יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

על ההכרח להאמין



שיר יפה מ-1973.
Barry White - Never Gonna Give You Up


והגירסה הג'אזית היפה של וויט אחר - Peter White


בווידאו, בערך באמצעו, ישנם צילומים של כנסייה ענקית ומפוארת ביותר במילנו.
מה אמר דון חואן על מבנים כאלה?
לא בטוח שאני מדייק: אנדרטאות לחשיבות העצמית של האדם.

******

הפעם אני מתחיל במוסיקה ובשאר פרפראות. למנה העיקרית אגיע מאוחר יותר (למי יש ראש להתעמק בדברים הכבדים האלה).

הציור הבא הוא, כפי הנראה, ביטוי אמנותי ל"דרך עם לב", אם כי ללב אין ככל הנראה ביטוי בציור.
אני הייתי ממקם את ההלך על קו האמצע, קו ההפרדה של הכביש, כי הלב הוא איפה שהוא באמצע, לא בשוליים, לא?
אני גם נוטה לחשוב שהדרך עוברת דרך הנשר ולא לידו ("לעבור דרך עין הדרקון" - טאישה אבלאר).


אני הולך לדבר בפוסט זה על עניינים מתוך הפרק "החובה להאמין", או "ההכרח להאמין" - Having to Believe - שב"סיפורי עוצמה".
בעברית תורגם בצורה לא מדויקת ל"הצורך להאמין".
עד שיעלה רצון מלפניי (מאיזור הפופיק), נאזין למוסיקה טובה.


הפוסט כולו יהיה בתחום ההערות והתוספות.


**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות

31.10.17
בדקתי לגבי האמירה אודות האנדרטאות. זכרתי נכון. הנה היא, לקוחה מ"כח השקט", ממש קרוב מאד לסוף הספר (עמודים 221, 222)
בבסיס הדחף לבניית המונומנטים האלה עומדת הנטייה לטקסים: הטקס כפה על האדם הממוצע לבנות כנסיות ענקיות שהן אנדרטאות לחשיבות העצמית


"Of course, there is a dark side to us," he said. "We kill wantonly, don't we? We burn people
in the name of God. We destroy ourselves; we obliterate life on this planet; we destroy the earth.
And then we dress in robes and the Lord speaks directly to us. And what does the Lord tell us?
He says that we should be good boys or he is going to punish us. The Lord has been threatening
us for centuries and it doesn't make any difference. Not because we are evil, but because we are
dumb. Man has a dark side, yes, and it's called stupidity."
I did not say anything else, but silently I applauded and thought with pleasure that don Juan
was a masterful debater. Once again he was turning my words back on me.
After a moment's pause, don Juan explained that in the same measure that ritual forced the
average man to construct huge churches that were monuments to self-importance, ritual also
forced sorcerers to construct edifices of morbidity and obsession. As a result, it was the duty of
every nagual to guide awareness so it would fly toward the abstract, free of liens and mortgages. 

========================= 
1.11.17
עוד הערה לגבי הנושא הקודם, אותות הרוח.
ראינו שמערבולת אוויר היא אחד הסימנים הנפוצים לנוכחות הרוח בעולמו של קסטנדה. העליתי את ההשערה שייתכן וגם במקרים שבהם מדובר על משב רוח פתאומי- gust- זהו בעצם מערבולת אוויר שלא אובחנה ככזו, או שבחר הכותב שלא לציין זאת.
ציפור הטרף בז - falcon - שכמדומני לעתים תורגמה בספרים כנץ, מופיעה כאות של הרוח במקרה שבו הצביעה הרוח בפני הנגואל אליאס על חוליאן הצעיר כמועמד לתפקיד הנגואל הבא. אז צלל הבז פעמיים: פעם כמעט פגע בכובעו של הנגואל, ופעם כמעט פגע בראשו של חוליאן. 

בז מופיע בעוד מקום בספרים כאות ברור מצד הרוח:
הבז הלבן החמקן שקסטנדה רדף אחריו במשך חודשיים כילד, וכשסוף סוף מצא את עצמו מאחורי הבז, בתחתית העץ שעליו הבז עמד, הוא כיוון את רובהו, אבל אז חלף בו רעד (יראה?) והוא קם והסתלק משם מבלי לבצע את הירי.
קראתי עכשיו שוב את הקטע. באותה סצנה שבה הוא שכב מתחת לעץ וכיוון אל הבז, הופיע..... פרץ של רוח.
ייתכן ויש בסיפור זה גם את מוטיב ייקוש היוקשים, לצוד את הצייד. קסטנדה עקב אחרי הבז ולמד את אורחותיו.

במקרה של גילוי חוליאן לא נאמר שהבז היה לבקן, אבל אם הוא לא נראה מוזר (כלומר לבקן) לפחות התנהגותו הייתה מוזרה (הצלילות בסמוך מאד לשני האנשים).
לדעתי, בשני המקרים מדובר בליבות מופשטות של הכישוף.
הראשון היה: המוות נמצא בשטח המת שלך וצד אותך (בשלבים, כי גם המוות הוא עניין כמותי, ולא מצב הפוך למצב חי).
השני הוא "התגלות הרוח" עבור חוליאן. ייתכן ועבור הנגואל אליאס זוהי ליבה אחרת, או אספקט אחר של אותה ליבה.

בדקתי כרגע את המופעים של המילה "בז" בספרי קסטנדה (יש לי קובץ שמכיל  כמעט את כל הספרים, כך שיכול להיות שזה לא ממצה במאה אחוז). המקום הנוסף היחיד שבו מופיעה המילה "בז" הוא בשמו של בריון בשם מר פלקון (=בז) שהיה בשירותו של גנגסטר שניצל את יכולתו הייחודית של קסטנדה הילד במשחק הביליארד. השם "מר פלקון" חוזר לא מעט פעמים באותו סיפור (ב"צדו הפעיל") ואני תוהה אם אין כאן רמז סמוי.
אחד המשפטים שם צד את תשומת לבי באופן מיוחד.
הגנגסטר אומר לקסטנדה:

"Mr. Falcon has been guarding you for months," he said. "All I need to tell you is that Mr.
Falcon uses all his force to protect you, but he could do the opposite with the same strength."

מזכיר לי שהרוח יכולה להציל אותך, אבל גם להרוג אותך.
וזה מזכיר לי שגם יהוה ניסה לחסל את משה:
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.




מקום נוסף שבו מופיע "בז", אם כי לא בדיוק, הוא ב"להתעורר אל החלום", עמוד 50. שם מספרת אספרנסה לפלורינדה החניכה שמורתה של אספרנסה יכלה לקיים 200 חלומות, בין היתר היא יכלה להיות ינשוף, וגם hawk, שזה כנראה לא מין ספציפי, אלא כינוי למשפחה שלמה של עופות דורסים: ביניהם: בז, נץ, דיה...

ייתכן ובז הוא אחד היצורים שהתודעה שלהם היא מהסוג הענברי, כמו של האדם. כזכור ישנם שלושה סוגים שונים של מודעות, ולדעתי כל היצורים שהמכשפים בשושלת של קסטנדה לובשים את דמותם הם בעלי סוג מודעות כזה, כגון עורב, קויוטה.
אני מסייג את הטענה כי הממרה את המוות פעיל מאד בשושלת, ואני לא בטוח שהוא הגביל את עצמו בעניין זה.
========================= 
1.11.17


ציורים אחדים של Carol Sabo




========================= 
2.11.17

לכבוד חגיגות בלפור,
הלורד בלפור מבקר בטכניון בחיפה, 1925. 
בניין הטכניון הישן שבהדר, כמובן.



בניין מקסים. לדעתי הוא לא אנדרטה לחשיבות העצמית של האדם, בעיקר משום שאיננו מבנה המשמש לצרכים דתיים.
נדמה לי שהפקולטה לאדריכלות המשיכה לשכון בבניין זה עשרות שנים אחרי שהטכניון כבר עבר לכרמל.
הרחוב הסמוך היורד מהכרמל בתלילות נקרא רחוב בלפור. כנער עברתי שם יום יום במשך שנים  מבלי להכיר את ההיסטוריה של השם, היה זה באותו הזמן שבו השיר הנ"ל של בארי וויט נשלח לשוט על גלי האתר.

קראתי שבשנותיו הראשונות של הטכניון בהדר, רבים מאנשי הסגל שאפו לכך ששפת הלימוד הרשמית של המוסד תהיה גרמנית.
מעניין מה היו ההשלכות אילו היו מצליחים בכך. מי יודע, אולי היו מלמדים בבתי הספר גרמנית כשפה שנייה.

========================= 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה