יום חמישי, 14 במאי 2020

לראות צל הרים כהרים



"עכשיו הסתכלי שוב בצל שלי," היא פקדה. "אבל נסי לראות אותו לא רק בתור הצל שלי. נסי להביט לתוך [see into, לבחון] המהות של קלרה, כפי שהיא נראית בתמונת הצל שלה."
(מעבר החצייה של המכשפים" עמוד 86) 
.
צללים [shadows] הם תחום יסודי ענק בתפישת העולם הטולטקית: בעלי ברית [וישויות לא-אורגניות בכלל] מורכבים מאותם קווי עולם (האצלות הנשר) כמו צללים, המוות הוא צל, הבטה בצללים היא אי עשייה של ההסתכלות..... יש באמת אינסוף התיחסויות בספרות.
.
צללים מצייתים לחוקי האופטיקה ומתנהגים כמשהו סתמי הנשרך אחרי הגופים המוארים רק כאשר אין לנו מספיק אנרגיה כדי להבחין בחיותם ובעצמאותם:
"כשאת רואה את תנועת הצללים, זה אומר ששחררת מנה ענקית של אנרגיה דרך עבודת הסיכום שלך," ציינה קלרה."
(מעבר החצייה של המכשפים" עמוד 87)
.
בספרה של טאישה יש המון התיחסות לצללים. האם זה מקרה?
אני רוצה להציע את הרעיון שיוקשים (טאישה היא יוקשת), שתחום הפעולה שלהם, כידוע, הוא הקשב הראשון:

1. מתעסקים בזה יותר
2. כי הלא-ידוע מופיע בקשב הראשון כצללים.
ואם נחזור לציטוט הראשון: המהות של קלרה, הכפיל שלה, מופיע כצל שלה.
.
אני לא נכנס לזה יותר כי אתם לא קוראים את הדברים במקום של עוצמה :)
************ 
אי השמש.

                                                        ********* 




הערות ותוספות

14.5.20
=====
בסוף אותו פרק, עמוד 91:
בעקבות עבודת הסיכום טאישה משחררת יותר ויותר את האנרגיה שלה, ומצמצמת את רשימת המלאי שלה, "את אפילו עשויה לראות את האנשים שהצללים והקולות שייכים להם."
כלומר, בשלב ההוא טאישה רואה את אנשי חבורת דון חואן כצללים בלבד.
==============
15.5.20

סילביו מנואל - מה מסתתר מאחורי השם
========================
בעולמם של המכשפים שום דבר אינו בלתי מחושב, או סתמי, וזה כולל לדעתי שמות.
סילביו מנואל הוא המאסטר של הכוונה. דמות מסתורית, חסרת רחמים ומפחידה שנמצאת מאחורי הקלעים. ראוי לציין שבחניכה של פלורינדה, המתוארת בספרה "להתעורר אל החלום", הוא בעל אופי שונה לחלוטין מהאופן שבו הוא מופיע בספרי קסטנדה.
השם סילביו מקורו במילה הלטינית "Silvius", שפירושה "spirit of the wood", רוח החורש (או רוח העץ wood), וזה מתחבר לרושם של הקוראים שיש קשר עמוק בין סילביו מנואל ועצים: אי-עשיות הקשורות בשהייה על עצים וחישת עצים, ועוד מידע אודות עצים שאותו מספק סילביו מנואל, כגון: האדם כעץ בעל שורש נייד, עצים מחוברים למעמקי האדמה ועל כן אינם נמצאים במאבק תמידי כמו היצורים שעל פני האדמה, ועוד. (ראו "מתנת הנשר")
יש כמובן לזכור שרוח (Spirit) היא אחד הכינויים לכוונה, והוא המאסטר של הכוונה.
מנואל, Manuel - לשם יש שורשים ביהדות: עמנואל (עמנו-אל). אני נוטה לחשוב שיש בשם זה רמז ליד/ים "(s)Mano".
.
ההמשך יסופר במקום של עוצמה
שבת שלום.
============== 
16.5.20

אחרי הנפילה

============== 
17/5/20

פרדוקס אקטואלי
=========
מכיוון שהמגי-פה היא מומצאת, יש לשער שתוצאותיה הן מטרותיה. בין התוצאות: יצירת ריחוק פיסי בין אנשים (סואשל דיסטנסינג ) וצמצום אינטראקציות בכלל.
ריחוק כזה הוא בעל ערך מבחינת הרוח, כי החברה היא שמקבעת אותנו, את נקודת המאסף, והחלשת הקשרים החברתיים משרתת את מטרתה: החירות שלנו.
אבל קשה להעלות על הדעת שהרוח היא הגורם הפעיל במגי-פה המומצאת, כי הגורמים המעורבים בזה הם במובהק שלוחי הרוע. 

לך תדע/י. אולי הרוח היא בכל זאת הגורם הפעיל. אין לשלול זאת.

נסתרות דרכי הנגואל.

.

נ.ב. כל פרדוקס הוא הכרה בחוסר הידע שלנו, הכרה שהיא בבסיסה של הענווה.


********

 נאמן לעצמי (לנגואל :) )



=============== 
18/5/20
קשירת חוטים נפרדים
=============
"דם רע",
היכן מופיע המושג?
רובכם לא תדעו, אז אני אומר: ב"שבונו", ספרה הראשון מבין שלושת ספריה של פלורינדה דונר, ואם יותר לי להוסיף: הנפלאה.
הרעיון שיש לה דם רע הודבק לה על ידי אחד מחבריו של אביה בילדותה כהסבר  לכך שיתושים לא עוקצים אותה ושבילדותה היא הוכשה על ידי נחש ולא קרה לה כלום. היא גם נעקצה על ידי 7 צרעות מסוג "רוצחות הסוסים" והיא שרדה זאת. (עמוד 39)
גם המספר 7 ראוי שנקדיש לו תשומת לב.
.
לי זה מזכיר את קסטנדה שהתיישב על מסלול תנועה של נמלים והן עקפו את גופו. המקרה מופיע ב"ידע שקט" עמוד 20. דון חואן מסביר זאת בכך שקסטנדה טעון באותו רגע באנרגיה בלתי רגילה שמקורה בדילמות הפנימיות שלו. 
.
בגלל ההקשר של האמירה ב"שבונו" אני מעלה את ההצעה הפרשנית שאנג'ליקה הדפה את המוות באופן דומה: "אני קדומה. הייתי אמורה למות לפני זמן רב. נתתי למוות להמתין." (עמוד 40) כלומר, האנרגיה של הרוח, העוצמה, היא שהודפת את המוות, והיא גם זו המרחיקה טפילים עוקצים (חודרים) ואת רעלם.
לידן, בזמן שיחתן בג'ונגל, נמלים מחסלות שיח תוך שהן חותכות  חתיכות מרובעות של עלים ונושאות אותן בפיהן, אירוע העשוי לדעתי לרמוז לפן נוסף של ההדיפה, מיתה מדורגת.

מאי השמש (לעיל) אנו עוברים אל חוף השמש
בתקווה שלבסוף נגיע אל בית שמש :) אני לא צוחק.

================ 
19/5/20


עוצמות וכיווניהן
===========
הרהורים מטאפיסיים.
אני טוען שיש בנמצא שתי עוצמות בלבד אשר מסוגלות להניע את נקודת המאסף (לא משנה כמה טוב תחפשו ) :
הרוח (הנגואל) והמוות.

אני מוסיף חטא על פשע וטוען גם שכל אחד מהם יכול להניעה בכיוונים שונים: הרוח רק פנימה, אל תוך הפקעת. לכל שאר הכיוונים, מלבד פנימה, יכול רק המוות. כזכור המכשפים הקדומים איפשרו למוות לחדור דרך הפירצה ולהניע את נקודת המאסף שלהם, ומשום כך הם היו תמיד לבדם במסעותיהם או במאבק עם אחרים. 
אבל, נאמר שגורמים שונים עשויים לגרום לנקודת המאסף לנוע:
חום גבוה, רעב, פחד, אהבה, שנאה, מיסטיקה, והאופציה המועדפת על המכשפים: כוונה בלתי כפיפה.
(בתחתית הפוסט אביא את הקטע באנגלית. הוא נמצא בפרק 13 ב"עוצמת השקט", "הנקודה השלישית").
הייתי מוסיף לרשימה גם את הכיסופים שבשירה, המוזכרים במקום אחר באותו ספר.
מה שמאפיין את הגורמים ברשימה הוא מצד אחד דחיית הקיים (צמצום האני, ריחוק) ומצד שני שאיפה אל ישויות או מצבים אחרים, חלקם בעולם המוכר וחלקם בעולם שמעבר.
מיסטיקה היא כמו האחרים במובן של ויתור על הנוכחי ושאיפה אל מעבר לעולם, בדרך כלל יש בה נכונות להתמזגות עם האלוהי.
.
אם רכיבי הרשימה אינם עוצמות נוספות, מה הם?
אני משאיר את התרגיל המחשבתי הזה לכם כשיעורי בית
זאת בתנאי ששוכנעתם שיש רק שתי עוצמות. (אם שוכנעתם, זה לא בזכותי, כי אני לא הבאתי שום נימוק )
==================
a high fever could move the assemblage point. Hunger or fear or love or hate could do it; mysticism too, and also unbending intent, which is the preferred method of sorcerers."

Christophe Goze - About Us

 ================ 
20.5.20


בעולם הצללים אין צללים
==============

זהו לא ציטוט, אלא היסק קל ותקף לוגית (באופן נדיר בספרותנו).
ההקדמות למסקנה זו נמצאות בעמוד 144 בספרה של טאישה אבלאר.

הצעתי לאחרונה שצללים הם האופן שבו הלא-ידוע מופיע בעולם המוכר (בידוע, בקשב הראשון).
האם האמירה שבכותרת עולה בקנה אחד עם ההצעה שלי?
כן, כי רק בעולם הזה יש צללים, ורק העולם הזה הוא הקשב הראשון.
[נראה שזו נקודה ללא ערך רב, כי יש עוד דברים רבים שעולים בקנה אחד עם כל אחת מטענות אלה, לדוגמה: חיבתי לעוגת מצות ]

דרך אגב, עולם הצללים שלתוכו היא נכנסה, שהיה מואר מאד, נמצא באותו חלל שבו נמצא העולם המוכר, כלומר עולמנו ועולם הצללים חולקים את אותו מרחב. זוהי מסקנה מתיאור התנסותה באותו פרק (מעמוד 137 ועד סוף הפרק).

================= 
21.5.20


חומר למחשבה
=========

 האם יש קשר בין will לבין willy ?
ובעברית, בין הרצון לאיבר המין הזכרי?
אם שואלים את הטולטקים, שעל מושג "הרצון" שלהם אנו מדברים כאן, התשובה היא חיובית (לדעתי).
פירוט יינתן במקום עוצמה.
כולל חשיפת הכפיל א-לה בניניו * ("הטבעת השניה של העוצמה")
.
* - גם הנגואל חוליאן חיבב את חשיפת הכפיל, עוד לפני שהוא ידע מה הוא עושה :)
N.O.T

מדוע בשאלת הקשר שבין הרצון לפין הכנסתי גם את הכפיל?
לה-גורדה:
"Will is such a complete control of the second attention that it is called the other self,"
================= 
22.5.20


הכרחיותו של חוסר הרחמים (no-pity) - חידה
=========================
לעתים תורגם בספרים גם כאכזריות, תרגום פחות מוצלח לעניינינו, גם כי במושג המקורי ישנה שלילה הנשמרת בתרגום "חוסר רחמים".
כזכור, דון חואן הביא את קסטנדה למיקום זה של נקודת המאסף, בגבולו של הקשב הראשון, על ידי שהפך עצמו במראהו ואופיו לזקן סנילי, שאף שלח בו את השוטרים. ("עוצמת השקט")
תגובת הנדיבות של קסטנדה להופעת חוסר הרחמים הייתה לצורך הסוואת (להב) חוסר הרחמים.


מנין ההכרחיות הזו של חוסר הרחמים?
מדוע צריך לעבור במקום זה?

.

.

תשובתי

====

בפוסט שלי בעבר שעסק בסיפור זה טענתי שדון חואן, בהפיכת עצמו לזקן, שיתק את המיינד של קסטנדה בכך שפגע בעיקרון התשתיתי ביותר של החשיבה:
עיקרון הזהות הלוגי. העיקרון אומר משהו שכל ילד יודע, אבל רק לוגיקנים גאונים היו מסוגלים לחשוף אותו:
כל דבר זהה לעצמו.
אם הדברים אינם שומרים על זהותם, אין אפשרות לקיומו של העולם.
אם העולם המוכר עשוי מסובסטנציות, ישויות הקיימות באופן מוחלט, אז צעיר לא יכול להפוך לזקן, איש לא יכול להפוך לאישה, אדם לא הופך לעורב...
.
להבדיל, המכשפים אומרים שהעולם הזה אינו מורכב מסובסטנציות, אלא מתופעות, מראיות עין (appearances). ב"עוצמת השקט" ישנו פרק הנקרא "התכוונות למראיות": הפרק על ארבעת הטוליואים, ארבעה מכשפים שהתכוונו לאותה מראית-עין, לחזות אנושית זהה: מקרה שגם הוא שיתק את המיינד של דון חואן החניך כשראה את ארבעתם, ומאותה סיבה של פגיעה בעיקרון הזהות הלוגי.
אם העולם המוכר הוא של מראיות, לבושים, אז אין בעיה שלבושים יוחלפו: דון חואן שהפך לזקן הוא אותה גברת בשינוי אדרת :).
ואם כך, אם העולם המוכר הוא עולם של תופעות/לבושים, אז אין סיבה להיצמד רגשית (attachment, היצמדות שהיא תנאי לרחמים וחמלה) לשום דבר בעולם המוכר כי הוא רק לבוש/תופעה.
מ.ש.ל

.

הזיכרון אותך

 מקסים.
.

שבת שלום.
================= 
22.5.20
ישנה אמירה מפורשת האומרת שצריך לעבור דרך נקודת חוסר הרחמים כדי להגיע לנקודת הידע-השקט, אשר קרויה "הנקודה השלישית" כי צריך לעבור דרך הנקודה השניה, היא נקודת חוסר הרחמים (מופיעה בפרק "שני הגשרים החד-סתריים" שב"עוצמת השקט"):

the position of silent knowledge was called the third point because in
order to get to it one had to pass the second point, the place of no pity.
.
הנקודה הראשונה היא המקום שבו כולנו תקועים כברירת מחדל: התבונה (תבונת ההיגיון, reason).
.
אזכור הנקודה השניה בהקשר לשני הגשרים החד-סתריים בא אולי לומר משהו על ההבנה הטהורה: היא הגשר החד-סתרי אל הידע השקט: שחוסר הרחמים הוא חלק מההבנה הטהורה, כלומר מה שהופך את ההבנה לטהורה הוא אי-היצמדות רגשית, שחוסר רחמים הוא פן שלה, של אי ההיצמדות, וזו הנקודה העיקרית בפוסט!

================= 
23.5.20

היום, יום שבת, ה-23.5 הוא, כנראה, יום עוצמה.
================= 
23.5.20


הסדק שבין העולמות וסיבוב גלגל הזמן
=====================
כלל אצבע: אם הרעיונות שאת/ה מייחס לטולטקים אינם מספיק הזויים, יש סיכוי גדול שהם קשקוש של המיינד הזר
נאמן לכלל זה (המצוץ מן האצבע), נאה דורש....
.

מדרש לשני הקטעים הבאים, הלקוחים מ"הטבעת השנייה של העוצמה":

הרקע: לה גורדה אומרת שיומיים לפני המחזור, אישה יכולה לפתוח את הסדק שבין העולמות ולצעוד דרכו אל עולם אחר. לה-גורדה משרטטת לפניה באוויר בידה צורה אנכית במרחק זרוע.


"During that time a woman, if she wants to, can let go of the images of the world," la Gorda went on. "That's the crack between the worlds, and as the Nagual said, it is right in front of all of us women.
[הערת אגב, "דימויי העולם" מתקשר לפוסט הקודם שלי שטען שהעולם המוכר עבור המכשפים איננו מורכב מסובטנציות, אלא מתופעות, מראיות עין (appearances). ואפשר להוסיף עתה: דימוייים.]
.
כלומר, הסדק נמצא לפני הנשים, מולן. ומה עם הגברים?
מיד בהמשך לקטע הקודם:
"The reason the Nagual believes women are better sorcerers than men is because they always have the crack in front of them, while a man has to make it.

הסדק נמצא תמיד לפני הנשים. מה פירוש גברים צריכים ליצור אותו?
.
ההצעה שלי היא זו:
הסדק נמצא מול גברים רק בשקיעה ובזריחה.
.
"[פלורינדה:] הוואגינה הקוסמית היא ביטוי פיסי לעוצמה של שני האנשים (הנגואל וסילביו מנואל) להניע/לסובב את גלגל הזמן". ("מתנת הנשר"), ובאנגלית:
The cosmic vagina was a physical expression of the two men's power to move the 'wheel of time'.
אני מציע ש:
סיבוב גלגל הזמן פירושו, במקרה זה: הבאת השקיעה (לעולמו של קסטנדה), וזו משמעות האמירה שגברים צריכים ליצור את הפתח:
להניע את גלגל הזמן למועד השקיעה או הזריחה.
.
על רקע הדברים אני מזכיר את האמירה של חנארו במקום אחר, כשקסטנדה ביצע פעולות (מיגננה) מסויימות ודון חואן אמר לו שאת אלה יש לעשות בזמן השקיעה בלבד: "בשבילו עכשיו זה שקיעה".

================= 
24.5.20
אחרי סדקים בין העולמות וסיבובים של גלגלי זמן אני עושה אתנחתא (מההזיות) בחיקו החמים של המיינד הזר: הבנת-הנקרא די פשוטה:
כשהנגואל אוכל כמו חזיר - מה זה אומר?
========================
אחרי כ-18 שעות, שבהן קרול טיגס וקסטנדה שהו במשימתם, בה הם נאלצו לחלץ את עצמם מאחיזתם של היצורים הלא-אורגנים, הם יושבים עם דון חואן במסעדה.
"רק דון חואן היה רעב. קרול העירה ברוגזה מסוימת שהוא אוכל כמו חזיר. לשמע צחוקו של דון חואן הפנו כמה וכמה אנשים את מבטיהם לעברינו." ("אמנות החלימה" עמוד 176)
מה היא רצתה להגיד?
היא ביטאה את רוגזה על כך שהולכה שולל על ידו. היא חשבה שהמשימה היא לנוע על גבי המודעות כמרכיב של הסביבה (כלומר מחוצה לך), אבל היא הוטלה עם קסטנדה לתוך מלכודת מוות של הלא-אורגנים.
שימו לב שהם לא מדברים במסעדה על מה שאירע, אלא רק אחר כך על הספסל בגן, כי הוא, כנראה, מקום עוצמה.
שם שואלת קרול טיגס:
"There is a question that's burning me," Carol said to don Juan. "We didn't use awareness as a medium for traveling, right?"
"That's true," don Juan said and sighed deeply. "The task was to sneak by the inorganic beings, not be run by them."
(עמוד 177, בעברית)
.
הרוגז שלה מופיע כבר באירוע עצמו כשהיא כנראה קולטת שרומתה:
Carol sat up suddenly and said with a heavy lisp, "This is disgusting! The nagual certainly didn't tell me I was going to end up like this."
.
וקודם לכן:
She took one of the blankets we had been covered with and wrapped herself with it. "I am going to lie here and go back to where I came from," she said, with an air of finality. "You and the nagual go and play with each other."
.
המאפיין את החניכה הוא הולכת השולל שעובר החניך, ליתר דיוק: הולכת השולל של המיינד הזר של החניך השולט בחניך ובכולנו. זו מלאכת מחשבת של תימרון שמשלב פגיעה הולכת וגדלה בזה שמנהל אותנו תוך פיתויו להמשיך ולרצות בחברתו של הנגואל.
=================


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה