רַפּדוּני בַּאַרצִי

על יתושים ומעופפים.

הקטע הבא לקוח מ"צדו הפעיל", הפרק "צללי הבוץ":

"The task of the day, for you," he said abruptly, in a foreboding tone, "is one of the most mysterious things of sorcery, something that goes beyond language, beyond explanations. We went for a hike today, we talked, because the mystery of sorcery must be cushioned in the mundane. It must stem from nothing, and go back again to nothing. That's the art of warrior-travelers: to go through the eye of a needle unnoticed.

("צדו הפעיל של האינסוף" עמוד 217 בגירסה העברית)
cushioned  - בעברית תורגם כ"לעגן", "לעגן את מסתרי הכישוף בדברים הארציים". טעות תרגום אולי חמורה יותר באותו קטע: "שוחחנו על הצורך לעגן את מסתרי הכישוף...". השיחה הייתה חלק מהעיגון (מהריפוד) ולא אודות העיגון.

ההליכה והשיחה שעליה מדבר דון חואן כחלק מהריפוד הייתה באפיק נחל יבש. הנה הקטע. הוא מופיע בעמוד 216 בספר בעברית. ההדגשות הן שלי לצורך ההמשך.

It was very hot that morning. We walked on a dry riverbed. One thing that this valley and the Sonoran desert had in common was their millions of insects. The gnats and flies all around me were like dive-bombers that aimed at my nostrils, eyes, and ears. Don Juan told me not to pay attention to their buzzing.

"Don't try to disperse them with your hand," he uttered in a firm tone. "Intend them away. Set up an energy barrier around you. Be silent, and from your silence the barrier will be constructed. Nobody knows how this is done. It is one of those things that the old sorcerers called energetic facts. Shut off your internal dialogue. That's all it takes.

המשימה לאותו יום הייתה seeing from inner silence (עמוד 218)
ההדגשות שלי.

I kept my eyes fixed on the jumping shadow on the bottom of the valley. Then I heard

a most peculiar buzzing, a mixture of the sound of flapping wings and the buzzing of a radio whose dial has not quite picked up the frequency of a radio station, and the thud that followed was something unforgettable. It shook don Juan and me to the core-a gigantic black mud shadow had just landed by our feet.

"Don't be frightened," don Juan said imperiously. "Keep your inner silence and it will move away."

I was shivering from head to toe. I had the clear knowledge that if I didn't keep my inner silence alive, the mud shadow would cover me up like a blanket and suffocate me.

(עמוד 218)

מהי טענתי?
שהחרקים המעופפים שהם פגשו בתחתית הוואדי בהליכה הם צללי הבוץ, שאחד מהם ראה קסטנדה בהביטו ממדף הסלע שמעל לוואדי.
וזהו הריכוך של המסתורי בארצי: מפגש עם הצד הפיסי של המעופפים קודם למפגש עם הפן הלא-נראה-בחושים שלהם.

מתוך המילון: cushion  (לרפד) = soften the effect of an impact on.

כלומר ריכוך תוצאת המפגש. 

אני גם מציע שמדף הסלע נמצא מעל המקום שבו הם הלכו קודם לכן.
ויש בזה משמעות סמלית: את צללית הבוץ הם רואים מנקודת מבט גבוהה יותר.

הנימוקים:

- ההדגשות באדום הנוגעות להנחיות של דון חואן להתמודדות עם החרקים ועם צללית הבוץ הן זהות: ההגנה מפניהם מסופקת על ידי הדממה הפנימית.

- הזמזום ומשק הכנפיים מופיעים בשניהם.

התייחסות לפן הארצי במקביל לפן המסתורי של דברים מופיעה גם בהמון עניינים אחרים בספרים. לדוגמה, בקטע הראשון הדגשתי בכחול את המעבר הלא מורגש של הלוחם דרך עין של מחט. אדון בכך בהמשך. דיברתי לאחרונה כאן על עין הדרקון שצריך לעבור דרכו כדי להגיע לחירות.

הבעיה הגדולה עם ההצעה הזו היא שעל הטפילים נאמר שהם ישויות לא אורגניות, כלומר חסרות גוף פיסי. וההצעה הזו אומרת שהן נתפשות בחושים כחרקים.
פתרונות על גבי גלויות בלבד.

שבת שלום.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

*

הערות ותוספות

6.10.18

תיקנתי את תת הכותרת ליתושים. 

בקטע השני לעיל הוא מציין יתושים וזבובים שצללו אל נחירי אפו, אוזניו ועיניו כמטוסי הפצצה. 

דרך אגב, לרשימת המרכיבים הדומים שבין היתושים וצללית הבוץ ראוי להוסיף את ההתקפה שלהם אותו. שתי הישויות רואות בו טרף.

יתושים מועמדים טובים יותר מזבובים אולי בגלל השומר של העולם האחר שאותו ראה קסטנדה בעקבות עישון העשן הקטן כיתוש עצום מימדים. (מציאות נפרדת).

גם שם היתוש מופיע בתחילה כיתוש רגיל והופך אחר כך, בקשב השני, ליתוש בגובה 30 מטרים. לפי דון חואן הוא יכול להופיע בגובה השמים. 

נראה שגם במקרה זה יש ריכוך בעזרת הארצי. 

השומר שומר, לדעתי, על פתח הגישה אל העולם/ות הלא-אורגניים. כשהוא מסתלק לרגע קצר, קסטנדה מבחין מאחוריו בגבעות הצהובות, כלומר זהו האיזור שבין הקווים המקבילים, התהום, כלומר העולמות הלא-אורגניים. 

השימוש בעשן הקטן מופסק בעקבות התקפת השומר ובמקומו עובר קסטנדה להשתמש בחלימה. אז המחסום מופיע בדמות קיר הערפל. 

כזכור, אי אפשר להיכנס לעולמם של הלא-אורגניים ללא הסכמתם (אמנות החלימה).

אם כן, יש לנו כאן דוגמה נוספת לישות לא אורגנית, השומר, אשר מופיעה לחושים כיתוש. 

תמיכה נוספת:

ישויות הנתפסות בקשב השני כעצומות מימדים מופיעות לחושים כקטנות הרבה יותר.

לדוגמה: המנהרות העצומות בעולם הלא-אורגנים מופיעות כצינורות או מוטות מאונכים, בגודל של כמטר (אם אני זוכר נכון). עם אחת מהן קסטנדה נאבק.

יש דוגמאות רבות נוספות שכרגע לא עולות בזיכרוני, אבל הרעיון הזה מעורר את התהייה: 

מה מייצג את הנשר העצום בעולם החושים, ומה מייצג את הצורה האנושית, שגם היא מגיעה עד השמים?

הצעתי בעבר את השמש כייצוג חושי של הנשר.

סימן שאלה קטן נוסף,

אולי הייצוג הפיסי של צללית הבוץ הוא נחיל היתושים ולא יתוש בודד.

גם היתוש השומר על העולם האחר היה מורכב מעיניים רבות, או שזה היה הרושם שהוא עורר בקסטנדה, כלומר גם היתוש השומר היה מורכב מריבוי של ישויות.

================

7.10.18

היום, יום ראשון ה-7.10.18 הוא יום עוצמה.

כזכור, כל 18 יום הוא יום עוצמה, בו מגיע גל של אנרגיה מהקוסמוס אל כדור הארץ ונקלט על ידי הארץ באתרים גיאוגרפיים מסוימים, שהם פתחי כניסה דרכם אפשר להגיע ל??????

הדברים נאמרו בראיון של קסטנדה עם אישה בשם Graciela N. Corvalan.

================ 

7.10.18

אמרתי בפוסט שהאמירה "לחמוק דרך עין של מחט מבלי שתובחן", המופיעה בקטע הראשון, נמצאת גם במקום אחר בספרים, וגם שם נראה שישנו מרכיב של ריפוד באמצעות הארצי, כלומר החלשת עוצמת המפגש עם מה שנמצא מעבר, על ידי פגישה בפן הארצי שלו. המקרה הזה הוא אולי לא בדיוק ריכוך, אבל יש בו דמיון למקרה שלפנינו: המפגש עם היתושים הקודם למפגש עם צללית הבוץ.

אני מתכוון לספר של טאישה.

קלרה מדברת על מעבר דרך עין הדרקון (דימוי הלקוח מתורות המזרח), כלומר להיות בלתי נראה לעין הדרקון וזאת על ידי התמזגות עם כוונת הדרקון. עבודת הסיכום מרוקנת אותנו ממחשבה ומתשוקה וכך משיגים את ההשתוות לכוונת הדרקון. (עמוד 79).

בו זמנית עם הדיבור על מעבר בלתי מורגש דרך עין הדרקון עוסקת קלרה "לגמרי במקרה" בעבודת רקמה, ומשחילה את החוט במהירות בתנאי תאורה גרועים דרך עין המחט.

מקרי?

לא בבית ספרי.

הדרקון השומר על הבלתי ידוע מזכיר מאד את היתוש שהוזכר בפוסט (וגם את הנשר, ואת גלגל הזמן).

בנוסף, האור המסנוור והאור המעוור (המסמא) של הדרקון מוזכרים ואני מקשר זאת לשמש. הצעתי בעבר שהשמש היא עין הנשר (וזו עוד דוגמה לצד חושי, פיסי, לעומת צד הנתפס באמצעות הקשב השני של אותו דבר).

עין נוספת מוזכרת באותו פרק אצל טאישה: המבט בעיניו של תרנגול קרב. מבט קר המשקף שוויון נפש, החסר כל מאפיינים אמוציונליים ואנושיים. זהו גם המבט הניבט בעיניהם של אלה שעשו את המעבר הגדול (אל הכפיל).

קלרה אומרת, בזמן שהיא משחילה את החוט דרך עין המחט, שהיא נמצאת בשוויון נפש כלפי העולם הזה.

אם כן, המוכנות למעבר על פני השומר, מצריכה שוויון נפש הניבט מעיני מי שנמצא במצב זה, ומתקבל הרושם שהרשות לעבור על פניו מתקבלת כאשר היקום מביט בעיניך - עין בעין - ומזהה את היותך ראוי.

================ 

8.10.18

שאלתי לעיל כיצד מתיישבת ההצעה לזיהוי בין היתוש (או נחיל היתושים) לצללית הבוץ, והרי היא ישות לא-אורגנית, כלומר חסרת גוף.

נראה שהתשובה מופיעה בחלק הראשון של אותו פרק:

"הטורף הזה," אמר דון חואן, "שהוא כמובן ישות לא-אורגנית, איננו לגמרי בלתי נראה לנו, בשונה מישויות לא-אורגניות אחרות." (עמוד 210)

המשפט שלאחריו כאילו מסביר את העניין, ואומר שכילדים אנו רואים אותם, אבל בגלל הזעזוע מפסיקים לחשוב עליהם, ואצל מי שהזעזוע לא משכנע אותו להפסיק להביט בהם, המבוגרים משכנעים אותו/ה שלא לעשות זאת.

עליי חשוד המשפט הנוסף הזה כמשפט מטעה. לדעתי זהו נוהג הטעיה נפוץ מאוד בספרים שלנו: לומר משהו ואז להוסיף אמירה שתגרום לך לפספס את המובן העיקרי של האמירה הקודמת.

================ 

8.10.18

לילי הייתה כאן.

================ 

9.10.18

הצעתי בפוסט שקלרה המשחילה חוט רקמה דרך עין המחט כשהיא מדברת על מעבר בעין הדרקון הוא מקרה נוסף של ריפוד באמצעות הארצי.
אבל לא ציינתי את אחת הרמזים החשובים לכך. 
cushion כפּוֹעַל משמעו לרַפֵּד. כשם עצם פירושו כרית.
קלרה רוקמת על גבי.... כרית. באותה שיחה טאישה מניחה את אחת הכריות הרקומות של קלרה מאחורי גבה.
האם אתם זקוקים לעוד רמזים שגם ברקע המקרה הנ"ל של קלרה וטאישה מדובר בריפוד? :)

================