שלושה עדים לנגואל

או בטרמינולגיה מקומית:

"עַל־פִּ֣י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר" דברים יט טו)

========================

שלושה מגדירים קיום (כמו שבגיאומטריה שניים מגדירים ישר, שלושה מגדירים מישור, ארבע - מרחב וכו.).

שלושה מלאכים בישרו את הקיום של יצחק, שלושה חיפשו את ישו התינוק, שלושה עדים (לפחות) לריפוי הנסי של ההילרית.

לעומת זאת, להרס מספיקים שניים. כמה מלאכים בישרו או הרסו את סדום? שניים.
הרבה יותר קל להרוס מאשר לבנות [סדר הוא מצב נדיר. בכל מערכת יש הרבה יותר מצבים של אי סדר מאשר מצבים של סדר. הכאוס מאיים לבלוע בכל רגע את הסדר].

השילוש מופיע בספרות שלנו בהמון עניינים: שלוש קריאות לכוונה, שלוש פעמים חוזרים על אמירה חשובה כדי להטמיעה, ובכלל, פגישה שלוש פעמים עם דבר תעגן אותו בזכרוננו ...

.

ונסיים בעיוות אידיוטי: ""פעם שלישית גלידה" הוא כנראה גירסה מקומית לביטוי מעניין הרבה יותר: "!third time is a charm"

.

אני יוצא מהפוסט הזה כשאני תקוע עם השיר "שלושה תרנים לאניה". זה כנראה מחיר שעליי לשלם :)

.

כרגיל,מה שאיננו ציטוט הוא בגדר פרשנות.

                                                                 **********                                           

הערות ותוספות

9.7.20

על הקלות היחסית (והבלתי נסבלת :) ) להרוס לעומת לבנות:

אפשר לצרף לדיון את האמירה של דון חואן שכדי להרוס שיגרת חיים כלשהי מספיק לשנות את אחד ממרכיביה.

כלומר, כדי לקיים את הדבר, במקרה זה שגרה, צריך לצרף את כל המרכיבים , אבל כדי להורסו מספיק שינוי של אחד מהם בלבד.

ההשערה הבאה מקרבת עוד יותר בין שיגרה לדבר כלשהו אחר: כל דבר הוא שיגרה של תפיסה.

חומר למחשבה.

סמוראי

עם סטיבי וונדר (1982)

==============
9.7.20

תבנית האדם היא האלוהים

================

המנה היומית של כפירה ופרובוקציה :)

תבנית האדם היא התבנית (השטאנץ) שממנה עושים ישויות זוהרות לבני אדם.

ובדומה לבדיחה שלמטה, לתבנית אין שום כוח (בניגוד לבדיחה, התבנית היא כמובן ממשית).

אז מהי?

לדעתי, מלכודת. היא הדבק של עולמנו בכל רמה אפשרית: מושגית: היא המושג הבסיסי שמחזיק את עולמנו כיחידה אחת. ברמה ההתנסותית: אור אהבה מתוק (הנגלה במצבי קיצון של מוות קליני, ומצבים מסטיים) שאי אפשר לעמוד בפניו (לדעתי, ללא הכנה מוקדמת והבנתו). כשקסטנדה ראה אותו בדמות אדם הוא ירד על ברכיו ונשבע לעובדו כל חייו.

.

אם אנחנו כבר בסביבה: התבנית הזו שוכנת בסביבת מים: בורות מים, ערוצי נחל... היא מתקיימת בסביבה מימית.
אם כן, למה היא חיה בגוף שלנו? (שאלה ותשובה שלי) כי יש בו מספיק מים.
אני נזכר בפסוק "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ ,אָכֵן חָצִיר הָעָם" (ישעיהו מ ז). הפרשנות המקובלת מדברת על אכזבה ברמה רוחנית מהעם, ואילו הפוסט (לא אני :) ) מציע: אם מזהים את הרוח/הנגואל עם יהוה, היובש הזה הוא תגובה טבעית ליד אלוהים, סילוק המים. וקשה שלא להיזכר בקריעת ים סוף וההליכה בחרבה.

זה מזכיר לי את התקנות החדשות המגבילות את מספר המתפללים בבית הכנסת ל-19.

לא נראה לכם שלמישהו דגדג שם להגביל ל-9? 

עם כל האבסורד והרוע, אינני פוסל את האפשרות שזה יקרה. רבים ניזונים מתחושות המרמור האלה.

==============

11.3.20

היחס שבין תבנית האדם לצורת האדם
======================

מה עוד אפשר לומר על שני אלה שעדיין לא נאמר?

המון :)

ככל שאני זוכר, לא נאמר בספרות שלנו דבר על היחס שביניהם.

הפוסט הזה עומד לתקן במעט את "המחדל" הזה :)

אני מציע את הפרשנות שתבנית האדם היא התבנית הכללית: מהות האדם, ואילו צורת האדם היא התוצאה של הטבעת התבנית (שטאנץ) בחומר ביולוגי, כלומר, אדם קונקרטי בעל מין, אופי, צורת גוף... מסויימים.

בדומה לרעיון האפלטוני: היחס ביניהם הוא כיחס שבין האידיאה של משהו לבין ההתגלמויות הקונקרטיות שלה. לדוגמה: כל אחד מאיתנו, בני האדם, הוא/היא התגלמות קונקרטית של תבנית האדם (אידאת האדם).

.

ייתכן שההסבר לכך שתבנית האדם מצויה במקומות של מים הוא כי שם יש את חומר הגלם לבניית יצורים אורגניים - המים - חומר גלם שעדיין לא עוצב לכדי יצורים, לכן שם נמצאת תבנית האדם, וכנראה גם שאר התבניות של אורגניזמים אחרים.

חומר למחשבה: תבנית האדם היא אולי מה שקרוי בקבלה "אדם קדמון". (אני לא מבין בקבלה).

.

ספקולציה (כי אני לא סגור על כך) :
עולם האידיאות האפלטוני הוא עולם המשמעויות, המושגים, הוא בעצם עולם הכוונות (במובן הטולטקי של "כוונה"). כלומר, הכוונה היא אבסטרקטית (זהו גם אחד השמות של הרוח/הכוונה/הנגואל), במובן שהיא, בטהרתה, אף פעם איננה קונקרטית (לדוגמה: למהות האדם אין צבע עור מסויים). עולם הכוונות נרמז בדברי לה-גורדה: "סילביו מנואל ידע את הכוונה של כל דבר".
הרוח אינה עוסקת בקונקרטי. היא נעצרת על גבולו של החומר (המים), והוא שנותן לכוונות השונות את ההתגלמויות הקונקרטיות.

ספקולצית המשך: כוונות נמצאות כנראה בכל אחד מארבעת היסודות.

===============
11.7.20

Into you - The Rippingtons

===============

11.7.20

חידה
===

עדיין בנושא תבנית האדם (the mold of man), עליה נאמר שהיא האלהים (God).
הדוברת היא לה-גורדה המספרת על החיזיון שלה את תבנית האדם.

"The Nagual said that I could have asked something for myself. That a warrior cannot let that chance pass. But I could not think of anything to ask for. It was better that way. I have the most beautiful memory of it."

("הטבעת השניה של העוצמה"' עמוד 121. באותו עמוד גם נאמר שהתבנית היא האלהים)

.

הקטעים הבאים לקוחים מ"האש מבפנים", פרק 16 "תבנית האדם":

They have seen, therefore, that what we call God is a static prototype of humanness without any power. For the mold of man cannot under any circumstances help us by intervening in our behalf, or punish our wrongdoings, or reward us in any way. We are simply the product of its stamp; we are its impression. The mold of man is exactly what its name tells us it is, a pattern, a form, a cast that groups together a particular bunch of fiberlike elements, which we call man.

( בערך עמוד רביעי מתחילת הפרק)

וכמה שורות משם, בהמשך:

"the unforgivable crime of the chance seers, which makes us focus our irreplaceable energy on something that has no power whatsoever to do anything."

החידה
====

מה הטעם לבקש משהו מתבנית האדם (מאלוהים) אם אין לה שום עוצמה ואינה יכולה לעשות דבר?

.

שבוע טוב.

===============

12.7.20

תשובתי לחידה, והיא מתאימה לטענה שלי בפוסט הקודם אודות הקשר שבין התבנית והצורה:
מי שמגיע אל התבנית השתחרר מהצורה (הצורה האנושית), לא בהכרח באופן סופי. כל שהתבנית יכולה לעשות זה להטביע את חותמה ובכך להעניק צורות אנושיות.
צורה חדשה פירושה זהות חדשה, אופי חדש, לעתים נסיבות חיים חדשות...
בספרים מדובר לא מעט על הרצון לשנות את עצמך. זהו כנראה המקום שבו ניתן לעשות זאת.
נאמר שהתבנית לא יכולה להעניש או לתגמל, או לעשות למענך דבר, וההסבר שלי: כי היא לא יכולה לשנות את הצורות שהיא הטביעה בחומר, היא יכולה להטביע חדשות.
.
לגבי לה-גורדה. אולי בפעם הראשונה שהיא פגשה בתבנית היא לא ביקשה דבר, אבל מכיוון שהיא עברה שינוי עצום, היא, על פי הסבר זה, ביקשה מהתבנית את השינוי הזה.

===============
12.7.20

הלך הרוח (mood) של הלוחם - שיויתי לנגדי תמיד
===========================

"אין זה דבר פשוט לרכוש לעצמך את הלך הרוח של הלוחם. זוהי מהפכה (revolution*). לראות את (להתייחס אל) האריה, את עכברושי המים ואת אחינו בני האדם (עמיתינו, our fellow men) כשווים [זה לזה], זהו אקט נהדר של רוח הלוחם. דרושה עוצמה כדי לעשות זאת."
("מסע לאיכטלאן" עמוד 126 למטה. סוף הפרק הקרוי "הלך הרוח של הלוחם")

* - משמעות נוספת היא סיבוב. אני חושב שזה רומז לסיבוב המבט, כיוון העיניים. מכאן ה"שיויתי".

המרחק שבין להבין מה זה אומר לבין להטמיע את זה = עוצמה !!!!

 בהקשר שבו מופיע הציטוט, אין אנו כועסים או נעלבים ממעשיהם של האריה או העכברושים. כך צריך להיות היחס כלפי מעשיהם של בני אדם. ישנה אמירה במקום אחר הרלבנטית לזה: "אף אחד לא עושה שום דבר לאף אחד אחר, בוודאי שלא ללוחם". (בתקווה שהזיכרון שלי מדייק)
.
פן אחר של השוויון הזה נמצא בסוף "מסע לאיכטלאן", כשקסטנדה מגיע לתובנה העמוקה שחיפושית הזבל אינה חשובה פחות ממנו. אני רואה בזה את אחת הליבות המופשטות של הכישוף = אחת מפיסות הידע, בהא הידיעה.
בעקבות תובנה זו קסטנדה זוכה לראות את קווי העולם.

Zachary Breaux - Cafe Reggio

 

===============

12.7.20

יוזמה ברוכה.
מערכת "גשם כבד".

===============

13.7.20

הלוחם כג'וקר
=========

במיוחד חנארו. קשה לתפוס אותו שלא בעיצומו של מעשה קונדס (practical joke).

תזכורת: הומור הוא אחד מארבע האיכויות שהנגואל-האיש מוריד מהרוח עבור עמיתיו.

שאלה למחשבה: האם בכל פיסת ידע יש הומור?

.
לקלף הג'וקר יש תכונה חשובה המזכירה את המכשף: הוא יכול ללבוש צורה של כל קלף אחר, על פי רצונו של המחזיק בו, תכונה הנקראת: wild card, קלף חופשי.

המושג wild card מציין אדם בלתי צפוי, וזו הרי תכונה יסודית של הלוחם שהתנתק מכל שגרות החיים.

אם כן, כל התכונות של הג'וקר מתקיימות בלוחם:
בעל הומור, בלתי צפוי, חופשי, פראי, חסר צורה מוגדרת.

===============

14.7.20

להוציא קוץ באמצעות קוץ אחר"
===================

במקרה זה: להסביר קטע סתום באמצעות קטע סתום אחר.

"A warrior must drop the human form in order to change,to really change. Otherwise there is only talk about change, like in your case. The Nagual said that it is useless to think or hope that one can change one's habits. One cannot change one iota as long as one holds on to the human form. The Nagual told me that a warrior knows that he cannot change, and yet he makes it his business to try to change, even though he knows that he won't be able to. That's the only advantage a warrior has over the average man."

("הטבעת השניה של העוצמה", עמוד 122)

.

הקטע הסתום שיצילנו לקוח מ"מסע לאיכטלאן":

"I already know that you think you are rotten, " he said. "That's your doing. Now in order to affect that doing I am going to recommend that you learn another doing. From now on, and for a period of eight days, I want you to lie to yourself. Instead of telling yourself the truth, that you are ugly and rotten and inadequate, you will tell yourself that you are the complete opposite, knowing that you are lying and that you are absolutely beyond hope."

"But what would be the point of lying like that, don Juan?"

"It may hook you to another doing and then you may realize that both doings are lies, unreal, and that to hinge yourself to either one is a waste of time, because the only thing that is real is the being in you that is going to die. To arrive at that being is the not-doing of the self."

(עמוד 196, שתי הפיסקות האחרונות)

.

אני לא עומד בפיתוי ולא בהבטחת הפוסט, ומוסיף דברי פרשנות :) :

ש. hook you to another doing - פירוש שלי: תלביש על עצמך צורה אנושית אחרת.

מה פירוש לשאוף להשתנות בידיעה שזה בלתי אפשרי?
כמו שהצעתי בפתרון החידה האחרונה, אי אפשר להשתנות, אפשר להחליף זהויות (צורות אנושיות).
.
.
ייתכן שהייתי צריך להפוך את תפקידי המסביר והמוסבר. הראשון אולי מסביר את השני יותר מאשר להיפך.
מה שיותר חשוב הוא ש: סתום + סתום = שניים ברורים. :)
.
.
התכוונתי לחידה אודות הבקשה מתבנית האדם (אלוהים) כשאין לה שום עוצמה לעשות משהו. היא רק תבנית.
מה מבקשים מהתבנית: צורה אנושית חדשה, זהות חדשה...כלומר, שינוי !!! 

===============

16.7.20

היום, יום חמישי, ה-16.7.20, הוא (כנראה) יום עוצמה.

רו"ח ציטוטים מרכיבים את "גלגל הזמן"
=====================

כלומר, 214. (בגימטריה רו"ח)

חיכיתי שמישהו אחר יספור, אבל חיכיתי עד בוש :)

מה עושים עם זה?

עלה בדעתי שייתכן וזהו מספר הימים בשנה לפי איזושהי שיטה. אבל בחיפוש זריז לא מצאתי שיטה כזו.

מה כן מצאתי?

ככל הנראה, יש 214 עצמות בגוף האדם, רו"ח עצמות - מעורר רושם של אוקסימורון.
(הוויקיפדיה אומר בין 206-210 אבל יש מקומות שאומרים 214)

בעצמות של הלוחם יש עוצמה, ובעצמותיו של איש-ידע יש עוד יותר עוצמה, אבל אין סיכוי שמישהו יימצא אותן אי פעם ("מסע לאיכטלאן").

אם כן, כל ציטוט כנגד עצם מעצמותינו?

.

נ.ב.
לחובבי אליסטייר קראולי, נתקלתי בטענה הבאה: הוא טוען שבשפה של אטלנטיס היו 214 מילים בלבד, כולן בעלות הברה אחת:

"Two men were chosen by lot to preserve the language, which, by the way, consisted of monosyllables only, two hundred and fourteen in number, to each of which was attached a diacritical gesture, usually ideographic."-Aleister Crowley on the language of Atlantis. Liber 51.

===============

16.7.20

כמה מילות השראה מפיו של אנתוני הופקינס.

הוא מזכיר את קסטנדה, אבל לדעתי הוא טועה בסיפור שהוא מייחס לו.

דבריו מזכירים עניינים שונים מהתורה הטולטקית: ההכרח להאמין, אין עתיד, רק הווה, דחיסת הזמן...

https://www.facebook.com/777334789/videos/10157700158914790/

===============