שומע תפילה

מתוך "מעבר המכשפים":

"What did you make me shout for?" I muttered, straightening up against the wall. 
"We were trying to catch the attention of your double," Nelida said.
[…]
"What you and I want to do with all this shouting," she went on, "is to catch the attention, not of the visible reality, but rather the attention of the unseen; the force that is the source of your existence; a force that we hope will carry you across the chasm."

(פרק 16)

אחת המסקנות מהמשפטים הנ"ל היא שקריאה זו נשמעת בשני העולמות: החושי הרגיל של הצועק, וברמת הכפיל, הרוח. כלומר, מדובר כאן, אם כן, בהאצלות המשותפות לשני העולמות, כלומר זהו תחום חפיפה שלהם.

נתקלנו כבר בתחום של חפיפה בין העולמות המקבילים, היכן?
השאלה קלה ואני אענה עליה (כי היא קלה).
היא קלה כי התשובה מרומזת בשאלה:
תחום החפיפה הוא מה שקרוי "האיזור שבין הקווים המקבילים". אמירה מפורשת לכך נמצאת (לפחות) בפרק המסתורי שנוסף ל"מתנת הנשר" במהדורה הספרדית בלבד, "שישה פסוקי הסבר", פרק אשר ניתן לקריאה בתרגום לעברית באתר הוצאת טולטק.

הנה הקטע:

"שני הקווים התוחמים את שתי רמות הקשב, ואוטמים אותן בנפרד, ידועים לרואים כ"הקווים המקבילים". אלה אוטמים את שני סוגי הקשב באמצעות העובדה שהם פרושים לאינסוף, מבלי לאפשר את חצייתם, אלא על ידי חירורם.
בין שני הקווים קיים שטח של מודעות ספציפית שהרואים מכנים לימבו, או העולם שבין הקווים המקבילים. זהו מרחב אמיתי בין שתי רמות-סדר (או פקודות - orders) עצומות של האצלותיו של הנשר; האצלות הנמצאות בתחום אפשרויותיה של המודעות האנושית. אחת מהן היא הרמה היוצרת את העצמי של חיי היום-יום, והשנייה היא הרמה היוצרת את העצמי האחר. מכיוון שהלימבו הוא אזור מעבר, שני השדות של ההאצלות נפרשים שם זה על גבי זה."
(פרק 6)

בהמשך גם מתוארת ההדרגתיות של התפישה בתנועה באיזור זה. בתחילת האיזור התפישה קרובה מאד לתפישה הרגילה, וככל שמתרחקים היא נעשית זרה יותר ויותר.

האם יש, להבדיל, האצלות בעולם הקרוי "פיסי" שאינן נגישות לכפיל, לרוח?
דוגמה מוחשית לכך אני מוצא ב (התשובה בצבע לבן בשורות הבאות. יש לגרור את העכבר עליהן)
המעבר הראשון של קסטנדה בשער החלימה הראשון, כמדומני. בו הוא הגיע לעיר הנראית כעיר מזרח אירופאית. דון חואן אמר שהוא אמנם ליווה את קסטנדה, אם כי הוא לא ראה מה שקסטנדה ראה.
בתקווה שזיכרוני אינו בוגד בי. בהמשך אביא ציטוט לזה. 
כלומר, האצלות הקשורות בתפישה הויזואלית.

שומע תפילה

נסיים בשיר במלוא מובן המילה. 

הזדמנות אחרונה לאהבה.

מדוע הזדמנות אחרונה, הרי הארץ (Earth) תמיד כאן.

שבת שלום.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

*

הערות ותוספות

17.5.19

טעיתי, אבל טעות זניחה. זה לא היה במקרה של חבטת הנגואל שהביאה את קסטנדה לעיר הצפון אירופאית, כמסופר באמנות החלימה בפרק על השער הראשון של החלימה, אלא במקרה דומה, בו דחף אותו דון חואן דרך שתי דלתות של משרד נסיעות וקסטנדה מצא את עצמו בַּשוּק, אבל ככל שאני זוכר היה זה ביום אחר מהיום שבו הוא נדחף.

המקרה מתואר ב"סיפורי עוצמה". הנה קטע ממנו הרלוונטי לדיון שלנו:

"What was there in that scene, don Juan? What was so important?" 

"I don't know. It wasn't happening to me." 

"What do you mean?" 

"It was your experience, not mine." 

"But you were with me. Weren't you?" 

"No. I wasn't. You were alone. I repeatedly told you to watch everything, because that scene was only for you." 

"But you were next to me, don Juan." 

"No. I wasn't. But it's useless to talk about it. Whatever I may say doesn't make sense, because during those moments we were in nagual's time. The affairs of the nagual can be witnessed only with the body, not the reason." 

"If you were not with me, don Juan, who or what was the person I witnessed as you?" 

"It was me and yet I wasn't there." 

"Where were you then?" 

"I was with you, but not there. Let's say that I was around you but not in the particular place where your nagual had taken you." 

"You mean you didn't know that we were at the market?" 

"No, I didn't. I just tagged along in order not to lose you."

[...]

thanks to don Juan's knowledge, whatever it may have been, I had landed in all my material corporeality inside the market.

(פרק 6, כיווץ הטונל)

השורה האחרונה שבציטוט מספרת שבעקבות הדחיפה הוא הגיע אל השוּק בגופו הפיסי. כלומר סצנת השוק הייתה מציאות פיסית חושית, ולכן לדעתי הנגואל לא ידע את הנתונים החושיים שידע קסטנדה.

למה?

כי ההאצלות של הרוח/הכפיל וההאצלות של העולם הפיסי נבדלות אלה מאלה, אם כי בין שני העולמות ישנה חפיפה, באיזור שבין הקווים המקבילים.
לא מדויק, הפוסט טוען שצלילי הצעקה עשויים להישמע על ידי הכפיל/הרוח, כלומר הצעקה נמצאת בשני העולמות. זה לא אומר שצלילים מכל סוג שוכנים בשני העולמות, כי דון חואן מבקש שקסטנדה יספר לו על מה שראה וגם על מה ששמע:

I described the little bit I remembered. He wanted to know if I had witnessed any features of the sky, such as daylight, clouds, the sun. Or if I had heard noises of any sort. Or if I had caught sight of unusual people or events. He wanted to know if there had been any fights; or if people were yelling, and if they were, what they had said.

  

הערת אגב,
ראוי לדעתי לשים לב לפרט נוסף בקטע הנ"ל: הנגואל היה באותו זמן סביבו.

לדעתי הנגואל/הכפיל נמצא מסביב לפקעת. תמיכה קלה לזה יש במקרה שבו דון חואן אומר לקסטנדה שהנצח (Eternity) נמצא שם, שם, שם ומצביע לכל עבר, כלומר הנגואל מקיף את הפקעת ולכן נמצא מסביב לה בכל כיוון.


אפרופו הצעקה של טאישה,
מה הקשר בינה לבין "ממעמקים קראתיך יַה"? (תהילים)

======================== 

18.5.19

מקרה אחר, מהספר של טאישה, ממנו אפשר להבין, לכאורה, שהנגואל דווקא יודע מה קורה בעולם הפיסי:

 "I also grabbed your ethereal body and tied an energy line around it," he said: "From that day on, I've always known where you were. "Yet it has taken me five years to get you in a position where you would listen to what I have to say." 

For the first time, what he was saying registered. I stared at him incredulously. "You mean you've known where I was all the time?" I asked. 

"I've been tracking your every move," he said definitely. 

"You mean you've been spying on me." The implications of what he was saying were slowly rising to the surface. 

"Yes, in a manner of speaking," he admitted. 

"Did Clara also know I lived in Arizona?" 

"Naturally. We all knew where you were." 

(פרק 14)

לדעתי, הוא והחבורה ידעו, כי כנגואל הוא מחבר בין ימין לשמאל ובכך הוא מאפשר הגעה מהכפיל לגוף הפיסי. הכפיל לא יודע מה חווה הגוף הפיסי (לדעתי), אבל הנגואל, בגלל מבנהו המיוחד, מאפשר את המעבר מהאחד לשני, בעצם מאפשר לאחרים לדעת זאת. במקרה זה למורתה (אמה האנרגטית) נלידה.

במקרה הנ"ל של ההגעה לשוק, לא היו מעורבים אנשים אחרים, ודון חואן נשאר עם הכפיל, שלא ידע היכן מסתובב קסטנדה.

נקודה אחרת בקטע הנ"ל הרלבנטית לדיון הקודם אודות המאבק שבין שתי המערכות: הרוח והמערכת הטפילית המתנהל על גבנו (בחַזֵנוּ):

אחרי שהוא קשר סיב אנרגטי סביב הכפיל שלה, עדיין לקח לו 5 שנים להביא אותה למצב שתקשיב לו, כלומר לקול הרוח, למיינד האמיתי. זה נותן מושג עד כמה חלש בנו קולו של המיינד האמיתי.

======================== 

18.5.19

ממעמקים קראתיך....

"I want you to say 'intent' three or four times or even more, but bring it out from the depths of you." 

"From the depths of me?" 

"Allow the word to burst out from your midsection loud and clear. "In fact, you should shout the word 'intent' with all your strength."

(פרק 16)

מהו ה- midsection ? הלב, הרחם, נקודת האמצע של הגוף שקסטנדה ממש מדד במדויק את מקומה? 

כמה שורות משם, בהמשך

"Shout as loud and as many times as it's needed." 

"How will I know when to stop?" 

"You stop when something happens, or when I tell you to stop because nothing has happened.

איך נגמר תרגיל הצעקות:

 I kept on repeating it; each time with more vigor. My voice became not deep but shrill and loud, until I shocked myself into a near faint with a hairraising scream that wasn't my own; and yet I had heard it before. It was the same shrill noise I had heard the day Clara and Manfred had dashed into the house; leaving me under the tree. I began to shiver, and became so dizzy that I slumped down on the spot and leaned against the door frame.

(שם)

הצעתי לאחרונה שהקריאה הזו היא דרך של האני הקטן לחבור אל הכפיל, אבל עצם ההחלטה לעשות זאת היא לא של האני הקטן, אלא ביטוי לעוצמת קול הרוח במאבק על גבך.

מצד שני, בעשייה זו יש מרכיב חשוב של הסכמה של האני הקטן, הסכמה שכל כך הרבה פעמים עמלים דון חואן ואנשיו להשיג אותה מהחניכים. תמיד מתוך הסבר אמיתי אבל.... חלקי. כלומר, יש כאן תמיד מרכיב של הולכת שולל.

======================== 
19.5.19

חומר למחשבה

7 שערי חלימה, ו-7 השערים של הכפיל בגוף (שערי הכפיל מופיעים בספר של טאישה).
לכאורה הם אמורים להיות היינו הך, כי לפתיחת שערי הכפיל ולמעבר בשערי החלימה אמורה להיות אותה תכלית: שחרור הכפיל מהגוף.
האם שערי החלימה ממוקמים באותם פתחים בגוף הפיסי הקשורים לכפיל?

הנה קטע שבו הנגואל מסביר לטאישה על הפתחים.

"In order to activate the soft body, you have to first open certain body centers that function like gates," he continued: "When all the gates are open, your double can emerge from its protective covering. "Otherwise, it will forever remain encased within its outer shell." 

(פרק 12)

בהמשך הספר אמיליטו מצביע, נוגע, בפתחים אלה. (פרק 20)

לדוגמה: האם הוואגינה הקוסמית נמצאת בשער השלישי של הכפיל הממוקם באיברי המין? או אולי הרביעי? שלפי אמיליטו הוא השער החשוב ביותר.
======================== 
19.5.19

דיברתי על הוואגינה הקוסמית כאילו הייתה אחד משערי החלימה ואף אחד לא צעק.
זה לא מפתיע שאף אחד לא צעק, כי אף אחד מסתובב בבלוגים אחרים :)
בכל מקרה, אני נוטה לחשוב שהיא אחד השערים.

אחת התובנות החצי-טריביאליות תהיה לומר ששבע שערי החלימה ושבע הפתחים של הכפיל הם אותו דבר, אבל מנקודות מבט שונות: של חולמות לעומת של יוקשות.

תובנה קטנה בקשיש (שלא תתלוננו שאתם לא מקבלים פה משהו): מסלול התנועה משער לשער (פתחי הכפיל) הוא מלמטה כלפי מעלה, מהבוהן השמאלית ועד לקדקוד הראש. יש לזה דמיון רב לטענה שכאשר המודעות שלנו מתחילה להצטבר היא, ככיסוי של הפקעת, מתחילה לטפס מגובה הבהונות כלפי מעלה.

נ.ב
אין בקשיש בעולם הטולטקי. לכל מתנה יש מחיר והמטבע הוא אנרגטי.
======================== 
20.5.19

תמיכה קלה לטענה שהצעתי, ש-7 שערי החלימה הם 7 הפתחים בגוף הפיסי עבור  הכפיל, אפשר להפיק מהציור הבא. הוא צויר על ידי הנגואל מיכאל קרלמן. האיש חי בישראל וכפי הנראה יש לו חבורה. הוא פרסם שני ספרים כמדומני (לא קראתי) ויש לו סדרת ראיונות ביוטיוב ודף בפייסבוק.
הציור הוא של פקעת הסיבים.
יש לי ספקות לגבי נכונות הציור, או לפחות לגבי עניינים מסוימים בו, לכן אני רואה בהסתמכות על הציור תמיכה קלה בלבד.
מיקום מספר 9 בציור הוא באיזור הבוהן השמאלית, ובמקרא שמשמאל כתוב  שזהו השער(ים) הראשון של החלימה.
אכן בבוהן השמאלית מצוי השער הראשון של הכפיל (על פי הספר של טאישה).

======================== 
20.5.19

ציור נוסף של הפקעת על ידי הנגואל קרלמן.
האיזור הכהה בתחתית הציור הוא כנראה הים האפל של המודעות.
לעיונכם :)

========================