יום ראשון, 29 בנובמבר 2020

מבט אחד על הזמן המתקרב

 

כזכור, הלוחם, לעומת האדם הרגיל שמביט על הזמן המתרחק, מפנה את מבטו אל הזמן המתקרב.
בהביטי על הזמן הנושב אלינו מהעתיד 🙂 אני רואה שתוך כיומיים-שלושה, אם אינני כרגיל אופטימי מדי, אשחרר גירסה של "כל כתבי" לכתביהם של חבורת הנגואל.
לצינון התלהבותכם, אלה הכתבים המקוריים באנגלית.
הכנתי לעצמי קובץ כזה בעיקר לצורך עריכת חיפושים, כי קובץ דומה שרץ ברשת מלא בתחלואים: יש בו 10 בלבד מספרי קסטנדה, שיבושי מילים מתחכמים, תוספות מילוניות...
הקובץ שאני שוקד עליו כבר כמה ימים יכיל 21 כתבים, את כל כתבי הליבה, כלומר כל מה שאנשי החבורה הוציאו תחת ידם וחתום בשמם. יוצא דופן אחד, הספר "מפגשים עם הנגואל" שלא נכתב על ידם, אבל רוחם נמצאת בו.
לקובץ יהיה סרגל ניווט שממנו אפשר יהיה להגיע ישירות לכל פרק בכל ספר.
בנוסף, צירפתי לכל ספר את הכריכה המקורית, של המהדורה הראשונה. יש כאן מקום לטעות, אבל הוא קטנטן.
בקיצור, המשימה הקטנה צמחה לפרויקט עתיר עבודה.
אבל אני רואה את החשיבות הרבה שלו. חומרים באינטרנט נעלמים ומסולפים, וזה ייתן לנו עוגן בים הרוגש של זוהמת הרבב 🙂

הנה רשימת-המלאי המלאה של הכתבים:
12 ספרי קסטנדה. (אני לא מונה אותם)
ידע שקט
הפרק הנוסף למהדורת "מתנת הנשר" בספרדית.
"קוראי האינסוף" - כתב-עת שהחבורה הוציאה (4 חוברות).
דברי פרשנות לרגל 30 שנה להופעת הספר הראשון.
3 ספרי פלורינדה.
"מעבר המכשפים" של טאישה.
"מפגשים עם הנגואל" של ארמנדו טורס.
-----------------------------
סה"כ: 21.
מה אין בקובץ?
- את הספר החדש של טאישה אבלאר. הוא יצורף אחרי שיהיה לו תרגום ראוי באנגלית.
- את הריאיונות שאנשי החבורה העניקו. את אלה אכנס בקובץ נפרד.
לתשומת לבכם, ל-20 מתוך 21 הכתבים הללו ישנו תרגום לעברית!!
חלקם נמצא באתר הוצאת טולטק חופשי לקריאה ולהורדה, כאן:

היחיד שעדיין לא תורגם לעברית הוא כתב-העת "קוראי האינסוף".



                                             ******************
הערות ותוספות
30.11.20

השוליים החדים של ההומור
======================
הקטע הבא מ"מציאות נפרדת" הוא לכאורה קטע סתמי על יופים של העננים שבשמים. לכאורה זהו קטע קישור בעלילה, אתנחתא קומית קלה לקורא מהחוכמה כבדת המשקל שבדברי דון חואן.
.
החשיכה עוד מעט וירדה; ממקום מושבי [בביתו של דון חואן] יכולתי לראות את השמים בכיוון מערב. שוליהן [edges] של כמה מתצורות עננים סמיכים [thick] היו צבועות בצבע צהוב-בייג' [buff] עמוק, בעוד שמרכז העננים נותר שחור כמעט לגמרי.
עמדתי להעיר אודות יופים של העננים, אך הוא דיבר לפניי.
"שוליים דלילים וגרעין סמיך", אמר בהצביעו על העננים.
הוא אמר זאת ב"אגביות" מושלמת שהוקפצתי.
"זה בדיוק מה שעמדתי לומר לך על העננים", אמרתי.
"אם כך, השגתי [הבסתי] אותך," הוא אמר וצחק בשחרור ילדותי.
("מציאות נפרדת" עמוד 78)
.
אחר כך קסטנדה שואל שאלות שהטרידו אותו לאחרונה ותשובותיו של דון חואן אודות התפישה, ההבלות המבוקרת, הראייה לעומת ההסתכלות... כל כך מאלפות, שמי בכלל זוכר את הקטע הקצר אודות העננים בשמים.
בעמוד הבא אומר דון חואן:
"לדוגמה, אנחנו זקוקים להסתכל באמצעות עינינו כדי לצחוק," הוא אמר, "מפני שרק כאשר אנו מסתכלים על הדברים, יכולים אנו לקלוט [catch] את השוליים המשעשעים [funny edges, תורגם "צדו המשעשע"] של העולם. לעומת זאת, כשעינינו רואות, הכל כה שוויוני [equal] ששום דבר אינו משעשע."
(עמוד 79)
.
בסוף הפרק לוקח דון חואן את הדברים למסקנתם הקיצונית ואומר שעיוור אינו באמת צוחק, כי הוא מעולם לא ראה את השוליים המשעשעים של העולם, והוא נאלץ לדמיין אותן.
(עמוד 84)
.
אני מציע את הפרשנות:
ההבדל שבין הדלילות של שולי העננים ודחיסות מרכזם, אי השוויוניות הזו, אי ההומוגניות, היא שחוזרת ומופיעה אחר כך בשיחה ביניהם על ההבדל שבין ראייה (שבה הכל שווה חשיבות) לבין הסתכלות.
.
בונוס ממני 🙂
חוש ההומור כחוש לכל דבר.
מה תופשים עם החוש הזה?
את השוליים המשעשעים* של הדברים.
.
* - ו/או מוזרים, מגוחכים, funny.
.
האם מישהו מזהה את שוליהם של הדברים בתמונה הבאה?
תצורות מרחפות (כעננים) בצבעי צהוב-בייג' ושחור?
(זוהי הכריכה המקורית של הספר, כלומר של המהדורה הראשונה)


צלילי המוסיקה
והנופים מלאי ההוד.

============================
30.11.20

חומר למחשבה:
האם השוליים של הדברים אינם מה שמתואר ב"צדו הפעיל של האינסוף" כ"האופק של כל דבר"?
Don Juan had said that the sorcerers of his lineage considered that one of the most coveted results of inner silence was a specific interplay of energy, which is always heralded by a strong emotion. He felt that my recollections were the means to agitate me to the extreme, where I
would experience this interplay. Such an interplay manifested itself in terms of hues that were projected on any horizon in the world of everyday life, be it a mountain, the sky, a wall, or simply the palms of the hands. He had explained that this interplay of hues begins with the appearance of a tenuous brushstroke of lavender on the horizon. In time, this lavender brushstroke starts to
expand until it covers the visible horizon, like advancing storm clouds.
(בפרק "פעילות הגומלין של האנרגיה באופק")
============================
1.12.20

מסרים גרפיים בכריכות הראשונות
==========================
כלומר, של המהדורות הראשונות.
בפוסט הקודם הצעתי מסר כזה בכריכת "מציאות נפרדת".
הפעם אני רוצה להציע מסר בכריכת "צדו הפעיל של האינסוף" ובכריכת כתב העת "קוראי האינסוף".
תוצאה נחשקת ביותר של השקט-הפנימי היא פעילות גומלין של האנרגיה באופק של הדברים: הר, שמים, כפות ידיים...
(לדעתי, אופק פירושו קו המיתאר של הדברים)
זה מתחיל במעין משיכת מכחול דקיקה בצבע לבנדר, פס שהולך ומתרחב וממנו מגיחה נקודה אדומה-כרימון הפורצת מתוך הלבנדר, וכשהיא מתפוצצת בוקעות ממנה מילים (במקרה של קסטנדה מילים, כי זו הנטיה של קסטנדה).
הדברים מופיעים בסוף פרק 12.
קריאת המילים הבוקעות ברצף (כמו ממכונת כתיבה) היא קריאת האינסוף, ואני טוען שכל הטקסט בספרים שלנו הופיע במסגרת הפירוטכניקה "הקוסמית" הזו 🙂
באחד הראיונות שהבאתי לאחרונה קסטנדה מאשר, פחות או יותר, את הטענה הזו.
האם הכריכה של "צדו הפעיל של האינסוף" אינה מתארת בין היתר את אותה פעילות גומלין של האנרגיה באופק?
והאם הכריכה של "קוראי האינסוף" אינה מתארת את הנקודה האדומה המתפוצצת וממנה בוקעות המילים?
.
כתב עת להרמנויטיקה שימושית , עאלק 🙂




============================



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה