עירור הכוונה משנתה

 

איך מעוררים את הכוונה?

באמצעות מילים. אבל לא סתם.
הקטע הבא לקוח מ"כח השקט".

.

ראשית, הנגואל אליאס הסביר לדון חואן שלצליל ולמשמעות של מילים יש חשיבות עליונה עבור יוקשים. מילים משמשות אותם כמפתחות לפתיחת כל מה שהוא סָגוּר. היוקשים, לפיכך, צריכים להכריז על מטרתם לפני שהם מנסים להשיג [achieve] אותו. אבל הם לא יכולים לחשוף [reveal, לגלות] את מטרתם האמיתית בהתחלה [at the outset, כנראה במובן של out-set, בהתכוונותם], אז הם נאלצים לנסח דברים בזהירות כדי להסתיר את העיקר [main thrust, הדחף הראשי, האמיתי].

הנגואל אליאס כינה את המעשה הזה עירור הכוונה [waking up intent]. הוא הסביר לדון חואן שהנגואל חוליאן עורר את הכוונה בכך שאמר בנחרצות מול כל אנשי ביתו שהוא הולך להראות לדון חואן, במכה אחת, מה היא הרוח וכיצד להגדיר אותה. זו היתה שטות גמורה מכיוון שהנגואל חוליאן ידע שאין דרך להגדיר את הרוח. מה שהוא באמת ניסה לעשות היה, כמובן, להציב את דון חואן בעמדה של הידע השקט.

(עמוד 201)

.

הצעתי בעבר שבמילה להגדיר define (את הרוח) הקהל פירש זאת במובן הרגיל של מתן נוסחה מילולית שתסביר את המונח, ואילו הנגואל חוליאן התכוון ל-de-fine, במובן, מאד רחוק מסביר, אבל בהחלט לגיטימי, של הוצאה מהסופיות [fine כמו finite], כלומר שחרור הרוח, הנעת נקודת המאסף ממיקומה הרגיל אל מיקום הידע השקט (המודעות המוגבהת).

.

אני רוצה עכשיו להוסיף חטא על פשע ולהציע את ההשערה שהרוח מתעוררת כאשר משתמשים בדו-משמעות (או בריבוי משמעויות). כלומר, מתכוונים למשמעות הלא-בנאלית, הלא-אוטומטית, של המילים.

כשאת/ה מפרש מילים או משתמש במילים במשמעותן הרגילה, זו ש"מתבקשת" על ידי ההקשר, את/ה פועל על אוטומט, פועל תחת המיינד הזר, כלומר הרוח שלך במצב רדום.

.

מי שלא מסכים עם הדברים שיאמר זאת עכשיו, או ישתוק לנצח 

מוסיקה

שבת שלום.

============================

5.2.22

הנשימה וחוליית החיבור אל הכוונה - הרהורי המשך למתקדמים, או לסתם חובבי פנטזיה 

=============================================

אם הנשימה היא חוליית החיבור אל הכוונה [ראה נימוקים בפוסט הלפני אחרון שלי], אז אולי שני הגשרים החד-סתריים שבין שני הגופים, הגוף "הפיסי" וגוף האנרגיה, הם שאיפה ונשיפה?

[שני הגשרים החד-סתריים מופיעים ב"כח השקט", ושם בלבד]

ליתר דיוק, הנשיפה והשאיפה יהיו אז תנועות על גבי הגשרים האלה, תנועת אנרגיה על גבי הגשרים, לא הגשרים עצמם.

נראה לי שאתם מוכנים למהלך המחשבתי הבא [או, למי שמעדיף את הנוסח: למהלומה הבאה    ], האם ראייה (אנרגטית) קשורה לחוש הריח, שמבוסס על נשימה, וליתר דיוק שאיפה?
במסורת היהודית נמצאת הטענה שחוש הריח לא נפגע בעקבות הגירוש מגן עדן.

============================

6.2.22

זיק הללא-רבב בעיניים
===================

כשהרוח נוטלת פיקוד.

בספרות שלנו, זיק, ניצוץ, הבהוב, בעינים של מישהו אחר, בד"כ בצירוף התואר "מוזר", הוא, לדעתי, סימן היכר להתערבות הרוח.

אחד המקרים הוא כשהרוח החתולית משתלטת על החתול המפונק מקס, והוא קולט שיש תוכניות זדוניות לגביו, והוא בורח אל החופש ("סיפורי עוצמה"). הנה הקטע:

.

"דמיינתי או אולי ראיתי הבהוב מוזר בעיניו של מקס כשהביט בי לפני שקפץ מהמכונית. ואני האמנתי שלרגע, חיית המחמד המסורסת הזו, בעלת עודף המשקל וחוסר התועלת הפכה לחתול.
אמרתי לדון חואן שאני משוכנע שכאשר מקס חצה בריצה את הרחוב וקפץ לתוך הביוב "רוח החתול" שלו הייתה ללא-רבב, ושאולי בשום זמן אחר בחייו לא הייתה החתוליות שלו כה ברורה [evident].
הרושם שהאירוע הותיר בי היה בלתי נשכח.

(מתוך הפרק "ההכרח להאמין")

.

אני רוצה לצרף את האמירה הבאה לדיון, ואותה אני מציע לקחת במובן מילולי.

האדם הרגיל מחפש אישור בעיני הזולת המתבונן [בו, onlooker] וקורא לזה ביטחון עצמי. הלוחם מחפש את הללא-רבב בעיניו שלו וקורא לזה ענווה.
("סיפורי עוצמה" הפרק הראשון)

.

נדמה לי שלפחות במקרה אחד קסטנדה מתאר זיק של טירוף בעיני חנארו.

.

כשבדקתי במילון בערך "זיק". נתקלתי בשני פסוקים מהתנ"ך שמאד התאימו (לי) לפרשנות הזו של זיק הללא-רבב המנחה את הלוחם:

לכוּ בּאוּר אֶשכֶם ובזיקות בִּעַרתֶם (ישעיה נ 11);

היה מאיר לו הקדוש ברוך הוא בזיקים וברקים (מדרש רבה ויקרא כא)

.

מוסיקה

יום ערפילי

שיר, במקור משנת 1937 בביצוע פרד אסטייר.

כאן בגירסה ג'אזית מודרנית:

ובגירסה ווקאלית של אלה פיצ'ראלד משנת 1959.. 

0

===========================

7.2.22

ההשתכנעות (שכנוע עצמי) - כמה פשוטה , ככה קשה
========================================

פשוטה להבנה, קשה לביצוע.

הקטע הבא מעמיד (במובן של רדוקציה. למה, על מה חשבת ?    ) את כל לימוד הכישוף על ההשתכנעות. ההדגשות הן כמובן שלי.

.

"כל מה שהעברתי אותך," המשיך דון חואן, "כל דבר ודבר שהראיתי לך היה רק אמצעי לשכנע אותך שיש בנו יותר ממה שנראה לעין.

אנחנו לא צריכים אף אחד שילמד אותנו כישוף, כי אין באמת מה ללמוד. מה שאנחנו צריכים זה מורה שישכנע אותנו שישנה עוצמה מסתורית עצומה [incalculable power] בקצות האצבעות שלנו. איזה פרדוקס מוזר! כל לוחם בנתיב הידע חושב, בשלב זה או אחר, שהוא לומד כישוף, אבל כל מה שהוא עושה זה להרשות לעצמו להשתכנע בעוצמה החבויה בהווייתו, ושהוא יכול להגיע אליה".
"זה מה שאתה עושה, דון חואן - משכנע אותי?"
"בדיוק. אני מנסה לשכנע אותך שאתה יכול להגיע לעוצמה הזו. עברתי את אותו הדבר. והיה קשה לשכנע אותי, כמוך."

("כח השקט", מתוך ההקדמה)

.

פן אחר של אותה עוצמה הוא הרצון, ולכן, לפרשנותי, הקטע הבא מציג ניסוח אחר של הנאמר בקטע הנ"ל:

אחת התעלומות המטרידות [haunting] ביותר היא כיצד הרצון, כוח ההיישרה הבלתי אישי [impersonal], משתנה לכוונה, הכוח האישי, העומד לשירותו של כל אדם. החלק המוזר ביותר בתעלומה הזו הוא שקל כל כך לבצע את השינוי [הזה]. אבל מה שלא כל כך קל זה לשכנע את עצמנו שזה אפשרי. שם, בדיוק שם, נמצא תפס הבטיחות [safety catch] שלנו. נדרש מאיתנו להשתכנע. ואף אחד מאיתנו לא רוצה להשתכנע."

("האש מבפנים")

הרצון שייך לאחר, כלומר לכפיל, לגוף האנרגיה. לכן הוא לא זמין לאדם הרגיל, כי לאדם הרגיל אין גישה לגוף האנרגיה שלו.

מה חוסם אותנו מלהשתכנע?

שני כיוונים לתשובה עולים בדעתי:

1. מכיוון שלאדם הרגיל אין גישה לגוף האנרגיה שלו, לכן אין לו שליטה על הרצון שלו, ולכן הוא לא רוצה !!!! להשתכנע.
ייתכן שיש כאן מעגל קסמים: כדי להגיע לשליטה ברצון נדרש להשתכנע, וכדי להשתכנע נדרש לשלוט ברצון, להביאו לכך שירצה להשתכנע.
איך פורצים את מעגל הקסמים?
זו שאלת רשות 

2. לחפש את התשובה בשורשי המילה "שיכנוע" באנגלית, ולשם כך יש לבדוק את האטימולוגיה שלה, כלומר להתחקות אחרי שורשיה ואחר המשמעות המקורית, הנשכחת בד"כ, המסתתרת בה.

המילה convince מורכבת מ-com (שמטעם שולי במקרה זה מופיעה כ-con) ומשמעותה: ביחד, ו-vince: לכבוש, ללחום. ובצורת הפסיב שלה, מקבל הפעולה: להיכבש.
ואכן, אף אחד אינו רוצה להיכבש. ולהיכבש כאן הוא על ידי הכפיל, הקרוי כאן, שלא במקרה, האחר.
השערה בונוס : ייתכן שמוקד ההשתכנעות הוא שהאחר הוא אני האמיתי.

.

בנוסף, הקשר שבין השכנוע והרצון:
המילון אומר שלשכנע מישהו פירושו לספק לו את ההבנה לגבי אמיתותה של אמירה כלשהי, ובאופן נגזר: להשפיע על רצונו על ידי הספקת מוטיבים [מניעים, דחפים]. כנאמר באותו מילון:

To convince a person is to satisfy his understanding as to the truth of a certain statement; to persuade him is, by derivation, to affect his will by motives;

.

אלה היו כמה הרהורים שנראים כמו הליכה בתוך ערפל 

===========================

8.2.22

ספרי חבורת קסטנדה ועירור הכוונה - היילכו השנים יחדיו?
============================================

באחד הפוסטים האחרונים שלי, שהתהדר בכותרת "עירור הכוונה משנתה", הבאתי אמירה של הנגואל אליאס, הנה קטע ממנה:

"הנגואל אליאס כינה את המעשה הזה עירור הכוונה [waking up intent]. הוא הסביר לדון חואן שהנגואל חוליאן עורר את הכוונה בכך שאמר בנחרצות מול כל אנשי ביתו שהוא הולך להראות לדון חואן, במכה אחת, מה היא הרוח וכיצד להגדיר אותה. זו היתה שטות גמורה מכיוון שהנגואל חוליאן ידע שאין דרך להגדיר את הרוח. מה שהוא באמת ניסה לעשות היה, כמובן, להציב את דון חואן בעמדה של הידע השקט."

("כח השקט" עמוד 201)

וטענתי שם, כפרשנות לקטע זה, שעירור הכוונה נעשה על ידי התכוונות למשמעות לא שגרתית של המילים, משמעות החומקת מאיתנו כשאנו מפרשים את הדברים בצורה המקובלת [=המוסכמת]. הקהל של הנגואל חוליאן פירש את דבריו בצורה המקובלת. המורים של האנשים באותו קהל היו לבטח אומרים עם הרבה גאווה שתלמידיהם פירשו את הדברים בצורה נאותה. 

.

ואני אומר, או שאתה מפרש דברים בצורה נאותה, כמו החבר'ה, או שאתה מעורר את הכוונה ושולח את החבר'ה לחפש מישהו מנענע 

.

בפוסט זה אני בסה"כ רוצה לשאול:

האם ספרי חבורת קסטנדה מיועדים לעורר בקוראים את הכוונה?

אם כן, זה אומר שישנו רובד משמעות שונה מהרגיל, שאליו הם מתכוונים, ואותו עלינו הקוראים לחשוף.

.

טיעון פשוט ומוחץ, לא?
האם יש מישהו הרוצה לקרוא עליו תיגר?

===========================

9.2.22

עוד מילה על זיק הללא-רבב בעיניים
===========================

בפוסט שלי לאחרונה, שדיבר על כך, הזכרתי את הניצוץ בעיני מקס כשהשתלטה עליו הרוח החתולית, והזכרתי את האמירה על הלוחם המחפש את הללא-רבב בעיניו שלו וקורא לזה ענווה.

הפעם אני רוצה להביא קטע מכתב-העת "קוראי האינסוף" המדבר על הניצוץ הזה, ונדמה לי שבכל הספרות רק כאן הוא (קצת) מבאר אותו:

"הוא תיאר את ה"קסם" של התנועות [של המעברים הקסומים] כשינוי עדין שחווים המתַרגלים בביצוען; איכות רגעית שהתנועה מביאה לַמצבים הפיזיים והנפשיים שלהם, סוג של ברק, אור בעיניים. הוא דיבר על שינוי עדין זה כ"נגיעת הרוח"; כאילו המתַרגלים, דרך התנועות, מקימים מחדש חולית חיבור שאיננה בשימוש, אל כוח החיים המקיים אותם."

.

נ.ב. בלי נדר, עד סוף השבוע התרגום (הלא-טיוטה) יהיה מוכן.

.

אפרופו השתלטות הרוח החתולית על החתול המפונק מקס:
התעוררות רוח האדם בעם צייתן, שהחליט להתקומם כנגד הדיכוי.
באופן מקרי, בשני המקרים ישנה זריקא ברקע, ואנשים הזויים טוענים שבשניהם היא אפילו בעלת אותה תכלית.

===========================

0