3 וחצי העמודים הראשונים ראויים לקריאה. החלק השני מיותר ואפשר, ואולי רצוי, לוותר עליו.
מתוך החלק הראשון:
לכדו את תשומת לבי
- מכיוון שלנשים יש את החיבור הזה מלידה, הן אינן מודעות אליו. נשים מקבלות כמובן מאליו שלפעמים הן יודעות דברים או משהו כזה, לכן הן בסופו של דבר מפקפקות בעצמן וחושבות "הו, איך יכולתי לדעת את זה? אני מדמיינת את זה". למעשה הן מתעלמות מהחיבור הזה שיש להן. לגברים, לעומת זאת, אין את חולית החיבור הטבעית הזו והם צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להשיג את החיבור הזה. נאי אמרה שמסיבה זו, ברגע שהם סוף סוף משיגים אותו הם מזהים אותו כמשהו מסדר אחר, הם לעולם לא מתעלמים ממנו ותמיד מעריכים אותו. זו הסיבה לכך שהיתרון של האישה אינו יתרון כלל. גברים נלחמים בטירוף כדי להגיע לאן שנשים נמצאות, אבל הם תמיד מעריכים את מה שהשיגו. נשים צריכות לעבוד כדי פשוט ללמוד להעריך ולסמוך על מה שהן כבר יודעות.
- היא אמרה שהאנרגיה שלנו נעה בכיוון אחד ואנחנו יכולים לקטוע את הזרימה הזו לרגע ולצאת ממה שאנחנו.
- הם גילו שככל שמספר המשתתפים בסדנה גדול יותר, כך קל יותר לכולם ללמוד את המעברים [הקסומים] ולזכור את התנועות ואת כל מה שנאמר.
- נאי אמרה גם שהתפקיד [פונקציה] המשני של איברי המין הגבריים הוא כוונה בלתי כפיפה. [זוהי אמירת הזהב מבחינתי במאמר זה, ואני מביא להלן את תגובתי אליה, שכתבתי אותה שם בהערת שוליים:
הצבעתי בזמנו על כך שבספרי הנשים (פלורינדה וטאישה) נעדר המושג "כוונה בלתי כפיפה" כמעט לחלוטין, מה שתומך בטענה הנ”ל. עם זאת, לדעתי, זה לא אומר שלנשים אין גישה לכוונה בלתי כפיפה, אלא שהיא לא נגישה להן בקלות כמו לגברים, בדומה לכך שהרוח/הכוונה, הנגישה לנשים באמצעות הרחם, אינה נגישה בקלות לגברים. אפרופו, על סמך דבריה לעיל של נאי, אני נוטה לחשוב שהנגישות של הנשים אל הרוח באמצעות הרחם משמעותה הנגישות שלהן לידע שקט, אשר מזוהה בציבור הרחב כאינטואיציה]
- ריקון האנרגיה שנגרם עקב המיקוד שלנו בדרישות ובשיגרות חיי היומיום (קליפה על המעטפת החיצונית?) הפך אותנו ללא מסוגלים או חסרי יכולת ללמוד התנהגויות חדשות ולעבד מידע חדש.
======================================
המאמר בקובץ נפרד.
https://drive.google.com/file/d/1-7nrx4KgJri4vD8vXGWf9DEFmC0LvadZ/view?usp=sharing
לא צירפתי אותו (ואת קודמו) לקובץ המרוכז עדיין. אעשה זאת כנראה אחרי המאמר הבא שיהיה הסדנה האחרונה ל-1998.
קריאה נעימה חמחכימה
============================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה