יום שלישי, 5 ביולי 2022

סודו של הנחש עטור הנוצות - התימרון האולטימטיבי [טיוטה]

 

היום פרק קצר, כמו שאנחנו אוהבים 
🙂
================
התימרון האולטימטיבי [The Ultimate Manoeuvre, העליון, הסופי, היסודי]
בהזדמנות הבאה שלי לשוחח עם קרלוס אמרתי שלאחר שהרהרתי במה שהוא אמר לי בפעם האחרונה, היו לי שאלות חדשות. הוא הביט בי בסקרנות, וקימר את גבותיו כאילו לומר "בוא נשמע אותן".
הסקרנות שלי עסקה באורח החיים ובפעילותם של אלה שהפכו את עצמם לישויות [entities] לא-אורגניות. שאלתי את קרלוס איך הם השיגו את הטרנספורמציה [הזו].
"זה עניין אישי [a personal matter]," הוא ענה. "לכל שושלת יש יעדים משלה, ושיטות משלה להשגתם. ישנם מכשפים שהפכו את עצמם לעצים, או קברו את עצמם בחיים על מנת להמרות [defy] את המוות; קבוצות אחרות מאמינות שגוף הוא מכשול [obstacle], וזו הסיבה שהן משחררות את עצמן מהחלק הגופני שלהן ברגע העזיבה [leaving]. דון חואן וחבורתו לא השאירו אפילו את אֶפְרָם [their ashes] מאחור; הם יצאו עם הכל, כולל סנדליהם. הם נָמַסּוּ לתוך האוויר[dissolved into thin air] בצורה אלגנטית ביותר.
לעומת זאת [on the other hand], לוחמי החופש המוחלט [הטוטלי] מתמזגים עם ההאצלות החופשיות [at large] ונעלמים לנצח, [כשהם] נאכלים באש [הבאה] מבפנים. לעולם לא שומעים עליהם שוב; מסעם הוא באמת מסע ללא חזרה.
חלקם מאמינים כי עדיין ניתן במצב זה לשמור על תחושת [sense] האינדיבידואליות. אחרים חושבים שלהתמזג [merging] עם ההאצלות החופשיות איננו חירות מוחלטת, אלא פירושו מוות מוחלט ותו לא [nothing more]. אף אחד לא יודע מה באמת קורה. יש סיפורים אחדים על לוחמים שבחרו בתימרון הסופי [final] ההוא. הנגואל חוליאן אוסוריו היה אחד מהם.
אבל הרוב העצום בוחר באפשרויות אחרות, פחות מוחלטות [definitive, סופיות, קריטיות], כמו, לדוגמה, להצטרף לעולם היצורים הלא-אורגניים, תוך שהם יודעים היטב כי לבחירה שלהם יש חסרונות רציניים, כי בעולם ההוא, כמו בשלנו, היחיד [האינדיבידואל] משרת את הקבוצה [הקולקטיב], ובסופו של דבר [בכך רק] מחליפים את האפשרות [chance, סיכוי] להישאר-מודע ב[אפשרות של]עבדות [slavery].
אפשרות נוספת, כמובן, היא מה שכבר אמרתי לך: לנסות להגיע לכיפת הנגואלים. אלה שבחרו באפשרות זו עדיין חיים, אך יגיע הרגע שבו הם יצטרכו לוותר על המודעות ולהחזיר את כל החוויה [experience, ההתנסות] שהם רכשו לבעליה המקוריים. זו הסיבה שהם מכנים את הכיפה 'בית הקברות של הנגואלים': כי בלי קשר לכמה זמן הם מצליחים לשרוד, יום אחד הם יצטרכו למות."
*************  סוף  *********************** 
קצת הבנת הנקרא:
קסטנדה בעצם מונה שלוש אפשרויות קיום:
- בגוף: כעצים, בעלי חיים, שמירה על הגוף קבור.
- ללא גוף: כיישות לא-אורגנית.
- התמזגות עם ההאצלות החופשיות: זהו הקשב השלישי, שהוא שונה מהשניים הקודמים. להבנתי, כל היישויות האורגניות והלא אורגניות הן בעלות פקעת סיבים [cocoon] העשויה מהאצלות הנשר. ההאצלות החופשיות אינן האצלות הנשר, אלה ההאצלות הענבריות.
.
הקיום בכיפת הנגואלים הוא לא מצב רביעי, כפי שעלולים להבין מהכתוב. זהו קיום עם גוף פיזי או בלעדיו, לא ברור, אבל הוא בתחום האצלות הנשר, ולכן כל מי שמגיע לשם ורוצה להגיע לחירות חייב להחזיר לנשר את המודעות שבה הוא "השתמש" באחד מעולמותיו.
====================================== 

מוסיקה

Yochai Barak‎‏  and  ‏‎ Tiran Bublil‎‏ 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה