יום שלישי, 13 ביולי 2021

מי יתנני רודן קטן (חלאה גדולה)

 

ממשאלותיו של הלוחם/ת 🙂
.
טאישה בספרה השני "יקוש עם הכפיל" אומרת את הדבר הבא על רודנים קטנים, ההדגשה שלי:
"כדי לבחון [test] את ההתקדמות והטרנספורמציות [התמרות, שינויי הצורה] של החניך, מכשפים משתמשים ברודנים קטנים, אותם הם מוצאים בעולמם היומיומי. בדרך זו הם מוודאים כי שינוי אינו רק אידיאה [ideality, משהו רוחני, נפשי] אלא מטמורפוזה גופנית ממשית, ברמה האנרגטית הבסיסית."
(עמוד 146 בקובץ הטיוטה)
.
אם זהו רק המבחן, היכן מבצעים את העבודה, את ההכנה?
בקטע שלפני כן היא מונה ארבעה דרכים:
עבודת הסיכום,
אבדן החשיבות העצמית,
מעברי הכישוף (המעברים הקסומים),
מחיקת תולדות החיים
.
ללא מבחן זה, את/ה עלול להסתובב עם דיעה מצוינת על עצמך 🙂
.
אבל אם זהו רק מבחן, אז אפשר להסיק שאם איתרע מזלך ולא "זכית" לשבטו של רודן קטן, זה לא אומר שלא תצליח בהשגת היעד הטלטקי, כלומר בחירות, לא?
זה לא ממש מפתיע, כי רודן קטן זה משהו שנמצא מחוצה לך, והדרך אל החירות לא מצריכה דבר מחוצה לך.
.
הערת אגב: דון חואן אומר שיש להתמודדות מול רודנים קטנים שימוש נוסף, מרומז בלבד: משתמשים בהם כדי לעזוב את העולם.
בעבר הצעתי פרשנות לעניין זה (העמסת החשיבות העצמית שלך על שלהם)
.
עדכון
====
הגירסה הסופית של תרגום "יקוש עם הכפיל" תהיה מוכנה אוטוטו, במחצית השניה של חודש יולי.
.
מוסיקה
משהו עליז


************************************** 
הערות ותוספות
============
13.7.21

הפוסט מציע בשורה גדולה: לא חייבים רודן קטן.
=======================
14.7.21

ההַבְלוּת המבוקרת - הדרך לָדוּר בשני העולמות:
====================================
עולם בני האדם והמודעות המוגבהת.
"הַבְלוּת מבוקרת" היא controlled folly , כלומר שיגעון נשלט, מבוקר, תחת בקרה.
הרואה יודע שאין מצב עניינים אחד חשוב יותר, או טוב יותר, מאחר, ומצד שני בני האדם מתנהגים כאילו יש דברים החשובים מהאחרים, לדוגמה: בנט כרו"המ טוב יותר מביובי, ניצחון קבוצת בית"ר ירושלים חשוב מהפסדה, ועוד כהנה הבלויות, לאינסוף.
כדי לחיות בחברה, כשיש סיבה טובה לעשות זאת, הלוחמ/ת מתנהג כמו אנשי אותה חברה, ומאמץ לכאורה את היררכית החשיבויות שלהם.
כלומר, כלפי חוץ הוא מתנהג כאילו (ישרא-בלוף) הדברים החשובים בחברה הם באמת חשובים לו.
סוג של: ברומא התנהג כמו הרומאים.
.
האם התינוק בתמונה מתנהג בהַבְלוּת, או בהַבְלוּת מבוקרת? כלומר, האם באמת אכפת לו, או שהוא רק מתנהג כאילו אכפת לו?
לא יודע, אבל ככה אנחנו כנראה נראים לרואה. ולכן לרואה (ולאלוהים) העולם מאד מצחיק.

=======================
14.7.21

ההבלות המבוקרת (השיגעון הנשלט) היא כלי חשוב של היוקשים, ולכן בספרה של טאישה "יקוש עם הכפיל" יש התיחסויות לא מעטות אליו.
הנה אחת המצביעה על חשיבותו:
"ההתייחסות לעולם באמצעות שיגעון מבוקר מבטיחה שהיוקש לא יסתבך בדאגות אנושיות. רק בדרך זו ניתן לשחרר [liberate] מספיק אנרגיה ולהיות נזיל על מנת לעבור עם גופך לתוך העולם התאום."
.
(עמוד 146 בקובץ הטיוטה)
=======================
15.7.21

לא נוגע ישירות לעולמם של הטולטקים.
מבט אחר על הזריקות הקרויות "חיסונים" (אפילו היצרן לא מכנה אותן כך)


היא מזכירה את המושג: predictive policing בין שאר הדברים הרעים,שאומר שהם יוכלו לדעת אם אתה מתכנן עבירה/פשע ולהגיב לכך כדי למנוע אותך לעשות זאת. ויש כבר אנשים שתומכים בכך.
עכשיו גם ברור מדוע אי אפשר להוציא את הבטריה מהסלולרים החדשים. כך את/ה נשאר במעקב ובשליטה כל הזמן.
=======================
15.7.21

על התלות ההדדית שבין נשים וגברים
============================
הקטע הבא לקוח מריאיון עם פלורינדה דונר, משנת 1992.
.
"דון חואן ידע שאין לו סנטימטר אחד של קרקע לעמוד עליה ללא הנשים. בסוג כזה של יחסים, גברים ונשים לא מנצלים זה את זה, כי, מהבחינה האנרגטית, הם יודעים שהם זקוקים זה לזה במידה רבה ביותר. המכשפים הגברים יודעים שהאישה היא זו שיש לה חיבור ישיר לזה שנמצא שם - ידע, רוח, אנרגיה, איך שתרצה לקרוא לזה.
הספרים של קרלוס משקפים תהליך אחר, תהליך שהוא עדיין עובר אותו. גברים בונים ידע צעד אחר צעד; הם כמו חרוט [קונוס] בגישתם אל הידיעה. תהליך חרוטי זה מגביל את הגברים לגבי עד כמה רחוק הם יכולים להגיע. הגבר מבקש קודם כל את הסדר, את המבנה.
האישה צוללת לתוך משהו, ו[רק] אחר כך היא מוצאת בו סדר. אצל הנשים, החרוט הוא הפוך; הוא פתוח כמו משפך. הנשים מסוגלות לפתוח את עצמן ישירות למקור, או ליתר דיוק, המקור מגיע אליהן ישירות. "
.
את הראיון בתרגומו העברי אפשר להוריד ולקרוא כאן:
https://drive.google.com/.../1s0uDRthj0Vdo6FZOhccDmZ.../view
.
האם יש לנו באמת יד חופשית לקרוא לדבר הזה - ידע, רוח, אנרגיה - איך שאנו רוצים?
לדעתי לא. יש לנו חופש לבחור באחד מבין אלה ומבין הנוספים המופיעים בספרות: האינסוף, העוצמה, הכוונה, המופשט, הבלתי ניתן להעלותו על הדעת, הים האפל של המודעות... אבל לא מעבר להם.
עם זאת, זה כנראה לא לגמרי מדויק, כי דון חואן אומר שלנגואל ישנה החירות הלשונית להשתמש בטרמינולוגיה חדשה המתאימה למודליות של הזמן שבה הוא חי.
.
מוסיקה

Come fly with me ~ Devil Blues

מקסים

=======================
16.7.21

לעשות דברים מתוך דחף רגעי
=======================
ובאנגלית: on the spur of the moment
.
את מספר הפעמים שהביטוי הזה מופיע בספרים שלנו אפשר לספור על יד אחת. 
האם אפשר להסיק מכך שמדובר במשהו שולי? 🙂
מתוך אותם מקרים בודדים שבהם מופיע הביטוי, המשפט הבא ראוי לתשומת לב מיוחדת:
.
"הוא [דון חואן] היה נגואל אשר עשה כל דבר בעל חשיבות מתוך דחף רגעי, ללא התרעה."
(אמנות החלימה" עמוד 197 משפט אחרון, תרגום שלי)
.
משפט זה, למרות שהוא משתמש בביטוי נדיר בספרות שלנו, צובע מחדש את כל הספרות, לא?
.
לדעתי, זה לא מקרי, כי עיתוי timing הוא הרי אחד מששת התכונות של הלוחמה: שליטה, משמעת, אורך רוח, עיתוי, רצון, ורודן קטן. ("האש מבפנים")
העיתוי חשוב כי, לדעתי, הדרך אל החירות נפקחת (לאורך 🙂  ) ברגעים מסויימים, בהם מופיע סדק במעטפות הכלא. אז הרוח אומרת "עכשיו !!", לדוגמה: עכשיו אתה שורך את הנעליים (ונמנע מסלע הנופל בקניון במרחק מטרים משם).
אם כן, הפוסט מציע שהדחף הרגעי מגיע לפעמים מהרוח. ואם יש הנחיה לפעולה מצד הרוח היא תמיד: עכשיו! וללא התרעות.
.
ולכן, הלוחם/ת אינו באמת מכין תוכניות לעתיד. הוא ממתין לציוויי הרוח: עכשיו!
.
שבת שלום.
=======================

5 תגובות:

  1. הי אבי, מזמן לא הגבתי...
    סיימתי לקרא את הספר והתחלתי לרשום לעצמי ציטוטים נבחרים...בעצם, אני בוררת לי מתוך הסיפור תובנות לחיים
    זה לא הספר הראשון שאני קוראת בסדרת הספרים (ספרי הנשים של קסטנדה) מכולם נהניתי מאוד ומכולם למדתי אבל, את הספר הזה קראתי/אני קוראת מתוך בהירות והבנה הרבה יותר עמוקה
    בשנים האחרונות צללתי (או לפחות שחיתי עם שנורקל) במימי התאוסופיה ותורות המזרח והספר הזה מתכתב לי כמעט לגמרי עם התורות האלה .
    קל מאוד לקרא את הספר ואני "חושדת" בתרגום המצויין:) לדעתי, כל מי שמפשפש בעולם המיסתורין יהנה וילמד ממנו לא מעט
    לא עקבתי אחרי הפוסטים האחרונים ואני לא יודעת אם הוצאת את הגירסה הסופית
    אם אתה רוצה שאעזור בעיצוב הכריכה...אז, בבקשה

    השבמחק
    תשובות
    1. הי ליאורה,
      משמח אותי לדעת שהספר דיבר אלייך. אני חושב שהוא מעולה, ומוסיף המון לידע שבשאר הספרים. את מוזמנת להעלות כאן נקודות שמצאו אצלך ענין, או שיש בהם סוגיה.
      עדיין לא סיימתי את הכנת הגירסה הסופית. סיימתי את רובה, ונשארו לי תיקונים קלים וסדרת בדיקות. יקח לי בין שבוע לשבועיים. בכל מקרה, אין לחץ.
      אשמח אם תתני לכריכה את מגעך המקצועי שהוכיח את עצמו. :)
      הרעיון לדעתי כרגע פשוט: בפוסט הקודם שמתי בסופו את תמונת הכריכה המקורית של "הטבעת השניה של העוצמה". כלומר הם לקחו תמונה גדולה ועטפו איתה את כל הצדדים. חשבתי שבאופן דומה אפשר למתוח את התמונה של החזית כך שתמשיך על פני השידרה ואחורנית, או אפילו לשכפל אותה ללא העורב, רק את הנוף. במקרה הגרוע אפשר במקום של העורב להכניס תיבת טקסט.
      אשלח לך מחר במייל את התמונה, ואשלח עוד תמונה אחרת שאני מתלבט גם קצת לגביה.
      לא צפויה להיות עבודה גדולה. קצת משחק גרפי :)

      מחק
    2. הי ליאורה, אני לא יכול להיכנס למייל שלי (כי אני לא מוכן לרקוד לפי החליל של גוג ומגוג) אז תכתבי לי את המייל שלך, כאן, או ל:
      avicon_galil@yahoo.com
      רצוי למייל, כי אז תחשפי אותו פחות לגורמים זדוניים.

      מחק
  2. בסדר גמור:)
    מקווה שאתה נכנע מידי פעם 😉

    השבמחק