הכנת הקרקע

 

מי שחביבות עליו שרשרות מהסוג של "ויולד מתושלח את למך, ויולד למך את נח, ויולד נח..." הנה שרשרת שנראית מועילה יותר. 🙂

הקטע הבא לקוח מתוך "האש מבפנים", והוא, אני משער מתוך הכללה של ניסיוני האישי, איננו מאלה הנצרבים בזיכרון.

הפוסט שואף לעזור בצריבתו 

.

לאחר מכן תיאר דון חואן את ההליך להגעה לגוף החלימה. הוא אמר שזה מתחיל באקט [פעולה] ראשוני, שמעצם היותו מתמשך [sustained] מוליד כוונה בלתי כפיפה [unbending intent, נחושה]. כוונה בלתי כפיפה מובילה לשקט פנימיותי [internal], ושקט פנימיותי [מוביל] לחוזק הפנימי [the inner strength] הדרוש כדי להביא את נקודת המאסף לסטות בחלומות לעמדות מתאימות [suitable positions, גם תנוחות מתאימות].

הוא כינה את הרצף הזה הכנת הקרקע [groundwork, הבסיס, היסודות]. פיתוח השליטה [control] מגיע לאחר שהכנת הקרקע הושלמה; זה [פיתוח השליטה] מורכב משמירה שיטתית על עמדות [ו/או תנוחות] החלימה על ידי אחיזה עיקשת במראה [vision] החלום.

(עמוד 155)

שימו לב שבתרגום העברי מתמסמסת הטענה שהשרשרת הזו היא הכנה לשליטה [control]. המילה שליטה נעדרת לחלוטין. מומלץ לתקן.

.

שיעורי בית

פעולה מתמשכת [sustained act], האם מדובר בפעולה מסוימת, או בפעולה כלשהי?

**************

23.2.22

הקרב על הידע
=============

"אדם יוצא [הולך] אל (ה)ידע כפי שהוא יוצא למלחמה, ער לגמרי, עם פחד, עם כבוד [כלומר ללא זלזול באוייב] ובביטחון [assurance] מוחלט. יציאה אל (ה)ידע או יציאה למלחמה בכל דרך אחרת היא טעות, ומי שיעשה אותה יחיה בחרטה על מהלכיו [צעדיו]."

("משנתו של דון חואן", 30 לאוגוסט 1961)

.

איך ידע בהקשר מלחמתי מסתדר עם ניהול רומן אהבים עם הידע?

לדעתי, המלחמה היא כנגד חוסמי הידע. כמו המלחמה בקוצי הפרא החוסמים את הארמון המכושף שבו כלואה הנסיכה.

האם דון חואן, בקטע הבא הלקוח מ"יקוש עם הכפיל", ממחיש לנו את הקרב על הידע?

.

"[אלה] בדיוק ההרגשות שלי," אמרתי. "אבל ניסיתי לספר את זה פעם לאחד הפרופסורים שלי, והוא האשים אותי שאני לא חומר מקצועי, ואחר כך העיף אותי ממשרדו."

"את צריכה ללמוד ליַקֵש את הפרופסורים שלך," המליץ דון חואן, "אחרת הם יבלעו אותך לארוחת הבוקר. הפרופסורים האלה חוגגים על סטודנטיות צעירות."

"איך אני יוקשת אותם?" שאלתי.

"התייחסי לאוניברסיטה כמו אל שדה ציד. אם את הולכת לשם כדי שיגלו אותך, או שיחבבו אותך, או כדי לטעון טענה, את תיפלי על הפנים שלך. אם הם יקלטו שאת מאתגרת אותם, הרודנים הקטנים יכריזו מלחמה, והם כמעט תמיד מנצחים."

"איך אוכל להתגבר עליהם?" שאלתי. "הם גברים, הם קטנוניים והם מחזיקים בעוצמה."

"את מסתובבת סביבם על רגלי חתול, ולעולם אינך מאפשרת להם לדעת את דעותייך או מה את חושבת. ליוקש מושלם אין דעות. הוא, או היא, מסתגלים לכל מצב במהירות ובאופן חלק כמו רוח. אם הם חושבים שהם דחקו אותך לפינה, את כבר נמצאת במקום אחר. תהיי חמקמקה, כזו שלא ניתן לסגור עליה, אבל עוצמתית במידה רבה ביותר."

.

ושמא עלינו לצרף לדיון זה גם המאבק הפיסי של טאישה בין כתלי האוניברסיטה, את הקטע שבו טאישה מפילה מכשיר כבד על מבושיו* של הפרופסור שניסה, בנוסח שאינו מופיע בספר, להשיג לעצמו הזנה אנרגטית דרכה לשארית חייו.

.

ההולכים בדרך הטולטקית נקראים "לוחמים", ולכן הם נמצאים במלחמה.
ידע, הוא אחד הכינויים לרוח [כמו גם: עוצמה, כוונה, אינסוף...]. לכן היציאה אל הידע היא יציאה אל הרוח, ועל הדרך ישנם סוהרים שצריך להתגבר עליהם.

הערה:

אם הרוח היא ידע, והרחם הוא איבר חיבור לרוח, אז יש משהו בטענת התנ"ך שאקט מיני הוא אקט של ידיעה.

.

שאלת רשות

האם הרוח היא ידע מסויים, או כל ידע שהוא?

אם הרוח היא ידע מסוים, לדוגמה: הליבות המופשטות של הכישוף, מה יש למכשפים לחפש באוניברסיטה? הרי הידע הזה איננו נמצא שם.

================================

24.2.22

הטבעת השניה של הידע הטולטקי
==========================

הודעה על עדכונו של קובץ הריאיונות, המאמרים, העדויות וכו. של חבורת קסטנדה (באנגלית)

הכנתי בזמנו קובץ המכיל את כל מקורות המידע שאינם הספרים (וכתב העת), וכעת, לאחר שהצטברו כמה תוספות שצצו מאז, צירפתי אותן לקובץ.

המעוניינים מוזמנים להורידו מהלינק הבא:

https://drive.google.com/.../1_5AyVsWbg.../view...

תזכורת, הכנתי בזמנו גם קובץ המכיל את כל הפרסומים של החבורה (הספרים וכתב העת, באנגלית). לינק אליו יש בדף המאמרים באתר הוצאת טולטק.

שני קבצים אלה מקיפים את "שתי הטבעות הראשונות של הידע הטולטקי", ואני ממשיך בהמלצתי החמה לצרפם לדיסק-און-קי המילוט שלכם 

סביר שיתגלו בעתיד חומרים נוספים שמקומם הראוי הוא בקובץ זה, וכאשר אעדכן את הקובץ שוב, אשתדל להודיע.

בין התוספות האחרונות לקובץ ישנו גם ריאיון עם קסטנדה, שפורסם בעיתון "פנטהאוז". לא מקום צפוי, אבל מה צפוי בעולם המכשפים?!
היכן שצץ סדק, דרכו תידחק הרוח.
הריאיון נערך ככל הנראה אחרי הופעת הספר השני של קסטנדה "מציאות נפרדת".

********************* 

מוסיקה

אל תסביר/י

================================

25.2.22

האם התגרות בסדר החברתי היא הזמנת המוות?
======================================

הקטע הבא לקוח מ"מפגשים עם הנגואל":

"האדם הרגיל מבלה את כל חייו מבלי שיעצור לרגע כדי להרהר, כי הוא חושב שהמוות נמצא בסוף חייו, אחרי הכול, תמיד יהיה לנו זמן לזה! אבל הלוחם גילה שזה לא נכון. המוות חי לצידנו, במרחק של זרוע, תמיד בכוננות, מביט בנו, מוכן לזנק בתגובה להתגרות הקלה ביותר. הלוחם הופך את הפחד החייתי שלו מפני הכחדה להזדמנות לשמחה, כי הוא יודע שכל מה שיש לו הוא הרגע הזה. חישבו כלוחמים. כולנו הולכים למות!"

(עמוד 51).

איך להבין את "הלוחם הופך את הפחד החייתי שלו מפני הכחדה להזדמנות לשמחה"?

לדעתי, היישות הקרויה "מוות", המלווה אותנו, היא יישות הממיתה את האישיות. הצעתי לאחרונה שהמוות האישי הוא יישות המאזנת את האישיות; הוא האחראי על מות האישיות. ברגיל, מות האישיות גורר את מות הגוף הפיסי, אבל הלוחם יודע שזה איננו הכרחי. לכן המוות הוא דבר המשרת את תוכניותיו: הלוחם הרי שואף להשתחרר מהעצמי החברתי שלו, והוא קיבל במתנה יישות שזה בדיוק תפקידה. אבל יש להשתמש במתנה הזו בעיתוי הנכון. (פירוט בסוף הפוסט)

.

על איזו התגרות מדבר קסטנדה?

ייתכן שבקטע הבא, הנמצא עמוד אחד מאוחר יותר, נמצא רמז לתשובה:

"ללוחם ולאדם הרגיל, הדחיפות בחיים זהה, משום שאף אחד מהם אינו יודע מתי הוא יעשה את צעדו האחרון. מסיבה זו עלינו להיות קשובים למוות. הוא יכול לעוט עלינו מכל פינה. הכרתי בחור שעלה על גשר והשתין מעל רכבת חשמלית שחלפה מתחתיו. השתן פגע בכבלי המתח הגבוה, והוא חטף מכת חשמל והתפחם במקום.

(עמוד 52)

.

להשתין בפרהסיה מעל גשר (מהמקפצה) זוהי בהחלט קריאת תיגר על סדרי החברה.

בנוסף, מ"יקוש עם הכפיל" למדנו שהשתנה היא דרך מצוינת להשתחרר מעול, מרודן, ואולי אפילו להפוך את היוצרות. ראו את המקרה של ההשתנה של טאישה בפתח הכנסייה, ושל קלרה בתוך כל אגני המים בכנסייה.

"על ידי כך שהשתנְתי על מדרגות הכנסייה ניתקתי את הקשרים שלי עם הכנסייה לנצח. היא הבטיחה לי שהַשְתַנַה היא אחת הדרכים הטובות ביותר של מכשפים לנתק את קשריהם עם דברים."

(עמוד 350)

.

אני נוטה לחשוב שיש עוד גורמים המשחקים תפקיד בכניסת המוות לפעולה, ולכן אין כאן התאמה של אחד לאחד: לא כל קריאת תיגר מביאה את המוות. אבל ייתכן שהשתנה בוטה כזו היא נוסחה (די) בטוחה לתגובה מיידית של המוות. 

.

לסיכום

יש מקום לחשוב שקריאת תיגר על החברה עושה אקטיבציה של המוות האישי.

בכל מקרה, הלוחם עושה זאת אחרי שהשלים כמה שלבים: 1. הוא שיחרר את אחיזתו בחברה = התנתק מהצורך שלו בחברה. (ראו בפרק "נקודת השבירה" שב"צדו הפעיל של האינסוף"). 2. אחר כך, התחברות לרוח, לגוף האנרגיה (קראת לי, לנגואל, אחרי שקצת בחייך, אז באתי (הופעתי על דלתך) (שם, באותו הפרק).
3. שחרור אחיזת החברה ממנו. היום זה מצריך לפחות מודעת אבל.  המהדרין עושים את זה במופע רב משתתפים: כמו השלכת דון חואן החניך לנהר השוצף, או מותו של הצעיר בפארק במקסיקו סיטי.

***********

שבת שלום.

================================

26.2.22

קושיה
=====

הקטע הבא לקוח מ"סיפורי עוצמה":

"שכלך היקר לך כל כך הוא רק מרכז של של התאספות [כמו נקודת המאסף, הצטברות של תפיסה], מראה המשקפת משהו שנמצא מחוצה לה. אתמול בלילה היית עד לא רק לנגואל הבלתי ניתן לתיאור, אלא גם לטונל הבלתי ניתן לתיאור.

"הקטע האחרון של הסבר המכשפים אומר שהשכל רק משקף סדר [order, גם פקודה. כזכור ההאצלות הן פקודות] חיצוני, ושהשכל אינו יודע דבר אודות הסדר הזה; הוא לא יכול להסבירו, כפי שהוא אינו יכול להסביר את הנגואל. השכל יכול רק להיות עד לתוצאות פעולותיו של הטונל, אבל אף פעם לא להצליח להבין אותו, או לפענח [unravel] אותו. עצם העובדה שאנחנו [אני ואתה, כנראה] חושבים ומדברים מצביעה על סדר [order, גם פקודה] שאנו מצייתים לו [follow, עוקבים אחריו] מבלי שנדע לעולם איך אנחנו עושים את זה, או מהו הסדר [או הפקודה] הזה."

(עמוד 223-224)

.

אם השכל הוא מראה המשקפת את הטונל "הקוסמי", והרצון הוא מראה המשקפת את הנגואל "הקוסמי", מדוע בדיאגרמת 8 הנקודות, 8 המרכזים [של איסוף תפיסה, כנראה] המהווים את האדם, דיאגרמה שהדיון עליה נמצא באותו הספר, נטען שרק לרצון יש חיבור אל הנגואל והטונל? לכאורה, היה צריך להיאמר שהרצון נמצא בקשר עם הנגואל, והשכל עם הטונל, לא?

.

אני חושב שהמסקנה היחידה היא שעלינו לזרוק את הספרים האלה. 
או שמא יש למישהו תשובה שתוכל להציל את הספרים?

================================

27.2.22

המסע לחיפוש המָרְאָה (ראי)
========================

הפוסט הקודם שלי דיבר על השכל והרצון כמראות המשקפות את הטונל והנגואל, בהתאמה.

הקטע הבא לקוח מ"מפגשים עם הנגואל":

.

"נגואליזם הוא כמו הסיפור על מישהו שקיבל בירושה סיפור ומפת אוצר, אבל אינו מאמין בזה. אז הוא בא אליך ומשתף אותך בסודו. ואתה כה חכם, או כה נאיבי, שאתה לוקח את הסיפור כאמת ומקדיש את עצמך לפענוח המפה. אבל המפה מקודדת במפתחות שונים, דבר המאלץ אותך ללמוד כמה שפות, ללכת למקומות קשים להגעה, לחפור באדמה, לטפס על הרים, לרדת לגיאיות ולצלול במים עמוקים.
"בסופו של דבר, אחרי שנים של חיפושים, אתה מגיע למקום שבו האוצר אמור להיות, ו - אבוי, כמה מאכזב - אתה מוצא רק מָרְאָה. האם היה זה שקר? ובכן, אתה בריא, חזק, משכיל, עשיר בהרפתקאות, והייתה לך חוויה נהדרת. באמת היה בזה אוצר!"

(עמוד 189)

אני חושב שיש בסיפור הזה המון רמזים, הנה אחדים:

המישהו שקיבל סיפור ומפת אוצר ואינו מאמין בזה, אך משתף אותך בסודו => נראה (לי) כמו רומז לטענה שהדברים תמיד מגיעים אלינו לא ישירות, אלא על ידי מלווה, "אשר פותח את הדלת, ואם לא נקפוץ באותו הרגע בדיוק, הדלת תיסגר ולעולם לא נדע מה עשוי היה לקרות"

("יקוש עם הכפיל" עמוד 23)

.

המפה הזו - המייצגת את הנגואליזם - נמצאת בספרי חבורת הנגואל קסטנדה. וייתכן שיש כאן רמז לכך שהדברים נאמרים בכמה שפות, ושבסופו של דבר צריך להגיע למקומות גיאוגרפיים מסויימים. לגיאוגרפיה יש מובן גיאולוגי, ולגיאולוגיה מובן רוחני. הצעתי בעבר שכוחות רוחניים שונים שוכנים באיזורים גיאולוגיים שונים.

.

מהי המָרְאָה שמתגלית בסוף?

או השכל או הרצון, המשקפים את הטונל והנגואל. לגלות כל אחת מהן זה בגדר גילוי של אוצר.

.

הקטע הבא נמצא מיד בהמשך לציטוט הנ"ל, ואתו מסתיים הפרק, והוא לכאורה רומז שהאוצר הוא מראת הרצון המשקפת את הנגואל:

"כשהוא זוכר שאין אמיתות ואין שקרים בזרימת האנרגיה, בוחר הלוחם להאמין על פי נטייתו כדי להכניס התרגשות בהרפתקה, ובדרך זו הוא לומד להתמקד בעולם מנקודת מבט אחרת – מנקודת השקט. רק אז מתגלֶה האוצר העצום של התורה."

(שם)

================================

28.2.22

שדירת פנדורה
===========

האם באמת מפתיע אתכם שקרלוס קסטנדה וחבורתו התגוררו ברחוב בעל שם כזה? 

הרחוב נמצא בשכונת westwood שבלוס אנג'לס. באותה שכונה נמצאת גם אוניברסיטת קליפורניה, שבה קסטנדה למד ואחר כך לימד.

ישנה סידרת מעברים קסומים הקרויה סדרת ווסטווד, אשר קיבלה את שמה מהעובדה שהיא "נלמדה באופן פומבי בפעם הראשונה ב"אולם פולי" שבאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס"
("מעברים קסומים" עמוד 86)

אני לא חושב שהחבורה בחרה לגור שם בגלל שם הרחוב, אם כי הקירבה לאונירסיטה אולי הייתה שיקול, אבל משהו באנרגיות של המקום (בגיאולוגיה) היה לדעתי מה שאיפשר להם "לנטע את אוהלם" במקום.

החבורה עזבה את העולם ב-1998. 11 שנים לאחר מכן, ב-2009, נכנס מישהו בעל יד לא יציבה עם מסרטה, מכשיר סלולרי כנראה, והסתובב בתוך חצר הבית העזוב.

================================

28.2.22

שיפצתי מעט את הספר הדיגיטלי "מפגשים עם הנגואל". הפכתי את תוכן העניינים לדינמי, כלומר מכיל לינקים ולא רק את שמות הפרקים, והחלפתי מילה אחת שלא אהבתי את בחירתה בעבר, "פלוץ".

מוזמנים להורידו מהלינק הבא, אם כי, כנראה, לא זה השינוי שיקח אתכם לקשב השלישי :)

https://drive.google.com/file/d/1nJVsQzYe8vDsmYPwR3YYDpqxdMlRnSZz/view?usp=sharing

================================

1.3.22

מצב העניינים הנוכחי, שבו פוליטיקאים (אבל גם בתחומים אחרים) שהתהדרו בתואר "אבירי זכויות האדם וחירות הפרט" מגיעים לעמדת כוח והופ, לפתע הם אינם שונים מהחלאות שהיו בתפקיד לפניהם, מזכירה לי את האמירה של קרול טיגס, האישה-נגואל, באחד הריאיונות, שעבורה הכישוף הוא במהותו "חטיפת גופות" [body snaching].

מכיוון שככל הנראה קרול כתבה ספר בשם "סיפורי אנרגיה" [Tales Of Energy], אשר לא הגיע לעינו של הציבור, אני משער שלמושג החטיפה הזו יהיה בספר מקום מרכזי.

אם שואלים אותי, המצב מסביב וזיהויו ככזה אומרים שהזמן בשל ושאנו בשלים לספר. לא? 

*****************

בהזדמנות זו, הנה שוב הקטע שבו נאמרו הדברים שלה: הוא לקוח מהכרונולוגיה (ביוגרפיה שלוקטה מעדויות ופרסומים שונות) של קרול טיגס:

"קרול גם הסבירה שעבורה מהות הכישוף היא "חטיפת גוף(ות)" [body snatching]. היא טענה שמכשפים מרוקנים את עצמם לגמרי ומשפצים [refurbish] את עצמם כמו בית דירות שמנסה למשוך קהל לקוחות יוקרתי יותר [upscale clientele]. מכשף ממתין אז בריק [in emptiness] שמשהו מופשט ירד וישתלט עליהם [take possession of them]."

(המעבר מיחיד לרבים הוא במקור)

לדעתי, היא מדברת על מושג רחב, ומיד מצטמצמת ליישומו במסגרת הדרך הטולטקית, כלומר בשימושו להשגת החירות ולא לשליטה באחרים.

הכרונולוגיה הזו נמצאת באתר שנקרא: sustainedaction.org , שמשום מה כרגע אינו זמין.

כתבתי לאחרונה פוסט על המושג sustained act, פעולה מתמשכת, המובילה לכוונה בלתי כפיפה (נחושה) המובילה לשקט הפנימי.
בהזדמנות זו, הנה שוב הקטע:

"לאחר מכן תיאר דון חואן את ההליך להגעה לגוף החלימה. הוא אמר שזה מתחיל באקט [פעולה] ראשוני, שמעצם היותו מתמשך [sustained] מוליד כוונה בלתי כפיפה [unbending intent, נחושה]. כוונה בלתי כפיפה מובילה לשקט פנימיותי [internal], ושקט פנימיותי [מוביל] לחוזק הפנימי [the inner strength] הדרוש כדי להביא את נקודת המאסף לסטות בחלומות לעמדות מתאימות [suitable positions, גם תנוחות מתאימות].
הוא כינה את הרצף הזה הכנת הקרקע [groundwork, הבסיס, היסודות]. פיתוח השליטה [control] מגיע לאחר שהכנת הקרקע הושלמה;

("האש מבפנים" עמוד 155)

בשנים האחרונות, גירסה של המושג אומצה על ידי האו"ם-שמום, Sustainable development פיתוח בר-קיימא. כרגיל, השטן מסתיר את כוונותיו במילים יפות.
ובחזרה לפוסט, חטיפת הגופות המתרחשת לכאורה לנגד עינינו היא, ככל הנראה, חלק מהתוכנית השטנית העולמית של השמו"ם.

אז מה אני אומר לקרול טיגס, שהיא בטח קוראת את הפוסטים כאן 
אנחנו צריכים את הספר שלך. בעת הזו הוא לא בגדר מותרות.

================================

2.3.22

היום, יום רביעי, ה-2.3.22, הוא, כנראה, יום עוצמה. יום המגיע במחזוריות של 18 יום. אנרגיה מהקוסמוס שוטפת את [כדור] הארץ ומזינה אותו דרך מקומות עוצמה שעל פניו. הדברים נאמרו על ידי קסטנדה בריאיון שנתן לגבריאלה קורבאלאן.

לה-גורדה סיפרה על סילביו מנואל שהוא נשא אתו את העוצמה שהייתה בבית המכשפים* כאשר חבורת דון חואן עזבה (על סמך זכרוני) כלומר, אנשים יכולים להיות מקומות עוצמה, לא?

* - הבית המערבי מבין ארבעת בתי החבורה, כנראה. יש לנו תיאור טוב לאיך הוא נראה והיכן בדיוק הוא נמצא בגואדלחרה, מופיע בסוף "יקוש עם הכפיל".

=================================