מפתח היוקשים - דו המשמעות של הכרזותיהם(הן)

עדיין בשיעור שהנהר הגועש נתן לדון חואן.

הקטע הבא לקוח מ"כח השקט" עמוד 201 בחצי התחתון.

First, the nagual Elias explained to don Juan that sound and the meaning of words were of supreme importance to stalkers. Words were used by them as keys to open anything that was closed. Stalkers, therefore, had to state their aim before attempting to achieve it. But they could not reveal their true aim at the outset, so they had to word things carefully to conceal the main thrust.

The nagual Elias called this act waking up intent. He explained to don Juan that the nagual Julian woke up intent by affirming emphatically in front of his entire household that he was going to show don Juan, in one stroke, what the spirit was and how to define it. This was completely nonsensical because the nagual Julian knew there was no way to define the spirit. What he was really trying to do was, of course, to place don Juan in the position of silent knowledge.

After making the statement which concealed his true aim, the nagual Julian gathered as many people as he could, thus making them both his witting and unwitting accomplices.

מכיוון שהרוח שומעת אבל כך גם המערכת הטפילית (באנלוגיה: גם כוח החילוץ וגם הסוהר), הפתרון הוא שימוש בדו משמעות. השימוש צריך להיות מחושב מאד:

"to word things carefully to conceal the main thrust"

הנגואל אליאס הסביר שהנגואל חוליאן הכריז לפני כולם שהוא עומד להראות לדון חואן בבת אחת מהי הרוח ואיך מגדירים אותה (it), אבל, הוא אומר, זו שטות, כי אי אפשר להגדיר את הרוח. כזכור, הרוח היא מעבר לתחביר.

המשמעות שרואה המיינד במילים היא כזו שלא מאיימת עליו. המיינד של דון חואן ושל הקהל חשב שהולך להיות כאן שיעור לשוני, הגדרה של מושג, ולכן הוא היה נינוח, לא עמד על המשמר (כטוב לבו באוכל, ביין, במוסיקה, בבדיחות...). ואז, כשהנגואל חוליאן השליך את דון חואן לנהר הגיע הזעזוע וההלם נוכח המעשה השטני.

המשמעות המוסווית, כפי שאמר הנגואל אליאס, הייתה להביא את דון חואן למקום הידע השקט.

אני משער שדו-המשמעות מסתתרת במילה define. המובן הרגיל שלה הוא להגדיר במילים. המובן הקדום שלה (אחד מהם, כנראה) הוא de-fine, כלומר שלילת הסופיות, ביטול גבולות, כלומר שחרור; שחרור של הרוח מהעמדה הקבועה שלה.

אם כן, מה סגור במקרה הזה?

לדעתי, הדרך אל הידע השקט.

הערת אגב לפוסט: ממקומו של הידע השקט ניתן להבחין ברוח; בכוונה הנמצאת בתשתית העולם הרגיל שלך, ובכוונה האחרת שבתשתית עולמו של הכפיל שלך.

אנלוגיה שלי, בתקווה שתבהיר את כוונתי:
עד שלא תסובב את מבטך לא תדע שהעולם הנראה הוא פונקציה של מבט עיניך (מבט = הסתכלות + כיוון).
הנמשל: כל עוד רק עולם אחד מוכר לנו, לא נוכל להבחין בכוונה שבתשתיתו.

שתי דוגמאות, דווקא לא טיפוסיות, להכרזות דו משמעיות:
- הכרזתו של דון חואן על שמו בפגישה הראשונה שלו עם קסטנדה.
- הכרזת טאישה אבלאר על שם שונה בכל פעם שהיא לובשת אישיות אחרת (ראו בראיון איתה, מתורגם באתר הוצאת טולטק). הדו-משמעות המסתתרת בדוגמאות אלה, לדעתי, היא בכך שההכרזה כלפי השומע איננה בעלת אותה משמעות עבור המשמיע. כפי שאומרת טאישה: זוהי הכרזה על חלום חדש (אחר) שהיא בוחרת בו.

הספרים מלאים באמירות דו משמעיות: אמירה שמובנת בצורה אחת על ידי המיינד, צד ימין, ואחרת על ידי צד שמאל.

אנסה להביא כמה דוגמאות מאוחר יותר בתגובות.

**************

 הוצאת טולטק

www.toltec.co.il

הערות ותוספות

14.2.20

מה לוכד אותנו בעצמנו?

או

דון חואן בנהר הגועש - התמצית

=================

איסוף קהל גדול נועד לשחרר את דון חואן מהטונל (עיין ערך "הוצאה מהקהל" :) )

שחרור זה התבטא ביכולת הניידות של נקודת המאסף שלו.

דון חואן גילה באותו שיעור את נקודת המבט של הרוח: את שני הגשרים החד-סתריים שבין הגוף הפיסי והכפיל, כלומר בין החולם והנחלם.

הגשר המוליך מהגוף הפיסי (בפרק זה מופיע כ"תבונת ההיגיון") אל הכפיל (בפרק זה הוא מופיע בשם "הידע השקט") קרוי "הבנה טהורה". מה שהוליך את דון חואן על גבי הגשר הזה היה רצונו להבין מהי הרוח, ולצורך כך תמרן הנגואל את נקודת המאסף של דון חואן אל הידע השקט, כי משם אפשר להבין מהי הרוח, כלומר לראות את שני הגשרים.

בספר נאמר שתבונת ההיגיון (reason) היא אי אחד בים של אינסוף איים. אני מציע את הפרשנות שכל חלום אפשרי שלך הוא אי (בים האפל של המודעות) וממנו יש גשר אל הכפיל שלך החולם את החלום הזה.

מה שהוליך את דון חואן משם בחזרה אל גופו הנאבק על חייו בנהר היתה תחושת השתתפות בצער, חמלה, הזדהות (המונח בספר הוא anguish). שם הגשר הוא concern (דאגה, אכפתיות).

וזה מציע תשובה לשאלה שבכותרת:

הכפיל שלך מעוגן בפרסונה זו, בחלום זה, בגלל תחושת האכפתיות לגבי עצמך, הדאגה, שמתעצמת והופכת עם הזמן לרחמים עצמיים.

לחברה (הקהל בסיפור) יש חלק גדול בקיבוע הזה.

it is that simple :)

******

* על שני הגשרים החד-סתריים, ראו ב"כח השקט" עמוד 203.

זו שאלה של נקודת מבט 

שבת שלום.

================
15.2.20

 מה עוד יש לומר על סיפור דון חואן בנהר שלא נאמר ? :)

אני משער שאנו יכולים לדבר עליו עד קץ הדורות, או לפחות עד קריאת שמע של שחרית :)

עכשיו בא לי להציע לכם את הרעיון הבא:

יש דימיון רב ביותר בין סיפור זה לסיפור על הסבר המכשפים.

 
הצעתי שהנגואל חוליאן משתמש במפתח היוקשים (דו המשמעות של האמירות) כשהוא מבטיח לדון חואן במשך זמן רב מאד שהוא יראה לו מהי הרוח ואיך מגדירים define אותו/ה.
המיינד שלו ושל כל מי ששמע את ההבטחה הבין זאת כהבהרה שכלית, אקט לשוני, בעוד שישנה משמעות נסתרת אשר מיועדת לצד שמאל: de-fine, שחרור ויציאה מגבולות. (הגדרה היא כידוע הצבת גדרות, גבולות).

הנגואל דון חואן, בתורו, עשה לדעתי דבר דומה מאד לקסטנדה: הוא משך אותו זמן רב עם הבטחה אחרת: הבטחה לומר לו מהו הסבר המכשפים ( sorcerers' explanation , בספר תורגם כ"תשובת המכשפים". ב"סיפורי עוצמה", כמובן, בפרק "האסטרטגיה של המכשף").
במקרה זה, לדעתי, מסתתרת דו-המשמעות במילה explanation. מבחינה אטימולוגית, כלומר משמעות קדומה מקורית, אומר המילון על מושג זה:
"literally "make level, flatten", from ex "out" + planus "flat

כלומר, להשטיח, לעשות לשטוח.

בבסיסו, השיעור של הסבר המכשפים הוא אותו שיעור כמו הזריקה לנהר, קרי הגעה אל הכפיל ולאחר מכן תנועה הלוך חזור בין שני הגופים: הגוף הפיסי והכפיל. בסיפור הנהר הטרמינולוגיה היא של תנועה בין מקום תבונת ההיגיון reason ומקום הידע השקט. בסיפור הסבר המכשפים זוהי תנועה בין הטונל (הצוק) והנגואל (תחתית הנקיק). הרעיון זהה, הטרמינולוגיות שונות.

והיכן באה לידי ביטוי המשמעות השנייה של explanation ?

המבט מנקודת המבט של הכפיל מתואר כשטוח (ללא עומק) וחסר מוקד:

I had instead the sensation that I was actually on the ground at the bottom. I distinguished every feature of the rocks in a short circle around me. I noticed that my view was not unidirectional and stereoscopic from the level of the eyes, but flat and all around me. After a moment I panicked and something pulled me up like a yo-yo.

מ.ש.ל :)
.

נ.ב.
אם אני צודק בשימוש שאני עושה (לא פעם ולא פעמיים) במשמעויות מקוריות קדומות של מונחים (לדוגמה, במושג חוסר-רבב), אז לדוברי השפה האנגלית כשפת אם אין יתרון עלינו (דוברי שפת הקודש כשפת אם), כי משמעויות אלה אינן נגישות להם יותר מאשר למי שאינו דובר אנגלית כשפת אם.

שאלת רשות :)
האם יש קשר בין ההשטחה הזו להשטחה שעושה הנשר לפקעות של המתים קודם שהוא טורף אותן/ם?
 ================ 
19.2.20

חידה
====

לה גורדה:

"לא היה עליו [על סילביו מנואל] ללמוד את הכוונה של דבר כלשהו. הוא היה לאחד עם הכוונה. הבעיה הייתה שכבר לא היו לו תשוקות כי לכוונה אין תשוקות משל עצמה, לכן היה עליו להסתמך על רציותיו [volition] של הנגואל. במילים אחרות, סילביו מנואל יכול היה לעשות כל שהנגואל רצה [wanted]. הנגואל כיוון [נתן כיוון, directed] את הכוונה של סילביו מנואל. אך מאחר שגם לנגואל לא היו תשוקות, רוב הזמן הם לא עשו דבר."

("מתנת הנשר", עמוד 125, סוף העמוד)

.

מדוע דון חואן וסילביו מנואל לא רצו דבר?

.

תשובתי: כי הרצון [the will] היה בחזקתו של חנארו.

***

ראוי לציין שבקטע יש שימוש בשלושה מונחים שונים לאותו דבר כדי, לדעתי, להסתיר את המונח הרביעי:
volition, wanting, desires
כדי להסתיר את:
the will

================ 
20.2.20

אם כן, מה רצה חנארו?
חנארו רצה להגשים את כוונת החירות, אותה הביא סילביו מנואל.
ויסנטה, האמון על הייקוש, המחשבה והידע, קיבע את נקודת המאסף במיקום שאליו הביא אותה חנארו.
ומה תפקידו של דון חואן בכוח?
לאפשר את החיבור בין כולם, הוא האמון על הגשרים ביניהם. 

תזכורת, אני מציע כאן פרשנויות, לא אמיתות.
================