בדילוג מעל הערת המתרגמת (מספרדית לאנגלית), ומעל להקדמה של איש הקשר אל ארמנדו טורס [קראתי אותם. אין בהם להצדיק כרגע את זמן התרגום שלהם] נקפוץ ישירות לדבריו של ארמנדו.
הסוגריים המרובעים בטקסט הם תוספות שלי למטרת הבהרה. בגירסה הסופית הם יועברו להערות השוליים. סוגריים עגולים הם של הטקסט במקור.
=============
=============
מבוא
שמי ארמנדו טורס, וזהו התיעוד של החוויות שלי במהלך מעורבותי עם קבוצת מרפאים-מכשפים ב[שרשרת ההרים]סיירה מדרה המזרחית במקסיקו. מי שאחראי לשים אותי על נתיב זה היה האנתרופולוג המפורסם קרלוס קסטנדה, מחברם של תריסר ספרים רבי מכר, המספרים את אודיסיאת החניכה שלו באומנות הכישוף.
בספריו מספר לנו קרלוס כיצד הוא, במהלך מחקרי השדה שלו, בא במגע עם שמאן אינדיאני רב עוצמה מצפון מקסיקו בשם דון חואן מאטוס. במשך שלוש עשרה שנים התמסר קרלוס לחקירת העולם הכישוף שדון חואן, בסיוע עמיתיו, הכניס אותו לתוכו.
המגעים הראשונים שהיו לקרלוס עם המורה שלו דון חואן נראו כמפגש רגיל עם מכשף מומחה לעשבים, אשר כמו רבים אחרים, השתמש בצמחי הזיה [hallucinogenic plants] כדי להביא למצב תודעה שונה אצל החניך שלו. עם זאת, מערכת היחסים ביניהם התבררה כבעלת אופי שונה לחלוטין.
קרלוס פיתח מערכת יחסים כפולה עם דון חואן. מצד אחד, במצב המודעות הרגיל שלו, הוא התייחס אל דון חואן ואל אנשי חבורתו כאל מודיעים ילידים [native informants] שלו.
מצד שני, במצבים של מודעות מוגבהת [heightened – מוגברת], הוא קיבל מהם מידע חשוב כחניך של מכשף.
מספרו החמישי ואילך ('הטבעת השנייה של העוצמה', המתאר את האירועים שאירעו מיד לאחר עזיבתם של דון חואן וחבורתו), סיפוריו של קרלוס מקבלים תפנית בלתי צפויה, כשהוא מתחיל להיזכר בכל מה שהוא חווה במוּדָעוּת מוגבהת [heightened awareness].
באותו מצב בלתי רגיל של מודעות, קרלוס גילה שהמורה שלו לא היה מכשף רגיל שעושה כל מה שמכשפים רגילים עושים, אלא שייך למסורת ארוכה של מתרגלים [practitioners] שמקורה בימי קדם. קרלוס גם למד שדון חואן היה המנהיג, או הנגואל, של קבוצת מכשפים החותרים אל המטרה המופשטת [abstract goal] של חירות מלאה [total freedom].
היכולת להנחות חניך במצב של מודעות מוגבהת היא אחת הדרישות הבסיסיות בהכשרת לוחמים חדשים בחבורות מכשפים.
מצב זה מושג על ידי העברת נקודת המאסף של התלמיד לאזורים חדשים של הזוהר שלו. התוצאה של אותם שינויים דומה מאוד למה שקורה כשמשתמשים בצמחי עוצמה. עם זאת, מניפולציה של תשומת הלב [הקשב] של החניכים אך ורק על ידי התכוונות את תנועת נקודות המאסף שלהם מאפשרת שליטה רבה יותר ומשך זמן ארוך בהרבה של אותם מצבים מושרים [induced, שנוצרו] מאשר ניתן להשיג באמצעות צמחי עוצמה.
מודעות מוגבהת תוארה בדרכים רבות. ההסבר הטוב ביותר, אולי, מחייב שנחשוב על עצמנו כבעלי נקודת מאסף. על פי המכשפים-הרואים, נקודת המאסף היא מרכז התפיסה שלנו. היא נתפסת [נראית] כאילו הייתה מגנט זוהר בתוך שדה האנרגיה המקיף את הגוף הפיזי, בגובה השכמות ובמרחק של בערך זרוע מאחוריהן.
מכשפים למדו לתמרן את המיקום של נקודת המאסף. באמצעות ניסויים, הם ראו שניתן לתמרן אותה בדרכים שונות, ויותר מכך, שאפשר לתמרן את נקודות המאסף של אחרים. מכשפים גילו שלא משנה לאן הם העבירו את נקודת המאסף, זהו תמיד אזור חדש. הם ראו שתכונה זו יכולה לשמש כמרכיב-מפתח בהוראת חניכים, כי הייתה לה את היתרון לתת לאנשים שחוו זאת ריכוז בלתי מוגבל במשימה שעל הפרק.
לכן מאסטרים משתמשים בתמרון זה על מנת ללמד, כי כל מה שהתלמידים לומדים בכל מצב אלטרנטיבי של מודעות משתלב בתוך הנמען בצורה סמויה. בדרך כלל, הוראה [instruction] המתקבלת באותם מצבי [תודעה] אחרים [altered states] הופכת לבלוק תפיסתי בעל עצימות רבה [great intensity], המהווה מכשול רציני להיזכרות באירועי העבר.
הוראה המתקבלת באותן אפיזודות של מודעות שונה, מאוחסנת באזור בהוויה הכוללת שלנו שאיננו המוח. הוראה זו נשכחת. זה כאילו הוכנס החניך למצב עמוק של היפנוזה תוך כדי לימוד, רק כדי לזכור את כל מה שקרה [באותו מצב היפנוטי] בשלב מאוחר יותר במצב [situation] מיוחד, או בעקבות מילת מפתח הדומה לפקודה פוסט-היפנוטית.
הניסיון להיזכר במודעות מוגבהת הוא כמו לנסות לזכור חלום. ככל שאתה יותר מערב בכך במודע את המוח [brain] שלך במשימה, כך הזיכרון נעשה חמקמק יותר. כדי לזכור סוג כזה של חוויה, הכרחי לצבור מספיק אנרגיה. הניסיון להשתמש במיינד[mind] הלינארי כדי לשחזר את הזיכרונות הללו לא יועיל לנו; רק אנרגיה תזיז את נקודת המאסף שלנו כדי להישיר אותה מחדש [realign, ליצור מחדש תואם] עם אותו מיקום שאותו היא תפסה [occupied] ברגע שבו התרחשה החוויה שאותה אנו מנסים לזכור.
זה היה באותו מצב מיוחד של מודעות שבו למד קרלוס ממקור ראשון את מסתרי הכישוף. הוא נעשה מודע לכך שהכול הוא אנרגיה, ושאפשר לשלוט באנרגיה הזו ולהשתמש בה. ידע זה היה בבעלותם של מכשפים במשך אלפי שנים. הם העבירו את הידע שלהם מדור לדור לאנשים שנבחרו על ידי אותו כוח לא אנושי [impersonal, חסר אישיות] ובלתי מוסבר שמעצב את היקום.
עבור האדם הפשוט, טבעם ומעשיהם של מכשפים בלתי ניתנים להבנה. מעשיהם של הרואים נוגדים את ההיגיון. בגלל זה הם רכשו במהלך ההיסטוריה את המוניטין של בעלי כוחות מיוחדים ושליטה על טבעית על אנשים אחרים. כוחות המכשפים נחשבו בדרך כלל כהתערבות של רוחות רעות.
כסטודנט צעיר לאנתרופולוגיה, קרלוס קיבל מערכת ידע מוזרה ונעשה מעורב בהכשרת מכשפים מבלי להיות מודע לחלוטין למה הוא הכניס את עצמו. הוא גילה שכישוף רחוק מלהיות אוסף אבסורדי של פרקטיקות, מלמולי כשפים ולחשים [spells and incantations], הוא למעשה פילוסופיית חיים עתיקה מאוד המיושמת על ידי מתרגלים בעלי משמעת רבה ביותר.
בכך שקשר את גורלו לחבורת הנגואל, למד קרלוס שדון חואן וחבריו היו האחרונים בשושלת של ידע קדום ששגשג במשך אלפי שנים במקום שהוא כיום מקסיקו ובחלקים ממרכז אמריקה; תרבות ייחודית של אנשים שהקדישו את עצמם בלהט לגילוי סוד הקיום. הם היו ידועים כטולטקים.
Toltec הוא השם שניתן לכל מי שעוסק באמנויות המובילות לידע. משימות הטולטקים מתייחסות לחקירות בתחום השליטה העצמית, המודעות לקיום [the awareness of being] והתמרון [מניפולציה] של יצורים לא אורגניים שאותם הם מכנים בעלי ברית.
גם היום, כשהם פזורים בכל רחבי מקסיקו, צאצאיהם של אותן שושלות עתיקות הולכים בדרכם של אבותיהם ומשתמשים בשיטותיהם. המכשפים-מרפאים, שלמסורת שלהם אני שייך, הם קבוצה כזו, ואודותיה עוסק הספר הזה.
בביצוע משימות החובה שלי כעוזר [assistant, שוליה, חניך], הצלחתי, באופן כללי, לאמת [corroborate] רבים מהאתגרים שקרלוס התגבר עליהם. ובעודי בשלב של היזכרות בחוויות העבר שלי, איבדתי את הצורה האנושית והצלחתי להביא לידי שלמות את גוף החלימה שלי. זה פתח עבורי את הדלתות לעולם בלתי רגיל.[extraordinary world]
****************************
בשלב הראשוני של חניכותו, קרלוס עקב בנאמנות אחר המסורת ונשאר בלתי נגיש לחלוטין לעולם החיצון. הוא לא נפגש עם אף אחד, ואף לא העניק ראיונות לקידום ספריו. עם זאת, עם הזמן הוא נפתח לאט לאט, תחילה הסכים לנהל פגישות פרטיות, ובהמשך נתן הרצאות פומביות. התמזל מזלי להיות מסוגל לסייע לו בכמה מהאירועים האלה. גם דיברתי איתו בפרטיות במספר הזדמנויות, תוך שימוש בהזדמנויות אלה כדי להבהיר את הספקות שלי.
אני זוכר איך, בתחילת החניכה שלי, חשבתי שהכול נמצא בשליטה [שאני שולט בחיי]. כבר החלטתי לגבי העתיד שלי. המטרה שלי הייתה לסיים את ההכשרה המקצועית שבחרתי, ואז למצוא עבודה ולהקים משפחה. הייתי מאורס באותה תקופה לבחורה יפה. אהבנו זה את זה ורצינו להתחתן. כשסיפרתי לקרלוס על התוכניות שלי, הוא שכנע אותי לוותר על הרעיון ועזר לי להבין שיש בחיים יותר מאשר להיוולד, להתרבות [להוליד] ולמות.
"עדיין לא שקלת את כל האפשרויות שלך," הוא אמר. "אתה פשוט פועל בצורה מכנית, כפי שתיכנתו אותך.
"מה שכולנו נוטים לעשות זה לחזור על החיים של הורינו שוב ושוב, מבלי להבין שיש אפשרויות אחרות הפתוחות בפנינו. ככה זה היה אצלי. מה שהכי רציתי היה להקים משפחה והאמנתי שלא אוכל לשרוד בלי משפחה. דון חואן הוציא אותי מכל זה. ותראה אותי עכשיו: עדיין כאן, חי ובועט!
"הציווי הביולוגי שלנו אינו הסיבה היחידה שאנו רוצים להקים משפחות; המניעים הסמויים שלנו קשורים לפחד להיות לבד ולדאגה האנוכית והפחדנית ל'מי ידאג לי, הקטן המסכן?'" [poor little me].
במהלך המפגש הראשון שלנו, קרלוס הזהיר אותי שהאנרגיה שלו לא תאפשר לו לקבל תלמידים. לכן, מערכת היחסים שלנו לא תוכל להיות בשום מובן מהסוג המקובל של מאסטר-חניך. במקום זאת, הוא היה כמו חבר טוב בשבילי ושוחחנו יחד כמו אחים באופן אינטימי.
כשהוא מחקה את המבטא של הצפוניים [צפון מקסיקו, כנראה], אמר לי קרלוס פעם:
"תצטרך לגרד את הגב שלך [בעצמך], אחי [dude]. אתה חייב לקחת אחריות על הדרך שלך, כי מנקודת המבט שלי, אין מוצא אחר בשבילך. כמו שאמרתי לך, אני לא יכול לקחת חניכים. האנרגיה שלי לא תאפשר לי. כל מה שאני יכול לעשות הוא להצביע על כיוון, או שתלך בו, או שלא".
הוא הוסיף בצער:
"ניסיתי ללא הצלחה להגיע לאנשים ולהחדיר בהם את תחושת הדחיפות [urgency] שקיבלתי מדון חואן. העובדה היא שאף אחד לא לוקח אותי ברצינות!"
חשבתי שקרלוס מתכוון אליי והתחלתי להרגיע [reassuring] אותו שאני כן לוקח אותו ברצינות, אבל הוא קטע אותי בתנועת גוף [with a gesture].
"אתה לא צריך להסביר את עצמך. רק הזמן יגיד אם אתה מסוגל [להתמיד] ללכת בכיוון שהצבעתי עליו עבורך, או לא."
הכיוון שאליו התכוון קרלוס התגלה באופן מפתיע שנים מאוחר יותר, כאשר, למזלי הטוב, הוא [קסטנדה] בסופו של דבר הוליך אותי אל המרפאים. על כך יש לי חוב של תודה כלפיו, שלעולם לא אוכל להחזירו. אין ספק שזו המתנה הכי גדולה שמישהו נתן לי בכל חיי.
מערכת היחסים שלי איתו הייתה מלכתחילה לא-טיפוסית, כי, כפי שהוא סיפר לי מאוחר יותר, הוא קיבל סימן מהרוח ובשל כך הוא בחר בי לשאת [bearer] את חוק הנגואל התלת-ראשי [three-pronged Nagual - כמו שלוש שיניים של מזלג]. קרלוס הזהיר אותי שלא אחשוף זאת בארבע השנים שלאחר עזיבתו [את העולם], כדי לאפשר לעצמי את הזמן לארגן את החומר שהוא נתן לי.
בהכנת ובפרסום החומר הזה, לא רק התמודדתי עם האתגר של להביע את החוק בכתב, אלא גם עם האתגר לסנתז בכמה עמודים את כל מה שחוויתי עם קרלוס. במהלך עבודתי שקעתי במצב עמוק של עבודת-הסיכום וחלימה וכך הצלחתי לחיות מחדש את זיכרונותיי הסמויים. התוצאה הסופית הייתה הספר 'מפגשים עם הנגואל'.
קסטנדה השתמש בסגנון ספרותי עיתונאי שגרם לספריו להיות מורגשים כמו כתבות [reportages]. בעבודה זו בחרתי בצורה הסיפורית [narrative form] ובסיפורים [stories] כדי להציג את תיאור-הדברים שלי. היתרון בשימוש בפורמט זה הוא שהוא איפשר לי יותר חופש פעולה [latitude] במילים ורעיונות. עם זאת, אני חייב לציין שהבחירה שלי בסגנון הכתיבה המסוים הזה לא אומרת שמה שאני מתאר הוא לא אמיתי.
בנתיב הידע, חוויתי דברים כל כך יוצאי דופן, שאם הייתי מרצה עליהם מעל במת הרצאות [ex cathedra], הייתי זוכה ללעג ומתויג כשקרן או משוגע על ידי אלה שאינם יודעים דבר על דברים כאלה, בדיוק כפי שזה קרה שוב ושוב לקרלוס קסטנדה.
מכשפים בדרך כלל נמנעים מאוד מלדבר על הידע שלהם מכיוון שהם יודעים שדבריהם לפעמים נראים כמכילים סתירה. הסבר כישוף הוא אף פעם לא משימה קלה, בעיקר בגלל שלאנשים אין את האנרגיה להבין ולראות את הטעם בחקירת הישגי המכשפים כאפשרויות [מעשיות], והם מסרבים להאמין למה שאומרים להם. כתוצאה מכך, מכשפים נוקטים מדי פעם באגדות ובמטפורות כאמצעים שיעזרו להם להסביר את הידע שלהם.
זו הסיבה שחלק מהאנשים חשו ממורמרים כאשר הם גילו שקרלוס נתן להם מידע סותר על עצמו ועל ההיסטוריה האישית שלו. האימרה הישנה, "אתה מבחין בנמלה בזמן שפיל חולף על פניך", נכונה לאנשים שנלכדים בפרטי הסיפורים של קרלוס ובתיאור האירועים שלו תוך החמצה של החלק החשוב ביותר: המסר.
בתחילה, גם אני לא ממש הצלחתי להבין למה התכוונו הסבים [grandparents, כינוי כבוד למוריו של ארמנדו, המרפאים] כשהם דיברו על הידע שלהם. המונחים שבהם הם השתמשו לא ניתרגמו בדיוק לניב המודרני שלנו. על כן, הדחף הראשון שלי היה לדחות את כל ה"ג'יבריש" הדתי-המיסטי שנחשב [אז] בעיניי לאמונה טפלה של אנשים בורים.
מה שהביא אותי להפסיק לשפוט אותם לחומרה רבה מדי היה התרגום המיידי [ready, הזמין] של המושגים שהם ניסו ללמד אותי למונחים שבהם השתמש קסטנדה. רק בזכות מה שלמדתי מקרלוס הצלחתי להבין את ההסברים של המרפאים.
מכיוון שיכולתי לומר, ולהתכוון לכך בדיוק, שאני תוצר של שתי תורות: זו של המרפאים מצד אחד, וזו של קרלוס קסטנדה מצד שני, היה זה בלתי נמנע שאשלב מדי פעם את שתי הטרמינולוגיות [המינוחים]. עם זאת, אני מודה שעשיתי מאמץ מיוחד לטובת הקוראים להפוך את העבודה הזו ליותר עקבית עם אוצר המילים הנגואליסטי הנמצא בשימוש בספריו של קרלוס.
גיליתי, למעשה, שהמטרה של שתי הדרכים הללו זהה. ההבדל האמיתי היחיד בין השתיים טמון בסוג הייקוש המיושם על תיאור העולם, ובמקרה של המרפאים, [בסוג הייקוש המיושם?] בשימוש בפרוצדורות 'חדשניות' מסוימות שהן למעשה יעילות מאוד.
כשמכשף מעביר את ידיעותיו לטירון, אומרים שהיורש שלו הוא "הילד" שלו, או שנאמר שהמכשף "הוליד ילד". במובן זה, קרלוס הוליד מיליוני 'ילדים' פוטנציאליים ברחבי העולם, על ידי הפיכת המסורת של המורה שלו לפומבית בספריו. המורשת האמיתית שלו לדורות הבאים היא האתגר להתעלות [transcending] מעל הרמה של להיות קורא בלבד, על ידי התנסות אישית בתעלומות [מסתורין] שגילו המכשפים.
*********************
העבודה האינטנסיבית, לה אני מחויב [committed, מסור], דורשת ממני להתרחק מכל הקשרים החברתיים המיותרים, שכל מטרתם היא לנפח את האגו. מתוך הקשבה לאזהרת הנגואל, וכדי להימנע מטעויות חוזרות שעלולות לעלות לי בחיי ובחירותי, החלטתי לחלוק את החוויות שלי תוך שמירה על מרחק - להשתתף, אך להישאר בנפרד. אני מציע לספר את הסיפורים שלי בתקווה שאולי הם עשויים להועיל למי שיקרא אותם.
הקדשתי חלק גדול מחיי למטרה [purpose, תכלית] שלי, וזה יהיה אסון להפסיד עכשיו, בגלל פזיזות, את כל מה שעבדתי כל כך קשה כדי להשיגו. לכן אני מקווה שייסלח לי על הריחוק שלי, משום שאני מחויב לעבודה שמתעלה עליי.
אני כותב [bring forth] את הספר הזה בגלל סדרה של אותות [omens] שקשה לי מאוד להבינם. הבעיה הייתה שבעבר החלטתי לא לפרסם כלום, בנוסף למה שכבר חשפתי. כתוצאה מכך לא הצלחתי להבין את ההשלכות המלאות של האינדיקציות שהרוח סיפקה, מתוך אמונה שהאותות שראיתי קשורים רק לסביבה הקרובה [immediate] שלי. מאוחר יותר הגעתי להבנה שזה לא כך, ולכן אני משתף את מה שחוויתי בעולם המרפאים.
******************** סוף המבוא *********************
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה