יום שני, 10 בינואר 2022

ב נשים לאחד

 

כפי הנראה, התנ"ך מסתיר את העובדה שלאדם הראשון היו שתי נשים. לדוגמה, מתוך הויקיפדיה:
על רבי חיים ויטאל מסופר: "ובזה יובן עניין אדם הראשון שהיה לו ב' נשים, א' נקרא לילית וב' היא חוה".
.
אני טוען (כהצעה פרשנית) שגם התורה הטולטקית מסתירה עובדה זו.
מהן הנימוקים להגנתי? 🙂
חבורת המכשפים מחולקת לארבעה בתים [כפי שמורה חוק הנגואל], כשבכל בית ישנם ארבעה:
גבר,
שתי נשים: חולמת ויוקשת,
ושליח, או שליחה.
נאמר שהבית הוא היחידה הקטנה ביותר שהיא עצמאית, כלומר יכולה להתקיים ולשמור על שלמותה מכוח עצמה.
אני סבור שהעצמאות הקיומית הזו, שהיא בעלת חשיבות עצומה בדרך הטולטקית אל החירות (כך נרמז), קיימת גם בכל מבנה-על, כגון חבורה ושושלת, שכמובן בנויים מבתים, שהם אבני הבניין ה"אטומיות" [so to speak], היחידות הבלתי נחלקות.
כלומר, במושגים מודרניים: המבנה של בית לוחמים הוא פרקטל: כלומר זהו מבנה החבורה ומבנה השושלת. להלן תבנית הנקראת משולש שרפנסקי שהוא פרקטל, אבל יותר מכך, לדעתי זהו הפרקטל המסוים שנמצא בבסיס כל קבוצה טבעית של מכשפים.


על כן (אם מאמצים את הטיעון הנ"ל), בבית הדרומי, הוא בית הנגואל, שתי הנשים שם הן (כנראה) שתי נשים נגואל.
"כנראה", כי אין כאן הכרח לוגי. אבל לא סביר שאישה-נגואל תהיה ישות משלימה של אישה שאיננה אישה-נגואל. בנוסף, הנגואל הוא מבנה המבוסס על המספר 4, בגלל 4 התאים שמרכיבים ישות כזו, ולכן נגואל, איש או אישה, יכול/ה לתמוך בארבעה איש בלבד.
.
והשאלה המתעוררת היא:
מדוע מסתירה התורה הטולטקית עובדה זו?
יש מידע רב נוסף שהתורה הזו מסתירה.
ייתכן שהיא מנעה את חשיפת המידע בקשב הראשון, כי בקשב הראשון מחשבה כזו הייתה מעוררת דחייה על הסף כלפי התורה הזו, במיוחד על ידי נשים.
כזכור, גם היקוש אינו נלמד בקשב הראשון, כי בקשב הראשון היקוש יובן כמלחמה של אדם בעצמו, ואף אחד לא יוכל לקבל זאת.
ראוי לציין ששתי הנשים נחשבות למשלימות זו את זו, והן נמצאות במרחבי קיום שונים, ולעולם לא יחדיו בעולם הרגיל, אם כי הן יכולות להיות יחדיו בעולם המכשפים, לדוגמה: ב"להתעורר אל החלום" פלורינדה המבוגרת ונלידה, המשלימות זו את זו וגם נראות דומות מאד זו לזו, יושבות לשולחן יחד עם פלורינדה הצעירה.
******************************
מוסיקה


11.1.22

לגבי הפוסט הנ"ל:
לא התכוונתי בפוסט להעמיק לגבי המודל הפרקטלי שלדעתי נמצא בבסיס ההתארגנויות של המכשפים, אבל אוסיף שלדעתי הבית כיחידה היציבה הקטנה ביותר כולל רק את הלוחם הגבר ושתי הלוחמות (יוקשת וחולמת). השליח או השליחה מתווספים עם הנגואל שמלכד סביבו (ביתו) עוד שלושה בתים, כאשר ישנו נגואל כזה.
בנוסף, המשולשים כמייצגים בתים: כשהם לעצמם הם משולשים שטוחים, וכשהם מחוברים למבנה-על הם כוללים את השליח/ה ואז הם פירמידות משולשות.
זו תיאוריה שלי.
**************************************** 
כוונת המכשפים
=============
טאישה: "אין לי שום כוונה לעזוב", הודעתי לו. "נלידה השאירה באחריותי לטפל בבית [בית המכשפים] וזה מה שאני הולכת לעשות".
"טוב, אני שמח שהחלטת ללכת בדרך של [follow, בציות ל] כוונת המכשפים," אמר [אמיליטו].
(מתוך "מעבר המכשפים")
..ובהמשך "הוא הסביר שהכוונה החדשה הזו נקראת כוונת המכשפים, משום שאין זו רק הכוונה לעשיית משהו חדש, אלא הכוונה להצטרף למשהו שכבר נוסד [established], כוונה שמנסה להגיע אלינו [reaches out to us, יוצאת אלינו, נמתחת לעברנו] דרך אלפי שנים של יגיעה אנושית."
(עמוד 226)
.
שם גם נאמר שכוונת המכשפים איננה ניתנת להריסה, אם כי בית המכשפים ניתן, והוא כבר נהרס 10 פעמים.
המספר 10 כנראה אינו מקרי, כי ישנם 10 מימדי קיום לעולם.
.
מהי כוונת המכשפים שמתגלמת בבית המכשפים, אליה הלוחם רותם את עצמו?
לדעתי, זהו חוק הנגואל, שהוא מפה אל החירות. ההירתמות הזו מייצרת סיפורי עוצמה אישיים, המצטרפים לקורפוס הכללי. או בנוסח אחר: לכל לוחם יש את אלבום האירועים הבלתי נשכחים שלו, שילווה אותו גם מעבר לעולם הזה. אוסף סיפורי המגע שלו עם הרוח.
(האלבום הוא מושג המופיע "צדו הפעיל של האינסוף")
.
האם זה לא מה שגם אנו מנסים לעשות, לרתום את עצמנו לכוונת המכשפים, כשהייצוג הפיסי היחידי הנגיש לנו איננו בית המכשפים, ולא נגואלים, אלא ספרי החבורה בלבד?
תשובות שליליות לא יתקבלו 🙂
==========================
13.1.22

עשרת הממדים של העולם האחר והמנורה
================================
הקטע הבא לקוח, לדעתי, מאחד הספרים הנהדרים שבספרי קסטנדה: "מציאות נפרדת".
ואז הוא [חנארו] אמר שרב-מכשפים [a master sorcerer] יכול לקחת את חניכו למסע ולעבור אתו באופן ממשי דרך עשר השכבות של העולם האחר. רב-המכשפים, בתנאי שהוא נשר, יכול להתחיל בשכבה התחתונה ביותר ואחר כך לעבור דרך כל עולם עוקב עד שהוא מגיע לפסגה. מכשפים רעים [evil] וחובבנים [רעים?] יכולים לכל היותר, יש לומר, לעבור רק דרך שלוש שכבות.
(עמוד 92)
.
אנו יודעים מהספרות הטולטקית שישנם שבעה עולמות לא-אורגניים, המסודרים בצורה עוקבת, סדרתית, כמו שכבות בצל.
איך ליישב את השבע הללו עם העשר שמופיעים בציטוט הנ"ל?
אני לא יודע מה אתכם, לי זה מזכיר את המנורה בצורתה הקדומה: 7 (קנים) כלפי מעלה, ושלוש (רגלים) כלפי מטה.


מה מסמלת המנורה ביהדות?
זה כנראה עניין לפרשנות, כי במקרא ישנה רק מצוות בניית מנורה, כאחד האביזרים שאמורים להיות במשכן ואחר כך בבית המקדש.
הפוסט מעלה את הרעיון שייתכן והמנורה מייצגת את עשרת מימדי הקיום של העולם האחר.
מהו העולם האחר?
אני נוטה למחשבה שזהו אחורי הקלעים של העולם הזה, כשכל עשרת המימדים (שכבות) מקבלים ביטוי בעולם הזה. לדוגמה, הצעתי בזמנו שכל צבע מצבעי הקשת הוא ביטוי (נוכחות) של מימד אחר.
איך לשלב את העולם האחר המוזכר ב"יקוש עם הכפיל", אליו הגיעה טאישה בסוף הספר, עם העולם האחר המוזכר ב"מציאות נפרדת" המורכב מעשר שכבות?
לא יודע. זהו אתגר.
.
איך פותרים את האתגר הזה?
קוראים לעזרת הכוונה:

כוונה! כוונה! כוונה!

🙂
-----------------------------------------------------
14.1.22

אפרופו עיניים ומבטים.
הציור שלהלן הוא של קסטנדה (קסטנדה כמושא ולא כנושא 🙂  אם כי קסטנדה עסק באמנות) והוא צויר באוגוסט 1972. 


הוא הופיע בכתב העת "פסיכולוגיה היום" במסגרת ריאיון שערך אתו סם קין, זמן קצר אחרי יציאתו לאור של הספר השלישי "מסע לאיכטלאן".
הריאיון עומד לרשותכם בתרגום לעברית באתר הוצאת טולטק (בכרטיסיית "מאמרים"). ריאיון מעניין, מאד!!!!! משכיל ואקדמי.
במסגרת הקישוטים למאמר המקורי נכלל הציור הזה.
מעניין מה שכתוב בצדו: צויר על ידי דיק (משהו), נמחק על ידי קרלוס קסטנדה.
כידוע, קסטנדה וחבורתו נמנעו מצילומים ומהקלטות של עצמם, אבל עם זאת, ישנם אחדים ששרדו. כזכור, גם דון חואן לא הסכים שקסטנדה יקליט אותו.
התמונה הבאה של קסטנדה נמצאת על הכריכה של הספר של איימי וואלאס "שוליית המכשף - חיי עם קרלוס קסטנדה". עדיין לא קראתי אותו.


מעניין שגם בה הוא מסב את תשומת הלב לעינו השמאלית, אם כי עינו הימנית אינה מכוסה, אבל היא מחוץ למסגרת.
מאחורי העין הימנית נמצא הטונל של האדם, ודון חואן אחז בטונל של קסטנדה באמצעות הרצון שלו (של דון חואן), והשיג בו שליטה מתוך שהתבונן בה. כלומר, ככל הנראה, המבט של דון חואן כיוון את רצונו לאחוז בטונל השוכן מעבר לעינו של קסטנדה.
תימרון זה הוא הפעיל על קסטנדה כבר בפגישה הראשונה שלהם בתחנת האוטובוס שעל גבול מקסיקו ארה"ב, ושליטה זו היא שהניעה כנראה את קסטנדה אחר כך לצאת ולחפש את דון חואן במקסיקו כמה פעמים.

למה לחשוב שדרך האחיזה הזו תימרן דון חואן את קסטנדה לחפש אותו, כלומר, כנראה, הצית בו שוב ושוב את הדחף לחפשו?
כי הלוחם אינו משאיר דבר ליד המקרה.
.
שבת שלום.
================================
14.1.22

דון חואן: "אני לא מכבד הסכמים שהתקבלו בהעדרי"
=====================================
או, אני לא מכבד הסכמים שלא הסכמתי להם.
הסרטון הבא יכול להיחשב כהתחלה ליישום העיקרון הזה.
================================
15.2.22

לדוגמה: הורינו חתמו בלידתנו על הסכם עם המדינה, שנתנה לנו תעודת לידה, מספר זהות ושם, והורינו וכל הסביבה הבוגרת (אחינו המכשפים השחורים) שכנעו אותנו שזוהי הזהות שלנו, ושאנו נתינים של המדינה וכפופים לחוקיה, המיועדים לחלוב את האנרגיה שלנו.
כנאמר ב"יקוש עם הכפיל", האני האמיתי שלי הוא בלתי ידוע, הוא מסתורין, והוא גם לא נולד, ולכן אין לו תעודת לידה.
================================
שיר טפשי בגרמנית, אבל מתאים לחלאות. עשוי טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה