קוראי האינסוף (18)

 

למעשה זהו הקטע האחרון בכתב העת. ישנו עוד קטע של הודעות, שאתרגם גם אותן. 

מעשית, "הסיפור" נגמר  

עם תרגום קטע ההודעות אביא גם לינק לקובץ שיכיל את כל החלקים.

הייתי קורא לקטע הבא:

אנו נמצאים במסע שנקטע.

מומלץ.

***********************************

טנסגריטי – יומן מסע [log]

.

כיצד לבצע טנסגריטי

.

השמאנים במקסיקו העתיקה התייחסו למעברים הקסומים כבר מההתחלה כאל משהו ייחודי [unique], ומעולם הם לא שימשו כמערכות של תרגילים לפיתוח מערכת השרירים [musculature] או זריזות [agility]. דון חואן אמר שהם נתפסו כמעברים קסומים [העברות כישופיות] מהרגע הראשון שגובשו [formulated, נוסחו]. הוא תיאר את ה"קסם" ["magic"] של התנועות כשינוי עדין שחווים המתרגלים בביצוען; איכות רגעית [ephemeral, מופיעה לרגע קצר, חטופה] שהתנועה מביאה למצבים הפיזיים והנפשיים שלהם [של המתרגלים], סוג של ברק [shine], אור בעיניים [light in the eyes]. הוא דיבר על שינוי עדין זה כ"נגיעת הרוח" [touch of the spirit]; כאילו מתרגלים, דרך התנועות, מקימים מחדש [reestablish, משיבים על כנה] חולית חיבור [link] שאיננה בשימוש, אל כוח החיים המקיים [sustains, תומך, מזין] אותם. הוא הסביר עוד כי התנועות נקראו מעברים קסומים מכיוון שבאמצעות תרגולן הועברו [transported, הובלו, הוסעו] מכשפים, במונחים של תפיסה, למצבים אחרים של הוויה [being, קיום] שבהם הם יכלו לחוש [sense] את העולם באופן שאי אפשר לתארו.

"בגלל האיכות הזו, בגלל הקסם הזה", אמר לי דון חואן פעם אחת, "את המעברים יש לתרגל לא כתרגילים [exercises, התעמלות], אלא כדרך לזמן [beckon, להזמין-לבוא, לאותת] את העוצמה."

"אבל האם ניתן להתייחס אליהם כתנועות פיזיות, למרות שמעולם לא התייחסו אליהן ככאלה?" שאלתי.

תרגלתי בנאמנות [faithfully, בדייקנות, באמונה] את כל התנועות שלימד אותי דון חואן, והרגשתי טוב באופן בלתי רגיל. תחושת רווחה [well-being] זו הספיקה לי.

"אתה יכול לתרגל אותם כרצונך," ענה דון חואן. "המעברים הקסומים מגבירים [enhance] את המודעות, ללא קשר לאופן שבו אתה מתייחס אליהם. הדבר האינטליגנטי יהיה להתייחס אליהם כפי שהם: מעברים [העברות] קסומים שתרגולם מוביל [lead] את המתרגלים לשמוט [drop] את מסיכת החיברות [סוציאליזציה, השתייכות לחברה]."

"מהי מסיכת החיברות?" שאלתי.

"הַפוּרְנִיר [veneer, ציפוי עץ דקורטיבי, העמדת פנים, מסווה] שכולנו מגינים עליו ומתים עבורו," הוא אמר. "הפורניר שאנו רוכשים [acquire, משיגים] בעולם; זה שמונע מאיתנו להגיע [reach, להשיג] אל כל הפוטנציאל שלנו; זה שגורם לנו להאמין שאנחנו אלמותיים."

טנסגריטי, בהיותה הגירסה המודרנית של אותם מעברים קסומים, נלמדה עד כה כמערכת של תנועות מכיוון שזה היה האופן היחיד בו ניתן היה להתיצב אל מול [face, להתמודד] הנושא המסתורי והעצום [vast, גדול] הזה של המעברים הקסומים בסביבה מודרנית. האנשים המתרגלים כיום טנסגריטי אינם שמאנים; לכן, הדגש של המעברים הקסומים צריך להיות על ערכם [value] כתנועות.

נקודת המבט שאומצה במקרה זה היא שההשפעה הפיזית של המעברים הקסומים היא הנושא החשוב ביותר לצורך הקמת [establishing, ייסוד] בסיס אנרגיה איתן [solid] אצל המתרגלים. מכיוון שהשמאנים של מקסיקו העתיקה התעניינו בהשפעות אחרות של המעברים הקסומים, הם פיצלו-לחתיכות [fragmented] סדרות ארוכות של תנועות ליחידות בודדות [single units], ותרגלו כל חתיכה [פרגמנט] כקטע [segment] נפרד [individual]. בטנסגריטי, החתיכות הורכבו מחדש לצורות הארוכות המקוריות שלהן. באופן זה הושגה מערכת תנועות, מערכת בה מודגשות התנועות עצמן מעל הכל.

ההוצאה לפועל [execution, ביצוע] של המעברים הקסומים, כפי שמראה [show] טנסגריטי, אכן דורשת מרחב מסוים או זמן קבוע-מראש, אך באופן אידיאלי, התנועות צריכות להיעשות בהתבודדות [solitariness], מתוך דחף רגעי [on the spur of the moment, ספונטנית], או כשהצורך [necessity, ההכרח] מתעורר. מכל מקום, סביבת החיים העירוניים מסייעת להקמת קבוצות, ובנסיבות אלה, הדרך היחידה בה ניתן ללמד טנסגריטי היא לקבוצות של מתרגלים. תרגול בקבוצות מועיל בהיבטים רבים ומזיק באחרים. זה מועיל מכיוון שהוא מאפשר יצירת הסכמה כללית [קונצנזוס] של תנועה, והזדמנות ללמוד על ידי חקירה [examination, בדיקה] והשוואה. זה מזיק מכיוון שהוא מעודד [fosters] את הופעתן של פקודות תחביריות ושידולים [solicitations, ניסיונות להשפיע] העוסקים בהיררכיה; ומה שמכשפים רוצים זה לברוח מסובייקטיביות הנגזרת מפקודות תחביריות. לרוע המזל, אתה לא יכול לאכול את העוגה שלך ולהשאיר אותה שלמה; לכן יש לתרגל טנסגריטי בכל צורה-שהיא [whatever form] קלה יותר: או בקבוצות, או לבד, או בשניהם.

מכל בחינה אחרת, הדרך בה נלמדה טנסגריטי היא העתק [רפרודוקציה] נאמן של הדרך בה לימד דון חואן את המעברים הקסומים לתלמידיו. הוא הפציץ [bombarded] אותם בשפע של פרטים ונתן לשכלם [למיינד שלהם] להיות מבולבל [bewildered] מהכמות וממגוון התנועות, ומהרמיזה [implication] שכל אחת מהן [מהתנועות] בנפרד היא נתיב [pathway] לאינסוף.

תלמידיו בילו שנים המומים, מבולבלים ובעיקר מיואשים [despondent], מכיוון שהם הרגישו שהפצצה [being bombarded] בצורה כזו היא התקפה [onslaught] בלתי הוגנת עליהם. דון חואן, שפעל על פי התכסיס המסורתי של המכשפים לעירפול [clouding] המבט הליניארי של מתרגלים, הביא בכך לרוויה [saturation, ספיגה מקסימלית] של הזיכרון הקינסטטי [המודעות למיקום ולתנועות חלקי הגוף] של תלמידיו. טענתו הייתה שאם הם ימשיכו לתרגל את התנועות, למרות הבלבול שלהם, חלקם, או כולם, ישיגו שקט פנימי. הוא אמר שבשקט הפנימי הכל מתבהר [becomes clear] עד כדי כך שאנחנו לא רק מסוגלים לזכור, בדיוק מוחלט, מעברים קסומים שכבר נשכחו, אלא שאנחנו יודעים בדיוק מה לעשות איתם, או מה לצפות מהם, בלי שאיש יאמר לנו או ינחה אותנו.

תלמידיו של דון חואן התקשו להאמין להצהרות כאלה. למרות זאת, ברגע אחד, כל אחד מהם חדל להיות מבולבל ומיואש. באופן מסתורי ביותר, המעברים הקסומים, מכיוון שהם קסומים [magical], הסתדרו לרצפים [sequences] יוצאים מן הכלל [extraordinary] שהבהירו את הכל. הדאגה של האנשים המתרגלים טנסגריטי בימינו תואמת בדיוק את הדאגה של תלמידיו של דון חואן. אנשים שהשתתפו בסמינרים וסדנאות על טנסגריטי מרגישים מבולבלים מכמות התנועות. הם משוועים [clamor] למערכת שתאפשר להם לשלב את התנועות בקטגוריות שניתן לתרגלן וללומדן.

אני חייב להדגיש שוב את מה שהדגשתי כבר מההתחלה: טנסגריטי איננה מערכת תנועות סטנדרטית לפיתוח הגוף. היא אכן מפתחת את הגוף, אך רק כתוצר לוואי של תכלית טרנסצנדנטלית יותר. המכשפים של מקסיקו העתיקה היו משוכנעים [convinced] שהמעברים הקסומים תורמים [conduce] להבאתם של המתרגלים לרמת מודעות בה הפרמטרים של התפיסה המסורתית הרגילה מבוטלים על ידי העובדה שהם מוגדלים [enlarged]. ובכך מתאפשר [allowed, ניתנת הרשות] למתרגלים להיכנס לעולמות שאינם ניתנים לדימיון [unimaginable]; עולמות שהם שלמים [inclusive, כוללי כל] וטוטליים כמו זה שבו אנו חיים.

"אבל למה שארצה להיכנס לעולמות האלה?" שאלתי את דון חואן בהזדמנות אחת.

"בגלל שאתה נוסע [traveler, , טייל, עורך מסעות], כמו כולנו בני האדם," הוא אמר, קצת מוטרד משאלתי. "בני האדם נמצאים במסע של מודעות, שנקטע [interrupted] לרגע על ידי כוחות רבי עוצמה [strenuous]. תאמין לי, אנחנו נוסעים [travelers]. אם אין לנו את הנסיעה [traveling], אין לנו כלום."

תשובתו לא סיפקה אותי כלל. הוא הסביר עוד כי בני האדם נרקבו [decayed] מבחינה מוסרית, פיזית ואינטלקטואלית מהרגע בו הפסיקו לנסוע, וכי הם לכודים במערבולת [eddy], אם לתאר זאת כך, והם נעים בסיבוב, כשיש להם את הרושם שהם נעים עם הזרם, אבל הם נותרים נייחים [stationary].

לקח לי שלושים שנה של משמעת קשה להגיע לרמה קוגניטיבית בה ניתן היה להכיר [recognizable, לזהות] את אמירותיו של דון חואן, ותקופתן קיבלה ביסוס מעבר לצל של ספק. בני אדם הם אכן נוסעים [travelers, טיילים]. אם אין לנו את זה, אין לנו כלום.

יש לתרגל את טנסגריטי עם הרעיון שהתועלת [benefit, רווח] של אותן תנועות מגיעה מעצמה. יש להדגיש את הרעיון הזה בכל מחיר. ברמת המתחיל, אין דרך לכוון את השפעת [effect, תוצאת] המעברים הקסומים, ואין שום אפשרות שחלקם יוכל להועיל לאיבר זה או אחר. ככל שאנו מרוויחים [gain in] משמעת, ו[ככל ש]ההתכוונות שלנו מתבהרת יותר [clearer, נעשית צלולה יותר], ההשפעה של מעברים קסומים ניתנת אז לבחירה [selected] על ידי כל אחד מאיתנו באופן אישי ונפרד [personally and individually], למטרות מסויימות הרלוונטיות לכל אחד מאיתנו בלבד.

מה שיש לו חשיבות עליונה כרגע הוא לתרגל כל רצף-שהוא [whatever sequence] של טנסגריטי שזוכרים, או כל קבוצה של תנועות שצצה בראשך. הרוויה [saturation] שנמשכה [לאורך זמן] [carried on] תיתן, בסופו של דבר, תוצאות שאותן חיפשו השמאנים של מקסיקו העתיקה: כניסה למצב של שקט פנימי, והחלטה [deciding] מתוך שקט פנימי מה יהיה הצעד הבא.

באופן טבעי, כשסופר לי, באותם מונחים פחות או יותר, על תימרון המכשפים להרוויית הנפש [the mind, השכל] שתוביל לשקט פנימי, התגובה שלי הייתה התגובה של כל אדם שמתעניין בטנסגריטי היום: "זה לא שאני לא מאמין לך, אבל זה משהו שמאוד קשה להאמין בו."

התשובה היחידה שהייתה לדון חואן לשאלות היותר-ממוצדקות שלי ולשאלות של שלושת תלמידותיו [האחרות] הייתה לומר, "קח את המילה שלי, כי אמירותיי אינן שרירותיות [arbitrary]. המילה שלי היא תוצאה של אימות [corroborating], לעצמי, את מה שהמכשפים במקסיקו העתיקה גילו: שאנחנו, בני האדם, ישויות קסומות [magical beings]."

מורשתו של דון חואן כוללת משהו שחזרתי ואמרתי, ואמשיך לחזור עליו: בני האדם הם ישויות שאינן ידועות לעצמן [ unknown to themselves. הלא-ידוע הוא מושג בתורה זו], מלאים עד אפס מקום [to the brim, מלאים עד גדותיהם] במשאבים מדהימים שלעולם אינם בשימוש.

בכך שהוא הספיג [saturating, הביא לרוויה] את תלמידיו בתנועה(ות) [movement], השיג דון חואן שני הישגים מעוררי יראה [formidable]: הוא העלה את המשאבים הנסתרים האלה אל פני השטח, והוא שבר [broke, עצר, הפסיק] בעדינות את האובססיה שלנו כלפי אופן הפרשנות הליניארי שלנו. על ידי שהוא אילץ את תלמידיו להגיע [reach, להשיג] לשקט פנימי, הוא כונן [set up, יצר, ייסד] את המשכיות מסע המודעות הקטוע [interrupted] שלהם. באופן זה, המצב האידיאלי של כל מתרגל טנסגריטי, ביחס לתנועות טנסגריטי, זהה למצב האידיאלי של מתרגל כישוף, ביחס לביצוע [execution] של מעברים קסומים. שניהם מונהגים על ידי התנועות עצמן אל שיא חסר תקדים: שקט פנימי.

מתוך השקט הפנימי, מתרגלי טנסגריטי יוכלו לבצע [execute], בעצמם, לכל תוצאה שהם ימצאו לנכון, ללא כל הדרכה [coaching] ממקורות חיצוניים, כל תנועה מאוסף [bulk] התנועות שבהן הספיגו אותם [saturated, הביאו אותם לרוויה]; הם יוכלו לבצע אותן בדיוק [precision] ובמהירות [speed], בזמן שהם הולכים, או אוכלים, או נחים, או עושים כל דבר.

.

******************************* סוף ********************

מוסיקה

שיר יפה, אם כי מבטא תפיסת עולם שהיא אסון מבחינת השקפת העולם הטולטקית

0

קוראי האינסוף (17)

 

הקטע הבא אינו מצריך אזהרת מסע 

אין בו לא פילוסופיה כבדה, ולא מסתורין טלטקי מעורפל טבעית (או בתוספת מלאכותית).

העיניים הולכות על הטקסט כמו.... עיניו של הממרה את המוות שהילכו על קסדות הכובשים הספרדים 

*****************************

שאלות אודות דרך הלוחמים

.

הייתה סדרת שאלות שהוצגו על ידי אנשים שונים באותו נושא. ניתן לסווג דאגה זו במונחים כלליים כ"מה יקרה לי?" אנשים שאלו אותי את השאלה הזו באופן אישי, הם כתבו לי על זה, או ששמעתי על הדאגה הזו דרך אנשים שלישיים.

השאלה הבאה נשאלה ברוח זו: "אני מבין/ה שאתה מנסה לאסוף המון [mass, מסה של] אנשים, בגלל שתוכנית המכשפים המקורית שלך נכשלה. אני לכוד/ה [hooked, כמו דג על קרס, מכור] למה שאתה עושה. מה אתה מתכנן לעשות איתי?"

זו שאלה שצריך להפנות לגורו, למורה רוחני. אני לא רואה את עצמי לא כגורו ולא כמורה רוחני, אלא כמי שמנסה להתאים להגדרה שניתנה על ידי דון חואן. הוא התייחס לתפקיד שלי ביחס לשאר תלמידיו, אנשי קבוצתי, כשאמר:

"כל שאתה יכול לשאוף אליו זה להיות יועץ [counselor]. עליך להצביע על שגיאה אם אתה רואה כזו; עליך לייעץ לגבי הדרך הנכונה לעשות משהו, כי אתה תביט על הכל מנקודת התצפית של שקט מוחלט [total, שלם, גמור]. מכשפים מכנים זאת מראה מהגשר [a sight from the bridge].

מכשפים רואים את המים - החיים - כשהם ממהרים מתחת לגשר. העיניים שלהם, אם לנסח זאת כך, נמצאות בדיוק בנקודה בה המים עוברים מתחת לגשר. הם לא יכולים לראות קדימה. הם לא יכולים לראות לאחור. הם יכולים לראות רק את העכשיו.

עשיתי את המאמץ העליון, ואמשיך לעשות זאת, למלא תפקיד זה. כשאדם מגלה עניין ואומר "אני לכוד [hooked, כמו על קרס דייגים, מכור]" אני לא מעז להאמין שאותו אדם לכוד [hooked] בי. להיות בעל חיבור [link] אישי למורה זו תגובה [response] שכולנו למדנו [ליצור] ותרגלנו. היא נובעת, ללא ספק, מהקשר האישי לאמא או אבא, או לשניהם, או למישהו אחר שממלא את התפקיד הזה במשפחה או במעגל החברים שלנו.

אם נתתי בספרי את הרושם שדון חואן היה קשור אלי באופן אישי, הייתה זו פרשנות לא-מודעות ומוטעית שלי עצמי. הוא עבד ללא הרף, מהרגע שפגשתי אותו, להכחיד [exterminate] את הדחף הזה בי. הוא קרא לזה נזקקות [neediness] והוא הסביר שהיא [הנזקקות] מתפתחת ונתמכת [sponsored, ממומנת] על ידי הסדר החברתי, ושהנזקקות היא הדרך המגונה ביותר ליצירה ולהזנה של מנטליות העבד. הוא אמר שאם אני מאמין שאני "לכוד" [hooked], אני לא לכוד אליו באופן אישי, אלא לרעיון החופש, רעיון שלקח למכשפים דורות לנסחו [formulating, לגבשו].

ביחס לכישלון התכנית המקורית, כל מה שאני יכול לומר זה שאכן אמרתי כי שושלתו של דון חואן מסתיימת אתי ועם שלושת התלמידות האחרות של דון חואן, אך אין זו אינדיקציה לכישלון של תוכנית כלשהי. זה פשוט מצב שמכשפים מסבירים באומרם: "זהו מצבו הטבעי של כל סדר [order] להגיע לסוֹף[ו]."

העובדה שאמרתי שהייתי רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים וליצור מסה [mass] של קונצנזוס [הסכמה כללית] היא תולדה של ההבנה [realizing] שאנחנו סופו של קו [line, שושלת] של מחשבות ופעולות מעניינים ביותר. אנו מרגישים שאנו הנמענים [recipients, המקבלים] הלא ראויים של משימה ענקית: המשימה להסביר שעולמם של המכשפים אינו אשליה, וגם אין הוא משאלת לב [wishful thinking].

שאלה נוספת היא: "היה לך מורה. איך אוכל להתקדם ללא מורה? אני דואג מכך שאין לי דון חואן."

לדאוג זו דרך אמינה [bona fide] ליצירת יחסי גומלין [אינטראקציה] בסביבה החברתית שלנו, ולכן אנו דואגים לכל דבר. "לדאוג" זו קטגוריה תחבירית, הדומה לאמירה "אני לא מבין".

לדאוג אין פירושו להיות מוטרד [preoccupied] ממשהו; זו פשוט דרך להדגיש [underlining, בקו תחתון] נושא שיש לו חשיבות עבורנו. לומר שאתה דואג מכיוון שאין דון חואן זמין [available] זו כבר הכרזה [declaration] על תבוסה אפשרית. כאילו הצהרה זו פותחת דרך החוצה [מוצא] שנותרת מוכנה לשימוש בכל עת.

דון חואן עצמו אמר לי כי כל הכוח שהוא השקיע בהדרכה שלי היה הליך [פרוצדורה] הכרחי שנקבע על פי מסורת המכשפים. היה עליו להכין אותי להמשכת השושלת שלו. לאורך השנים היו עשרות [scores] אנשים שנסעו למקסיקו לחפש את דון חואן. הם לקחו את הסיפור [narration] בספרים שלי כתיאור של אפשרות פתוחה. זוהי שוב אשמתי. זה לא שלא נזהרתי, אלא שהיה עליי להימנע מלהעלות טענות מפוצצות [בומבסטיות, מליציות] ש[כאילו]אני מיוחד בכל דרך שהיא.

דון חואן היה מעוניין בהמשכה לעד [perpetuating] של שושלתו, ולא בהוראת הידע שלו. כבר טענתי את הנקודה הזו, אך חשוב שאדגיש זאת שוב ושוב: דון חואן לא היה כלל וכלל מורה. הוא היה מכשף שהעביר את הידע שלו לתלמידיו, אך ורק לצורך המשך [continuation] שושלתו.

מכיוון ששושלתו מסתיימת איתי ועם שלושת תלמידיו האחרים [למעשה, תלמידותיו], הוא עצמו הציע שאכתוב על הידע שלו. ודווקא בגלל שהשושלת שלו מגיעה לסיומה פתחו תלמידיו את הדלת, שאחרת הייתה סגורה, לעולמם של המכשפים, וכעת [אנו] משתדלים להסביר מהו כישוף ומה המכשפים עושים.

מכשפים אומרים שהמורה או המדריך האפשרי היחיד שיכול להיות לנו הוא הרוח [the spirit], כלומר כוח לא פרסונלי, מופשט [abstract], שקיים ביקום, מודע לעצמו. אולי אפשר לקרוא לו בשם אחר, כגון מודעות, תודעה, הכרה [cognition], כוח חיים. מכשפים מאמינים כי הוא חודר [ permeates, מחלחל] את היקום כולו, ו[הוא]יכול להנחות אותם, וכי כל מה שהם צריכים כדי להגיע אל [reach, להשיג. מילולית: להגיע, או לאחוז, על ידי הושטת יד] כוח זה הוא שקט פנימי; מכאן טענתם שחוליית החיבור [link] היחידה שלנו, שהיא בעלת ערך [worthwhile], היא אל כוח זה, ולא אל אדם [person].

שאלה נוספת שנשאלה לעתים קרובות למדי היא: "איך זה שמעולם לא דיברת על טנסגריטי בספרים שלך, ומדוע אתה מדבר על זה עכשיו?"

מעולם לא דיברתי על טנסגריטי כי טנסגריטי היא הגירסה של תלמידיו של דון חואן לכמה תנועות הנקראות מעברים קסומים [ magical passes, העברות כישופיות], שפותחו על ידי שמאנים שחיו במקסיקו בימי קדם, והיו היוזמים [initiators] של שושלתו של דון חואן. טנסגריטי מבוססת על אותם מעברים קסומים, והיא נובעת מהסכמה שאליה הגיעו ארבעת תלמידיו של דון חואן מאטוס למזג [amalgamate, לְאַחֵד] את ארבעת המסלולים [lines, הקווים] השונים של תנועות שֶׁהוֹרוּ ל [לֻמְּדוּ] כל אחד מהם באופן אינדיבידואלי כדי להתאים לתצורות הפיזיות והנפשיות [mental] שלהם.

בעקבות בקשתו של דון חואן, נמנעתי לאורך כל השנים הללו מלהזכיר את המעברים הקסומים. האופן הסודי-ביותר שבו לימדו אותי אותן חייב [entailed] הסכמה מצידי להקיף אותם באותה סודיות. הכי קרוב שהגעתי אי פעם לאזכורם היה כשכתבתי על האופן שבו דון חואן "פיצח את מפרקיו" [cracked his joints, השמיע קולות נפץ במפרקיו, קנאקים. מילולית: סדיקת, או שבירת, החיבורים]. באופן מבודח הוא הציע לי להתייחס למעברים הקסומים, אותם הוא תירגל ללא הרף, כ"הדרך בה הוא פיצח את מפרקיו." בכל פעם שהוא ביצע אחד מאותם מעברים [העברות], המפרקים שלו נהגו להשמיע קול פיצוח. הוא השתמש בזה כמכשיר על מנת לפתות [entice] את ההתעניינות שלי ולהסתיר את החשיבות [significance] האמיתית של מה שהוא עשה.

כשהוא הביא אותי להיות מודע למעברים הקסומים על ידי שהסביר לי מה הם באמת, כבר ניסיתי באופן כפייתי לחקות [replicate] את הצליל שהשמיעו מפרקיו. בכך שהוא עורר את התחרותיות שלי, הוא, אם לתאר זאת כך, "לכד [hooked, כמו דג על קרס] אותי", בלמידת סדרה של תנועות. מעולם לא השגתי את צליל הפיצוח הזה, דבר שהיה ברכה מוסווית, משום שלעולם אסור למתוח [stressed] את השרירים והגידים של הזרועות והגב עד כדי כך. דון חואן נולד עם היכולת הטבעית לפיצוח מפרקי זרועותיו וגבו, בדיוק כמו שיש אנשים שיש להם את היכולת הטבעית לפצח את פרקי האצבעות.

כאשר דון חואן ושאר בני הלוויה שלו המכשפים לימדו אותי רשמית את המעברים הקסומים, ודנו בתצורותיהם ובהשפעותיהם, הם עשו זאת בהתאם לנהלים המחמירים ביותר; נהלים שדרשו ריכוז מירבי ונעטפו [cushioned, רופדו] בסודיות מוחלטת ובהתנהגות טקסית [ritualistic]. החלק הטקסי של הדרכות [teachings] אלה הושלך הצידה במהירות על ידי דון חואן, אך החלק הסודי נעשה מודגש עוד יותר.

כפי שנאמר קודם לכן, טנסגריטי היא מיזוג של ארבעה קווים [lines, מסלולים] של מעברים קסומים, שהיה צריך להפכם מתנועות שעוצבו במיוחד [highly specialized] על מנת להתאים לאנשים מסויימים, לצורה כללית [גנרית] שתתאים לכולם. הטעם לכך שטנסגריטי, הגירסה המודרנית של המעברים הקסומים הקדומים, נלמדת כעת הוא שארבעת תלמידיו של דון חואן הסכימו שמכיוון שתפקידם אינו עוד להמשיך לעד [perpetuating] את שושלת המכשפים של דון חואן, עליהם להקל מעל עצמם את המעמסה ולבטל את הסודיות סביב משהו שהיה עבורם בעל ערך לרווחתם [well-being], משהו ששום דבר אינו בר השוואה אליו [incommensurable].

.

******************** סוף ********************

מוסיקה

CUANDO YA NO ME QUIERAS

כשאת/ה כבר לא אוהב/ת אותי.

הערות ותוספות
============

29.5.21

הערה לגבי פרק 16, העוסק בגוף האנרגיה:

ההתרחקות עם הזמן של גוף האנרגיה מהגוף הפיזי קשורה ללא ספק (בעיניי) בהיצמדויות שלנו לדברים בעולם הזה, עולם התופעות.

אם כך, איך מקרבים את גוף האנרגיה?

על ידי השתחררות מההיצמדויות. וזה לדעתי המובן של "הדחיסות" וה"קומפקטיות" של הלוחם.

=========================

0

קוראי האינסוף (15)

 

הגענו לגיליון הרביעי והאחרון.

מהקטע הבא נסו לצאת בלי כאב ראש. אני לא הצלחתי 

נראה שמישהו (קסטנדה או הרוח עצמה) עושה כאן מאמצי-על כדי שלא נבין על מה הוא מדבר, ועם זאת להשאיר לנו מספיק רמזים.

כל ההערות בסוגריים הן שלי. באחדות מהן הצעתי פרשנויות.

may god be with you

ש******************************

גיליון מספר 4, כרך 1

לוס אנג'לס, אפריל, 1996

.

הערת המחבר

גיליון אפריל של קוראי האינסוף: כתב עת להרמנויטיקה יישומית [Applied, מעשית], מתפרסם בתאריך מאוחר זה, משום שהוא, יחד עם שלושת הגיליונות הראשונים, שייך לסט [סדרה, מערכת] מקורי של ארבעה, שנהגה [conceived, נחשב] באופן ספציפי בהרמוניה עם הרעיון של המכשפים כי מספר ארבע מרמז על סדר [order] וקביעות [permanency, תמידיות].

הייתה זו משאלתו העליונה של הכותב להעניק לכתב העת הזה אופי מרוחק ככל האפשר מהארעיות [temporariness], לא משנה איזה אופי יתברר שהוא יקבל לבסוף. נראה שבמקרה זה התברר שהוא [האופי הוא] פרסום כתב העת הזה בצורת ספר. אז שיהיה. מכיוון שהגיליון הרביעי כבר הסתיים בסוף מרץ והיה מוכן לצאת לדפוס, אי אפשר היה לוותר על ההזדמנות לפרסם אותו כגיליון חודשי.

.

.

שטח חדש לחקירה פילוסופית

.

בגיליונות הקודמים של כתב העת הזה דנו בקצרה ברעיון ההרמנויטיקה כשיטת פרשנות, ברעיון השיטה הפנומנולוגית וברעיון ההתכוונותיות. ברצוני לשרטט כעת בקווים כלליים [outline] את האפשרות של תחום חקירה פילוסופי חדש. הבהרת נושא זה נשענת [hinged, תלויה] על הגדרת מושגים מסוימים שפותחו על ידי מכשפים או שמאנים שחיו במקסיקו בימי קדם.

הראשון במושגים כאלה, שהוא אבן הפינה לפעילויות ואמונות המכשפים, נקרא ראייה [seeing]. ב[מונח] ראייה, מכשפים מציינים את היכולת שיש, על פי אמונתם, לבני האדם לתפוס אנרגיה כפי [as, ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום. טענת המכשפים, המבוססת על שיטותיהם [practices], היא שאנרגיה יכולה להיתפס [perceived] ישירות כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום, תוך שימוש בכל האורגניזם שלנו ככלי [vehicle] לתפיסה.

המכשפים עושים הבחנה בין הגוף כחלק מההכרה [cognition, הידע] בחיי היומיום שלנו, לבין האורגניזם כולו כיחידה אנרגטית שאיננה חלק מהמערכת הקוגניטיבית שלנו. יחידה אנרגטית זו כוללת את החלקים הבלתי נראים של הגוף, כגון האיברים הפנימיים, והאנרגיה הזורמת דרכם. הם טוענים כי חלק זה הוא החלק שבאמצעותו ניתן לתפוס אנרגיה באופן ישיר [directly].

בגלל השליטה [predominance, עליונות] של [חוש] הראייה [sight] בדרך הרגילה שלנו לתפוס את העולם, המכשפים מתארים את הפעולה של תפיסה [apprehending] ישירה של אנרגיה כראייה. עבור המכשפים, לתפוס [perceive] אנרגיה כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום פירושו שהאנרגיה מאמצת [adopts] תצורות ספציפיות, לא ייחודיות [nonidiosyncratic, כנראה לא ייחודיות לתופס, לא פרסונליות] החוזרות על עצמן בעקביות [repeat themselves consistently], שאותן יכול לתפוס באותו אופן [in the Same terms] כל מי שרואה.

הדוגמה החשובה ביותר לעקביות [consistency] זו של האנרגיה באימוץ תצורות ספציפיות היא גוף האדם כאשר הוא נתפס ישירות כאנרגיה. המכשפים תופסים אדם כצביר של שדות אנרגיה הנותן [מעורר] רושם טוטלי של כדור ברור [clear-cut] של זוהר [luminosity]. במובן זה, האנרגיה מתוארת על ידי מכשפים כרטט [vibration] המדביק [agglutinates] את עצמו ליחידות מגובשות [cohesive units, מלוכדות]. הם מתארים את היקום כולו כמורכב מתצורות אנרגיה שנראות למכשפים הרואים כחוטים דקים [filaments], או סיבים זוהרים, הנמתחים [strung, נפרשים] בכל כיוון [in every which way, בהרבה כיוונים], אך מבלי להסתבך.

זו אמירה [proposition, או הצעה] בלתי ניתנת להבנה לשכל [mind] הליניארי. יש בה סתירה מובנית [built-in] שאינה ניתנת לפיתרון: כיצד יכולים אותם סיבים להימתח בכל כיוון ובכל זאת לא להסתבך?

המכשפים, כמתרגלים שלא למדו את השיטה הפנומנולוגית, יכולים רק לתאר אירועים. אם מונחי התיאור שלהם נראים לא מתאימים [inadequate] וסותרים, זה בגלל מגבלות התחביר [syntax]. עם זאת, התיאורים שלהם קפדניים [strict, מדויקים] ביותר. הסיבים [fibers] האנרגטיים הזוהרים המרכיבים את היקום בכללותו [at large, גם: החופשי. בספרות שלנו בדרך כלל מציין את ההאצלות שאינן לכודות בפקעת] אכן מתארכים [extend, מתפרשים] עד אינסוף בהמון כיוונים [in every which way], ובכל זאת, הם לא מסתבכים. כל סיב הוא תצורה קונקרטית אינדיבידואלית; כל סיב הוא האינסוף עצמו.

כדי להתמודד עם תופעות אלה בצורה מתאימה [adequately] יותר, אולי יהיה זה נכון לבנות דרך אחרת לגמרי לתאר אותן. על פי המכשפים, זה בכלל לא רעיון מופרך, מכיוון שתפיסת אנרגיה באופן ישיר היא משהו שכל אדם יכול להשיג. מכשפים טוענים שמצב זה מקנה [accords] לבני האדם פוטנציאל להגיע, באמצעות הסכמה [קונצנזוס] אבולוציונית, להסכם [agreement] אודות איך לתאר את היקום.

מושג נוסף של המכשפים הראוי לבחינה מקרוב במסגרת ההבהרה הזו הוא דבר שהם מכנים כוונה [intent]. הם מתארים אותה ככוח [force] פעיל נצחי [perennial] החודר [permeates, מחלחל] לכל היקום; כוח המודע לעצמו עד כדי מתן תגובה [responding] לזימון [beckoning, קריאת] המכשפים, או לפקודת [command] המכשפים. את פעולת השימוש [use] בַּכַּוָנָה הם מכנים התכוונות [intending]. באמצעות התכוונות, מכשפים מסוגלים, לדבריהם, לשחרר [unleashing] לא רק את כל האפשרויות האנושיות לתפיסה [perceiving], אלא את כל אפשרויות האנושיות לפעולה. הם טוענים שבאמצעות הכוונה [intent], ניתן לממש [realize, להגשים] את הביטויים הצורניים [formulations, ניסוחים. ייתכן שמדובר בעולם הצורות, עולם הדברים הקונקרטים, הלא מופשטים, כגון צורת האדם. ייתכן גם שזהו ניסוח אחר למה שקודם לכן הוא כינה “תצורות לא-אידיוסינקרטיות”] הכי לא סבירים [far-fetched, לא מתקבלים על הדעת].

גבול יכולת התפיסה של המכשפים נקרא רצועת [band] האדם, כלומר יש גבול המסמן [marks, מציין] יכולות אנושיות המוכתבות [dictated] על ידי האורגניזם האנושי. גבולות אלה אינם רק הגבולות המסורתיים של מחשבה מסודרת [orderly thought], אלא גבולות מכלול [טוטליות] המשאבים הסכורים [locked, הנעולים] בתוך האורגניזם האנושי. מכשפים מאמינים כי משאבים אלה לעולם אינם בשימוש, אלא הם מוחזקים במקומם המקורי [in situ] על ידי דעות קדומות לגבי המגבלות שלנו, מגבלות שאין להן שום קשר לפוטנציאל הממשי [אקטואלי] שלנו.

הנקודה שהמכשפים מציגים היא שמכיוון שתפיסת האנרגיה כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום איננה שרירותית או אישית [אידיוסינקרטית, משתנה בתלות בתופס], הרואים עדים לביטויים צורניים [formulations, ניסוחים] של אנרגיה שקורים מעצמם [מכח עצמם] ואינם תוצר של פרשנות מצדנו. מכשפים טוענים כי תפיסת ניסוחים כאלה היא, כשלעצמה, ומכח עצמה, המפתח המשחרר את הפוטנציאל האנושי הנעול שלעולם אינו נכנס לפעולה [למשחק]. ניסוחים [formulations] כאלה של אנרגיה, מכיוון שהם קורים, על פי הגדרה [by definition], ללא תלות ברציית [volition] האדם או בהתערבותו, מסוגלים ליצור סובייקטיביות [subjectivity] חדשה. בהיותם מגובשים [cohesive] והומוגניים לכל בני האדם אשר רואים, ניסוחים אנרגטיים אלו הם, עבור מכשפים, המקור לבין-סובייקטיביות [intersubjectivity] חדשה. [פרשנות המתרגם: בין-סובייקטיביות הוא מצב שבין סובייקטיבי לאובייקטיבי. מצב של תפישה התלויה אמנם בתופס, אבל כל התופסים חוזים באותה מציאות].

לדברי המכשפים, הסובייקטיביות של חיי היומיום מוכתבת על ידי התחביר של השפה שלנו. היא מחייבת הנחיות [guidelines, קווים מנחים] ומורים, שבאמצעות פקודות מסורתיות המשובצות היטב [well-placed] הנראות כתוצר הצמיחה ההיסטורית שלנו, מתחילים לכוון [direct] אותנו, מרגע לידתנו, לתפוס את העולם. המכשפים טוענים כי הבין-סובייקטיביות הנובעת מגדילה [rearing, טיפוח] מונחית-תחביר [syntax-guided] זו נשלטת, באופן טבעי, על ידי פקודות-תיאור תחביריות. הם נותנים כדוגמה את האמירה "אני מאוהב". הרגשה שכולנו חולקים אותה [shared] באופן בין-סובייקטיבי, ואשר, כך הם מציינים, משתחררת [released] עם שמיעת פקודת-תיאור זו. [פרשנות המתרגם: ככל הנראה, הרגשה שהשתחררה היא הרגשה נחווית]

מכשפים משוכנעים שמצד שני [on the other hand], הסובייקטיביות הנובעת מתפיסת אנרגיה באופן ישיר כפי [ו/או בזמן] שהיא זורמת ביקום אינה מונחית על ידי תחביר. היא לא מחייבת הנחיות ומורים כדי להצביע על זה, או על ההוא, על ידי דברי פרשנות [commentary] או פקודה. הבין-סובייקטיביות המתקבלת בקרב מכשפים קיימת באמצעות דבר שהם מכנים עוצמה [power], שהיא הסכום הכולל של כל ההתכוונות שקובצה [brought together, כונסה] על ידי היחיד. מאחר ובין-סובייקטיביות כזו אינה מופקת [elicited, מונבעת] בעזרת פקודות תחביריות או שידולים [solicitations, פיתויים] [תחביריים?], מכשפים טוענים כי סובייקטיביות זו היא תוצר לוואי ישיר של פעולת האורגניזם האנושי הכולל [טוטלי, בשלמותו], הממוקד [fixed, נעול] על מטרה אחת יחידה: התכוונות לתקשורת [communication] ישירה.

לסיכום, התכוונותיות [intentionality] או התכוונות [intending], עבור המכשפים, היא השימוש הפרגמטי בכוונה, הכוח שמניע [expedites, מזרז] הכל. מבחינתם הכוונה היא אפיק [channel, ערוץ] פרגמטי להשגה [attainment], והתכוונותיות היא האמצעי להשתמש בה. זה לא רק, כמו בשיח הפילוסופי של האדם המערבי, ההסבר [account, התיאור] האינטלקטואלי [שכלי] של צמיחת המודעות האנושית מתחושות [sensations] בסיסיות לתהליכים מורכבים שיכולים לייצר [produce] ידע. מכיוון שהמכשפים הם פרגמטיים לחלוטין [thoroughly] בגישתם לקיום [life] ולחיים [living], ההתכוונותיות היא משהו פעיל. היא כרוכה ב[entails מצריכה] תנוחת גוף [posture] מצדם של המכשפים, שאותה הם מתארים כעמידת העוצמה [stand of power]. מעמידה זו הם יכולים למעשה לקרוא לכוונה [call intent]. במובן זה, ההתכוונותיות הופכת להיות הפעולה-המודעת-לחלוטין של ההתכוונות. מכשפים מסבירים כי תופעות [phenomena] אלה מתממשות [actualized, מוגשמות] כאשר האורגניזם האנושי השלם [הטוטלי, הכולל], על כל הפוטנציאל שלו, עוסק בתכלית אחת ויחידה, כוללת-כל [all-inclusive]: התכוונות.

כשלוקחים את יכולתם של המכשפים לתפוס אנרגיה ישירות כנקודת מוצא, אפשר להעלות על הדעת [conceive, להרות] תחום חדש לדיון פילוסופי. המכשול להגשמת אפשרות זו היה, עד כה, חוסר העניין מצד מתרגלי הכישוף בהמשגת [conceptualizing] הידע והשיטות שלהם. מכשפים טוענים כי לאחר שמגיעים לסף(ים) [thresholds] מסויימים של התפיסה, שהם כמו כניסות לממלכות [realms] קיום אחרות, ההתעניינות של המתרגלים מתמקדת אך ורק בהיבט המעשי של הידע שלהם.

בגלל נטיה [bent, כיפוף] זו לעבר הפרגמטיזם, מכשפים יכולים להרהר [contemplate] ברצינות בהפיכתן של הפילוסופיה והחקירה הפילוסופית לממלכה [תחום] של מַעַשִׂיוּת [practicalities] על ידי שילוב בתוכה מבט [view] כולל יותר [more inclusive] של הפוטנציאל האנושי. הם חושבים [consider] שהתפיסה הישירה של אנרגיה היא אז המוליך [usher, המלווה] שיוביל אותנו לסובייקטיביות חדשה, החופשיה מתחביר. המכשפים אומרים [propose, מציעים] כי הסובייקטיביות החדשה הזו היא הדרך להגיע אל הכוונה, באמצעות התהליך הפעיל של ההתכוונותיות.

.

******************** סוף **************************

מוסיקה

La Gloria Eres Tú

***************************************

28.5.21

קוראי האינסוף (16)
==============

קטע מעניין.

הקטע בהתחלה עם הביטוי בספרדית, אינו מספיק ברור.

קריאה נעימה ומחכימה

*************************

הסתכלות על דרך הלוחמים כפרדיגמה פילוסופית-פרקטית

.

גוף האנרגיה

.

היחידה הרביעית של דרך הלוחמים היא גוף האנרגיה. דון חואן מאטוס הסביר כי מאז ימי קדם [time immemorial] מכשפים נתנו את השם "גוף האנרגיה" לתצורה מיוחדת של אנרגיה השייכת לכל בן אדם באופן אישי. הוא גם קרא לתצורה זו גוף החלימה, או הכפיל או האחר. העדפתו, שתאמה הסכם מכשפים [a sorcerers' agreement] להדגיש מושגים מופשטים, הייתה לקרוא לה "גוף האנרגיה”. אבל הוא גם סיפר לי על שם משעשע סודי לגוף האנרגיה, ששימש כלשון נקיה [euphemism], שם חיבה [nickname], מונח של חיבה [a term of endearment], התייחסות ידידותית [friendly reference] למשהו שאינו ניתן להבנה [incomprehensible] ומוסווה [veiled]: que ni te jodan - שמשמעותו באנגלית, "הם לא צריכים להטריד אותך, לא גוף אנרגיה, או [כל דבר] אחר."

דון חואן הסביר רשמית את גוף האנרגיה כצביר של שדות אנרגיה שהן התמונת מראה [mirror image] של שדות האנרגיה המרכיבים את גוף האדם כאשר הוא נראה באופן ישיר כאנרגיה. דון חואן אמר כי עבור מכשפים, הגוף הפיזי וגוף האנרגיה הם יחידה אחת. הוא הסביר עוד כי מכשפים מאמינים כי הגוף הפיזי כולל [involves] את הגוף ואת הנפש [mind, שכל, דעת] כפי שאנו מכירים אותם, וכי הגוף הפיזי וגוף האנרגיה הם תצורות האנרגיה היחידות המאזנות זו את זו [counterbalanced] בתחום [realm, בממלכה] האנושי שלנו. מכיוון שאין דבר כזה דואליזם בין גוף לנפש [body and mind], הדואליזם האפשרי היחיד שקיים הוא בין הגוף הפיזי וגוף האנרגיה.

טענת המכשפים היא שתפיסה [perceiving] היא תהליך של פירוש [interpreting]נתונים חושיים, אך לכל אדם יש את היכולת לתפוס אנרגיה באופן ישיר, כלומר בלי לעבד אותה [את תפיסת האנרגיה] באמצעות מערכת פרשנות. כפי שכבר נאמר, כאשר בני אדם נתפסים באופן זה, הם מופיעים ככדור זוהר [a sphere of luminosity]. מכשפים מאשרים שכדור זוהר זה הוא צביר [קונגלומרט] של שדות אנרגיה המוחזקים יחדיו באמצעות כוח מאגד מסתורי.

"למה אתה מתכוון בצביר של שדות אנרגיה?" שאלתי את דון חואן כשהוא סיפר לי לראשונה על כך.

"שדות אנרגיה הדחוסים יחדיו באמצעות איזשהו כוח מדביק מוזר," הוא ענה. "אחת מאמנויות המכשפים היא לקרוא [beckon, לאותת, לסמן, לזמן] את גוף האנרגיה, שבדרך כלל נמצא רחוק מאוד מבן זוגו [counterpart, מקבילו], הגוף הפיזי, ולקרב אותו כדי שהוא יוכל להתחיל להנהיג [preside, לנהל] אנרגטית את כל מה שהגוף הפיזי עושה."

"אם אתה רוצה להיות מאוד מדויק," המשיך דון חואן, "אתה יכול לומר שכאשר גוף האנרגיה קרוב מאוד לגוף הפיזי, מכשף רואה שני כדורים זוהרים, כמעט מונחים זה על זה [superimposed]. ההימצאות של התאום האנרגטי שלנו קרובה אלינו היא מצב שהיה אמור להיות המצב הטבעי שלנו, אילמלא העובדה שמשהו דוחף ומרחיק את גוף האנרגיה שלנו מהגוף הפיזי שלנו, החל ממש מרגע הלידה שלנו."

מכשפי השושלת של דון חואן שמו דגש עצום על המשמעת הנדרשת לקירוב גוף האנרגיה לגוף הפיזי. דון חואן הסביר כי ברגע שגוף האנרגיה נמצא בטווח אנרגטי מסוים, המשתנה מאדם לאדם, קרבתו מעניקה למכשפים את ההזדמנות לעצב [forging, ליצור העתק מזויף] את גוף האנרגיה ל(ה)אחר [the other] או הכפיל: ישות אחרת, מוצקה ותלת מימדית, בדיוק כמוהם עצמם.

תוך שימוש באותן שיטות [פרקטיקות], מכשפים יכולים לשנות את הגוף הפיזי, התלת-מימדי, המוצק להעתק [replica] מושלם של גוף האנרגיה; כלומר צביר של שדות אנרגיה טהורה שאינם נראים לעין הרגילה, כמו כל אנרגיה; מִטְעָן [כמו חשמלי] [charge] אֶתֶרִי [ethereal] של אנרגיה המסוגלת לעבור, למשל, דרך קיר.

"האם [אכן] ניתן לשנות את צורתו [transform] של הגוף במידה כזו, דון חואן? או שאתה רק מתאר אמירה [proposition] מיתית?" שאלתי כשאני נדהם ומבולבל [bewildered] משמיעת טענות אלה.

"אין שום דבר מיתי במכשפים," הוא הגיב. "מכשפים הם ישויות פרגמטיות, ומה שהם מתארים הוא תמיד משהו מפוכח [sober] מאד ו[מאד] ארצי [down-to-earth]. הנכות [handicap, המוגבלות] שלנו היא לא לרצות [unwilling, לסרב] לסטות מהליניאריות שלנו. זה גורם לנו להיות ספקנים [disbelievers, כופרים] ההורגים את עצמם כדי להאמין לדברים המוזרים ביותר [damnedest, ארורים?] שאפשר לדמיין."

"כשאתה מדבר ככה, דון חואן, אתה תמיד מדבר עליי," אמרתי. "איך אני הורג את עצמי כדי להאמין?"

"אתה הורג את עצמך כדי להאמין, לדוגמה, שהאנתרופולוגיה היא משמעותית [meaningful, בעלת חשיבות] או שהיא קיימת. בדיוק כמו שאדם דתי הורג את עצמו להאמין שאלוהים הוא אדם השוכן בשמים ושהשטן הוא רשע קוסמי המתגורר בגיהינום."

זה היה הסגנון של דון חואן להעיר הערות חותכות אך מדויקות להפליא על הפרסונה [person, האישיות] שלי בעולם. ככל שהן היו חותכות וישירות יותר, כך השפעתן עליי הייתה גדולה יותר והדכדוך [chagrin] שלי משמיעתן היה גדול יותר. מכשיר דידקטי נוסף שלו היה לתת מידע רלוונטי ביותר על מושגי [concepts] מכשפים במצב רוח קליל, אך ביקורתי מאוד לגבי הכפייה שלי לצמצם [commit] אותו להסברים ליניאריים. שאלתי אותו פעם אחת, תוך כדי דיון בנושא גוף האנרגיה, אחת השאלות המפותלות [convoluted] שלי: "באמצעות אילו תהליכים", אמרתי, "מכשפים יכולים להפוך את גופי האנרגיה האתריים שלהם לגופים מוצקים תלת מימדיים, ואת גופיהם הפיזיים לאנרגיה אתרית, המסוגלת לעבור דרך קיר?"

דון חואן עטה על עצמו רצינות פרופסורית, הרים את אצבעו ואמר: "באמצעות שימוש רצוני [volitional] בכוח המאגד [binding] הקושר [ties] את הגופים הפיסי והאנרגטי יחדיו, כשני צבירים של שדות אנרגיה - אם כי [שימוש שהוא] לא תמיד מודע - אך עם זאת כלול בתוך יכולותינו, אבל לא נמצא לגמרי ביכולתנו המיידית."

ההסבר שלו אמנם נאמר ברוח הקנטה [ככל הנראה הוא החזיר לו תשובה מורכבת ומפותלת על שאלה מפותלת], ועם זאת הוא היה תיאור פנומנולוגי מדויק ביותר של תהליכים שעבור שכלנו [mind] הליניארי אינם מתקבלים על הדעת, אך מבוצעים [accomplished] שוב ושוב [continually] על ידי המשאבים האנרגטיים הנסתרים שלנו. מכשפים טוענים כי חוליית החיבור [link] שבין הגוף הפיזי לגוף האנרגיה הוא כוח מדביק [agglutinating] מסתורי שאנו משתמשים בו ללא הרף [incessantly, בקביעות] מבלי להיות מודעים לכך.

נאמר שכאשר מכשפים תופסים את הגוף כצביר של שדות אנרגיה זוהרים, הם תופסים כדור בגודל של שתי הזרועות הפשוטות לצדדים ובגובה הזרועות הפשוטות כלפי מעלה. הם גם תופסים שבכדור זה קיים משהו שאותו הם מכנים נקודת המאסף; נקודה [spot] של בהירות עזה עוד יותר, בגודל של כדור טניס, הממוקמת לכיוון הגב, בגובה השכמות [shoulder blades], במרחק זרוע מהן [מהשכמות].

מכשפים מתייחסים [consider] לנקודת המאסף כמקום שבו זרימת האנרגיה הישירה הופכת לנתונים חושיים ומקבלת פרשנות [interpreted] כעולם חיי היומיום. דון חואן אמר שנקודת המאסף, מלבד עשותה את כל זה, יש לה גם תפקיד [פונקציה] משני חשוב ביותר: היא החיבור המקשר בין הגוף הפיזי לנקודת המאסף של גוף האנרגיה. הוא תיאר חיבור כזה כדומה [אנלוגי, משול] לשני עיגולים ממוגנטים, כל אחד בגודל של כדור טניס, המתכנסים יחדיו [coming together], נמשכים [attracted] על ידי כוחות של כוונה.

הוא גם אמר שכאשר הגוף הפיזי וגוף האנרגיה אינם מחוברים [joined], הקשר ביניהם הוא קו אתרי, שלעתים הוא כה קלוש שנראה שהוא לא קיים. דון חואן היה בטוח שגוף האנרגיה נדחק רחוק יותר ויותר ככל שמתבגרים, ושהמוות בא כתוצאה מניתוק [severance] הקשר הקלוש הזה.

.

******************* סוף ***********************

שבת שלום.

0