סודו של הנחש... - המפגש בקריפטה

 

חטיבת פרקים חדשה בשם "השיעורים של המרפאים".

הפרק מתחיל במשפט הבא:
"ספר זה מספר על מה שקרה לי לאחר שנעשיתי מעורב בקבוצה של מרפאים העוסקים בכישוף."
ואני שואל את ארמנדו, מדוע כותרת המשנה של הספר היא "עוד שיחות עם קרלוס קסטנדה" ?
האם משום שזה מוכר יותר טוב?
יש לו שליש ספר כדי לתקן את המצב ולהחזיר את קרלוס לתמונה, אבל אני לא אופטימי 

עדכון

משום מה, הפיסקה האחרונה בפרק לא הועתקה אל הפוסט, עכשיו הוספתי אותה.

איתכם הסליחה (אני לא צריך אותה 

 ============================

חלק שלישי: השיעורים של המרפאים [The Lessons of the Healers, או הלקחים]

המפגש בקריפטה [Crypt]

ספר זה מספר על מה שקרה לי לאחר שנעשיתי מעורב בקבוצה של מרפאים העוסקים בכישוף. אני לא שם לי למטרה לתאר כאן אירועים יומיומיים, אלא לספק מבחר של עובדות ורגעים יוצאי דופן שבהם למדתי או חוויתי משהו מיוחד.

המגע הראשון שלי עם העולם הקסום הזה היה דרך קרלוס עצמו, שהטמין לי מלכודת והכניס אותי בעקיפין למסורת הכישוף הזו.

אני זוכר שבאותו אירוע, לפני שהוא השאיר אותי לבדי בקתדרלת העלייה לשמים [the Metropolitan Cathedral of the Assumption, לקיחתה של מריה הקדושה לשמים] במקסיקו סיטי, קרלוס אמר לי שעלי לרדת לקטקומבות [קברים תת קרקעיים] ולעמוד בעיניים עצומות באמצע מעגל החצוב ברצפה, כשאני פונה לכיוון דרום מזרח. בהתחלה חששתי שלא אצליח להתמצא [orienting myself] מתחת לכנסייה, אבל ראיתי שהציור העגול מסומן בארבע רוחות השמים [the four cardinal points].

עשיתי מה שקרלוס אמר לי, ואחרי שעמדתי שם זמן מה בעיניים עצומות, הייתה לי הרגשה מוזרה שמישהו צופה בי. פקחתי את עיניי בדיוק בזמן כדי לראות אדם הלבוש בתלבושת ילידית מסתתר בקריפטה שבקצה המסדרון. הלכתי לשם בחשש וגיליתי שאין שם אף אחד. נבהלתי מאוד, וסיווגתי את האירוע הזה כ'כשראיתי רוח רפאים'; או לפחות זה מה שהאמנתי במשך זמן רב.

**********

פעם, לאחר שכבר הכרתי את דון מלכור די הרבה זמן, הוא ואני יצאנו יחד לטיול בהרים הסמוכים, וניצלתי את ההזדמנות כדי לשאול אותו שאלה שטרפה את דעתי [preying on my mind].

מהרגע הראשון שראיתי את דון מלכור היה לי הרושם הברור [distinct] שהוא היה רוח הרפאים שראיתי בקריפטה שנים קודם לכן. רציתי לשאול אותו על כך הרבה זמן, אבל בכל פעם משהו שלא יכולתי להסבירו מנע ממני לעשות זאת. חשבתי שזו הביישנות שלי או הכבוד שרחשתי לו. אולם, באותו יום אזרתי אומץ ושאלתי:

"האם אתה היית הרוחשראיתי בקריפטה בקתדרלה של מקסיקו [הדרך המקובלת לכנות את קתדרלת העלייה שבמקסיקו סיטי]?"

כשהוא שמע את שאלתי, הוא צחק ברשעות [malice] ושאל אותי על מה אני מדבר. סיפרתי לו מה קרה ביום ההוא, והוספתי שהוא דומה מאוד לרוח הרפאים שראיתי.

הוא שוב פרץ בצחוק, כאילו הוא לא יכול היה להאמין למה שאמרתי.

"האם היית באמת אותה רוח הרפאים?" חזרתי על שאלתי.

"ננדו [Nando]," - לפעמים הוא קרא לי בשם חיית המחמד הזו [כנראה הכוונה ל-Rhea, עוף גדול חסר יכולת תעופה] - "תזכור שאתה ואני מכירים זה את זה הרבה מאוד זמן. אתה אינך זוכר משום שהפגישה שלנו התרחשה בעולם האחר."

לא הבנתי את הטענה [allegation, הטלת האשמה?] שלו. דעתי הייתה ממוקדת בשאלה האם הוא היה רוח הרפאים, או לא.

"אבל האם זה היית אתה, או לא?"

דון מלכור סיפר לי שביום שבו קרלוס הציג אותנו בקריפטה, ניהלנו שלושתנו שיחה ארוכה. הוא המשיך לתאר את מה שקרה, והדבר המוזר היה שבזמן שהוא דיבר, שיחזרתי את זיכרון החוויה שלי. זה היה כאילו דבריו היו לפיד שהאיר את הזיכרונות שהיו שרויים באפילה עד אותו רגע.

כך, בעזרתו, נזכרתי שבאותו יום קרלוס אמר לי לרדת לקריפטה. אחרי שהייתי שם זמן מה, ראיתי את קרלוס ואיש בעל מראה ילידי מתקרבים.

קראתי: "קרלוס! חשבתי שהלכת."

קרלוס צחק וטפח על גבי. הוא הצביע על האיש ואמר שבדרכו החוצה הוא פגש חבר ורצה להציג אותנו זה לזה. הוא אמר ששמו של חברו הוא דון פבלו [Pablo], ושהוא מכשף גדול. בירכתי את דון פבלו ואמרתי לו את שמי.

הוא חיבק אותי בחיבה. אני יודע זאת עכשיו, אבל ביליתי שנים ללא שום זכר למה שקרה באותו היום. כשהוא חיבק אותי, דון פבלו נתן לי באופן בלתי צפוי אחיזה [grip] אדירה. הרגשתי כאילו הוא סוחט [squeezing] אותי, או מושך אותי מהחלק העליון של ראשי. כשאני חושב על כך עכשיו, התמונה שעולה בי היא של משחת שיניים הנסחטת מתוך שפופרת. החלקתי כלפי מעלה. הרגשתי שאני מאבד את ההכרה. ואז, כשחזרתי להיות מודע לעצמי בהדרגה, שמתי לב שמשהו בי השתנה. יכולתי לראות את קרלוס ודון פבלו צוחקים, כאילו היו חלום. ידעתי שאני במצב מודעות אחר, כי לכל דבר היה זוהר [glow] בלתי רגיל.

לרגע קצר ראיתי [perceived] רשת של אור המונחת [superimposed, כמו שכבה נוספת] על הכל.

זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי חוויה כזו, אבל במקום להיות מופתע, הרגשתי שמחה, כאילו כל זה כבר היה מוכר לי. בעודי במצב זה, הבחנתי בישויות מעולם אחר המשוטטות מסביב.

נזכרתי שבאותו יום למעשה היינו באינטראקציה במשך זמן רב. דון פבלו נתן לי עצות כיצד עלי להתנהג בחיים. הוא גם המליץ שאשתה חליטות [תה] מסוימות כדי לטהר את עצמי.

כשסיימנו לשוחח, קרלוס אמר לי לעמוד בתוך המעגל עם עיניים עצומות ולתת לעוצמה של המקום ההוא להחזיר אותי למודעות היומיומית. עשיתי כך, והרגשתי כאילו אני מתעורר מחלום. ואז, הדבר הבא שידעתי הייתה הרגשה שמישהו מתבונן בי.

ההיזכרות בפגישה שלי עם דון פבלו באותו יום הכניסה אותי למצב של אופוריה הדומה לשיכרון, ונכנסתי באופן ספונטני לרמה אחרת של תפיסה. דון מלכור ניצל את ההזדמנות כדי לתת לי שיעורים חדשים, שנמחקו לאחר מכן מהזיכרון הנורמלי שלי, ונותרתי עם תחושה מוזרה שאיבדתי משהו. כאשר חזרתי לבסוף אל האני הישן שלי, כבר היינו על ראש הגבעה, ולא יכולתי לזכור איך הגענו לשם.

*************** סוף **************

מוסיקה