באחד הפוסטים האחרונים שלי, "עפר לעפר, או התנדפות מלאה מהעולם - סתירה לכאורה", טענתי שהטענה שאיש ידע [איש דעת] מגיע לקבורה עומדת בסתירה לטענות שכשעולים באש מבפנים לא נשאר ממך בעולם דבר, אפילו לא הנעליים, וכך גם כאשר נקודת המאסף עוברת להתמקם ברצועות גדולות אחרות של האצלות הנשר. ציינתי שם שדון חואן דרש מקסטנדה לעולם לא לספר היכן מקום קבורתו [העתידי, כנראה] של דון חואן.
אבל היכן נמצאת האמירה הזו של דון חואן?
היא נמצאת ברשימות השדה של קסטנדה. אותן רשימות שאיזכורן מופיע רבות בספריו. בנו המאומץ של קסטנדה סיפר שהוא ראה, כילד, תיבות רבות עם מחברות כאלה. הוא סיפר זאת במסגרת הסרט שה-BBC עשו על קסטנדה ועל הכת-לכאורה שהוא הקים סביבו. עדות זו עמדה כנגד טענת המלומדים שקסטנדה המציא את הכל, ולמעשה לא היה במציאות שום דון חואן, לא הייתה חניכה, וכמובן לא היו רשימות שדה.
היא נמצאת ברשימות השדה של קסטנדה. אותן רשימות שאיזכורן מופיע רבות בספריו. בנו המאומץ של קסטנדה סיפר שהוא ראה, כילד, תיבות רבות עם מחברות כאלה. הוא סיפר זאת במסגרת הסרט שה-BBC עשו על קסטנדה ועל הכת-לכאורה שהוא הקים סביבו. עדות זו עמדה כנגד טענת המלומדים שקסטנדה המציא את הכל, ולמעשה לא היה במציאות שום דון חואן, לא הייתה חניכה, וכמובן לא היו רשימות שדה.
טענתו של קסטנדה שהתיבות עם רשימות השדה שלו נשרפו [אם אינני טועה] לא הוסיפה אמינות, ונשמעו קולות באקדמיה שאוניברסיטת קליפורניה UCLA אשר העניקה לקסטנדה את התואר דוקטור באנתרופולוגיה פעלה באופן לא מקצועי בכך שהעניקה את התואר מבלי שקיבלה לידיה את רשימות השדה.
בהזדמנות זו, תזכורת: גם עבודת הדוקטורט של קסטנדה "קיבלה כנפיים", ואין למצוא אותה בספריית האוניברסיטה. שם עבודת הדוקטורט שלו היה: "כישוף: תיאור של העולם".
דרך אגב, גם טאישה קיבלה תואר דוקטור באותה אוניברסיטה, ואפשר לשער שגם היא הגישה שם עבודת דוקטורט. עובדה זו מוזכרת בספר של איימי וואלאס "שוליית המכשף - חיי עם קרלוס קסטנדה".
אני רוצה להוסיף שאמירתו של דון חואן אודות עצמו, כלומר שגופו עתיד ללכת "בדרך כל בשר" ולהיקבר באדמה, אינה חיונית לטענת הסתירה בפוסט "עפר לעפר...", כי הציטוט הבא, המובא שם בתגובות, מדבר על אנשי ידע באופן כללי, ואפשר לשער שהוא חל גם על דון חואן: "יש עוצמה בעצמותיו של לוחם, אבל הן לעולם לא נמצאות בבתי קברות. וישנה אפילו עוד יותר עוצמה בעצמותיו של איש ידע [איש דעת], אולם מעשית זה בלתי אפשרי למצוא אותן."
(מתוך הפרק "הלך הרוח של הלוחם" שב"מסע לאיכטלאן")
.
מתברר ש-12 דפים (עמודים) מאותן רשימות שדה עלומות שרדו והגיעו לידינו.
הם כתובים בספרדית. התרגום שלהם לאנגלית נמצא בקובץ הריאיונות והעדויות שהכנתי. הם הטקסט הראשון שבקובץ. ממנו אני מתרגם להלן את שנים וחצי העמודים הראשונים.
כנראה, אם תרצה הרוח, אשנס את מותניי ובימים הקרובים אתרגם את שאר הדפים, כי "המתחיל במצווה".
התאריך 1962 מתאים לסגנון הכתיבה של הספר הראשון, שיצא לאור ב-1968.
ישנן כמה אמירות שלא מסתדרות לכאורה עם המידע שבספרים. אתייחס אליהן בתגובות.
בסוף התרגום אפשר יהיה לקבוע האם הרשימות הללו עושות רושם אותנטי, ואם כן, האם יש בהן מידע חשוב המוסיף על המידע שבספרים.
קריאה נעימה ומחכימה.
===========================
1962 - רשימות השדה של קרלוס קסטנדה (אנגלית)
המקור: כתב יד בספרדית
תרגום לאנגלית על ידי u/CruzWayne:
12 עמודים של רשימות שטח בלתי ערוכות [גולמיות] של קרלוס קסטנדה.
====================
[גיליון 1]
שבת 8 באפריל, 1962
כשעמדתי לעזוב את ביתו של דון חואן, הוא שאל, "מתי תחזור?"
"בעוד חודשיים," עניתי.
"לעולם לא תלמד. כדי ללמוד אתה צריך לתת הכל, לא רבע, ואין לך את הרצון לעשות את זה."
"זה לא רצון שחסר לי, זה זמן."
"מיטיבי אסף אותי לביתו כנער ומעולם לא עזבתי את ביתו, עד שהפכתי לגבר." בטון שלו היה בוז והוא נראה נרגז.
"כמה זמן היית עם המיטיב שלך?" שאלתי.
"שנים."
"כמה שנים?"
"מי יודע."
"ומה עשית כשעזבת את בית מיטיבך?"
"עזבתי כשהוא מת."
"האם היית איתו מגיל צעיר?"
"כן, באותה תקופה היה הרבה עוני, והוא טיפל בי כאילו הייתי הבן שלו".
"איפה גרת?"
"אני לא יכול להגיד לך את זה. כבר יש לך אותי, את הזמן שלי - אתה לא תוכל להגיד איפה פגשת אותי, לא היכן ראית אותי, לא איפה מצאת אותי, ולא מהו השם שלי. זהו. .. החוק [rule, הכלל] לגבי מכשפים. זה החוק כשרוצים... לדעת [להיעשות לאיש ידע], אם אדם הוא מתחשב [considerate]".
"למה החוק הוא כזה, דון חואן?"
"זה מה שהמכשפים החליטו. אתה לא מספר על מכשף, על דרכיו או על מותו, ולעולם אל תשתמש בסודות האלה כנגדו. אני אומר לך עכשיו. לעולם אל תספר היכן פגשת אותי, כשאמות, כדי שאף אחד לא יגלה היכן גופתי קבורה."
"אמרתי לו שיש הרבה אנשים שיודעים איפה -
[גיליון 2]
-נפגשנו."
"אף אחד לא יודע כלום," הוא אמר בביטחון.
"מה עם פרננדו ודון נאצ'ו [Nacho]?" שאלתי.
"הם אידיוטים, הם אפילו לא יודעים איפה נמצאים."
"וכלתך, דון חואן?"
"היא לא נחשבת. היא עוד אידיוט. אבל, יש אנשים אחרים שכן נחשבים."
"מי, לדוגמה?"
"אתה תדע מי, כשהם ישאלו אותך יום אחד, כשישאלו אותך איפה גופתי קבורה."
"מי עתיד לשאול אותי?"
"אתה תראה. חייו של מכשף מוזרים מאוד ודברים קורים מבלי שמחפשים אחריהם או אפילו רוצים אותם".
שאלתי אותו שוב למה אני צריך לשמור את זה בסוד.
הוא אמר שכאשר אלמד יותר אבין שיש דברים מסוימים שאי אפשר לומר, דברים אישיים ששייכים רק לעצמנו. "כשאדם נמצא על דרך הידע," הוא אמר, "אין טעם לספר לאף אחד מה הן כוונותיו [what one is up to, מה הוא זומם]".
"אני לא אספר לאף אחד," הבטחתי לדון חואן.
"כן, אתה תספר. יש לך פה גדול."
"מה אני יכול לעשות כדי להימנע מזה?"
"שום דבר."
רציתי להבטיח לדון חואן שאין לי כוונה קלה שבקלות לחשוף את סודותיו, ואיך בכלל אוכל לגלות [אותם] אם לא תהיה לי אפילו הזדמנות לעשות זאת.
"תהיה לך, ואתה תספר," הוא אמר בחיוך ידידותי. "אתה תגיד גם אם לא תרצה. אבל לא כדאי לדבר על כך".
"אז [האם] זה רע להעלות את הדברים האלה [בשיחה], דון חואן?
"כמובן, במיוחד בשבילך. לא יחסרו לך אנשים שרוצים-
[גיליון 3]
- לקחת את העוצמה שלך. הם ייקחו אותה כי הדיבור מפחיד ומסלק אותה. הדיבור גוזל [שודד] ממך עוצמה".
"מה אם אני לא רוצה עוצמה?"
"בשביל מה אתה לומד אם אתה לא רוצה עוצמה?"
"רק כדי לדעת."
"אתה לא יודע מה אתה שח, אבל אתה תראה, אתה תבין [understand] כשתיווכח [realise]. כשתדע יותר, אתה תשתמש בעוצמה בדרך אחת או אחרת".
אמרתי לו שאני רק רוצה לדעת, ושאני לא באמת מעוניין לחיות חיים של מכשף.
"על איש הידע [איש הדעת] להשתמש בעוצמתו", אמר.
*************** סוף ***************
הערות שלי
אמירה בעייתית: החוק המוזכר, [הקובע שאין לגלות לזולת פרטים על מכשף] הוא כנראה חוק הנגואל. וחוק הנגואל הוא לא עניין של הסכמה בין מכשפים, אלא הוא בעצם מפה אל החירות, אוסף של עקרונות המגדירים את הדרך הטולטקית.
החוק ניתן על ידי הנשר. החוק הוא חלק ממבנה היקום.
-----------
אמירה בעייתית נוספת: האמירה שמיטיבו של דון חואן אסף אותו לביתו בגיל צעיר מאד וגידל אותו, לא משתלבת היטב עם הסיפור שהנגואל חוליאן מצא אותו כאשר הוא נורה בחזהו על ידי מנהל העבודה בחווה.
========================
9.3.23
רשימות השדה של קסטנדה - חלק שני
==============================
==============================
לדעתי, מכיוון שזיכרונותיו של קסטנדה ורשימות השדה שלו משמשים רק טריגר לקריאת הטקסטים [הספרים] ישירות מהאינסוף, הם נמדדים מבחינתו לא במונחים של אמת-שקר, אלא במושגים של יעילות.
אנו, בכל מקרה, נבחן אותם בעיקר מבחינת האמת: האם הם תואמים, סותרים, או משלימים את הידע המובא בספרים.
ונזכור שאולי הן רק טריגר לקריאת האינסוף.
ונזכור שאולי הן רק טריגר לקריאת האינסוף.
--------------------------
אני מביא את שתי השורות האחרונות מהפוסט הקודם כי דון חואן ממשיך כאן את מה שהוא התחיל להשיב שם.
========================
אמרתי לו שאני רק רוצה לדעת, ושאני לא באמת מעוניין לחיות חיים של מכשף.
"על איש הידע [איש הדעת] להשתמש בעוצמתו", אמר. "אחרת, למה שתרצה לדעת? מה אתה הולך לעשות אם תיכנס לקיבעון [fix, מבוי סתום?] ותצטרך להשתמש בכישוף?
אתה לא יודע איך זה עוזר. ברגע שאתה מתחיל, אין דרך להפסיק."
אתה לא יודע איך זה עוזר. ברגע שאתה מתחיל, אין דרך להפסיק."
"אתה מתכוון שלעולם לא תוכל להשאיר את חיי הכישוף מאחור?"
"לא. אלא אם כן אתה לומד הרבה, אבל כדי ללמוד הרבה אתה צריך להשתמש בכוח הכישוף. אתה לא יודע מה אתה אומר."
"איש ידע צריך לפעול במוקדם או במאוחר, אתה לא יכול להסתדר רק על ידי חשיבה.
"איש ידע צריך לפעול במוקדם או במאוחר, אתה לא יכול להסתדר רק על ידי חשיבה.
לאיש ידע יש את העוצמה והידע לעשות מה שהוא רוצה. אתה תראה שאין דרך לעצור, ברגע שאתה עולה על דרך הידע. אני אומר לך. אתה לא יכול לעצור או לשנות מסלול."
"איש ידע תמיד הופך להיות יותר מסתורי מהגיהנום." "אף אחד לא יוכל לעצור אותך אם תהפוך לאיש ידע."
"מיהו איש ידע? האם מכשף הוא איש ידע?" שאלתי.
"מכשף עשוי להיות, אם הוא פועל על פי חוק [rule] טוב, דרך הידע."
[גיליון 4]
"איך הוא צועד בדרך הזו?"
"צריך ללמוד בדרך הקשה, בלי חיפזון, אבל בהתמדה. צריכים ללכת הכי רחוק שאפשר כדי לפענח את סודות העוצמה והידע."
"האם כל אחד מאיתנו יכול להפוך לאיש ידע?"
"לא כולנו."
"אז מי יכול?"
"כל מי שממרה [defies] ומביס את ארבעת האויבים הטבעיים. איש ידע צריך להתייצב מול ארבעת אויביו, ואז עליו להילחם איתם, ולבסוף להביס אותם.
לאחר שהביס אותם, הוא עשוי לקרוא לעצמו איש ידע".
לאחר שהביס אותם, הוא עשוי לקרוא לעצמו איש ידע".
שאלתי אותו אם כל מה שצריך זה להביס את ארבעת האויבים כדי להיות איש ידע. הוא אמר שאדם יכול לקרוא לעצמו איש ידע אם הוא מסוגל להביס את ארבעת האויבים, וכל אחד יכול לעשות זאת.
"האם כל אחד מאיתנו יכול להילחם בארבעת האויבים? או שישנן דרישות מיוחדות?" שאלתי.
"אין דרישות, כל אחד מאיתנו יכול לנסות להיות איש ידע, אבל מעט מאוד אנשים הופכים לכזה, וזה טבעי. האויבים הם אדירים... למען האמת, ארבעת האויבים הם עוצמתיים, ורובנו מפסידים”.
"איזה סוג של אויבים הם, דון חואן?"
"מה הטעם לדבר על זה? לעולם לא תבין. דברים מתעוותים כשהם חסרי היגיון [unintelligible]".
"אבל אני צריך לדעת, דון חואן, אפילו שלא אבין."
"אתה תדע בבוא העת, כלומר אם לא תברח בבהלה. אני אומר לך, לא כדאי לדבר על הדברים האלה. לשם מה?"
"האם אתה חושב שיום אחד אהפוך לאיש ידע?"
[גיליון 5]
"איך אני יכול לדעת? אף אחד אינו יכול לדעת מה יקרה במהלך הדרך".
"האם יש דרך לדעת [זאת]?"
"לא, אין. כבר אמרתי לך, הכל תלוי בקרב נגד ארבעת האויבים ו[בשאלה]אם אתה מביס אותם, או שהם מביסים אותך. זה לא משהו שאתה יכול לדעת רק בגלל [שאתה רוצה לדעת]."
"האם אתה יכול לחזות זאת באמצעות הכוחות שלך?"
"לא, כי להפוך לאיש ידע זה משהו שלא נמשך זמן רב, הייתי אומר שזה משהו שחולף מהר [very fleeting], ו[הוא]בערך בגודל כזה (הוא עשה סימן ל'קטנטן' באצבעותיו)."
"אבל איך אפשר להיות לאיש ידע אם זה לא נמשך בכלל?"
"ובכן, אדם הוא אף פעם אינו לגמרי איש ידע. להיות כזה לא נמשך [זמן] בכלל. זה לא [מצב] קבוע. למען האמת, אדם הוא לעולם לא באמת [never actually] איש ידע. מה שקורה הוא שלאדם יש רגע קצרצר [instant] של "אור", של ידע אמיתי, לאחר שהביס את ארבעת האויבים."
"תגיד לי, דון חואן, איזה סוג של אויבים הם?"
"לא כדאי לדון בזה, ואנחנו לא הולכים לדון בזה. אתה תמיד רוצה לדבר ולדבר על הכל. לא נמאס לך מזה? אין לי את אותו הצורך. אני לא אוהב לדבר."
עמדתי על כך שעל פי דרך החשיבה שלי, הדרך היחידה להגיע להבנה היא באמצעות דיון, אבל דון חואן נהיה רציני והפסיק לדבר. לא רציתי לעזוב אותו כשהוא נרגז, אז נשארתי לשארית היום.
בשעה 14:00
אחר הצהריים הגענו לדבר על גבישי קסם [magic crystals] של מכשפים. נושא שלא סיימתי לדון בו בפעם האחרונה שביקרתי.
אחר הצהריים הגענו לדבר על גבישי קסם [magic crystals] של מכשפים. נושא שלא סיימתי לדון בו בפעם האחרונה שביקרתי.
"יש שלוש דרכים לראות רוחות [sprits]," אמר דון חואן. "יש שלושה סוגים של רוחות. רוחות שאינן נותנות דבר, כי אין להן מה לתת, ורוחות שהן כדאיות [worthwhile, משתלמות], כי יש להן-
[נראה שהדברים נקטעים באמצע משפט, ואין להם המשך בתחילת הגיליון הבא]
[נראה שהדברים נקטעים באמצע משפט, ואין להם המשך בתחילת הגיליון הבא]
[סוף גיליון 5]
*****************************
כמה הערות שלי:
משהו שטענתי בתגובות לפוסט הקודם, ההבחנה של קרלוס, ושלנו, בין ידע ועוצמה, כלומר שאפשר לדעת מבלי להשתמש בעוצמה, היא חסרת בסיס בעולם המכשפים, כי ידע הוא תלוי מיקום של נקודת המאסף, והנעת נקודת המאסף אפשרית באמצעות עוצמה. לכל הפחות יש להביא את נקודת המאסף למיקום של המודעות המוגבהת.
.
ככל שאני זוכר, הקישור בין ידע לאור [זוהר] איננו מופיע בספרים באופן מפורש. ולכן, אם הטענה נכונה אז זהו חידוש.
.
לדעתי, דון חואן אינו יכול לחזות האם קסטנדה [או כל אחד אחר] יהיה לאיש ידע משום שהמצב של להיות איש ידע איננו קיים בזמן, אלא לרגע חולף בלבד, כלומר למעשה האירוע, או המצב הזה, אינו נמצא בנקודת זמן כלשהי, ולכן אי אפשר לחזות אותו.
ש======================
10.3.23
רשימות השדה של קסטנדה - חלק שלישי
==================================
==================================
צריך לזכור שהתרגום העברי של הרשימות נעשה מהתרגום האנגלי, של המקור הספרדי. וגם, שאלה הן רשימות שנכתבו במהירות, ללא בדיקה או הגהה תוך כדי כתיבתן, לכן אי אפשר לצפות לדיוק מילולי, לא במקור הספרדי, ובטח לא בגירסה העברית.
השיחה חוזרת לנושא של ארבעת האויבים הניצבים על דרכו של איש הידע [איש הדעת]. והיא ממשיכה בנושא זה עד סוף רשימות השדה.
השיחה הזו נמצאת ב"משנתו של דון חואן" החל מעמוד 68 למטה ועד סוף הפרק, ומעניין יהיה להשוות בין שתי הגרסאות.
בקטע הבא עצרתי אחרי תיאור האוייב השני, הבהירות.
לאחר שאסיים לתרגם את כל הרשימות, אקבץ אותן לקובץ אחד, ויש היגיון גם בלבחור להמתין לקרוא אותם ברצף, כי כאן הדיון נקטע, אולי באכזריות 
מצד שני, מי יתקע לידינו שהתוכנית לסיים את התרגום תצא לפועל?!
האדם מתכנן, והאל צוחק [מתוכניותיו].
ואני מוסיף: איך משתיקים את הצחוק הלעגני הזה של האל?
מקשיבים לרוח ופועלים במצוותה. אז אנו עושים את הדבר הנכון, ואף יושב מרומים לא יוכל לצחוק עליך.
האדם מתכנן, והאל צוחק [מתוכניותיו].
ואני מוסיף: איך משתיקים את הצחוק הלעגני הזה של האל?
מקשיבים לרוח ופועלים במצוותה. אז אנו עושים את הדבר הנכון, ואף יושב מרומים לא יוכל לצחוק עליך.
למחליטים לקרוא עכשיו ולא להמתין, קריאה נעימה ומחכימה.
=============================
[גיליון 6]
יום ראשון, 15 באפריל, 1962
שוב חזרנו לשיחה על האויבים של אנשי הידע, ושוב שיחתנו התנהלה ברגע האחרון, בדיוק כשעמדתי לצאת [ולנסוע] הביתה. שאלתי אותו מי הם האויבים האלה. לא ציפיתי שהוא יגיד לי,
אולם הוא הסביר זאת בפירוט.
אולם הוא הסביר זאת בפירוט.
"כשאתה מתחיל ללמוד," הוא אמר, "אתה אף פעם לא יודע מה אתה תמצא. הדרך אף פעם איננה ברורה [obvious, מובנת, פשוטה]. המטרה שלך מלאה בפגמים והכוונה שלך מעורפלת [vague].
אתה תמיד מבולבל כי אתה מצפה שדברים יקרו, דברים שלעולם לא יקרו, כי אתה לא יודע כמה קשה הידע, אין לך מושג על העבודה [הרבה] שאתה צריך להשקיע כדי ללמוד".
"אבל ככה אתה לומד, לאט לאט בהתחלה, אחר כך יותר ויותר, והציפיות שלך נעלמות. אתה לומד דברים שמעולם לא רצית ללמוד, ואז אתה מתחיל לפחד. ידע הוא אף פעם לא מה שמצפים לו, וכל צעד הוא כמו הליכה בבוץ, ואז, בלי סיבה, אתה [שקוע] עד צוואר בפחד אשר מתחיל לסחוט אותו [כנראה, אותך], בלי רחמים, ואתה לא יכול לעשות כלום, כי אתה נממצא בעיצומו של קרב. וככה אתה נתקל באויב הראשון, ביריב הראשון, בפחד. אויב נורא, בוגדני ומסובך [complicated, מורכב], כמו זמזום [burr, משק כנפים], הוא תמיד יוקש סביבך, נסתר, תמיד חבוי, בכל סדק, הפחד תמיד רק מחכה".
"ואם יגבור עליך הפחד ותברח, האויב הראשון מסיר [ממך] את כל הרצון."
"מה קורה אם בורחים ככה?"
"כלום, רק שלעולם לא תלמד, לעולם לא תהפוך לאיש ידע. אתה עלול להפוך לנוכל, או כמו כל מוג לב המלא בפחד, ל[תת?] אדם. [il) man)]".
[גיליון 7]
"מובס, אדם שרצונו הובס על ידי הפחד."
"האם אפשר לעשות דבר כלשהו כדי להביס את הפחד?"
"כן, והוא מאוד פשוט. עליך להתנגד ל [defy, להמרות את פיו של ה] פחד, ולמרות הפחד להמשיך ללמוד. אתה עושה צעד אחד, אחר כך עוד צעד, ואז עוד אחד. אתה אמור לפחד, אבל למרות זאת להמשיך, לעולם לא להפסיק, ובטח לא לברוח. זהו החוק! [חוק הנגואל, כנראה] ואז מגיע הרגע שבו האויב הראשון נשאר מאחור, ומתחילים להרגיש משוכנעים ורגועים יותר. הכוונה מתחזקת, והידע כבר איננו כל כך מבעית. כשמגיע הרגע הזה, אפשר לומר, כמו גבר, שהפחד נכבש והוא מתפוגג, בהתחלה לאט לאט, עד שפתאום הוא נעלם כליל".
"ואז לעולם לא תפחד שוב?" שאלתי.
"לא. לאחר שהתגברת על הפחד, אתה חופשי [ממנו] למשך שארית חייך, כי במקום הפחד, יש לך בהירות [clarity, ברור, צלול]. הבהירות היא מה שמפוגג את הפחד. בשלב זה אתה יודע מה אתה רוצה ואיך להשיג זאת. אתה יכול לראות את כל האפשרויות השונות, ובהירות חדה מקיפה הכל. אתה יודע ומרגיש ששום דבר לא יכול להיות שוב נסתר ממך. ואז, באופן בלתי צפוי, אתה נתקל באויב השני:
בְּהִירוּת. אותה בהירות שסילקה [dispelled, הפיגה] את הפחד ושהיא כל כך קשה להשגה, [היא] גם מעוורת אותך. זה אומר שלעולם אין לך ספקות ואתה תמיד בטוח בעצמך, שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, כי אתה רואה הכל בבהירות. ומכיוון שהבהירות עושה אותך נועז, אתה לא עוצר בשום דבר. אבל הבהירות הזו היא טעות, זה כמו לראות מראה [view, נוף] ברור אך לא שלם [כלומר, לראות תמונה ברורה אך חלקית].
[גיליון 8]
"אם אתה מאמין באשליה שאתה יכול לעשות מה שמתחשק לך, לא התגברת על האויב השני, ונכשלת [fall short], אינך יכול ללמוד יותר, והידע עתיד לחמוק מבין אצבעותיך. ובגלל שאתה הופך חסר סבלנות כאשר אתה צריך להיות נדיב [generous, זו כנראה טעות בתרגום האנגלי. בספר מופיע rush, נחפז], או נחפז [בתרגום האנרגלי מופיע נדיב] כאשר אתה צריך להיות חסר סבלנות."
"הידע נושר מידיך ואתה לא לומד יותר."
"מה קורה אם האויב הזה מביס אותך? האם אתה מת?"
***************************
הערה:
לאחרונה היה כאן ויכוח כנגד הטענה שלי שהלוחם צריך לפעול תחת הפחד ולא לאפשר לפחד לשתק אותו. נדמה לי שהבאתי באותה שיחה גם את המקבילה הזו של הדברים, כי היא נמצאת גם בספרים.
נראה שחוק הנגואל קובע שלפעול [להתקדם] תחת פחד הוא הדרך לצבור עוצמה.
לעומת זאת, להתקדם לאורך שביל פירורי הקרואסון לא צפוי להגדיל את עוצמתך, כנראה
.
שבת שלום
=======================
מוסיקה
You Go to My Head
גירסה ווקאלית ג'אזית
גירסת סקסופון יפה !!!
===============================
11.3.23
רשימות השדה של קסטנדה - חלק רביעי ואחרון
=================================
=================================
הסוגריים המרובעים הם תוספות והערות שלי. כזכור, אלה רשימות שנכתבו במהירות ללא הגהה [לעתים אפילו בכיס בהיחבא. ישנו קטע משעשע שבו שואל אותו דון חואן מה הוא עושה אם היד בכיס, האם הוא מענג את עצמו].
ובנוסף, בין הרשימות והתרגום העברי חוצץ גם התרגום האנגלי.
אם תרצה הרוח, אקבץ בקרוב את כל החלקים לקובץ אחד.
הוספתי את השורה האחרונה מהקטע הקודם, כדי שיהיה לנו הקשר לדברים.
קריאה נעימה ומחכימה.
***************************
"מה קורה אם האויב הזה [הבהירות] מביס אותך? האם אתה מת?"
"לא, אתה לא מת, האויב השני פשוט שם את ידיו עליך וקטע את התקדמותך [stopped you dead]. לעולם לא תהפוך לאיש ידע, תוכל רק להיות אדם אמיץ, מלא כוח, או אדם נדיב מאוד, אדם נוח מאד לבריות [easygoing]. אבל למרות הכל, הבהירות שאותה התאמצת כל כך להשיג, לעולם לא תנטוש אותך, ואתה לעולם לא תפחד שוב מהחושך. אתה תראה בבהירות למשך שארית חייך, אבל אתה לא תרצה ללמוד יותר, ולא תרצה שום דבר."
"מה עליך לעשות כדי להביס את האויב השני?"
"עליך להמשיך באותו אופן כמו עם הפחד, אתה צריך להתעמת עם הבהירות ולהשתמש בה רק כדי לראות בבהירות, עליך להתאזר בסבלנות ולשקול בקפידה כל מיזם [venture, פרויקט, הרפתקה] חדש. יותר מכל, עליך להתייחס לבהירות שלך כלא נכונה [error, שגיאה]. ואז מגיע הרגע שבו אתה מבין שהבהירות היא בדיוק כמו נקודה מול עיניך. ככה אתה מביס את הבהירות, ומגיע לעמדה שבה לא ניתן לגעת בך, בה שום דבר לא יכול להזיק לך, וזה לא טריק, וגם לא נקודה [הנמצאת] מול העיניים.
זוהי העוצמה, האויב הבא, ואתה יודע בשלב זה שהעוצמה רדפה אחריך, והיא סוף סוף שלך, ועכשיו אתה באמת יכול לעשות מה שאתה רוצה, בשלב זה יש לך-
[גיליון 9]
-בעלי ברית [הנכונים] לפקודתך, ורצונך הוא [ה]חוק, אתה רואה בבירור וללא משוא פנים [impartially] כל מה שמתרחש, את כל מה שסביבך, אך בו בזמן אתה נתקל באויב השלישי, העוצמה. היא החזקה מבין האויבים. ובאופן טבעי, הכי קל להיכנע לה. אחרי הכל, אתה באמת בלתי מנוצח, אם אתה פוגש את העוצמה. אז אתה מתחיל לקחת סיכונים, בהתחלה סיכונים מחושבים, אבל בסופו של דבר אתה קובע חוקים וכללים, כי אתה בלתי מנוצח, אתה אדון העוצמה, ואתה אפילו לא מבחין בכך שהאויב השלישי יוקש אותך, ופתאום אתה מאבד את קשר העין איתה [lose sight of it], והאויב השלישי מביס אותך, ואתה הופך להיות הפכפך ומרושע".
"כאשר אדם הובס בדרך זו, האם הוא מאבד את עוצמתו?"
"אתה אף פעם לא מאבד עוצמה או בהירות."
"אז מה ההבדל בין אדם שהובס בשלב זה לבין איש ידע?".
"מי שהובס על ידי האויב השלישי לעולם לא יידע איך לטפל [handle, להתמודד] עם העוצמה. עבורו, עוצמה היא כמו קללה. אין לו שליטה על התשוקות שלו, והוא הופך להיות יהיר מאד, ולכן הוא לא יודע מתי להשתמש בעוצמה או איך להשתמש בה [employ, להפעיל אותה] בצורה הטובה ביותר".
שאלתי אם התבוסה הזו היא סוף הסיפור.
הוא לא הבין והתחלנו להתווכח עד שהסברתי שמה שרציתי לדעת זה האם אפשר לברוח ואחר כך לחזור ולהילחם אחרי [ה]תבוסה.
"כאשר ידו של אחד האויבים על העליונה, אין מה לעשות, וכל התקווה להפוך לאיש ידע מתרסקת. עליך להיכנע [resign yourself] כי אין מה לעשות".
[גיליון 10]
"האם יתכן שאחרי שהובס על ידי העוצמה, זה רק שאלה של זמן? שאדם יכול להתאושש ולהביס אותה?"
"אם זו שאלה של זמן, אז לא הובסת. הקרב נמשך כל עוד אתה ממשיך לנסות להפוך לאיש ידע. אתה מובס רק כשלא אכפת לך יותר, כשאיבדת כל תקווה".
"האם אתה יכול לנטוש את המאבק לשנים? לדוגמה, לנטוש אותו בגלל פחד, ואז לחזור ולהביס את הפחד?"
"לא! זה בלתי אפשרי. אתה לא יכול להיכנע לפחד ואחר כך להביס אותו. ברגע שנכנעת, אין מה לעשות. אתה לא יכול ללמוד יותר, כי הידע הוא מפחיד ואתה אינך עושה שום דבר כדי ללמוד. אבל מצד שני, אם אתה מתאמץ ללמוד במשך שנים, למרות הפחד, בסוף תנצח אותו, כי לא ויתרת".
"ואיך מובס האויב השלישי, דון חואן?"
"אתה צריך לפגוש אותו חזיתית [להתעמת אתו], לדרבן את עצמך הלאה, לתת לכך את כולך, להשתמש בכל פקחותך. עליך להבין שהעוצמה שלכאורה הבסת, למעשה מעולם לא הייתה שלך. מבלי להבין זאת, אתה אבוד לנצח בסדקים [cracks] של עצמך. אבל אם אתה משתמש בעוצמה במתינות, אתה מתחיל להבין שיש רק דרך אחת להתקדם הלאה, להיות נאמן ומכבד כלפי מה שלמדת בנתיב הידע. רק כך אתה יכול לראות בבהירות, ועוצמה ללא הבנה של מה אתה [או מה היא?] באמת, היא [דבר?] חסר ערך. אם אתה מבין שיש דרכים לשמור על סבלנות ומתינות, אתה מגיע לשלב שבו הכל, ממש הכל, נמצא בשליטה [שלך]. בשלב זה אתה יודע מתי וכיצד להשתמש בעוצמה. וככה אתה מביס את האויב השלישי, אבל בשלב זה אתה נמצא בסוף המשימה שלך בנתיב הידע. וללא [כל] התרעה, אתה נתקל באחרון האויבים.
[גיליון 11]
"הזיקנה [old age], היא האכזרית מכולן, האויב שלעולם לא יובס. האויב שאפשר רק להרחיק אותו לכמה רגעים. בשלב הזה כבר אין את הפחד שהופך את הכל לחשוך, או את הבהירות שגורמת לחוסר סבלנות. בשלב זה כל הכוחות [העוצמות] של האדם נמצאים תחת שליטה. אבל, מצד שני, ישנה תשוקה בלתי מנוצחת לנוח, ואם אתה לא נלחם ביריב הזה ובתשוקה (לנוח?), אם אתה פורש [retire, כנראה נוטש את המאבק] לזיקנה אתה מפסיד את [הקרב] האחרון, והאויב הרביעי הופך אותך ל- יצור חסר תועלת. התשוקה לנוח ולשכוח תשלוט בבהירות, בעוצמה ובידע. אם אתה יכול להישאר חופשי מעייפות ולחיות כפי שהגורל קובע, עד נשימתך האחרונה, אז תוכל לקרוא לעצמך איש ידע. למרות שזה רק לרגעים אחדים, כשהאויב הרביעי ברח, [הוא] האויב הבלתי מנוצח, רגעים אלה של בהירות, עוצמה וידע, מספיקים".
דון חואן נשען על העמוד התומך [של הבקתה, כנראה] והביט לעבר גבעות הבקאטטה הרחוקות [Bacatete, שרשרת הרים במקסיקו].
מלנכוליה מוזרה אחזה בי ואמרתי, רק כדי לומר משהו, "אתה לא יכול לברוח מהזיקנה."
"לא, אתה רואה? היא השליכה אותי על הארץ [ground]," אמר דון חואן, "והיא רודפת אחריי, וידה על העליונה הרבה פעמים".
קולו היה נחרץ ורציני, בסגנון פשוט אך בו בעת תיאטרלי, דרמה הייתה עטופה בנימה הקודרת שלו. נימה שגרמה לי לתהות באותו רגע שדון חואן, שנראה דמות אלמותית, צעירה ונצחית, רק
מעמיד פנים שהוא זקן.
"אתה איש ידע, דון חואן," אמרתי בהערצה כנה.
[גיליון 12]
הוא הביט בי בהבעה חצי רצינית ואז צחק.
"אתה מדבר שטויות!" [You’re full of it] הוא אמר.
הוא לא נראה עצוב או עייף או משהו אחר מלבד הדון חואן שאני מכיר. עם זאת, היה בו משהו שגרם לי להבין, בפעם הראשונה, את האינטנסיביות שבה הוא נלחם מול האויב האחרון, האויב הבלתי מנוצח.
****************** סוף *****************
הערות שלי
לפי הרשימות הללו, הפחד יוצר חושך, ולכן, לדעתי, אין זה מקרה שהגורם המסלק את הפחד הוא בהירות, שהיא כמובן מנוגדת לחושך.
ככל שאני זוכר, החלק האחרון בשיחה אינו נמצא במקבילה של השיחה ב"משנתו של דון חואן" עמוד 68 ועד סוף הפרק.
===============================
הערה לגבי הנחפזות לעומת הסבלנות שמביאה איתה הבהירות:
מהקשר הדברים נראה שהסבלנות והנחפזות מתייחסות ללמידה, לכן נראה לי שהכוונה היא שלאדם בעל הבהירות אין ידע על העוצמה שברשותו, ולכן הוא יזנק למים (ייחפז, יגלה חוסר סבלנות) כשהוא לא מוכן, חסר עוצמה מספקת, ומאידך ימתין כשיש לו עוצמה מספקת, במקום לפעול.
======================
12.3.23
רשימות השדה של קסטנדה בתרגום לעברית בקובץ אחד
====================================
====================================
הלינק לקובץ נמצא בסוף הפוסט.
האם רשימות השדה מחדשות לנו משהו?
=====================================
=====================================
אני חושב שכן. הרשימות עוסקות בעיקר בשיחה של קסטנדה עם דון חואן על ארבעת האויבים הניצבים על דרך הידע, הדרך המוליכה מאדם רגיל לאיש ידע [איש דעת]. השיחה נמצאת ב"משנתו של דון חואן" מעמוד 68 למטה ועד סוף הפרק.
הנה כמה חידושים שלדעתי נמצאים בטקסט זה:
- החידוש הכי גדול, אשר איזכורו בפוסט שלי היווה מבחינתי טריגר לתרגם את רשימות השדה: הטענה שדון חואן, ואיש ידע בכלל, עתיד להשאיר את גופו מאחור בעולם הזה, קבור באדמה. טענה הנראית סותרת טענות אחרות אודות היעלמות טוטאלית, ללא השארת זכר.
- קישור מעניין בין הפחד לאפילה, המסתתר/ת בסדקים [הפחד יוקש אותך, אורב, חבוי בכל סדק], מה שלוקח אותי למחשבה שהבהירות היא הגורם המאפשר לנצח את הפחד, משום שהבהירות מנצחת את החושך, והפחד הוא חושך.
- רמז מפורש יותר לרעיון הקושר בין אור [זוהר] וידע. הרמז בספרים לדעתי הוא פחות מפורש. [דרגה אחרת של רמיזה ]
]- ההבחנה הרגילה (של המיינד הזר) בין ידע לבין עוצמה ושימוש בידע (בעוצמה) אין לה מקום בתפיסת העולם הטולטקית. דון חואן אינו מסביר מדוע. לדעתי ההסבר הוא שידע מהסוג שמעניין את הטולטקים מחייב את הנעת נקודת המאסף, והנעה כזו היא אפשרית באמצעות עוצמה. יש להניע את הנקודה לכל הפחות למיקום של המודעות המוגבהת. לכן אין ידע ללא עוצמה, ואין משמעות לעוצמה שלא עושים בה שימוש.
- (אולי שייך לסעיף הקודם) ההכרח להשתמש בעוצמה/בכישוף כי חשיבה אינה מספקת.
הערת אגב, אסוציאציה אקטואלית: אני חושב שנפילת הבנק של ההייטק היא דוגמה לכך שחשיבה אינה מספיקה. החשיבה יכולה לחזות שינויים פיננסיים מסויימים, אבל היא אינה יכולה לחזות את תוכניות הזדון של מי שמנהל את הכסף.
הערת אגב, אסוציאציה אקטואלית: אני חושב שנפילת הבנק של ההייטק היא דוגמה לכך שחשיבה אינה מספיקה. החשיבה יכולה לחזות שינויים פיננסיים מסויימים, אבל היא אינה יכולה לחזות את תוכניות הזדון של מי שמנהל את הכסף.
- נראה לי שהטקסט מוליך אותנו להבנת הסיבה לכך שהעוצמה מספקת את ההתגברות על "חוליי" הבהירות: הבעיה בראייה הבהירה של הדברים היא חוסר הידיעה מתי לפעול ומתי להמתין, והתשובה לכך היא, לדעתי, התשובה לשאלה: האם יש לך את העוצמה המתאימה לאתגר הקונקרטי. אם יש לך עוצמה מספקת, תוכל/י לפעול על פי הראייה הבהירה.
- החלק האחרון ברשימות אינו נמצא בטקסט שבספר, והוא מספר לנו על מאבקו היומיומי של דון חואן באוייב הרביעי, הזיקנה, ועל כך שבמאבק הזה יש לזיקנה גם נצחונות עליו.
- הטקסט מספק ברמיזה הסבר חדש לכך שלא ניתן לחזות האם פלוני יצליח להיות לאיש ידע, כי היות איש ידע הוא מצב רגעי ביותר, כנראה מחוץ לזמן, וחיזויים נוגעים רק לאירועים הנמצאים בזמן.
- הרשימות מספרות על כמה דמויות לא מוכרות, פרננדו ודון נאצ'ו, ועל כך שיש לדון חואן כלה. זה לא מידע חשוב, כי כולם אידיוטים
- ישנן כמה סתירות-לכאורה ביחס לכתוב בספרים: נאמר ברשימות שהאיסור למסור פרטים על מכשף (לדוגמה: על מקום קבורתו) הוא חוק המבוסס על הסכמה בין המכשפים. אם מדובר בחוק הנגואל, אז הוא איננו מבוסס על הסכמה.
- הטענה שהמיטיב של דון חואן אסף אותו לביתו בגיל צעיר מאד וגידל אותו אינה תואמת לכאורה את הסיפור על כך שהוא מצא אותו ירוי בחזהו מחוץ לחוות העבדים.
- הנקודה הבאה איננה חדשה, היא נאמרת בספרים אבל הנוסח כאן לדעתי חדש: הדיבור מפחיד ומסלק את העוצמה. הדיבור גוזל [שודד] ממך עוצמה.
**********************
ייתכן שיש עוד עניינים שהם בגדר חידוש, לא נראה לי שהרשימה הנ"ל ממצה. וללא ספק יש מקום להמשך חקירה ודיון בטקסט.
.
האם הרשימות הן אותנטיות, לא מפוברקות?
להתרשמותי, כן.
****************************
ערכתי כמה ליטושים בחלקי התרגום שהעליתי בפוסטים, אז רצוי להשתמש להבא רק בקובץ הזה.
קריאה נעימה ומחכימה.
הקישור לקובץ
======================
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה