יש קטעים נכבדים שהכתיבה בהם נראית כמרושלת יותר מהדיבור שאותו היא אמורה להביא. אז קחו בחשבון שיהיו קטעים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להבינם.
בסוף ההרצאה קסטנדה מספר על פגישתו המאוחרת עם אביו, שנים רבות לאחר שנותק הקשר ביניהם. סיפור מאד מרגש.
לכדו את תשומת לבי
- היתרון הוא לדעת איך לנווט, איך להתיר אידיאליות לרגע. להשתמש בה שוב במקום אחר.
- את/ה תזכור מה אמרתי; עקפתי את המיינד שלי, ולכן עקפתי את שלך. זהו תמרון של מכשף. אנחנו לא מתַרגלים את זה בעולם היומיום בגלל ה"אני".
- הסיבה שדון חואן הסתכל עליי היא שבִּיל, שהכיר בינינו, עמד למות מהתקף לב. שנה לאחר מכן הוא מת. [...] כך, הוצגתי בפני דון חואן על ידי המוות עצמו. זה היה אות חשוב לדון חואן, כלומר מות השושלת אחריי.
- עבור המכשפים, לעולם חיי היומיום אין משמעות, מלבד כהסכם שנאלצנו לאמץ.
- אתה מקבל את מה שאתה נותן. מה שמכשפים מקבלים זה רגע של ייאוש. דון חואן נתן לי צמחי הזייה כדי להביא אותי לייאוש הזה. אם אנחנו לא נואשים, אנחנו לא נקבל מספיק - אנחנו מרומים. למה שננסה, אם אנחנו מאושרים בחיי היומיום שלנו? עד כה, לא הייתי מסוגל ליצור את תחושת הייאוש הזו אצל אחרים. או שיש לך את זה או שאין לך.
- כישוף הוא אמנות ביטול מערכת הפרשנות שמתרגמת את העולם לאופן שבו אנו רואים אותו. בטלו אותה ואנרגיה תזרום אליכם. המכשף מבטל מספיק זמן כדי [להיות מסוגל] לראות את זה. זה מה שהופך אותנו למכשפים.
- שאלתי אותו, "מה הקריטריון שלך להיות מת?" הוא אמר: "כאשר להיות בחברה או להיות לבדך הם היינו הך עבורך. תחשוב על זה רק כ[מצב]זמני, הוא אמר. כך לא תדאג. חשוב על 'זמניות של 50 שנה'".
- בלי שאמא שלנו חוותה אורגזמה ענקית כשנעשינו לעוברים, כולנו "זיונים משועממים". אז, לך תשאל את אמא שלך.
- החירות מוגדרת כיכולת לאפשר למודעות לצמוח במלואה.
- אנחנו במאבק מתמיד להצמיד את האנרגיה שלנו למרכז, ליותרת הכִּליה שלנו, שם היא הכי שימושית, אבל משהו כל הזמן נלחם כדי לפזר אותה לפריפריה.
=======================================
המאמר בקובץ נפרד
https://drive.google.com/file/d/1rTmmOCEoVkpK-WA2VgqidPd1TNrLVM8A/view?usp=sharing
עדיין לא הכנסתי את דוח"ות סדנה זו לקובץ המרוכז. אעשה זאת לאחר תרגום כל דוח"ות הסדנה. נדמה לי שיש עוד שנים.
קריאה נעימה ומחכימה
===============================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה