יום רביעי, 25 באפריל 2018

המיינד האמיתי והכוח המתגלגל


הקטע הבא לקוח מ"מעבר המכשפים" של טאישה אבלאר.



(עמודים 111,112)

בקטע השני, שורה שלישית מלמעלה, צריך להיות "הרואה" ולא "המראֶה", בדיוק כמו שבהמשך.

אני רוצה להציע שהרואה הזה, היודע כל כך הרבה, הוא מה שקרוי ב"צדו הפעיל" "המיינד האמיתי" (הנפש האמיתית). המיינד הזה הוא חלק מגוף האנרגיה שלנו, המחובר אל הרוח. האמירה שאנו לא מקשיבים לרואה הזה היא אותה אמירה מ"כח השקט" שאומרת שהרוח מדברת אל כל אחד מאיתנו כל הזמן, אך אנו לא מקשיבים לה.

הדואליות הזו של מקורות הידע והצמידות שלהם זה לזה; לרגע קצר אנו יודעים מה הרוח אומרת, ובעצם מיד חוזרים להקשיב ל"תחנת הרדיו" הרגילה, למיינד הטפילי. זה מביא אותי להציע שלפנינו מבט אחר על הכפילות שבכוח המתגלגל, הנע על גבי ההאצלות: מרכיב ראשון של הזנה, של מתן חיים, מודעות, כיוון, ומרכיב שני, הנקרא "ההודף", שמביא אתו את המוות. הכוח הכפול הזה פוגע בנו מדי רגע.
"מתוך שהביטו בקבוצות, יכלו הרואים החדשים לראות את ההפרש שבין הגילוי ההודף לגילוי המעגלי," הסביר, "הם ראו כי שני הכוחות הללו צמודים זה לזה, אך אינם היינו הך. הכוח המעגלי בא אלינו כהרף עין לפני הכוח ההודף, והם כה קרובים זה לזה עד כי דומה לנו כי חד הם." ("האש שבפנים" עמוד 191).
ושורות אחדות בהמשך:
"הוא [הכח המעגלי, החלק הראשון שבצמד] מכה בהם [בכל היצורים] כדי להעניק להם כוח, כיוון ומודעות, וכל זאת כדי לתת להם חיים." (שם).

אם נקבל את ההצעה שלי, אז לפנינו תיאור, ברמה האנרגטית, של האופן שבו משתלטת המערכת הטפילית על "החבילות" שמשגרת אלינו הרוח; היא מצרפת להן בצמוד מאד את חבילותיה. החבטה השנייה משכיחה כנראה את כל שהביאה החבטה הראשונה.


**************
www.toltec.co.il
*

הערות ותוספות

25.4.18

הפרש הזמן הקצר שבין שני הכוחות הוא לדעתי הבסיס להסבר המהירות הנדרשת כדי לקטוף את "הסנטימטר המעוקב של המזל".
הקטע הבא הוא מ"מסע לאיכטלאן":
"בין שהננו לוחמים ובין שלאו, יש סנטימטר מעוקב של מזל, הצץ לנגד עינינו מזמן לזמן. ההבדל שבין אדם רגיל ולוחם הוא שהלוחם מודע לעובדה זו ואחת ממשימותיו היא להיות דרוך ומצפה מתוך כוונה תחילה, כך שכאשר יצוץ לפניו הסנטימטר המעוקב שלו תהיה לו המהירות הדרושה, המיומנות לקטוף אותו." (עמוד 227)

תחילת הקטע מזכירה את האמירה שהרוח מדברת אל כולנו, אבל בד"כ לא שומעים אותה. בשילוב קטע זה אפשר לומר שדבריה של הרוח הם אותן קוביות מזל קטנות הצצות מדי פעם לפנינו.

בהמשך הפרק הזה ב"מסע לאיכטלאן", הדוגמה לסנטימטר מעוקב כזה היא כשקסטנדה רואה מעופף בגודל עורב פורץ ומתעופף מכף ידו הנפתחת של דון חואן, אבל הוא צריך להיאבק עם הנטייה לומר שזהו זבוב, כי האפשרות הראשונה איננה הגיונית. כלומר, ההיגיון שלנו, או הידע המקובל, מונע מרשמים שלא מתיישבים אתו להירשם בתודעתינו.

למי שחושב שההערה הזו היא עניין של מה בכך 😊,
מה ההסבר שלו/ה לאמירה הנ"ל שנדרשת מהירות כדי להבחין באותן קוביות מזל?
============= 
26.4.18

אתנחתא מיתולוגית.

כפי שציינתי בעבר, מיתוסים משתנים עם הזמן בהשפעת דתות, קיסרים ושאר חוליים, אבל אפשר למצוא בהם שרידים המהדהדים רעיונות טולטקיים, אשר עשויים לעורר בנו השראה להבנת התפיסה הטולטקית ולטַלֵא את הפערים שבידינו. דיינו.

הקטע הבא לקוח מ"המיתולוגיה של עמי העולם" שהוזכר בבלוג. הוא מדבר על מיתוס השייך לעמים בדרום מזרח אסיה.


שבע שכבות בצל (שבע השכבות הלא אורגניות) הצף במים (הים האפל של המודעות). לגבי האמירה שהארץ הזאת היא השכבה השישית: אני נוטה לחשוב שמכיוון שהשכבות נמצאות גם בארץ, האמירה הזו נכונה לאותו מקום שבו חי אותו שבט ולעוד מקומות בעולם, אבל לא לכולם.
============= 
26.4.18
דרך אגב, באותו איזור של העולם, דרום מזרח אסיה, ובמקומות אחרים כמדומני, ישנו מיתוס האומר שהעולם שלנו הוא צב.
לפני שאנו מזלזלים בהם, כדאי לזכור:
אם הארץ היא בעל חיים, כלומר בעלת מודעות וחיים, אז למה לא צב?
השריון מזכיר את השריון שיש לכולנו, המגן עלינו מפני ראייה ישירה של הכוח המתגלגל, ובעיקר מפני הבהלה שראייה כזו תעורר. ("האש שבפנים").
שריון הצב מכוסה כידוע בתבניות המזכירות רשת, ורשת מזכירה את הרשת האנרגטית שמתאר חואן טומה, רשת המקיפה את הארץ והיא קבועה במקומה. ("מתנת הנשר").
ארבע רגליים, שניים בימין ושניים בשמאל, מתקשרים לארבעת תאי הנגואל.
נעצור כאן. אולי נחזור לנושא זה מתישהו.
אולי כטולטקים נצטרך להחיות את המיתוס הזה, לך תדע 😊

אבל אם כך, מדוע לא רואים את הראש והרגליים של הצב בצילומי הלווין של נאסא?
אענה בשאלה: האם אתם מאמינים לנאסא?
מאז שנודע לי שהם מעורבים בהנדסת אקלים, אני כבר לא מאמין להם, ותוהה אם הם אכן הנחיתו אדם על הירח.

הדברים הם בגדר השתעשעות במחשבות.
שאף אחד לא יתחיל לחשוב איך להתאים את סידור התפילה לצב, ואיך לעצב את הפרוכת 😊
============= 
27.4.18
בעוונותיי, לעתים אני משַחֵת את זמני בעלעול בספרים של תורות אחרות. עלעלתי בספר מתחום הקבלה. ספר של הרב לייטמן הנקרא "ראיון עם העתיד".
נתקלתי בו בפרק בשם "הכוחות הנסתרים של האדמה" וכמובן שהלכתי שבי אחר הכותרת.
אמנם יש בספרות הטולטקית שלנו (של קסטנדה והנשים) הצבעה על החשיבות של מיקומים שונים בכדור הארץ, אבל לדעתי עדיין לא מספיק כדי שהקורא המודרני יעמוד על החשיבות העצומה של מיקומים גיאוגרפיים. 
הקורא מגיע בדרך כלל למחשבות כגון: הקפיצה לתהום יכולה להיעשות מכל הר. 
יש עצות היכן כדאי והיכן לא כדאי לבצע חלימה ("מתנת הנשר"), אבל אלה נתפשות כדרישות למהדרין.
לדעתי גם ההליכה הנכונה (או לצד ימין) אפקטיבית במקומות גיאוגרפיים מסויימים שבהם ההליכה חוצה רצועות שונות, כלומר במקומות שבהם הן נמצאות בצפיפות, כלומר ישנו מקום עוצמה בסביבה, וכו.
אז איך יכולתי שלא לקרוא את הפרק בספר של לייטמן?

תרגיל מעניין הוא לקרוא חומר כזה, ובכלל משיטות אחרות, מיתולוגיות שונות, ולזהות בהן הדים לרעיונות טולטקיים. 

מתוך הפרק הזה אני מביא קטע, וגם את הפיסקה שלפניו, כי נאמר שם שהפיסקה השנייה נובעת מהראשונה. אני לא מצליח לראות כיצד, אבל לא התעמקתי בזה עד כדי כך (ואולי פשוט אין לי רקע מספיק בקבלה).

במילים אחרות, ארץ ישראל היא המקום שבו שוכנת האנרגיה המתאימה לעם ישראל (בתקווה שזהו מקום עוצמה ולא מקום שבשליטת אחת הרצועות הלא אורגניות), והבאת נקודת המאסף למיקום הרצוי בפקעת הסיבים (שוב, בתקווה שבמקרה זה זוהי הדסקית הענברית) צריכה להיעשות בפקעת האישית וגם בפקעת של כדור הארץ; אותו מיקום בשתי הפקעות.

אני מזכיר שאני רק מציג את תפיסותיי. הדברים הם בגדר פרשנות, והיא עלולה להתברר כמוטעה, או כנכונה חלקית.
============= 
27.4.18
המהדרין צריכין להוסיף לדעתי את המיקום בפקעת של השמש, כלומר את המיקום הזמני.
============= 
27.4.18
שמתי לב שאין מוסיקה בפוסט הזה.
משהו ממקומותינו.
שבת שלום.


============= 
28.4.18

בהמשך להערות הקודמות, קצת פירוט והרחבה:
העתקות של נקודת המאסף למיקומים אחרים בפקעת הסיבים האישית, צריכות, לדעתי, להיות משולבות עם מיקומים זהים, או דומים, בכדור הארץ. אני נוטה לחשוב שבלי הסתנכרנות כזו אין אפשרות לקבע את נקודת המאסף שם.
הצעתי שכך גם יש לעשות ביחס לפקעת של השמש.
כלומר, לדעתי, כדי לקבע את נקודת המאסף שלנו במיקום חדש בפקעת שלנו, עלינו להימצא במיקום המקביל לו בפקעת של כדור הארץ, ולמיקום דומה יש להביא את הפקעת של כדור הארץ ביחס לפקעת של השמש. המיקום ביחס לשמש הוא בעצם מיקום זמני, או חופף מיקומים זמניים, הארץ הרי נעה סביב השמש.

במילים אחרות, כדי ליצור הסתנכרנויות כאלה יש לבצע את ההעתקה של נקודת המאסף במיקומים מתאימים על פני כדור הארץ ובזמנים מתאימים (כלומר מיקומי הארץ ביחס לשמש). דרך אגב, גם זמני הזריחה והשקיעה הם נקודות זמן המבטאות יחסים כלפי השמש וכבר דיברנו על חשיבותן. 

לרעיון המקומות והזמנים החשובים בכל ניסיון של העתקת נקודת המאסף ממקומה יש  רמזים לא מעטים בספרות הזו, אבל להערכתי חשיבותם אינה נקלטת במחשבותינו בקלות.

התפיסה הרגילה שלנו, המדעית, בנוגע לחלל (במובן של מיקום במרחב) והזמן היא שמדובר במרחבים הומוגניים (כל נקודה אינה שונה איכותית מכל אחת אחרת) וחסרי חיים. זו להערכתי הסיבה שאיננו מאמצים בקלות את רעיון חשיבות המיקומים והזמנים.

קסטנדה נתן ראיון בשנת 1979 לאישה בשם: Graciela Corvalan.
ראיון ארוך בספרדית שתורגם לאנגלית והתפרסם בכתבי עת בספרדית ובאנגלית. 
לא קראתי אותו עדיין, אבל נתקלתי בהתייחסות לקטע מתוכו הנוגע לעניינינו כאן: לחשיבות הזמנים. הוא עוסק ברעיון של "ימי עוצמה". בהמשך לקטע מופיעה רשימה של ימי העוצמה לשנת 2015, ומהם אפשר להמשיך ולחשב ימים נוספים. הדברים הובאו בפוסט בפייסבוק. 
אני מביא גם לינקים לשני חלקי הראיון הארוך. בדקתי והקטע המצוטט אכן מופיע בראיון (בחלק השני).


"On the earth, he said as means of explanation, there are sites, special places or openings, through which you can enter and pass through to something else. Here he stopped and offered to bring us. It's near here... in Los Angeles... If you want, I can take you, he said. The earth is something alive. Those places are the entrances from where the earth periodically receives force or energy from the cosmos. That energy is that which the warrior must store up. Maybe, if I am rigorously impeccable, I might get close to the eagle. May it be so!
Every 18 days a wave of energy falls upon the earth. Count, he suggested to us, starting on the third of next August. You will be able to perceive it. This wave of energy could be strong or not; it depends. When the earth receives very large waves of energy, it doesn't matter where you might be, it always reaches us. Before the magnitude of that force, the earth is small and the energy reaches all parts. "

- I have written to Graciela Corvalan and she told me that she met Carlos in 1979. So here are the resulting next dates for supposed "energywaves" for our further observations:
2015:
January 8, 26
February 13
March 3, 21
April 8, 26
May 14
June 1, 19
July 7, 25
August 12, 30
September 17
October 5, 23
November 10, 28 December 16

היום, ה-28.4.2018, הוא יום עוצמה
לפי אותו בחור המקפיד לדווח בכל 18 יום.

האם זהו צירוף מקרים שאני מגיע לכתוב על ימי עוצמה ביום עוצמה? 😊
============= 
28.4.18
ימי העוצמה אינם הימים היחידים החשובים.
הם מוזכרים כאן כדוגמה לחשיבות השונה של זמנים שונים.
כל יום לדעתי קשור במיקום אחר של פקעת הארץ בפקעת השמש. ימי העוצמה הם זמנים של פתיחת הארץ במקומות גיאוגרפיים מסויימים לקליטת גלי האנרגיה מהקוסמוס (כנראה מהשמש). אלה בעצם gaps, מסוג פרצת הרצון. גם בזמנים היומיים של שקיעה וזריחה יש פתיחה כזו ואז אנו יכולים לקבל את תנופת האדמה. בסופו של דבר, המקור שלנו הוא האדמה. האינטראקציה בין השמש לאדמה רלבנטית לנו באופן עקיף כנראה, כי אנו מושפעים מהאדמה.
כך יש להבין לדעתי את סוף הקטע שבו הוא אומר שלא משנה היכן אנו נמצאים באותם ימי עוצמה, אנו נרגיש זאת. כלומר, משום שאנו חווים את האדמה. האדמה מתמלאת באנרגיה ומי שמחובר לאדמה עשוי לחוש זאת, ובלי קשר ליכולת זו, להיות מושפע מכך (לעתים).
============= 
28.4.18
פינת הספרות
סיימתי לקרוא את "לפני השינה" של ס.ג. ווטסון.
 ספר מתח טוב, עם רלבנטיות מסוימת לתפיסה הטולטקית, ואני משער שיש לכך חלק בעניין שמצאתי בספר.
הסיפור הוא על אישה שעברה תאונה (לכאורה) ומאז, במשך שנים, היא מתעוררת בכל בוקר ואינה יודעת היכן היא נמצאת, ואינה מזהה אף אחד, לא את בעלה לא את הילד שלה, אף אחד. כל מה שהיא לומדת באותו יום נשכח כשהיא ישנה, והיא מתעוררת למחרת ללא ידיעה מה אירע אתמול או בכל יום קודם.
הדברים מתקשרים לכמה עניינים בספרות הטולטקית. לדוגמה:
- מחיקת ההיסטוריה האישית. זה לא בדיוק אותו דבר, כי במקרה שלה אין לה כלל גישה להיסטוריה האישית, אבל זה דומה בכך שכל עדות להיסטוריה אישית, תמונה או אמירה היא זרה לה. אין היא מרגישה חיבור רגשי לשום דבר.
- זה מזכיר את המצב של המודעות הגבוהה שבה קסטנדה יודע שהידיעה שיש לו כעת תימחק והוא לא יזכור ממנה דבר. כך גם היא יודעת שכל מה שקורה היום לא יהיה לו זכר מחר.
- האם איננו קצת במצב דומה כי איננו זוכרים את חלומותינו בלילה?
לפני השינה (שלנו) אנו יודעים שאנו עומדים להילקח לתוך אירועים ונסיבות שלא ביקשנו אותם ואינם ידועים לנו מראש, וכשנחזור לא נזכור מהם דבר (בד"כ). לכאורה זה אמור להפחיד אותנו מאד, לא?
- מזכיר גם את האמירה של קסטנדה ב"מפגשים עם הנגואל" אודות המתים המנסים לזכור את עצמם.

בסוף הספר מסופר שהזכויות להסרטת הסיפור נקנו, אז אולי יצא סרט על פי הספר.

הבאתי בעבר הלא רחוק סרטון וידאו על אישה שהתעוררה לתוך חיים אחרים, דומים לשלה, אבל עם שינויים משמעותיים (היא עובדת באותה חברה, אבל במחלקה אחרת. החבר שלה בעולם שאותו היא זוכרת אינו קיים, כמדומני...). כאילו התעוררה לעולם מקביל. אנסה להביא אותו שוב.
============= 
29.4.18

המחזוריות בת 18 יום של ימי העוצמה, מהו ההסבר לה?
זו שאלה שראוי לשאול, כמובן.

את ההסבר לנוכחות העצומה של המספר 7 בעולמנו ניסיתי לבסס על הרעיון של 7 העולמות הלא אורגנים.
מה לגבי 18?
יש כ-3 אזכורים בספרים למספר 18.
אבל נראה שה-18 הוא בעל איכות שונה מה-17 הקודמים. הוא הרי יום עוצמה. אז מן הראוי לבחון גם את המספר 17. גם לו ישנם 3 מופעים מפורשים בספרים.
אדון בכך בהמשך, כשיהיה לי יותר זמן.
הכיוון הכללי:
נראה שהמספר מציין את מספר החיבורים שבין הטונל לנגואל.
לדוגמה:
- במסגרת הקפיצה לתהום של קסטנדה הוא נע בין הטונל והנגואל 17 פעמים ("הטבעת השנייה של העוצמה").
- 17 נשים וגברים יש בחבורה של הנגואל ("מתנת הנשר")
- 17 פרקים, המייצגים דרכים, ישנם ב"מסע לאיכטלאן" לעצירת העולם.

די ברור שכל ה- 17 האלה קשורים זה לזה.
עושה רושם שכל לוחם אַמוּן על חיבור אחד כזה.

ב"מסע לאיכטלאן" ישנו תיאור של בניית שני מעגלי אבנים, האחד המסמל לדעתי את מקומו של קסטנדה בשושלת, על ראש גבעה במדבר (אותה כיניתי "גבעת השושלת"), ומעגל זהה בתחתיתה. כל אחד מהמעגלים בן 18 אבנים והמעגל התחתון נבנה על ידי השלכת אבנים מראש הגבעה, מתוך המעגל העליון, על ידי דון חואן אל קסטנדה שעמד בתחתיתה ובנה באמצעותם מעגל זהה לעליון. דון חואן הסביר שאלה הם מיתרים (החיבור שבין כל שני אבנים, כנראה).

"They are not rocks," he said. "They are strings. They will hold your spot suspended."

ובהמשך:

Each of these is a string, a string that could kill us if we leave it around loose;

זה היה על קצה המזלג, חומר גלם בסיסי לטפול בקושיה.
============= 
1.5.18

על מנת לסגור את נושא ה-18.
הנושא עלה בעקבות המחזוריות שעליה דיבר קסטנדה בראיון שהוזכר לעיל: ימי עוצמה מופיעים במחזורים של 18 יום, כלומר היום ה-18 של המחזור הוא יום עוצמה.
17 הימים הקודמים לו הם בעלי איכות אחרת, רק ה-18 הוא יום עוצמה. באופן אנלוגי, היום השביעי ביהדות שונה משאר ימות השבוע: הוא קדוש, אסורה בו עבודה. 

הרמז הכי בולט למשמעות המספר, לדעתי, הוא הקטע של בניית שני מעגלי האבנים, במרומי גבעה ובתחתיתה, בני 18 אבנים כל אחד, כשבין כל זוג, לכאורה, מתוח מיתר אנרגטי. 
המעגל התחתון תומך את המעגל העליון ומאפשר לו להיות תלוי "באוויר", או מושהה: suspended. טענתי בעבר ועדיין אני טוען שהגבעה הזו היא גבעת השושלת. שם קסטנדה יאגור עוצמה, הגבעה וכל אשר בה תעזור לו והוא לה. לא אחזור על כל הנימוקים והציטוטים הנוגעים לכך. הרחבתי בזמנו בפוסט שזה היה נושאו. הכוונה לדעתי ב-suspended היא שהשושלת תאפשר לו להיות תלוש מזרם התודעה של הטונל. משהו הרי צריך לתמוך בו כאשר הוא מאבד את האחיזה בטונל (או לעזור לו לאחוז בעולם המכשפים). באופן דומה: פלורינדה המבוגרת אומרת לפלורינדה הצעירה ב"להתעורר אל החלום" שכל אנשי החבורה שלה עוזרים לפלורינדה הצעירה להימצא באותה מציאות אחרת. אני מביא את הקטע ובנדיבות, כי חטא הוא לגדוע קטעים כאלה:

זהו עולם של חלומות, יקירתי. אנחנו מלמדים אותך כיצד
לחולל אותם בעצמך." עיניה הכהות והנוצצות אחזו לרגע בשלי, ואז
הוסיפה: "כרגע, כל המכשפים שבחבורה של הנגואל מריאנו אורליאנו
עוזרים לך להיכנס לתוך עולם זה ומסייעים לך להישאר בו עכשיו."
"האם זהו עולם אחר? או שמא אני עצמי שונה?"
"את הינך ללא שינוי, אבל נמצאת בעולם אחר." היא שתקה
לרגע, ואז הודתה כי יש לי יותר אנרגיה מאשר בעבר. "אנרגיה שמקורה
בחסכונות שלך ומן ההלוואה שכולנו הענקנו לך."
המטאפורה הבנקאית שלה הייתה ברורה לי מאוד. מה שעדיין לא
תפסתי היה כוונתה ב"עולם אחר".
"הביטי סביבך!" היא קראה, ופרשה את זרועותיה לרווחה. "זה
איננו העולם של חיי היומיום." היא שתקה זמן רב ואחר כך, בקול שלא
היה אלא מלמול חרישי עדין, הוסיפה: "האם פרפרים יכולים להפוך
לטבעות בעולם היומיומי; בעולם שנבנה באופן מוגן ובקפדנות
באמצעות התפקידים שהוקצו לכולנו?"
לא הייתה לי תשובה. הבטתי סביבי על העצים, על השיחים, על
ההרים הרחוקים. מה שהיא התכוונה ב"עולם אחר" עדיין חמק ממני.
ההבדל חייב להיות סובייקטיבי לחלוטין, הייתה המחשבה שסוף סוף
עלתה בדעתי.
"לא נכון!" התעקשה פלורינדה, קוראת את מחשבותיי. "זהו
חלום של מכשפים. נכנסת לתוכו כי יש לך את האנרגיה לכך."
היא הביטה בי כבחסרת תקנה ואמרה: "אין באמת שום דרך
ללמד נשים חלימה. כל שניתן לעשות הוא לתמוך בהן, כדי לגרום להן
להבחין בפוטנציאל העצום שהן נושאות במבנה האורגני שלהן.
(עמוד 265)

המעגל העליון שורטט באבנים סביב הנקודה (spot) שקסטנדה איתר כמקום המתאים לשינה [a suitable spot to sleep], וגודלו כגודלו של קסטנדה. לאחר מכן קסטנדה ישן בו וחווה בו את השלווה העמוקה ביותר של חייו. 

אני נוטה לחשוב ש-18 (או אולי 17) הוא מספר החיבורים שבין הגוף הפיסי (חלק האנרגיה שבו) לבין גוף האנרגיה. 
לדעתי, המערכת הטפילית התלבשה על התחום שבין שני חלק גוף האנרגיה וניתקה את התקשורת ביניהם, והעבודה של הלוחם היא שחרור החיבור הזה מהגורם הטפילי שהשתלט עליו.

את הקטע הבא לקחתי מהאינטרנט כפי שהוא. הוא מדבר על הסבר מתחום היהדות ל-18 שבתפילת שמונה עשרה.

משמעות המספר שמונה עשרה ביהדות מובא בגמרא: "הני י"ח כנגד מי, אמר רב תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה". ביאור הדברים הוא שעמוד השדרה הוא הבסיס והיציבות של האדם, ומרמז על כל חיי האדם. על כן המספר שמונה עשרה מובא מספר פעמים בתפילה, כדי שהאדם יפרט את כל צרכיו, יבקש עליהם בתפילת שמונה עשרה, יודה עליהם בברכות השחר וישעבד את כל חייו לרצון ה'.

עמוד השדרה, המחבר בעיקר את הראש לאגן, או בהסתכלות אנרגטית: את המחשבה לרצון, מסתדר היטב עם רעיון החיבורים שדיברתי עליו. יש בעיה קטנה: על פי הוויקיפדיה מספר החוליות בעמוד השדרה הוא 24 (ואולי יותר, תלוי איך סופרים), אבל כפי הנראה יש 18 חוליות בין הראש לאגן. אני לא מתכוון להתעמק בזה כרגע. אני מציין זאת כקצה חוט לחקירה אפשרית. 
כלומר, הרושם הכללי הוא שהאמירה הזו מהיהדות תומכת ברעיון מספר החיבורים שהצעתי.
אולי זהו גם ההיגיון לכך שתפילת 18 נקראת תפילת העמידה.

17 התנודות בין הטונל והנגואל בקפיצתו של קסטנדה לתהום מתקשרים גם הם היטב לרעיון שמדובר בחיבורים שבין שני חלקי גוף האנרגיה. התהום היא התחום שביניהם.

אביא עוד כמה עניינים הנוגעים למספר זה מתוך הוויקיפדיה. הם שייכים לתפיסות מהמזרח הרחוק. אני מביא אותם כדי לסגור את הנושא וכדי לקחת בחשבון שאולי גם כאן ישנם רמזים העשויים לעזור בהבנת הנושא.
אני מתרשם שהם תומכים בהשערה שהצעתי.

- There are 18 chapters in the Bhagavad Gita, which is contained in the Mahabharata, which has 18 books. The Kurukshetra War which the epic depicts, is between 18 armies (11 on the Kuru side, 7 on the Pandava). The war itself lasts for 18 days. In the other Hindu epic, the Ramayana, the war between Rama and the demons also lasted 18 days.

- In Chinese tradition, 18 pronounced 十八 (shí bā) and is a considered lucky number due to similarity with 實發 (shì fā) 'definitely get rich', 'to get rich for sure'.

- The Hindu epic Mahabharata has eighteen sections, involves eighteen armies and is about a war fought over eighteen days.

- In the Chinese mythos, Hell has 18 levels.

- In Chinese folklore, the Shaolin temple had a group of 18 bronze Monks. Initiates could only be considered full graduates of Shaolin martial arts if they could defeat them in combat.

============= 
1.5.18

אם התהום נשלטת על ידי 7 רצועות לא אורגניות, איך זה מתקשר ל-18, או 17, חיבורים שהצעתי?
זוהי שאלה פתוחה. אין לי (כרגע) תשובה.

עברתי על היומן השנתי, הקלנדרי, וסימנתי לי את ימי העוצמה הבאים.
אשתדל לציינם בבלוג, כדי שנוכל לחגוג אותם 😊
============= 
1.5.18

לכבוד העיסוק בקטע על שני מעגלי האבנים שעל "גבעת השושלת", קראתי שוב את הפרק ב"מסע לאיכטלאן. כמעט כל קריאה מחדש של פרק כלשהו בספרים מביאה אתה מידע נוסף, כזה שלא נתת עליו את הדעת בקריאות קודמות.
הפעם שמתי לב, בין היתר, לכך שראש הגבעה הוא סלע וולקני.
לגבעה, לסוג הסלע שבה ולמיקומה יש חשיבות אנרגטית.

עניין אחר:
אנו מתועלים לחשוב, בעקבות הקריאה בספרים שלנו, שגוף האנרגיה שלנו מנותק לחלוטין מאיתנו. נאמר עליו שהוא נמצא רחוק ועם עבודת הלוחם, עם צבירתו עוצמה, גוף האנרגיה מתקרב אליו.
כלומר, הרושם מהקריאה הוא שגוף האנרגיה נמצא בעולמו, תופס מה שהוא תופס שם, ולנו אין שום מושג מתפיסותיו. בניסוח אלטרנטיבי: הוא חולם את חלומותיו ולנו אין שמץ מושג על כך.
אני רוצה להציע רעיון אחר, רעיון שמלווה אותי כבר זמן רב:
אנו ערים לתפיסותיו של גוף האנרגיה, כלומר הן נוכחות בשדה המודעות שלנו, אבל איננו מפרשים אותן ככאלה.
מהן, אם כן, אותן תפיסות?
הדיבור הפנימי.

הדיבור הפנימי אינו נתפש באמצעות החושים שלנו, כלומר לא בקשב הראשון, אלא בקשב השני.
לתובנה זו, אם היא נכונה, ישנן השלכות, תיאורטיות ומעשיות.
=============