כרגיל, ההערות בסוגריים מרובעות הן שלי, ובגירסה הסופית יהיו להערות שוליים.
***********
חלק ראשון: עירור הכוונה [Awakening Intent]
פיתוי הכוונה [Baiting Intent, בעזרת פיתיון]
ביום ההוא נפגשנו ליד ארמון האמנויות היפות במקסיקו סיטי. קרלוס אמר לי שהוא מחפש כמה ספרים נדירים וביקש ממני להתלוות אליו לחנויות ספרים יד שנייה.
חצינו את הפארק והלכנו בדממה ברחובות המרכז ההיסטורי, לכיוון ה-Zócalo [כיכר ראשית במרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי, נקראת Plaza de la Constitución]. הוא נכנס לכל חנויות הספרים יד שנייה שבדרך, אבל בסופו של דבר לא קנה כלום.
"בדרך כלל אני לא מנהל שיחות פרטיות עם אנשים", הוא אמר פתאום, "אבל איתך, זה יהיה אחרת".
שאלתי אותו לְמָה אני חייב את הפריבילגיה [זכות היתר].
"הרוחות מעדיפות אותך [The winds favour you]," ענה קרלוס בחיוך חידתי.
לא הייתי מרוצה מתשובתו והתעקשתי לדעת מה הופך אותי ראוי לזכות היתר [הזו]. הוא לא ענה לי, והשיב בהתחמקות שיום אחד נדון בנושא.
בזמן שדפדפתי בכמה ספרים, הרגשתי לפתע שקרלוס תופס אותי בזרוע כשהוא מצביע על מדף.
"אתה רואה? אתה רואה?" פניו היו התמונה של כעס.
לא יכולתי לראות כלום.
"שם, שם!" הוא קרא, והצביע על מקבץ של ספרים.
מיקדתי את עיניי וראיתי את שמו על כריכת ספר בשם 'מציאות נפרדת'. נראה שהסיבה להתפרצותו הייתה שהספר סווג כסיפרות בדיונית [fiction].
בזמן שדפדפנו בשירה עכשווית, אמרתי שאני אוהב להקשיב לסיפורים על מכשפים, ושאני אשמח אם הוא יספר לי כמה. כשהוא שמע את בקשתי, קרלוס הביט בי בעיניים בורקות ובהבעה של היזכרות פתאומית. ואז, בנימה דרמטית, הוא לחש, "אני מטיל עליך משימה."
הוא אמר לי שיש לו עבודה לעשות, שעבורה הוא צריך קצת מידע, אבל לוח הזמנים העמוס שלו לא הותיר לו זמן לחפש אותו.
כשהוא בוהה בי במבט מקובע, הוא אמר, "אולי תוכל לעזור לי."
אני זוכר את העצימות [intensity] של מבטו, כל כך עוצמתית שהרגשתי מבולבל לרגע. אבל אז הוא פנה ממני והחל לבחון את הספרים באחד המדפים.
המבט הוא נושא החוזר שוב ושוב בעבודותיו של קרלוס. זוהי טכניקה שבאמצעותה מכשף מפסיק את הדיאלוג הפנימי של אדם אחר באופן מיידי ובכוח [forcibly].
לאחר שהתאוששתי מהמבט שלו, אמרתי לקרלוס שאשמח מאוד לעזור. פניו אורו, ובחיוך גדול הוא ענה: "מכיוון שאתה הולך להיות עיתונאי" - הוא התכוון ללימודים שלי - "הייתי רוצה שתלך לעולמם של הרואים הקדמונים ותביא לכך שהם יספרו לך את הסיפורים שלהם. כתבה על [או של] עוצמה: זה מה שאני דורש ממך!"
הבקשה של קרלוס הפתיעה אותי. לא ידעתי מה לעשות איתה ואפילו התחלתי לחשוב שאולי הוא מתבדח. צליל קולו היה רציני, אבל הייתה אווירה של שובבות [mischief – מעשה קונדס] בעיניו.
ניסיתי לברר יותר על המשימה האמורה, אבל קרלוס אמר שזה לא הזמן ולא המקום לדון בעניינים כאלה. תשובתו מילאה אותי בסקרנות לברר מה הוא חשב.
***
בהזדמנות אחרת, כשישבתי עם קרלוס על ספסל בפארק המרכזי אלמדה [Alameda], ניצלתי את ההזדמנות להעלות את נושא המשימה שלי.
הוא אמר, "מה שהייתי רוצה שתעשה זה ללכת לעולמם של הרואים הקדמונים ולשאול אותם סדרה של שאלות. אני אכין רשימה מאוחר יותר ואתן לך אותה.
"אבל עליך להיזהר", המשיך, "כי הם מכשפים רשעים, אפלים וחיים במצב קבוע של מלחמה, והם ינסו להרוג אותך. כדי לשרוד, תצטרך להציע להם משהו שמעניין אותם. לגרום להם להקשיב יהיה הסיכוי היחיד שלך לברוח מבלי להיפגע [in one piece]".
"ומה אני יכול להציע להם?" שאלתי, מנסה להסתיר את הפחד שלי.
"הם מעוניינים רק להרחיב [expanding] את האגו שלהם. הם כל כך מלאים בחשיבות עצמית שהם מיקדו את כל מעשי הכישוף המרושעים שלהם במטרה המסוימת הזו, להיכנס לעולמות מסוג כזה שגורם להם לחפש בכל מחיר את סוג האנרגיה המתאימה ביותר לתמיכה באגו הבלתי יודע שובע שלהם.
"כדי למשוך את ההתעניינות שלהם, אתה חייב להציע להם משהו שמנפח את החשיבות העצמית שלהם לרמות בלתי נתפסות [unimaginable]. משהו כמו כת [cult- או פולחן], שיבטיח [guaranteed-יערוב לכך] להזין אותה. אתה חייב לשכנע אותם שהם ירוויחו יותר על ידי שיתנו לך ללכת מאשר יחזיקו באנרגיה שלך.
"תבטיח להם כתבה שבה הם וסיפוריהם ישחקו תפקיד מרכזי. אם תצליח, אולי תגיע איתם להסכמה".
"למה בצורה של כת?" שאלתי "האם אין דרך אחרת?"
"כן," ענה קרלוס. "לאפשר לעצמך להילכד [בידם]!
"מכשפים אלה פיתחו את ההיבטים החולניים [morbid] של אישיותם, כמו חיבה לטקס[ים], קיבעונות [fixations], דבקות [devotion] ורחמים עצמיים. יש להם נטייה למה שניתן לתאר כ'מיסטי'; זהו הניסיון הנואש שלהם לשחזר את אחדותם [unity].
"הדרך היחידה לזכות בחסדם [win their favour] היא להציג בפניהם מבנים [edifices] חולניים אפילו יותר מאלה שהם כבר סוגדים להם, כך שהם יראו את ההקרבה הרגעית של אנרגיה כהשקעה שתשפר באופן לא פרופורציונלי את האפשרויות העתידיות שלהם. התנהגות פולחנית ודתית היא הדרך היחידה לייצר את כמות האנרגיה שהסטיות הנפשיות [aberrations] הללו דורשות כדי להשיג את מטרותיהן האפלות".
המילים של קרלוס זעזעו אותי. לפתע נתקפתי אימה עמוקה, ובו בזמן התעוררה סקרנותי. באותם הימים התנדנדו האמונות שלי בין שלושה כיוונים שונים: האמונות הנוצריות של משפחתי, הגישה המדעית הנלמדת בבית הספר שהייתה בעלת משקל רב, וגם רעיונות מזרחיים מסוימים שהחלו לעניין אותי מאוד.
בצחוק אמרתי שאין לי את מכונת הזמן שאצטרך כדי להשלים את המשימה.
קרלוס ענה בסבלנות שאין לי צורך לנסוע בזמן כדי לבקר את הרואים הקדומים משום שהם קיימים היום. כשהוא ראה את הבעת התמיהה שלי, הוא הסביר:
"לכנות רואים 'חדשים' או [לכנותם] 'ישנים' היא רק דרך להבחין בין קטגוריות של מכשפים. עבור דון חואן, הרואים החדשים היו אלה העוסקים אך ורק במאבק לחופש.
"הרואים החדשים הפסיקו לבזבז את הזמן [fiddling around] בנקודות העדינות [fine points] של המסורת והלכו ישר למקור. זה לא אומר שאין הרבה מכשפים שעדיין הולכים על פי הדרכים הישנות. אתה יכול ללמוד מהם הרבה".
"בעולם המכשפים שום דבר לא מתקבל בחינם. אם אתה רוצה סיפורי עוצמה, נסה להשיגם!"
הוא דחף אותי בעדינות, כאילו דחק בי לרוץ ברחוב, ואז טפח על כתפי והוסיף:
"רק מי שמוכן לקחת סיכונים יכול לפענח את התעלומות הנסתרות של היקום."
התמלאתי חשש רב, האמנתי שהוא שולח אותי למשימה מחרידה [מקאברית] שאכן יכולה להיות קשורה במכשפים רשעים. שנים רבות לא דיברנו על המשימה שלי. למעשה כמעט שכחתי ממנה. היה זה רק הרבה יותר מאוחר, באחד מתרגולי עבודת הסיכום שלי, שהגעתי להבנה שקרלוס, באותה הזדמנות, הצביע לי על כיוון; זה היה הרגע שבו הוא העניק אותי לכוונה [presented me to intent – או הציג אותי בפני הכוונה].
***************** סוף ******************
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה