Gregg Karukas - Rio Drive
******
אתנחתא קצרה מהעיסוק ב"משנתו של דון חואן".
סיפור קצר של וודי אלן על ילדותו ועל האספקט הטולטקי שבו.
את הקטע צילמתי מתוך ספרו של חיים שפירא: "על הדברים החשובים באמת".
על פי הטולטקים: אין ילדות שהיא באמת שלנו.
עבודת הסיכום מסלקת את תחושת ה"שלי" מסיפור ילדותי, את ההזדהות.
זוהי הזדמנות לעשות שימוש באמירה של הטולטקים, שהמציאות היא חלום.
סיפור חיינו (הכולל את ילדותנו) הוא חלום. ברגיל איננו נצמדים ואיננו מזהים את עצמנו עם חלום כלשהו, על כן אין הצדקה להיצמד לסיפור חיינו. הוא לא יותר מציאותי מכל חלום אחר.
אפשר להזכיר כאן את השיר של חוּאַן רַמון חִימֶנֶז המובא ב"כוח השקט":
קסטנדה אינו מביא אותו במלואו, ואני מביא רק חלק ממה שהביא קסטנדה. באחד הפוסטים בעבר (בקפה דה מרקר) תרגמתי את השיר במלואו (לא רק את מה שקסטנדה הביא).
האם אני הוא זה המהלך הלילה בחדרי או שמא זהו הקבצן אשר שוטט בחצרי ברדת הליל?
אני מביט סביבי ורואה שהכול כפי שהיה ועם זאת איננו כפי שהיה.
האם החלון היה פתוח?
האם לא נרדמתי כבר?
[...]
האם לקול הזה המהדהד בתוכי
יש את הקצב של הקול שהיה לי?
והאם אני הוא עצמי או הקבצן ששוטט בחצרי ברדת הליל?
[...]
**************
www.toltec.co.il
*
הערות ותוספות
20.6.17
LINDSEY WEBSTER ✦ Where Do You Want to Go?
התשובה שלי:
טוּלַה !
===========
21.6.17
מאז ההרצאה של נסים ארמיין אני מוצא עניין רב בסיפור ארון הברית המופיע בתנ"ך.
הצעתי בעבר כמה קווי דמיון בין תופעות בסביבת הארון ותופעות במקומות של עוצמה המתוארות בספרי קסטנדה.
מה אני רוצה להגיד (להגנתי)?
שההתעניינות בנושא זה איזה איננה תלושה מההתעניינות בעולם הטולטקי.
הצעתי בעבר כמה קווי דמיון בין תופעות בסביבת הארון ותופעות במקומות של עוצמה המתוארות בספרי קסטנדה.
מה אני רוצה להגיד (להגנתי)?
שההתעניינות בנושא זה איזה איננה תלושה מההתעניינות בעולם הטולטקי.
הבאתי כמה סרטונים על אנשים שערכו חיפושים וחקירות, אבל מעניין שאף אחד מהם לא מזכיר אמריקאי בשם רון וויאט, נוצרי אוונגליסט, הרפתקן וארכיאולוג חובב, שהממסד המדעי אינו מכיר בתגליותיו.
כלומר באיזור אֶדוֹם ומדיין של העת העתיקה.
מעניין שההר הזה מוקף כולו בתחתיתו בגדר גבוהה ומשמרות חמושים מפטרלים סביבו. על גבי הגדרות ישנו שלט כאילו מדובר באיזור חפירות ארכיאולוגיות, אבל לא מתבצעות שם כאלה.
הדיעה הרווחת היא שהשלטון הסעודי אינו מעוניין בשום תגלית שתתמוך בסיפור המקראי ובכך תיגרם פגיעה באמונה המוסלמית.
יש באינטרנט כמה סרטונים, תמונות ועדויות של אנשים שחדרו לשם והוא נראה הר מסקרן מאד (שרידים קדומים, פסגה שרופה ועוד).
רון ושני בניו נכנסו לתוך ערב הסעודית משטח ירדן בחשאיות כדי להגיע אל ההר. הם נתפסו עוד לפני שהצליחו לטפס עליו, ו"בילו" 75 ימים בכלא הסעודי ועוד כמה ימים אחר כך בכלא הירדני.
יש כמה סרטונים של רון באינטרנט. לי היה קשה להבין את המילים הבלועות שלו. בסרטון הבא הוא נשמע יחסית ברור, ומה שחשוב הוא שיש בו קטע שכמעט ואינו מוזכר בסרטונים, בו הוא מספר את שקרה לאחר שהגיע בחפירה מאומצת ודרך מעברים צרים ביותר לאותו חדר תת קרקעי עמוק באדמה, החלל שבו הוא מצא את ארון הברית.
למחרת היום שבו הוא מצא את החלל, הוא חזר למקום, ומצא שם ארבעה אנשים שטענו שהם מלאכים השומרים על ארון הברית מאז ומעולם. הם הורו לו לקחת דגימה מכתם הדם שהיה על הארון. זהו דמו של ישו שטפטף מהצלב דרך סדק בקרקע עד לארון, כפי שנובא שיקרה, כנראה.
את הדם הוא מסר למעבדה והתוצאות מפתיעות.
סיפור מציאת הארון עשיר באנקדוטות הנראות חזיוניות, כגון זו. הוא מתחיל בכך שהוא הלך בסביבת קבר צדקיהו עם ארכיאולוג ישראלי, כמדומני, ולפתע התרוממה ידו השמאלית (כמדומני) והצביעה מעצמה על ערימת אשפה שהייתה שם, ופיו אמר, להפתעתו המוחלטת: "שם נמצא ארון הברית".
הוא טען, כמדומני, שמחשבתו מעולם לא הייתה טרודה בארון הברית, לבטח לא באותו סיור.
הקטע הקצר שבו הוא מספר על פגישתו עם ארבעת האנשים (המלאכים) נמצא בערך בסביבות הדקה ה-24 ואילך.
=============
22.6.17
הפוסט דיבר על הילדוּת. מתברר שבילדותנו אירעו אירועים שעיצבו את חיינו והם ממשיכים לנהל אותנו, לקבע אותנו למסלול מסוים, ויותר מכך: לקבע אותנו לעולם הזה.
בפוסט הבא אכתוב על אירוע כזה בחייו של קסטנדה הילד, בו הוא החליט החלטה גורלית, הראויה כנראה לתואר "נדר", שלא רק עיצבה את חייו, אלא אף מנעה ממנו "לראות", כלומר לחרוג מהתפישה החושית השגרתית של העולם.
אני מתכוון לפרק 9 ב"מציאות נפרדת".
אנסה לגעת בו בנקודות הבאות:
- אירוע זה בילדותו נראה כּחַסַם הדומה מאד ל"אירוע המלווה" המוזכר ב"צדו הפעיל של האינסוף".
האם יש יותר מאירוע מלווה אחד בחיינו?
- אתייחס למשפט "המיתי" המופיע בסוף הפרק:
"לוחם יודע שהוא ממתין, ולְמַה הוא ממתין" (עמוד 130).
=============
22.6.17
משפט חשוב נוסף מצטנע שם באותו עמוד (130):
"העוצמה לעשות זאת היא כל מה שיש לנו [...] כדי לעמוד נגד הכוחות של חיינו; בלי אותה עוצמה כמונו כפסולת, כאבק הנישא ברוח."איננו רשאים שלא לדרוש בו.
=============
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה