איכויות חסרות אחיזה

נתחיל בדוגמה על דרך השלילה, אהבה לא טהורה, אהבה המבקשת הדדיות...

הפוסט הזה יעסוק, בין היתר, באהבה טהורה שהיא הרבה יותר טהורה מאהבה לא אגואיסטית (חסרת אינטרסים).

***

מכיוון שאתם עסוקים עד מעל לראש בהתעמקות בדיאגרמה האחרונה שהעליתי כאן, לכן אשתדל לעסוק בעניינים "קלים", על גבול הפרפראות :)
.
כידוע, אחד הכינויים של הנגואל הוא "המופשט".
אני רוצה להציע שמדובר באיכויות-חסרות-מושא הבאות.

- אהבה טהורה

- מודעות טהורה ( = זוהר ענברי טהור)

- קיום טהור

- כוונה טהורה.

למיינד שקיבלנו במתנה קשה לחשוב על הפשטה כזו. תנו לו לתת שמות לכל חי :) "לתת בהם סימנים", לסווג סיווגים, להבחין בין יקינתון מצוי לשאינו מצוי...

לגבי האהבה הטהורה, רק משום שציינתי אותה בהתחלה, מדובר בהרבה יותר מאהבה חסרת אינטרסים: באהבה ללא מושא.

האם זו אהבה המופנית אל עצמה (לא אל הסוביקט האוהב)?

ייתכן.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

*

הערות ותוספות

1.12.19

אני נזכר כרגע שאיפשהו, בשיר, בספר, בסרט.... לך תזכור, נתקלתי באמירה שנאמרה ברוח של הטחה: שמישהי התאהבה בהתאהבות עצמה.

הטחה כנגד הפשטה, אנו יכולים לשער מיהו המיינד המטיח.

===============

2.12.19

מחשבה (מטיבן של מחשבות שהן עשויות להיות נכונות או מוטעות) ================== כיוון העיניים שעושה הנגואל לחניכיו בתחילת דרכם *, מציב אותם על דרך הקרויה "דרך עם לב", לאורכה, במימד האנרגטי שלה, מניע הנגואל את נקודת המאסף שלהם**, ככל הנראה בקו ישר***. * ראו "הטבעת השנייה של העוצמה". הכיוון נעשה על ידי החזקת הצוואר בזווית מסוימת לכיוון הרגיל, לחזית הגוף. ** כידוע הרוח (הנגואל) היא שמניעה את נקודת המאסף *** הצעתי באחד הפוסטים שזהו הקו העובר מהאיזור שמאחורי השכמות אל הפירצה שמול הטבור ועובר דרך הלב. ללא תלות בנכונות הטענה של הפוסט, חומר למחשבה: האם כיוון העיניים הנ"ל הוא הסיכוי המינימלי שאותו מעניק הנגואל?

שתי הערות

------------- 1. רק לצורך הדגשה: כיוון העיניים מציב את החניכים על הדרך-עם-לב שלהם.

2. למי שמתעניין בזווית המדויקת של הסטת העיניים לכיוונם החדש, לדעתי:

כנראה 60 מעלות שמאלה. נימוקים יסופקו מחר.

===============

3.12.19

הנימוק לזווית ההסטה של העיניים שמאלה:

מתוך "הטבעת השנייה של העוצמה":

At the beginning of my apprenticeship, he once built two small fires in the mountains of northern Mexico. They were perhaps twenty feet apart. He made me stand another twenty feet away from them, holding my body, especially my head, in a most relaxed and natural position. He then made me face one fire, and coming from behind me, he twisted my neck to the left, and aligned my eyes, but not my shoulders, with the other fire. He held my head in that position for hours, until the fire was extinguished. The new direction was the southeast, or rather he had aligned the second fire in a southeasterly direction.

(מתוך הפרק הראשון)

אם כן, קסטנדה ושתי המדורות יצרו משולש שווי צלעות, ובמשולש כזה כל זווית היא בת 60 מעלות.

יש מקום לחשוב שהכיוון המקורי, ההתחלתי, של עיניו היה דרום-מערב, מכיוון שהמצב החדש, לאחר תפנית של 60 מעלות, הוא דרום-מזרח, אבל אני נוטה לחשוב שהכיוון המקורי שלו, ושל כולנו, הוא צפון (ואולי צפון-מערב), כי הזמן מגיע מהדרום (או דרום-מזרח) ואנו מביטים עליו בהתרחקו, לא בהתקרבו כמו המכשפים (ראו "מתנת הנשר"). 60 מעלות מצפון-מערב שמאלה מביא אותנו אל המערב, הוא הכיוון של הכוונה (הבית של סילביו מנואל).

הכיוון הדרום-מזרחי של המדורה הוא הכיוון אל בית הנגואל, והוא שימש כאן ככח עזר, על פי הצעתי, לצורך הסטת המבט.

ייתכן שאני טועה ואפילו מדבר שטויות.

===============

3.12.19

קצת תרבות

=======

שיר יפה. בהמשך אחבר אותו ואת השיר הנ"ל של מרווין גיא עם המנטרה של הלוחם ("אני כבר נתון בידי הכוח השולט בגורלי"...)

חוֹלֶקֶט – אוּרי קָרין

 זֵכֶר

אֲנִי זוֹכֶרֶת מִי אֲנִי

אֲנִי זוֹכֶרֶת מִי אֲנ

אֲנִי זוֹכֶרֶת מִי אֲ
אֲנִי זוֹכֶרֶת מִי
אֲנִי זוֹכֶרֶת מ
אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֲנִי זוֹכֵר
אֲנִי זוֹכְ
אֲנִי זוֹ
אֲנִי ז
אֲנִי זוֹכֶרֶת כְּשֶׁהיא הִפְסִיקָה לִהְיוֹת רַק אוֹת
אֲנִי זוֹכֶרֶת יֵשׁ לוֹ מִכְנָסַיִם/ מַגִּיעוֹת/ אִם יִפְּלוּ/ אָז יִרְאוּ לוֹ אֶת הַ
אֲנִי זוֹכֶרֶת כְּלֵי
אֲנִי זוֹכֶרֶת בָּעַיִן
אֲנִי זוֹכֶרֶת נִשְׁבַּר לִי הַ וְ־יַא וְ־אַל תִּהְיֶה
אֲנִי זוֹכֶרֶת גַּם יַא מוֹצֵץ וְ־יַא אוֹכֵל
אֲנִי זוֹכֶרֶת מָה יֵשׁ לָהּ זֹאתִי דָּחוּף צְרִיכָה לְקַבֵּל
אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹ שֶׁמַּמְצִיאָה?
אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹ שֶׁמַּזְכִּירָה?
אֲנִי זוֹכֶרֶת יֵשׁ מִזַּיִן
אֲנִי זוֹכֶרֶת מֵהַזַּיִן.

ניתוח מעניין של השיר יש כאן  וַתִּקרא | איבר ההיזכרות

===============

3.12.19

הנוסחה, מעין מנטרה, שקסטנדה קיבל מסילביו מנואל לזמנים שבהם המשימה תהיה מעל לכוחותיו. נוסחה לעידוד. בעבר קראתי לה "ההימנון".

הנה התרגום בספר:

כבר מסרתי עצמי לכוח המושל בגורלי איני דבק במאום כדי שלא יהיה עליי לגונן על מאום אין בי מחשבות כדי שאוכל לראות. איני ירא ממאום, כדי שאוכל לזכור את עצמי פנוי וקל אחמוק על פני הנשר לחופשי

הנה המקור שבספר. הוא מופיע בספר פעמיים באנגלית ופעם בספרדית.

טוב שיהיה המקור תחת עינינו.

I am already given to the power that rules my fate. And I cling to nothing, so I will have nothing to defend. I have no thoughts, so I will see. I fear nothing, so I will remember myself. Detached and at ease, I will dart past the Eagle to be free

הצעה שלי לניסוח תמציתי יותר של הנוסחה הזו: סילוק הסברים שצריכים להישאר ברקע הדברים, אבל אינם חיוניים לנוסחה המילולית. הסברים כמו: בידי מי אני נתון (השולט בגורלי), אם אני מרוחק ממשהו אז ברור שאני פטור מלהגן עליו, מדוע לוותר על מחשבותיי (כדי לראות), הפחד הוא אחיזה באני השקרי החוצץ בינינו לבין האני האמיתי. את השורה האחרונה השארתי ללא קיצוץ, למרות שעל פי שיטת הקיצוץ היה צריך לקצצה, משום שהיא כמיגדלור המסמן את היעד הכללי. ההצעה כוללת פרשנות: לדוגמה: ההסברים הנ"ל, ושהכוח השולט בגורלי הוא הרוח, למרות שעל פי הספר נאמר שהנשר הוא השולט בגורל של כולם. על כן היא נתונה לביקורת. . אני כבר נתון בידי הרוח אני מרוחק וזר לַכֹּל אני מרוחק וזר למחשבותיי אני מרוחק וזר לעצמי מרוחק ורגוע אחמוק-כחץ מהנשר אל החירות. . ההצעה מדגישה את האחיזה ברוח ואת חוסר האחיזה (הריחוק) בכל השאר.

===============

4.12.19

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב - איך אומרים זה בטולטקית? :) . ההצעה שלי: לבי בארץ ובשמש ואנוכי על פני האדמה. (גַלוּת פני האדמה)

===============

5.12.19

שיר עם ניחוחות חריפים ונעימים של שנות ה-60.

משנת 1965

יהיה צורך בנס

אבל העולם פלאי, אם רק נהיה ערים לפלא.

פעם, לפני שנים רבות, אמרתי למורה לגרמנית בַּאוּנִי (אוּנִי - השם הסלנגי לאוניברסטה בגרמניה. השם המלא: אוּנִיבֵרְסִיטֵט) שאני עושה נסים. הוא הביט בי בתמיהה. הסברתי לו שרק נס יאפשר לי לעבור את הבחינה.

דִי ווֶלְט אִיסְט ווּנדֵרְבַּר.

===============

5.12.19

עוד הצעה לגבי לבי במזרח וגו': לבי בדרום מזרח, ואני תקוע עם המבט לצפון מערב. למי שיש בעיה עם הלב הנמצא בשני מקומות, כפי שמציעה ההצעה הראשונה, צריך להיזכר במשהו אחר דומה: "אחד אלוהינו, שבשמיים ובארץ". ("אחד מי יודע") שימו לב שהאחד הזה נמצא בדיוק במקומות שלבי אינו נמצא בהם !!!
(הארץ של האחד היא פני האדמה, והארץ של לבי היא בטן האדמה: הגיהינום הרותח)
===============
5.12.19

לגבי איברי חלימה,
כדאי להזכיר שזיכרונות אצורים בגוף. חלומות, לדוגמה, אצורים במקום אחר מאשר התנסויות העירות.
ובאיזה מקום אצורים זיכרונות הנגואל בגופה של פלורינדה?
לא במקרה באיזור שבין העירות והחלימה.
===============