יום רביעי, 15 באפריל 2020

משמעות העגול ומשמעות המרובע


Ken Navarro - Morning Glory


שאלת טריוויה:
glory מוזכר בספרות שלנו.
היכן?
רמז, הוא נמצא ב, או נראה מ, הגבעות שבין הקווים המקבילים.

^^^^^^^^

הפסלים הקרויים "אטלנטייים", הממוקמים על גבי פירמידה נמוכה, כאילו קטומה (זה לא צבע :) ), הנמצאת בעתיקות העיר הקדומה "טולה" (בעבר נקראה טולן, ככל שזכור לי), במקום הנקרא היום מקסיקו, פסלים גבוהים אלה מסודרים בשתי שורות של 4 דמויות מקדימה, וארבעה עמודים מאחוריהן, עמוד מאחורי כל דמות.
ב"מתנת הנשר" מסבירים שהדמויות הן חולמות והעמודים מייצגים יוקשות. החולמות מייצגות את הקשב השני, והיוקשות את הקשב הראשון. החולמות הן יצורים של מלחמה, בעלות חזות מפחידה ומסתורית. היוקשות מייצגות את הטונל; הסדר של הקשב הראשון. לכן הן מכוסות בכתובות (חרוטות באבן). הן שלוות וחכמות, ההיפך מהדמויות שבשורה הראשונה.

ואני שואל: האם זה מקרי שהדמויות שבחזית הן עגולות (גליליות) ואילו ל"דמויות" בשורה השנייה יש חתך מרובע?

החלימה והייקוש הם שני צדדים של הכוונה: הפן הנייד של נקודת המאסף, והפן הנייח/המקבע שלה (באמירה זו כבר כלולה כמדומני פרשנות). על כן, את הניידות מתאים ליייצג בעיגול, ואת היציבות/הקרקוע במרובע.
.
נקודה אחרת לגבי אותם פסלים:
פסלים אלה מייצגים את הנשים בחבורה, שהן היסודות, הבסיס של הפירמידה. "המיסתורין של הפירמידה [הזו] הוא המבנה שלה. 4 הפינות הורמו (תרתי משמע, הועלו ורוממו, elavated) אל החלק העליון. הפירמידה עצמה היא הגבר הנתמך על ידי הנשים הלוחמות שלו; גבר אשר העלה (ורומם) את התומכות אותו למקום הגבוה ביותר. אתה רואה למה אני מתכוון?" ("מתנת הנשר")

קסטנדה לא ראה למה פבליטו מתכוון, ובהמשך הדברים, ככל הנראה, פבליטו אינו מבהיר זאת.
בשביל זה אני כאן :) אבל כל מה שאני אומר צריך להילקח ב"כבדהו וחשדהו", במיוחד חשדהו :) (דרך אגב, "כבדהו וחשדהו" הוא לא פחות מ"ייקוש").
אני אומר שראש הפירמידה נמצא ב...... מעמקי האדמה.
לא במקרה הנשים הלוחמות נמצאות על פני האדמה, כי הרובדים הלא אורגניים נמצאים קרוב לפני האדמה, וכידוע, העולמות הלא-אורגניים הם נקביים, ואילו הרוח הוא זכר, ומיקומו בעומק האדמה. 

שוב, כל מה שאינו לכוד בין סימני ציטוט הוא בגדר הצעה פרשנית.
.
ובבניין טולה דל-גאדו ננוחם.



אם הדמויות אינן נראות מספיק גליליות, אז אולי זה בגלל התמונה. קסטנדה עצמו מתאר אותן כך:
almost cylindrical figures בגובה של כ-15 פיט.

הערות ותוספות

16.4.20

להתהלך את האלוהים

Walk With Me, Lord


האם אחרי שקין קיבל את האות, הוא התהלך את האלוהים?
איזה אות הוא קיבל? האם לא הייתם מהמרים על האות השביעית?
אפילו יש לכך רמז בכתוב:
"לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ" (בראשית ד)
איזק, שוכחים דבר כזה?

הצעתי בזמנו, בעקבות רעיון שהופיע ב"דמיאן" של הרמן הסה, שקין הוא הלוחם שהורג את החלק הצייתן שבו, החלק הנכנע לטפיל (תחת הטפיל אנחנו אידיוטים, עוסקים בהבל).
והנה כאן אומר קין שבעקבות הריגת הבל הוא מגורש מעל פני האדמה ("הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"). פני האדמה הוא מקום שליטת המיינד הזר. הרוח הוא במעמקי האדמה (רעיון המופיע בפוסט למעלה).

בדימיון שבין האות השביעית וה-WAS (ואס), המטה המצרי, נעסוק בשיעור הבא במסגרת unlearning של שיעורי הדת. :)
=================== 
17.4.20

מהי אי-העשייה (not-doing) של שמירה והסתרה אובססיביות של היומנים הסודיים שלך?
===================================
הוצאתם לאור כספר
זה מה שמציע דון חואן לקסטנדה כדי לשחרר אותו מהרכושנות הכפייתית שלו כלפי רשימות המחקר האנתרופולוגי-כביכול שלו.



"I seriously felt that I had no way on earth to disassociate myself from my notes. Don Juan then conceived of a task for me in lieu of a not-doing proper. He said that for someone who was as possessive as I was, the most appropriate way of freeing myself from my notebooks would be to disclose them; to throw them in the open; to write a book."

("מתנת הנשר")

מיד בהמשך, קסטנדה אומר שההצעה נראתה לו מצחיקה יותר מרעיון הכתיבה עם קצה האצבע שלו (במקום עם כלי כתיבה).

.

אבל רב הנסתר.

ב"מתנת הנשר" יש הגדרה טובה לדעתי של המושג "אי עשייה". יש אמנם פרק שלם ב"מסע לאיכטלאן" שדן באי עשייה, אבל הוא רק טעימה, מבוא לרעיון.

"He defined not-doing as an unfamiliar act which engages our total being by forcing us to become conscious of its luminous segment."
("מתנת הנשר")
.
איך יכולה הצעה זו להיחשב לאי-עשייה?
לדעתי, במקרה שלפנינו הכוליות שלנו מעורבת בהצפנת הידע, בבנייה מתוחכמת ביותר של רמזים, רמזים המוליכים מהקשב הראשון לשני, כלומר...... מערבים את כוליותך.
.
אם כן, לסיכום:
איך משתחררים מהשמירה והדאגה ל"יומני היקר"?
מצפינים ומפרסמים אותו לקהל הרחב.
.
במבט אחר:
את/ה מוריד מעליך את המעמסה (את הכבלים לרשימות), ונותן לציבור לשאת אותה.
וזו לדעתי גם מטרת האסטרטגיה המורכבת בהתמודדות עם רודן קטן: העמסת החשיבות העצמית שלך, הצל, עליו. ככל שיענו אותו.... כן יפרוץ וישתחרר הכפיל, וכן יכבד לב פרעה, "יכבד" מילולית.

אני לא מצליח להשתחרר מאווירת הפסח

שבת שלום.

=================== 

הערות ותוספות
=========
18.4.20

הטבעת השנייה של העוצמה נמצאת לא בשמים
(הצעה פרשנית)
==========================
המושג "טבעת העוצמה" (והמילה "טבעת", בכלל) מופיע בספר "הטבעת השנייה של העוצמה" 5 פעמים בלבד, לא כולל כותרת הספר וכד.
אם כך, מה ההצדקה לקרוא לספר בשם זה?
תשובה לכך מציע הפוסט שלפניכם.
.
נתחיל בטבעת הראשונה של העוצמה:
תוצאות השימוש שלה הן המציאות הרגילה שאנו תופשים, המציאות המוסכמת.
מה שמגלם באופן פיסי (חושי) את הטבעת הראשונה הם מכריך. ליתר דיוק, הם הווים (hooks) שאליהם את/ה מחבר את הטבעת שלך (* על דו המשמעות הזה של "טבעת העוצמה" ראו בהערה שבסוף).
דון חואן: החברים שלך הם נקודת הייחוס שלך ולכן הם צריכים ללכת (להסתלק מחייך). לא אוכל להמשיך ללמדך אם לא תתנתק מחבריך (נאמר כמדומני בפרק על נקודת השבירה. ניתוק מחבריך הוא ניתוק מהחברה, מצב המתבטא בשבירה נפשית, ואכן קסטנדה מבקש את נפשו למות, אבל בדיוק אז מופיע הנגואל, מתייצב על פתח דלתו וגואל אותו: מציע לו אלטרנטיבה למילוי האין שנוצר בהתנתקות מהחברה: "קראת לי, אז באתי").
האם הנגואל הוא הגואל?
.
עם חיבור הטבעת שלך לאנשים, בתחילה להוריך, את/ה לומד את העשייה של העולם, לדוגמה: איך לטוות את מגדל אייפל כשאתה עומד במקום שבו הוא ניצב. או את הבית שבו אתה נמצא (והמדינה אמרה לך שהוא שלך ).
.
הטרמינולוגיה הרגילה בשפה היא קרובה מאד לטבעת: חוג חברים, מעגל חברים.
למה יש לזה ערך כלשהו? ראו בהערה שלמטה.
.
אם כן, החברים הרגילים הם הטבעת הראשונה של העוצמה ==> האדם הרגיל מחפש אישור בעיני הזולת וקורא לזה ביטחון עצמי (שהוא, כידוע לכל דובר השפה... עוצמה; אם כי סוג אחר של עוצמה מזו שהלוחם מבקש, כמו שעשב השטן הוא סוג אחר של עוצמה לעומת מסקליטו. למען האמת, זה לא רק "כמו", אלא אלו הם מקרים פרטיים של שני סוגי העוצמה המדוברים)
.
את הטבעת השניה של העוצמה יש לחבר לאנשים, או לישויות בכלל, הממקדות את תכליתן ברוח, מכוונות אליה, מעדיפות אותה...
לכן לא מקרי, לדעתי, שהספר "הטבעת השנייה של העוצמה" הוא שמו של הספר שכל עניינו הוא באינטראקציה של קסטנדה עם חבורת החניכים. כלומר, על פי פרשנותי, הם הטבעת השניה של העוצמה שלו, הם חוג של חברים מסוג אחר, שאליהם הוא מחבר את הטבעת שלו (לדוגמה כדי לצפות בחיזיון של האחיות הקטנות נעות על הקיר וכו.) כלומר, דרכם הוא מתחבר אל מציאות אחרת, במקרה זה "עולם המכשפים", אשר כל המחוברים זה לזה באמצעות הטבעות השניות שלהם יודעים ליצור; קרי יודעים לקיים את מראות המציאות שלו, או בנוסחים אחרים המופיעים בספרות: לטוות אותה, לעשות אותה.
.
לשנה הבאה בטולה הידלגו הבנויה :)
===== 
* אני משתמש בדו משמעות של המושג "טבעת העוצמה":
- הרכיב אנרגטי שאפשר לדמותו לטבעת,
- טבעת האנשים שאליהם מחברים את הטבעת הזו, חוג החברים/מכרים.
אני חושב שכך גם עושים הספרים.
אני נוטה לחשוב שהביטויים בשפה: מעגל חברים, חוג חברים, מקורם בידע בלתי נגיש היום, נשכח, אודות טבעת העוצמה המצויה ביסוד החיברות שלנו, וביסוד האופן שבו אנו שותפים בבניית המציאות המשותפת, המוסכמת.
 
 =================== 
19.4.20


חומר למחשבה
מהו דחף מיני? (בעיני הטולטקים)
===========
עודף של אנרגיה שלומדנו לתעל אותה באופן מידי (אוטומטי) למין: לחפש פורקן שלה (פריקת העודף) במין.
כידוע (לקוראי הספרות שלנו), האנרגיה המינית היא אותה אנרגיה המשמשת לחלימה (להנעה ולקיבוע של נקודת המאסף). עודף אנרגיה מעורר אי שקט ברמת החוויה וגם "אי שקט" של נקודת המאסף, ובעקבות החינוך החברתי אנו מתועלים לפרוק את העודף הזה במין, שכמובן כובל אותנו עוד יותר לעולם (וברמה האנרגטית: כובל/מקבע את הנקודה למקומה).

.

כך אני מבין את תשובתם של הטולטקים לשאלה זו.
האם אני טועה?
=================== 
19.4.20
 Love Never Felt So Good 
שיר של מייקל ג'קסון
אבל המקור לא יותר טוב. 
הרכב תאילנדי, אם אני לא טועה.
 
=================== 
21.4.20

כמה קטעים מ"מפגשים עם הנגואל" המציגים עמדה מאוזנת יותר מהעמדה הבלתי מתפשרת של התנזרות במין המוצגת בספרים.
הבאתי צילמי מסך בדילוג על קטע, אז מי שהספר בידו ואינו רוצה לדלג, מעמוד 63 ואילך.





=================


=================== 
22.4.20

חידת טריוויה
======
מה ב"ספרים הקדושים" מזכיר לכם השיר "קרן שמש מאוחרת" של שלום חנוך?
רמז לתשובה שלי: "האש מבפנים".
מעניין לשים לב לכך שקסטנדה היה ער לתנועת חזית הצל על פני הקרקע, כלומר התפרשות הלילה. כזכור, הלילה הוא צל הארץ: "בלילה הכל צל".
 

=================== 
24.4.20

 התשובה היא: תנופת האדמה ( earth).
מה הקשר בין קרן שמש אחרונה והתנופה המגיעה מהארץ?
והאם יש קשר בין התנופה המגיעה מהארץ לאש המגיעה מבפנים?

אלה הן כבר לא שאלות טריוויה.

===================


11 תגובות:

  1. הי אבי,

    באופן מוזר (או שלא) דברים בחיי מסתנכרנים עם דברים שאתה כותב...
    לדוגמא: "איך משתחררים מהשמירה והדאגה ל"יומני היקר"?
    מצפינים ומפרסמים אותו לקהל הרחב..."
    סיימתי לקרא השבוע את "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל ( מומלץ, מומלץ...)
    בין היתר הוא כותב שהדרך להפטר מחרדות למיניהן ("הדאגה ליומני היקר") היא בדרך פארדוכסלית , במקום להסתיר את הבעיה לפעול הפוך, להפוך אותה לגלויה לעיני כל...
    זה , כמובן, לא עיקר הספר...
    חוזרת לטאישה וזקוקה להסבר.
    אני מצטטת ממעבר המכשפים עמ' 56" " ...לפני כל דבר את חייבת להשיג אחדות. קלרה אמרה שאנחנו משוכנעים שי בנו שניוצ, שהתודעה היא החלק הלא מוצק שבנו ושהגוף הוא החלק המוחשי. החלוקה הזו מנציחה את האנרגיה שלנו במצב של הפרדה כאוטית , ומונעת ממנו להתאחד.
    ...הפיצול שלנו הוא לא בין התודעה לגוף , אלא בין הגוף , המכיל את התודעה או את העצמי, לכפיל, שהוא כלי הקיבול של האנרגיה הבסיסית שלנו"
    כאן הלכתי לאיבוד... התודעה , אם אני מבינה נכון, זו בעצם המודעות , האישיות|? ואילו הכפיל זה החלק "הרוחני" ? מה זה בדיוק? לדבריה של קלרה ברגע מותינו , אנחנו האנשים הרגילים, הגוף חוזר לאדמה כפי שאנחנו יודעים ואילו הכפיל (הרוח?) גם בעצם "נמוג" (חוזר לנשר?)
    האם???
    שבוע טוב, ליאורה

    השבמחק
  2. שוב אני...
    אני חושבת שאנו משתייכים למעגלים חברתיים שונים לאורך חיינו ולרוחבם. המעגלים הראשונים כמעט ולא ניתן בהם חופש: המשפחה ואחר כך השתייכות למעגלים שאין לך שליטה רבה עליהם (גן, בתי ספר וכו'...) אבל, אני חושבת (ואולי טועה) שיש לנו חופש מסויים אם אנחנו מקשיבים לאינטואיציה שלנו ( או לרוח) ואז... אני בוחרים במעגלים שונים חברתיים ומסוגלים להבין ולהפריד בין מעגלי מציאות חברתית ובין קשרים שיש בהם אמת (בדרך כלל מאוד מצומצמים)
    הבחירה שלנו יכולה לנבוע מתחושות "טובות" , נטולות אגו, מאנשים מסויימים או מתוך משיכה לעולמות קרובים ( כמו אנשים שמחפשים משמעות, פילוסופים...)

    השבמחק
    תשובות
    1. "שוב אני..." - welcome, welcome
      "מזל טוב" - אם זכרוני אינו משטה בי :)
      תודה על ההשוואה לפרנקל. לא קראתי אותו עדיין (משום מה).
      ראשית, המודעות איננה האישיות. האישיות על פי הטולטקים היא המיינד הזר, טפיל.
      הקטע נוגע בנקודה יסודית מאד.
      ראשית, יש כאן טעות תרגומית חמורה: מה שתורגם כתודעה הוא במקור מיינד. ואני מבין שהמכשול הוא בכך שאנו רואים במיינד חלק שלנו, אנו מזדהים אתו, כשבעצם הוא יישות זרה.
      בהמשך הספר תפגשי (מחדש :) ) הסבר של דון חואן שאומר שהכפיל נמצא גם בתוך הגוף וגם מחוצה לו והמטרה היא לחבר ביניהם, כפי שהיינו לפני שנולדנו. הנה הקטע:

      "Is the double inside or outside the physical body?" I asked. "That night, it seemed to me that, for a
      moment, something clearly outside of myself had taken over."
      "It's both," Mr. Abelar said. "It is inside and outside the physical body at the same time.
      "How can I put it? In order to command it, the part of it that is outside floating freely has to be linked
      to the energy that is housed inside the physical body.
      "The external force is beckoned and held by an unwavering concentration, while the internal energy
      is released by opening some mysterious gates in and around the body.
      "When the two sides merge, the force that is produced allows one to perform inconceivable feats."

      מחק
    2. לגבי בחירה במעגלים שונים במהלך החיים, מסכים איתך.
      אבל יש מעגל אחד שהוא השאיפה: מעגל של מכשפים (או רואים, או לוחמים) שמחוברים למציאות אחרת, מסוימת.
      באחד הספרים מסופר שערים יאקיות שלמות עברו אל המציאות האחרת.

      מחק
    3. בהמשך הספר, אמיליטו יראה לה את שבע השערים העיקריים ליציאת הכפיל מתוך הגוף.

      מחק
  3. תודה על הברכה, לא זיכרונך הוא שמשטה בך:)
    אם הכפיל הוא ה"אני" , החלק הרוחני שבאדם אז גם באנתרופוסופיה הוא בחלקו בתוך באדם וחלקו "עוטף" אותו . אני מבינה שהטפיל מחובר לגוף אך נמצא בעיקר "במרחבים" הלא נגישים לאדם ומשימת ה"מכשף" (אחת מהן) היא להשיבו ולאחד את שני הגופים

    לילה טוב וחלומות פז
    אכתוב לך בהזדמנות מה כותב פרנקל על אהבה ומין

    השבמחק
    תשובות
    1. :)
      לא הזיכרון. אז צמצמנו את רשימת החשודים באחד :)
      מצטרף לאופן שבו ניסחת את הדברים לגבי הכפיל.
      אשמח לשמוע על דעתו של פרנקל.
      יום טוב.

      מחק
  4. בוקר טוב אבי,
    על מין ואהבה מתוך האדם...
    עמ' 130: על הריק הקיומי: " במקרים אחרים באה השאיפה לתענוג ותופסת את מקומה של השאיפה המתוסכלת לפשר. מטעם זה מתגלגל לא פעם התסכול הקיומי בקיזוז מיני. במקרים אלה יש בידנו לראות, כי הליבידו המיני מתחיל להשתולל בריק הקיומי "
    * לא ברור לי השימוש במילה קיזוז אבל הרעיון בכללות מוסכם עלי. בתפיסה של גופים רוחניים, אני משערת שבמקום שהרוח (שבה נמצא הפשר לקיום ) תתפוס פיקוד , תופס היצר "פיקוד" כשהחיים מתקיימים בעיקר ברובד הגופני (שהוא "ברור" יותר , ממשי יותר לאדם)

    פרנקל לא מתנגד למין בכלל, אלא שהוא מחבר אותו לאהבה..

    עמ' 135: " האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים-פנימיותו. שום אדם לא ירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו. מעשה האהבה הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב, יתירה מזו: רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו, שעדיין לא היגיעו לידי הגשמה , אך מן הראוי שיתגשמו. ולא עוד אלא באהבתו זו מאפשר האדם האוהב לאדם האהוב להביא סגולות גנוזות אלה לידי הגשמה. הוא מעמיד אותו על מה שיוכל להיות ועל מה שראוי הוא להיות, ועל ידי כך מתגשמת יכולת גנוזה זו. ...האהבה היא בראש וראשונה * תופעה של מין. בתנאים תקינים המין הוא אחד מאפני הביטוי של האהבה . יש הצדקה- ואפילו מידה של קדושה- במין ככל שהוא אמצעי לאהבה. הרי שאין לראות את האהבה כתוצאת לואי גרידא של המין , אלא יש לראות את המין כדרך לביטוי חווית ההתלכדות העילאית ששמה אהבה."
    * פרנקל מדבר על אהבת גבר ואישה (בני זוג) למרות שלדעתי, ההגדרה מתאימה מאוד לכל סוגי האהבה כדוגמת אהבת הורה - ילד . ואז יש להוציא מהמשוואה את נושא המין.
    ** שמעתי בהרצאה על פסיכולוגי-רוחנית אמירה שעלינו לספק את הגופים הנמוכים במידה כזו שנוכל להתפנות לרוח. עלינו "להזין" אותם כדי ש"יניחו" לנו ( לכן אדם רעב לא יהיה פנוי לרוח, לדוגמא)
    יום נעים, ליאורה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הציטוטים.
      הדברים באים מאדם חושב, רגיש ובעל מבט חודר.... אבל לי חסר מבט של ראייה אנרגטית, ראייה טולטקית.
      אני מרגיש כי צורות מחשבה כאלה שייכות מבחינתי לשלב קודם בחיי.
      לדוגמה הקטע הבא שהבאת:
      "מעשה האהבה הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב, יתירה מזו: רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו, שעדיין לא היגיעו לידי הגשמה , אך מן הראוי שיתגשמו. ולא עוד אלא באהבתו זו מאפשר האדם האוהב לאדם האהוב להביא סגולות גנוזות אלה לידי הגשמה."
      אולי יש בזה משהו, אבל אני חושב שכל אלה הם סוג של רציונליזציות בדיעבד. המשיכה, האהבה, הן פשוט פקודות בין מיינדים זרים המנהלים אותנו ואנו כפופים להחלטותיהם ואיננו מבינים אותם. הם לא משרתות אותנו. בהמשך מקבל השכל כמה פירורים שיבנה מהם מסגרת רציונלית כלשהי שתאפשר לנו לשמור על דימוי עצמי רציונלי.
      זו תגובתי, בשליפה. מבלי לתפוס אותי במילה.
      לגבי האמירה האחרונה שהבאת, אם אני צודק, שהדחף המיני הוא תולדה של עודף אנרגיה, אז אי אפשר להרגיע את אי השקט הזה במין, כי אז הפסדנו את ההזדמנות לעשות משהו עם האנרגיה הזו.
      יש כמה קטעים חשובים בעניין זה ב"מפגשים עם הנגואל". אביא משהו מהם בפוסט.

      מחק
  5. בוקר טוב אבי,

    "החברים שלך הם נקודת הייחוס שלך ולכן הם צריכים ללכת..."
    דון חואן לא מבקש מקסטנדה לחיות כאיש בודד אלא אומר לו בעצם שעליו להחליף את נקודת הייחוס שלו / את החברים שלו. האלטרנטיבה של קסטנדה היא חבורת המכשפים .
    האם חיבור למכשפים הוא החיבור היחיד הלגיטימי ? אולי למכשפים...אני , באופן אישי, חושבת שאנשים צריכים לשמוע "לקול הרוח" שבתוכם שמדריכה אותם לחפש את חבורת האנשים המתאימה להם, ברמה הרוחנית. (ברור שילדי הכיתה שלמדתי איתם , בכפייה, לפני כ50 שנה הם לאו דווקא הנכונים לי כיום ויתכן שגם שמרבית האנשים בחיי הבוגרים. )
    תפיסות רוחניות שונות מדברות עלינו כחלק ממארג רוחני. אני זוכרת מלימודי אנתרופוסופיה שנאמר לנו שגם בעולם הרוחני (שאחרי/לפני) המוות , הרוח שלנו היא חלק ממארג מסויים , מעין "שטיח" ארוג, של נשמות הקשורות זו לזו. בהתאמה נמצא כאן בעולם החומרי, אם נקשיב, אנשים התואמים לנו (אולי בהתפתחות). הצעתי , אם כן, מכשפים אמורים להתחבר למכשפים, "טמבלים" ל"טמבלים" וכו'... : ).
    לגבי "מין" ואהבה; אהבה בין אנשים היא חיבור רוחני בעיני , מין הוא אחד האמצעים לחיבור שכזה. מין יכול גם לבלבל , כמובן ולתעתע ( סתם לגזול אנרגיה ) הגיל משחרר ... אם קיים חיבור של אהבה ללא מין הרי הוא חיבור "נקי" יותר (אני משערת)
    שבת שלום, ליאורה

    השבמחק
    תשובות
    1. בוקר טוב,
      אני שותף לדברים. ייתכן שהוא לא אמר לו שהוא צריך להחליף את החברים למכשפים כמוהו, כדי לכבות אצלו כל ציפייה לקשר חברי, ציפייה העלולה לשמר את הצורך החברותי הרגיל, שמקורו במיינד הזר. כמו שלדעתי הקפיצה לתהום צריכה להיעשות בקשב הראשון, כלומר ללא כל ידיעה או תקווה למשהו בעקבות הקפיצה, אלא כאקט של וויתור על הכל.
      מעניין שבכל הספרים דון חואן לא עידן במפורש את הנוסח מ"לוותר על חברים" ל"בחירת חברים אחרים המתאימים לדרך", אבל זה מספיק ברור מספרי הנשים ושאר מקורות, אפילו מ"הטבעת השנייה של העוצמה" שבה מופיעים החניכים החיים יחדיו.
      שבת שלום.

      מחק