הנגואלים." כשהוא ראה את מבטי הסקרן, הוסיף קרלוס: "בפעם האחרונה שהיינו ביחד, ראיתי את כולם נמוגים באוויר [dissolve into thin air]. דון חואן בחר בראש הר כמקום לצאת ממנו למסע הסופי שלו; במקום ההוא, אני והחניכים האחרים נפרדנו ממנו בפעם האחרונה.

"לאחר עזיבתו נותרתי במצב סחיפה [drift] במשך שנים, בלי לדעת אם אני בא או הולך [כנראה חסר אוריינטציה]. לבסוף התחלתי להיזכר בכל מה שהתרחש, ולקח לי עוד שנים רבות עד שהצלחתי להבין מה זכרתי. אפילו עכשיו, זיכרונות חדשים מהתקופה בהדרכתו של הנגואל חואן מאטוס ממשיכים לצוץ.

"פעם אחת הייתי יותר ממבולבל: האם אתה יכול לדמיין מה זה אומר שיש שני זיכרונות שונים מאותו אירוע? הייתי על סף איבוד שפיותי [sanity] כאשר לבסוף הגיעו התשובות; אחרי שנים של מאבק, הצלחתי לעשות קצת סדר בכאוס של זיכרונותיי.

"אם תסתכל היטב, תראה שבספרים שלי תיארתי כמה אירועים מנקודת מבט של רמות שונות של מודעות; עשיתי זאת כי בכל רמה ראיתי ופירשתי אחרת את מה שקורה לי. זוהי התעלומה של המודעות המוגבהת [heightened awareness]. באותם רגעים אנו חיים בעצימות [intensity] כזו, שלוקח שנים להישיר מחדש [re-align] את הזיכרון".

קרלוס הרהר לרגע בשתיקה ואז המשיך: "באחת ההזדמנויות, דון חואן לקח אותי למקום מבודד עמוק בהרים ונתן לי את המקטרת שלו לעשן. בזמן שהייתי תחת עוצמתו של העשן, הוא הראה לי מושבה של חרקים אדומים. בעקבות זאת היו לי חזיונות יוצאי דופן [extraordinary] שבאותו הזמן לא היה בהם היגיון [sense, או משמעות] עבורי: הרגשתי שאני עף לעבר כיפה לבנה ענקית [gigantic].

"מאוחר יותר, דון חואן הסביר את המשמעות של מה שקרה. הרואים של העת העתיקה, הוא אמר, יצרו מקלט [refuge] בעולם החלימה, המבוסס על הארגון המבני [structural organization] של אותם חרקים. הוא גילה לי שהוא והקבוצה שלו תכננו להגיע לשם אחרי שהם יעזבו את העולם הזה".

נדהמתי לשמוע את קרלוס אומר את זה. עד אז האמנתי שהמורה שלו וחבורת הלוחמים שלו עברו לקשב השלישי. אלף שאלות הגיעו למוחי באותו רגע, אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל. נשארתי שקוע במחשבות לרגע, שוקל את ההשלכות של מה שהוא גילה.

קרלוס בוודאי הבחין בתדהמתי, כי הוא פתח את פיו לרווחה כקריקטורה של הבעתי. ואז הוסיף וחייך: "גם אני נשארתי פעור פה כששמעתי את זה. דון חואן סיפר לי שהקדמונים גילו את צורת הקיום שנוצרה על ידי אותם חרקים לגמרי במקרה, במהלך אחת משיטות ההתבוננות [gazing] שלהם. לאחר שצפו בהם ביסודיות, הם הסתקרנו עד כדי כך שהם בסופו של דבר העבירו את נקודות המאסף שלהם למיקום של החרקים הקטנים האלה, והפכו להיות כמוהם מבחינה פיזית. כך הם גילו שהארגון החברתי שיצרו אותן ישויות היה השלמות בכבודה ובעצמה. כתוצאה מכך, הם בנו העתק [replica] של המבנה הזה במיקום שנמצא בעולם האחר".

מאוד עניין אותי לדעת איך ומתי הקדמונים יצרו את המקום הזה.

"המכשפים של העת העתיקה מספרים שבעברם הרחוק היו זוג [pair, צמד] נגואלים עוצמתי מאוד; הם, כך נאמר, היו המייסדים של המסורת שלנו. המכשפים האלה היו כאלה מורים לחלימה, שהם הצליחו ללמד את האמנות שלהם לכל האנשים [people, עם] שלהם.

"הם אומרים שעם הזמן, האנשים האלה הפכו להיות כל כך מיומנים בחלימה שעבורם כבר לא היה שום הבדל בין להיות ער לבין להיות בחלימה; הם פעלו בשתי הממלכות [realms, תחומים] בשליטה שווה.

"תחת פיקוחם של זוג הנגואלים, אותה אומה [nation] של חולמים הצליחה לבנות מחדש את עריה בתוך חזיונותיהם של חלימה קולקטיבית, וכאשר הרגע הגיע, הם בחרו ללכת ולחיות בעולם שאותו הם יצרו. יום אחד, הם פשוט נעלמו מעל פני האדמה".

אחרי שקרלוס אמר זאת, הוא הביט בי כאילו היה מעריך את תגובתי. הייתי מוקסם ממה שהוא סיפר לי ורק רציתי שימשיך לדבר. אחרי רגע, הוא המשיך:

"במשך הזמן, ההליכה למקום ההוא הפכה למטרה עליונה בסדר העדיפויות של מכשפים רבים. שושלות שלמות נפגשו שם. כך נודע המקום עבור רבים כ"המקלט" או "המקדש" [sanctuary, או המסתור]. ככל שמספר התושבים גדל, הפכה הקהילה שלהם לבועה [bubble] עצומה של חלימה קולקטיבית הנשמרת [maintained, מתוחזקת] עד עצם היום הזה על ידי הכוונה [intent] של מספר רב של מכשפים, ששומרים על נקודות המאסף שלהם מקובעות במיקום זה יחדיו [in unison, באופן מתואם]".

"איפה נמצא המקום הזה?"

"הם ממוקמים איפשהו שם בחוץ, במרחב הכביר הזה [in that immensity]," הוא אמר והחווה בזרועו, מציין את החלל האינסופי [infinite space]. "חולמים שנוסעים [travel] למקום ההוא רואים אותו ככיפה לבנה עצומה."

"אבל האם הם על כוכב [לכת] אחר?"

הוא חייך קלות לפני שהשיב. "כפי שאמרתי לך, הם קיימים במיקום [position, עמדה] אחר של נקודת המאסף. עם הזמן, הם הפכו את המקום ההוא לבסיס פנטסטי [דימיוני, אגדי] שבו הם צברו את משאביהם. בנצלם את הקיום הלא-אורגני שלהם [חסר גוף פיסי], הם יוצאים משם לכל הקוסמוס כולו, כשהם חוקרים את האפשרויות המדהימות ביותר של התפיסה.

"הם יכולים לעשות זאת מכיוון שבמצבם הזמן חולף באופן אחר, וחוקי המרחב-זמן הידועים אינם חלים [עליהם]. כך הם הצליחו להימלט מהשחיקה [wear and tear] שבקיום הביולוגי, והם עדיין חיים היום. מכיוון שהם הצליחו להתחבר [link] ישירות עם המודעות של [כדור] הארץ, הם יכולים להמשיך להתקיים כמעט לנצח, כל עוד כוכב הלכת שלנו קיים."

"ולמה הם עשו את זה?"

"המטרה שלהם הייתה לשרוד בכל מחיר, ועל מנת להמרות [defy, לקרוא תיגר, לא לציית] את מוות, הם בחרו להפוך את עצמם לסוג מיוחד של ישות לא-אורגנית. עם זאת, בהיותם מודעים לתנאים הטורפניים [predatory conditions] ששוררים שם בחוץ, הם קשרו קשר [conspired] ליצור מקלט בעולם האחר".

כשהוא נועץ את מבטו בעיניי, הוא הוסיף: "אתה כבר יודע שהיקום בכללותו [at large] הוא טורפני. ברגע שאתה עובר לצד האחר, אתה הופך להיות כפוף לחוקיו, ולקבוצות הלא-אורגניות השולטות שם. בהזדמנויות רבות פרצו ביניהם קרבות ממשיים על מודעותם של התושבים [inhabitants, דיירים, משתכנים].

"על ידי יצירת ה"כוורת" [hive] שלהם, הצליחו הרואים הקדמונים לשמור על רמה גבוהה של עצמאות, וגם אם זה לא משחרר אותם לחלוטין מהשפעת הממלכה הלא-אורגנית, לפחות הם אינם עבדיה [slaves]".

******************************  סוף הפרק  *********************** 

הסרטון על המכשפים חסרי השם